לחפוץ בחיים | אלחנן ניר

בראש השנה אנחנו משהים לרגע את הרצון לבקש על עצמנו ומבקשים על האנושות באשר היא, על הנשמות והחלומות. וגםהקדמה לפרויקט רגעי הקדושה שליוו אותנו השנה

 הראש יוצא ראשון מתוך רחם הזמן, שנה חדשה מגיחה אלינו, ניתנת בזרועותינו המפוחדות, המגששות, הרועדות. ואנו מבקשים חמול עלינו. עליה.

רגעי ההגחה הללו אינם מתרחשים במחצית החודש – כפסח וכסוכות, בזמנים שבהם הלבנה מאירה וקיימת בשלמותה. להפך, הם חלים בראש חודש (ובכך הוא מזכיר במעט את חנוכה), ביום החשוך והחסר ביותר שבחודש. יותר מכך: הם חלים בראש של ראשי החודשים כולם.

בניגוד לשבת המייצגת את המלאות של הקיום היהודי, את השלמות וההתענגות, הרי שראש החודש מייצג את החיסרון: "שבת הוא ההשלמה, בא שבת בא מנוחה ואין חסר כלום. וראש חודש הוא החיסרון" (ר' צדוק הכהן מלובלין, רסיסי לילה, אות כה). שהרי ככל שתוכפים הזמנים והביוגרפיה שלנו צוברת בעולם הזה תחנות נוספות, אנחנו מבקשים לעבוד יותר ויותר עם הכאבים שלנו, עם המקומות הלא מושלמים שבהווייתנו ובקיומנו אל מול עצמנו. אל מול ה'. לחיות לפניו עם החסרונות והתהומות שלנו: "ובודאי כן בכל דור ודור המתקרב לעקבי משיחא נתגלה קדושת ראש חודש יותר" (שם, אות ח).

ניתן להביא למפגש עם הנשגב את הנשגב והעליון שבאדם, את החלק מלא האור והפנים, וניתן גם להביא את כל האדם, להביא את הבלתי שלם, את הנברא והצל והאָחור שבי וממנו לבקש. הנה אני לפניך בחוסר שלמותי, במוכחשות הפנימית ובחסרון המעשים, בנבראות שבי, והנה אני־אנחנו מבקשים ממך: עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו.

איך אני, מלא החיסרון, יכול לבקש ממי שאין שכחה לפני כיסא כבודו ואין נסתר מנגד עיניו, איך החסר יכול להידבק בשלם? כאן מחדש ר' נחמן מברסלב יסוד גדול, ויש להיכנס וללמוד אותו באיטיות המשולבת בבגרות – אנו מבקשים מהחיסרון האנושי והסופי שלנו אל החיסרון האין סופי שלו, דורשים השלמה מעצם העובדה שגם האין סוף, כביכול, דורש השלמה:

וְאָנוּ רוֹאִין רַחֲמָנוּתוֹ בַּמֶּה שֶׁקָּבַע לָנוּ ראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין בְּראשׁ חֹדֶשׁ כִּי זֶהוּ חֶסֶד גָּדוֹל כִּי אֵיךְ הָיִינוּ מְרִימִין פָּנֵינוּ לְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. עַל כֵּן עָשָׂה עִמָּנוּ חֶסֶד וְקָבַע יוֹם הַדִּין ראשׁ הַשָּׁנָה בְּראשׁ חֹדֶשׁ שֶׁאָז כִּבְיָכוֹל הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה בִּבְחִינַת "הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה" הַנֶּאֱמָר בְּראשׁ חֹדֶשׁ (חולין ס). וְעַל כֵּן אֵין לָנוּ בּוּשָׁה בַּיּוֹם הַדִּין לְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה מֵאַחַר שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ אָז כַּפָּרָה (ליקוטי מוהר"ן תנינא א, יד).

פגם הלבנה שהתמעטה בראשית הבריאה, שבשלו מבקש הבורא שנביא עליו כפרה, מסמן כי כבר בראשית הבריאה מונח החיסרון, כמו גם ההזדקקות ובקשת הכפרה. בתוך השלמות האין סופית של הבורא מונח גם ההיעדר, הפנים האנושיות של חוסר השלמות שדווקא בהיוודעות להן בכוחנו לבקש כפרה. זו הסיבה שראש השנה חל בראשם של ראשי החודשים, ביום שבו המלך מבקש כפרה על חסרון הבריאה. בעקבותיו גם אנחנו מבקשים, מודים בפה מלא שאיננו מסתדרים כאן לבד, שאנחנו זקוקים וצועקים, באמת צועקים, רחמנא ענינא.

כי החיסרון לעולם גורר איתו בדידות שאין כואב וצורב ממנה, אבל הנה אנחנו לוקחים את אותה בדידות ומגלים שדווקא בה ומתוכה בכוחנו לייצר מפגש; שכאשר אנחנו יודעים כיצד לבוא אליה בצורה נכונה הרי שהיא אינה תוחמת וסוגרת אותנו בתוך עצמנו אלא הופכת להיות תנועה דו־כיוונית בין אדם לקב"ה. ואז אנחנו מתפללים.

איילת השחר, "זכרנו לחיים", שכונת נחלאות, ירושלים, 2014

איילת השחר, "זכרנו לחיים", שכונת נחלאות, ירושלים, 2014

*

התפילה בראש השנה אינה על המעשים – מה עשינו ומה לא עשינו, מה פעלנו ומה רק רצינו לפעול ופרח מאתנו; אינה על מה עלינו לבקש כפרה. את מרחב המעשה אנו מותירים ליום הכיפורים; בראש השנה אנו מתפללים על הקיום עצמו.

על אף הרצון הפשוט לבקש על עצמנו, הרי שבימים הללו אנחנו משהים אותו לרגע, מוציאים לרגע את היום־יום מהסיפור ומבקשים על הקיום; על האנושות באשר היא, על הנשמות והחלומות, על השפה ועל האלוהות. אנחנו מבקשים שלא יתרופפו החוטים בין הנשמות לעולמות ובינם לאלוהות, אלא להפך: שיתעצם, שיתחזק, שיתחיה.

הבקשה על החיים היא ההבנה שהללו משתנים ללא הרף; שדבקות בעבר, בשנה שהייתה, בפחד ובחרדה הטבעית כל־כך מהחדש, עשויה להיות מלכודת מוות. ואנו מבקשים ללכת עם החיים, לזכות בפקודת ישועה ורחמים משמי שמי קדם; לא להיתפס לפונדמנטליזם שלעולם צרורה בו חרדת השינוי, אלא לראות את החיים כפי שהם ובהם עצמם לבקש את אלוהים הלוחש אלינו ללא הרף "ובחרתם בחיים". וכמה משמעות מקבלות מילות התפילה זועקות החיים הללו, דווקא למול כל חפץ המוות וההשמדה שפשטו סביבנו בשנה האחרונה:

זָכְרֵנוּ לְחַיִּים.

מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים.

וְכָתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים.

לְמַעַנְךָ אֱ־לֹהִים חַיִּים.

איננו מסתפקים רק בזיכרון לחיים, אלא מבקשים גם על הכתיבה בספר החיים, על המעשה, על הממשי ביותר. והממשי גם הולך ומתחוור כהולך וניצב למול מישהו, כעצם הבקשה על הקרבה והאינטימיות: לְמַעַנְךָ אֱ־לֹהִים חַיִּים.

*

בסיומה של שנה, שנה שהייתה רצופה באירועים מכוננים ולא פשוטים; שנה שבה הדהדו כה חזק מילות תפילת הימים הללו: "ועל המדינות בו ייאמר – איזו לחרב ואיזו לשלום, איזו לרעב ואיזו לשובע", ביקשנו ממניין כותבות וכותבים שיבחרו אירוע אישי־כללי אחד מתוך השנה ויכתבו עליו. אבל ביקשנו עוד: לא רק לבחור רגע מכונן, אלא רגע שמתוכו ובתוכו וממנו התפשטה בגוף הנשמה היתרה, רגע שבו הגוף והנפש חשו את הרכיב נטול המילים ומלא העוצמה שאנחנו מכנים אותו בשם קדושה.

כי החיים מלאים בקדושה והחיים כאן – בארץ הזו שעיני ה' בה מראשית השנה ועד אחריתה – מלאים בה עד להתפקע. וגם השפה שלנו כאן מלאה בקדושה, וכבר כתב במדויק גרשם שלום במכתבו לפרנץ רוזנצוויג בשנת 1926 כי "כל מלה שלא נוצרה ככה סתם מחדש, אלא נלקחה מן האוצר 'הישן והטוב', מלאה עד גדותיה בחומר נפץ. ברגע שבו תתגלה העוצמה המונחת בשפה… תתייצב לפני עמנו מחדש מסורת הקדושה כמופת מכריע". ואנו רק ביקשנו ללכוד, לשלות את הקדוש קדוש קדוש מתוך כל מלוא כל הארץ והזמן.

*

לשאלת רבים: אנו משתדלים במוסף 'שבת' להקפיד על כתיבת שמות הקודש כפי שהורו על כתיבתם הפוסקים. את שם א־להים אנו כותבים מכאן ואילך 'אלוהים', עם האות ו' וללא מקף, בהתאם לפסק הרב אליעזר מלמד (פניני הלכה, ליקוטים חלק א, ה, ח), אלא אם כן הדברים הם חלק מפסוק או תפילה ואז יימצא שם מקף חוצץ.

*

שנה טובה ושמחה, מלאה בקדושה מתוך החיים ואליהם.

שנה שניפקד בה כולנו לחיים טובים. ולרחמים.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ט אלול תשע"ד, 24.9.2014

פורסם ב-24 בספטמבר 2014,ב-גיליון ראש השנה תשע"ה - 894. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: