זמן לי איש חכם ורב | כרמיאל כהן

הרב שבזי, מגדולי חכמי תימן והיוצרים בספרות העברית, ידוע בעיקר בשיריו ופחות בתורתו. מהדורה מקיפה של חיבורו על התורה מלמדת על הפרשן וההוגה

תמונה חדשה (2)

מדרש חמדת ימים על התורה

הרב שלם שבזי

מהדיר: ציון בר מעוז

בראשית־דברים (חמישה כרכים)

קרן שבזי, תשע"ד, 3022 עמ'

 

"דרך כוכב מיעקב" – אמרו רבותינו ז"ל: עתיד כוכב לעלות מן המזרח, ויש לו זנב… מכאן ואילך צפה לרגליו של משיח. וכן היה בשנת השע"ט, אתתק"ל לשטרות (=1619). אמרו לנו אבותינו, שעלו שני כוכבים מן המזרח, ויש להן זנבות כמקלות… נולדתי באותה שנה אני צעיר המחברים שלם… אלשבזי… והיום הזה הגענו לשנת אתתקנ"ז לשטרות, הת"ו ליצירה (=1646), ועדיין אנו מחכים לביאת המשיח, שמא לא ייגלה אלא בשנת שמונים שנה ללידתו כמשה רבינו ע"ה… כי אמרו לנו שנולד המשיח ביום שעלו אותן הכוכבים שהן מן המזרח ובראשיהן כמין מקלות…

קטע מופלא זה הוא מתוך מדרש חמדת ימים על התורה לרבי שלם שבזי, המשורר התימני הנודע. שיריו של שבזי מוכרים וידועים לא רק בקרב התימנים, ואף מעשי ניסים על אודותיו – כדוגמת עלייתו הפלאית מדי ערב שבת בין הערביים לתפילה בירושלים – כבר נתפרסמו, אך דומה שדווקא משנתו והגותו לא נודעו דיין.

אמנם כך הם פני הדברים באשר לציבור הרחב, אך התימנים הגו בספר "חמדת ימים" כשלוש מאות שנה קודם הדפסתו, והספר הועתק בעשרות מהדורות של כתבי יד, ואף רבנים וחוקרים חשובים עיינו בו. כך למשל הרב כשר בסדרת ספריו "תורה שלמה" ציטט מאות ציטוטים מתוך "חמדת ימים", וחוקר הקבלה פרופ' גרשום שלום שיבח את הספר ואת בקיאותו הרבה של מחברו בחדרי ספרות הקבלה.

לאחרונה יצאה לאור מהדורה מפוארת של הספר "חמדת ימים" בחמישה כרכים כמניין חומשי התורה, כאשר במהדורה מופיעים פסוקי המקרא, תרגום אונקלוס, פירוש רש"י, מדרש חמדת ימים והערות בשם "מעייני חמדה", ובסוף כל כרך מופיעות ההפטרות עם פירושיו של הרב שבזי.

עורך המהדורה, ציון בר מעוז, ליקט את פירושיו של הרב שבזי ממהדורות שונות של החיבור בכתב ידו של המחבר ובכתב ידם של מעתיקים, וטרח רבות בחשיפת מקורותיו של המחבר. בר מעוז אף הקדים מבוא מפורט למהדורתו ובו הוא פורס את הידוע על הרב שבזי זה מכבר בספרות המחקר, דן בדברים והולך ומוסיף פרטים ופרטי פרטים על המחבר ועל משנתו.

כך למשל הוא כותב על השכלתו של רבי שלם שבזי, שכללה נוסף על ידע תורני ידיעות במדעים (חכמת הרפואה וחכמת הטבע) וידיעות בקבלה מעשית. ראויים לציון גם עשרות החיבורים ששימשו את הרב שבזי: פרשני מקרא (רס"ג, רש"י, ראב"ע, רמב"ן, רד"ק, רבנו בחיי, ר"י אברבנאל ועוד); מדרשי חז"ל; מדרשי תימן (אור האפלה, מדרש הגדול ועוד); תלמוד ומפרשיו; ספרי הלכה; ספרי מחשבה ומוסר (רס"ג, הכוזרי, מורה הנבוכים, מנורת המאור ועוד); ספרי לשון (מחברת בן אשר, ספר מכלול לרד"ק ועוד); ספרי קבלה (ספר יצירה, זוהר, הבהיר, שערי אורה, כוונות האר"י ועוד); ועוד.

המהדיר אף הקדיש עשרות עמודים למפתחות בנושאים שונים (חיבורים ומחברים, מקורות, מלאכים, כוכבים ומזלות, בעלי חיים, צמחים, מקומות ועוד). כמו כן הוסיף נספחים למהדורה כמו למשל מקבילות בין "חמדת ימים" לשירי שבזי, לשונות המחבר בערבית למילים עבריות במדרש ועוד.

התימנים הגו בספר כשלוש מאות שנה קודם הדפסתו. יהודי תימני בירושלים, המאה ה־19

התימנים הגו בספר כשלוש מאות שנה קודם הדפסתו. יהודי תימני בירושלים, המאה ה־19

ראויים רשעים להיוולד

מכיוון שאנו מצויים בחודש אלול נטעם מעט מדבריו של הרב שבזי בנושא התשובה: מן הפסוק "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם" (דברים ה) למד הרב שבזי (בעקבות רבנו בחיי) על חופש הבחירה: "אין הבורא גוזר על האדם לא להיות צדיק או רשע, אלא מסר לו שתי דרכים: את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע, ואמר 'ובחרת בחיים', כמלך שעשה סעודה ומַטֶּה ידי אוהבו על מנה יפה. רצה לומר: כמלך – ה' צבאות. אוהבו – אלו ישראל, דכתיב: 'כי נער ישראל ואוהבהו' (הושע יא, א). ומטה ידו על מנה יפה – דכתיב: 'ובחרת בחיים'". בר מעוז לא ציין מקור למשל המובא בדבריו של הרב שבזי, ויש לציין שהמקור הוא בספרי דברים פרשת ראה פסקא נג. בכל אופן הרב שבזי מביא את המשל ואף טורח לפרשו בפירוט: מיהו המלך, מיהו האוהב ומה כוונת הטיית היד על מנה יפה.

בהמשך דן הרב שבזי בעקבות הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ה) בשאלת הידיעה והבחירה. לדעתו, לאור הפסוק בדניאל (ב, כב) "הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא", הקב"ה יודע מה האדם יבחר אלא "אין מודיע למלאכים חיצונים לקטרג". דוגמה לדבר, כותב הרב שבזי, היא שאלת מלאך ההיריון הנקרא לילה: "רבש"ע, טפה זו מה תהא עליה? גבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק – לא קאמר" (נדה טז ע"ב). לפי הרב שבזי הקב"ה עצמו יודע את התשובה לשאלה אם יהיה הנוצר רשע או צדיק אך הוא אינו משיב למלאך על שאלתו "שלא יפליט טיפת זרע שלרשעים, שאין ימין בלא שמאל". גם אלו שבוודאי יהיו רשעים ראויים להיוולד.

השקעה רבה השקיע ציון בר מעוז גם בצורתו החיצונית של הספר ובפרטים טכניים, וטוב שכך עשה. כדי לעמוד על חשיבות השקעה זו די להזכיר את מכתבו של רבי עקיבא איגר לבנו לקראת הדפסת תשובותיו: "אבקשך בני ידידי לפקוח עין על זה שיהיה נדפס על נייר יפה דיו שחור ואותיות נאותות, כי לדעתי הנפש מתפעלת והדעת מתרווחת והכוונה מתעוררת מתוך הלימוד בספר נאה ומהודר". ובכל זאת, עניין טכני בעייתי בעיניי הוא מיקומן של ההפניות להערות השוליים שבאות במהלך המשפטים ומפריעות לרצף הקריאה. יש לתת את הדעת לעניין זה ולמקם את ההפניות בסופי משפטים או במקומות מתאימים במהלך המשפט.

ראוי לסיים בקטע קצר מתוך שיר של רבי שלם שבזי המופיע בהקדמה לספרו "חמדת ימים":

אֵלֶיךָ אֱ־לֹהַי תְּפִלָּתִי וְשִׂיחִי יֶעֱרָב

אַתָּה חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים וִישׁוּעָתִי בְּיוֹם קְרָב

לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ וְזָמֵן לִי אִישׁ חָכָם וָרָב

אֶהְגֶּה בְּתוֹרָתֶיך וְעַל לְשׁוֹנִי תָּעֳרָב

זֶה הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: 
הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב.

 

הרב ד"ר כרמיאל כהן הוא מהדיר ביאור הרלב"ג לתורה במכון מעליות במעלה אדומים וחבר בצוות המחקר "אוצר הגאונים" באוניברסיטה העברית בירושלים. 
להשגת הספר "חמדת ימים": 08-9266769

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י' אלול תשע"ד, 5.9.2014

 

פורסם ב-5 בספטמבר 2014,ב-ביקורת ספרים, גיליון כי תצא תשע"ד - 891, יהדות. סמן בסימניה את קישור ישיר. 3 תגובות.

  1. לדעתי, להוסיף מספר טלפון בסופה של ביקורת ספרים, יהא הספר חשוב ככל שיהיה, הוא דבר שאיננו ראוי ואיננו מקצועי מצד מערכת העיתון.

    • ואולי איפכא?
      לענ"ד כדאי תמיד להוסיף את הטלפון או המייל שבו ניתן להזמין את הספר, כדי להקל על המעוניינים לרכשו. הספרים הנסקרים כאן, אינם בדרך כלל 'עסק מסחרי'. יש להם חשיבות תורנית, מדעית וספרותית, אבל אינם בבחינת 'תרנגולת המטילה ביצי זהב', ולוואי שיצליח הסופר או המו"ל להחזיר את הוצאותיו. נתינת מספר הטלפון של המו"ל היא לענ"ד זיכוי הרבים.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      אמר לי בשעתו פרופ' עזרא פליישר ז"ל שסופר מקוה ל'כתיבה וחתימה טובה' – שהוא יכתוב טוב והמו"ל יחתום על צ'ק טוב…

    • ולחנוך-

      ברכות ליום הולדתך הכ"ב, שחל לפני כמה ימים. יהי רצון שיקויים בך: 'נגילה ונשמחה ב"ך'!

      בברכה, ש.צ. לוינגר

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: