הכוזרים, גרסת אוגנדה | אליהו בירנבוים

בכפר קטן בלב אוגנדה חי שבט האבאיודאיה, המקיים אורח חיים יהודי לכל דבר. סיפור פלאי על גילוי יהדות אפריקני

למרות שביקרתי בעבר מספר פעמים באפריקה, הביקור וההיכרות עם בני שבט האבאיודאיה באוגנדה היו מיוחדים במינם. פעמים רבות שמעתי על קבוצות המבקשות להתקרב ליהדות באפריקה ועל השבטים הטוענים שהם מצאצאי השבטים האבודים, כמו שבט האיבו בניגריה, שבט הלאמבה בזימבבואה, שבט הבאסה בקמרון ועוד. למרות שאני קרוב בלבי ובעשייתי לכל אדם המבקש להתקרב או לשוב ליהדות, לא אסתיר שהתגובה הראשונה כאשר שומעים על אנשים באפריקה הרוצים להיות יהודים היא מעט צינית וספקנית.

האמנם? מה קושר אותם ליהדות ולעם ישראל? שמא רוצים הם לעלות בהמוניהם? האם אינם יודעים שעם ישראל הוא עם נרדף ושנוא בין האומות עד ימינו אנו? ובכן, הדרך הטובה ביותר להכיר תופעות חברתיות ורוחניות היא לראותן עין בעין ולכן שמתי את פעמיי לעבר אוגנדה, אל מקורות עדת האבאיודאיה.

נחתנו באנטבה. כמובן, הצעד הראשון היה ביקור בשדה התעופה הישן שבו נעשתה פעולת החילוץ ההיסטורית של הישראלים החטופים בשנת 1976. מה שנותר כזיכרון לפעולה הצבאית ההיא הוא מגדל הפיקוח המצולק בחורים ובתחתיתו שלט זיכרון למבצע ולהרוגים.

משם המשכנו לנסוע בג'יפ כשמונה שעות לכיוון קניה עד שהגענו לכפר קטן בשם פוטי במחוז פאליסה. הכפר שוכן לצד הכביש המוביל מקמפלה למומבסה והוא אינו שונה במראהו הראשוני מאלפי כפרים הפזורים על פני אוגנדה. בכפר בתים פשוטים אשר חלקם בנויים מאבן ואחרים מחֵמר. אין בכפר מים זורמים או חשמל, אלא רק בורות מים וגנרטור שעובד מספר שעות ביום.

ייחודו של הכפר הוא בחלקו היהודי. במרכזו עומד בית כנסת בנוי, על חלונות הבתים מצוירים מגִני דוד ומנורות ובפתחי הבתים ישנן מזוזות. בני הכפר מהלכים עם כיפות גדולות לראשיהם והנשים חובשות כיסויי ראש. בצדו של הכפר יש מקווה טהרה עם מי מעיין, הכשר למהדרין. בני האבאיודאיה הם בהחלט תופעה מיוחדת על אדמת אוגנדה. שם השבט, אבאיודאיה, פירושו בשפת המקום “בני יהודה“, “יהודים“.

קיבלו על עצמם את הדת היהודית לאחר הבנה ולימוד מעמיק. חברי שבט האבאיודאיה

קיבלו על עצמם את הדת היהודית לאחר הבנה ולימוד מעמיק. חברי שבט האבאיודאיה

אחד היה קקנגולו

סיפורם של בני האבאיודאיה החל לפני כמאה שנה בתהליך של חיפוש רוחני ודתי. כיום הם רואים את עצמם יהודים גמורים וחיים כיהודים במדינה שבה היהדות אינה נחשבת דת מוכרת על ידי רוב האוכלוסייה. בני האבאיודאיה לא טוענים להיותם בעלי שורשים יהודיים ולא מספרים שמקורם בשבטים אבודים של עם ישראל, אלא שקיבלו על עצמם את הדת היהודית לאחר הבנה ולימוד מעמיק.

ראשיתו של השבט בדמות צבעונית של מנהיג רוחני בשם סמי קקנגולו (1870־1928). בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 אוגנדה הייתה מדינת חסות בריטית, ובדומה לאזורים אחרים שבהם הבריטים שלטו, גם לאוגנדה הגיעו מיסיונרים והמירו את דתם של תושבי המקום לנצרות. אחד המתנצרים היה סמי קקנגולו, והוא אימץ את הנצרות הפרוטסטנטית. קקנגולו היה איש צבא ידוע ומפורסם והבריטים אף מינו אותו למושל צבאי של מזרח אוגנדה. בשנת 1913 החליט קקנגולו להתפטר מתפקידיו הצבאיים ולהקדיש את עצמו לחיי אמונה ודת. ככל הנראה הוא חשב שהבריטים ימנו אותו כמלך באזור שהוא כבש, אבל לא כך אירע ולכן הוא עזב את הצבא הבריטי ואת הדת הנוצרית באכזבה וכעס.

קקנגולו החל בחיפושים דתיים, ואלה הובילו אותו במשך השנים ללימוד תנ"ך ולהכרה של היהדות. תחילה הוא אימץ דתות שונות אשר שילבו בין נצרות ליהדות וקירבו אותו לברית הישנה (כת הבאמאלכי) ואט אט הוא התרחק מהברית החדשה והנצרות. בשנת 1919 הקים קקנגולו כת בשם "קיבינה קיָה בַּאיוּדאיה אַבּסֶסיגה קַטוֹנְדה" – קהילת היהודים הבוטחים בא־לוהים. הצעד הבא היה לקיים בעצמו ובקרב בני משפחתו וקהילתו ברית מילה. הוא הכריז על עצמו ועל משפחתו כיהודים, למרות שעדיין שמר על מנהגים נוצרים מסוימים. מתוך חיבתו לתנ"ך הוא קרא לבניו בשמות תנ"כיים: יהודה, אברהם, ישראל, נמרוד, יונה ומרים.

באותו תקופה הגיע במקרה לכפרו של קקנגולו יהודי ירושלמי בשם יוסף (יוסוף בפי האבאיודאיה) שזהותו לא מוכרת וברורה עד היום. כאשר הוא גילה שקקנגולו ומשפחתו מתעניינים ביהדות הוא נשאר במקום ולימד את הקהילה. הוא החל ללמוד עם קקנגולו ועם זקני העדה עברית, וכן אמונה יהודית, מצוות, שחיטה, כשרות ועוד. יוסף, הסוחר הירושלמי, היה גורם מרכזי בחיזוק אמונתם היהודית של קקנגולו ובני קהילתו ולמעשה היה הקשר הראשון והיחיד בין השבט למסורת היהודית ולעם היהודי.

בשנת 1928 נפטר סמי קקנגולו, מייסד השבט היהודי. בשלב זה חיים כ־3,000 איש כיהודים על אדמת אוגנדה. במשך השנים התמעטה הקהילה של בני האבאיודאיה בגלל המשטר הפוליטי והרדיפות. בתקופת שלטונו של אידי אמין היו צריכים בני השבט להסתיר את דתם בעקבות הפחד ממנו. כיום בני האבאיודאיה מונים כ־1,000 איש בלבד. יש לרשותם בית כנסת מרכזי ובית ספר בכפר נאבוגויה וכן בתי כנסת נוספים בכפרים נמניוני, נסניי, מגאדה ופוטי (הקרובים למבאלה).

רובה של הקהילה עבר גיור קונסרבטיבי בשנת 2002. חלקם לא הסכימו לעבור גיור זה והם מעוניינים בגיור אורתודוקסי. בינתיים בני השבט ממשיכים לחפש את דרכם היהודית.

יהודי נולד

בביקורי הייתי במספר כפרים. אלו המבקשים להיות יהודים כהלכה חיים בעיקר בכפר פוטי. מעניין שגם בפינות רחוקות ונידחות כמו כפר זה באוגנדה בני השבט יודעים היטב את ההבדל בין קונסרבטיבים ואורתודוקסים. לתומי חשבתי שנושא כזה אינו מוכר וידוע באזור מרוחק כל כך.

המפגש עם בני הכפר היה מעניין וייחודי. השיחות על אמונה וחיפוש רוחני גם בחבל ארץ זה, המוקף ג‘ונגלים, קופים ובננות, הן בעלות כנות ועומק. התפילות שהתפללנו ביחד היו התפילות המסורתיות של העם היהודי בשפה העברית אולם בקצב ובמוזיקה אפריקניים. במרכז בית הכנסת נמצא ספר התורה של הכפר בתוך קופסה גדולה וכל קריאה בספר התורה מלווה בהתרגשות רבה. בני האבאיודאיה מנסים לשמור על כל מצוות היהדות גם הרחק מקהילות יהודיות ומתחתנים רק בתוך השבט.

מבחינתי התעוררות של היהדות על אדמת אוגנדה היא נס ופלא. בדרך כלל אנו סבורים שהיהדות מתעוררת במקום שבו יש יהודים, אולם באוגנדה לא היו יהודים כאשר בני האבאיודאיה גילו את יהדותם וגם היום יש מעט יהודים במדינה, רק כמה עשרות משפחות. שנית, מקורה של תופעה זו הוא במנהיג כריזמטי אחד. ללמדנו שלא צריך צבאות גדולים כדי לייסד אמונה או להפיץ אותה לציבור. אחד היה אברהם ולהבדיל אחד היה סמי קקנגולו, שניהם עשו מהפכות רוחניות, גילו את האמונה היהודית, עזבו דתות אחרות והצליחו ללמד את היהדות לחסידיהם. זהו כוחו של מנהיג. אבל במקרה זה, למקום המרוחק ולדמות הייחודית של המנהיג מצטרפת דמותו של יוסף הירושלמי, אשר הגיע לגמרי במקרה מירושלים לחבל ארץ זה והפך ל“אליהו הנביא“ של בני האבאיודאיה.

נדמה לי שבני האבאיודאיה החלו את דרכם כמבקשי יהדות ולא כמבקשי יהודים. התעניינותם ביהדות החלה ממניעים רוחניים, תיאולוגיים, תנ“כיים ודתיים, ללא כל סיבה חברתית או מתוך שיקולים של חיבור לעם היהודי או עלייה למדינת ישראל. יש בכך קטגוריה חדשה ההולכת ומתרחבת בעולם של “מבקשי יהדות“ – עמים, קבוצות ויחידים המגלים את דרכה ואמיתותה של היהדות ומבקשים לאמץ אותה כדתם וכדרכם הרוחנית.

“תוכנית אוגנדה“ המפורסמת שהוצעה על ידי שר המושבות הבריטי ג'וזף צ'מברליין להרצל וזכתה לדיונים ומאבקים חריפים בקונגרס הציוני השישי (1903) לא גרמה כידוע להקמת מדינה יהודית זמנית או קבועה על אדמת אוגנדה – אבל במקומה נולדו יהודים חדשים על אדמת אוגנדה. במקום מדינה יהודית נולד שבט יהודי באוגנדה. ללמדנו שכפי שאין אתר פנוי מיניה, אין מקום בעולם (כמעט) שאין בו יהודים ומבקשי יהדות.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ז אלול תשע"ד, 12.9.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-12 בספטמבר 2014, ב-גיליון כי תבוא תשע"ד - 892, רב עולמי / אליהו בירנבוים ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. רק רציתי להביא לידיעתכם שבתמונה המופיעה פה של קבוצת מתפללים, יש מאחוריה על הקיר כיתוב פעמיים של שם י-ק-ו-ק.
    תודה ושבוע טוב

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: