הדרן עליכם

שש תלמידות חכמים עורכות סיום לששת סדרי משנה לעילוי נשמת הנערים גיל־עד, נפתלי ואייל הי"ד

בשבוע שלאחר חטיפת גיל־עד, נפתלי ואייל, כחלק ממכלול היוזמות הרוחניות להשבתם, יזם פורום הנשים של הבית היהודי לימוד משניות נשי. תוך זמן קצר מאוד נרתמו מאות נשים ללימוד שהקיף ח"י סבבים של מסכת אבות וסיום של ש"ס משניות. בערב הסיום נפגשו מאות נשים לערב מרומם שכולו לימוד, תפילה ושירה. מיד לאחר מכן התחלנו בסבב לימוד שני של ש"ס משניות.

עם הגעת בשורת האיוב על מציאת גופותיהם של הנערים הפך הלימוד שעוד היה בעיצומו ללימוד לעילוי נשמתם. כעת, עם הגיענו לשלושים לקבורתם, אנו עורכות שוב סיום. המאורעות שתכפו בחודש זה מונעים מאיתנו לבצע שוב ערב ממשי ברוב עם. במקום זאת אנו עורכות מעל דפי מוסף זה סיכום ללימוד בדגם דומה לזה שערכנו בסיום הראשון שערכנו.

תרצה קלמן

הצרה חשפה שוב את הערבות ההדדית. מדליקים נרות לזכר שלושת הנערים, צומת גוש עציוןצילום: מרים צחי

הצרה חשפה שוב את הערבות ההדדית. מדליקים נרות לזכר שלושת הנערים, צומת גוש עציון צילום: מרים צחי

אין להם שיעור | 
מלכה פיוטרקובסקי

סיום לסדר זרעים

אלו דברים שאין להם שיעור: הפאה והביכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה.

אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא:

כיבוד אב ואם וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחברו ותלמוד תורה כנגד כולם

(פאה א, א)

אלו דברים שאין להם שיעור מאת ה' בתורה, יש להעניק ברוחב לב, באהבה, בלי עין הרע… אך בסדר זרעים קבעו חכמים את גבולות הנתינה, את כמות ההפרשה מהיבול המתחדש שנה אחר שנה.

אלו דברים שאין להם שיעור והסבר, מותם בטרם עת של נערים, שכולם כאחד שאפו ליותר, השלושה שניחנו ברגישות אנושית, יכולת נתינה ואהבת האדם, איחדו בהיעדרם את הלבבות הפועמים בדאגה לשלומם.

אלו דברים שאין להם שיעור ושכר פירותיהם מובטח בעולם, כיבוד אב ואם, גמילות חסדים ותלמוד תורה כנגד כולם. על כל אלה ועוד הקפידו ברצון ושמחה אייל, נפתלי וגיל־עד, יהי רצון שהקרן אכן תהא קיימת להם לעד.

בכוח הכרת הטוב של הוריהם, אמונתם, אישיותם ושלמי התודה, נתגלתה תפארתו של העם היהודי במלוא הודה: אלפי חיילים ואזרחים הקדישו יומם וליל, ללא לאות, מלאי תקווה למצוא את אחיהם הצעירים, לזכות להשיבם לביתם, אל חיק השלווה.

התפילות, הבקשות והתחינות שנישאו ברחבי הארץ והעולם, פתחו שערי שמים, הבקיעו רקיעים, בתקווה שלא יושבו ריקם.

משתם המסע, משהותרו הספקות – נותרה ודאות כואבת, מתנת א־ל – המוסרים נפשם על קידוש השם יזכו למנוחת עולמים בקבר ישראל.

משנסתם הגולל התפזרו אט אט אלפי המלווים – קרובים ושאר גומלי חסדים, אשר שבו בהמוניהם ללוות את שון ומקס – כבר לגמרי לא "חיילים בודדים". באווירה שנוצרה לא נשכחו הלוחמים הפצועים, הכואבים ושאר אזרחים, מכל קצווי הארץ מגיעים לעזור, להעניק ולחבק, כדרכם של אחים.

לא רק נתינה אין סופית, דאגה ומסירות הן ממאפייני התקופה, בתי המדרש הומים לומדי תורה, ללא הבדלי מגזר, דרך חיים או השקפה.

בישיבה בשדרות לא פסק פומא מגירסא לאורך כל שעות היממה, חרף הסכנה הם שוקדים על הוויות אביי ורבא, עם כל הלב והנשמה.

אשרי העם ההופך את גורלו לייעוד נעלֶה, אשרינו שאנו זוכים לצעוד ולהתמודד יחד, עם אתגרי המעלֶה, יהי רצון שיזכו המחרפים את נפשם על הגנתנו לקטוף את פירות עמלם, וקרן הרגישות, הערבות, המסירות, הטוב והנתינה תהא קיימת לעולם.

הרבנית מלכה פיוטרקובסקי לומדת ומלמדת גמרא והלכה בבתי מדרש שונים

**

לא מסתפקים בסימבוליקה | 
תרצה קלמן

סיום לסדר מועד

י"ב המסכתות של סדר מועד מצעידות אותנו במעגלים שונים של זמן: מעגלי השבוע, מעגלי השנה, וגם מעגלים של זמן שבידי שמים אל מול מעגלי זמן התלויים בפעולת עם ישראל בעולם. המצווה הראשונה שנצטוו ישראל כעם היא קידוש החודש, וההתייחסות התמידית לזמן שנובעת ממנה, כמו גם הדואליות של האחריות לזמן והמחויבות לפעולת הזמן בעולם, מלווה את עם ישראל מאז.

בין פרטי ההלכות העולים מן המשניות נבנית תמונה רחבה של עולם שבו יש הבדל מהותי בין ימות החול ליום השבת, שמעיד על מי שאמר והיה העולם. עולם שיש בו מודעות תמידית לזיכרון היסטורי לאומי. עולם שיש בו אפשרות ליציקת תכנים מיוחדים לזמנים שהיו שגרתיים עד שעם ישראל קיבל החלטה אחרת, כימי תעניות.

מאז חטיפת הנערים, דומה שמעגלי הזמן של כולנו פועלים קצת אחרת. עם ישראל נכנס לספירת ימי היעדרות, ולשבתות של תחינה. אחר כך נכנסנו למעגלי שבעה ושלושים ושוב, ימי מבצע, ושבתות לחימה, ובתוך כך גם הזמן הכללי של ימי בין המצרים. ושוב אנחנו חווים שבעות הרודפות זו את זו, ומתחילים לספור שוב שלושים. מעגלי הזמן האלה, המלווים כל העת במעגלי הזמן השגרתיים, הם חלק מהחוויה הכוללת הנדירה כל כך שאנו חווים כיום בחזית ובעורף. עם אחד שמתאחד בחיפוש אחר עשיית טוב והורדת שפע ברכה ברוחניות ובגשמיות לזקוקים לכך ברחבי הארץ.

הפעולה הכפולה הזו, שאת גליה אנו חווים כל העת ברחבי הארץ וברשתות החברתיות, מחברת אותנו שוב אל המשנה במסכת ראש השנה, שמתוך שאלת הכוונה בתקיעת השופר עוסקת בכוונה בכללותה (ג, ח):

והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגומר. וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה, אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלין.

עם ישראל היום אינו מסתפק בפעולות סימבוליות. בפעולה צבאית ומדינית ובהושטת עזרה פעילה לעורף ולחזית פועלים המוני בית ישראל בעולם הפיזי, כחייליו של יהושע הנלחמים בעמלק. אולם זכינו שכל העת במקביל נשמעת תפילה ומתבצע לימוד של כל שדרות העם. יהי רצון שנזכה לפעול בחומר וברוח מתוך שמחה וטוב לבב ובעתות שלווה השקט ובטח נשכיל ליישם את האחדות הגדולה ואת העוצמות הרוחניות שגילינו בתוכנו בקיץ מורכב זה.

הרבנית תרצה קלמן היא יועצת הלכה, מנהלת אתר האינטרנט של יועצות ההלכה בעברית ודוקטורנטית במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון

**

בזכות המחויבות | 
תמר מאיר


סיום לסדר נשים

 סדר נשים עוסק בעיקר בבניית בית בישראל. כיצד מתחתנים? איך מכוננים זוגיות? וגם – איך מתגרשים? מה עושים אם האיש נעלם? או נפטר ללא ילדים? מה עושים כשמתעוררים משבר או מחלוקת חלילה?

המשנה עוסקת במסמכים משפטיים: כמה משלמים בכתובה, מה גובה המזונות, מהי הלשון המדויקת המביעה קידושין, או גירושין. אפילו לעונה יש שיעור. ואיפה הרומנטיקה? האהבה? הזוגיות?

אהבה בבית היהודי אינה "אהבה חופשית". היא אהבה שיש עמה מחויבות. היא תובעת מן האדם לבחור, להחליט, להיות מודע, ובעיקר – להתחייב. במודעות הדרושים של חז"ל אין דבר כזה "מחפש קשר ללא מחויבות". "אסור לאדם שישהא את אשתו אפילו שעה אחת בלא כתובה. וטעמא מאי? כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה"(בבא קמא פט, א).

כשהכול תקין והולך על מי מנוחות, יגדירו בני הזוג לעצמם את התפקידים והמחויבויות. אז, ודאי, ירצו להעניק זה לזו וזו לזה יותר מהמינימום הנדרש, ולא יהיה כל צורך בהגדרות היבשות של החוק וההלכה. אך הדבר אינו וולונטרי. הקמת הבית היא הצהרה שיש עמה אחריות המוודאת שיהיו אלו יחסים של כבוד הדדי ושיתוף פעולה, ולא של ניצול ואגואיזם.

מה שמלמד אותנו סדר נשים הוא שאין אהבה בלי מחויבות. אין אהבת ה' בלי יראת ה', ואין רגשות התעלות דתית המשוחררים ממחויבות ומעמידה בכללי ההלכה. אולי הדבר המאפיין ביותר את הדת היהודית, במובחן מדתות רבות אחרות, הוא הכללים הרבים. המערכת ההלכתית המקיפה את כל חיי האדם ומסדירה לא רק את מערכת היחסים בין אדם לחברו (כבמערכות משפט אזרחיות), אלא גם את מערכות היחסים שבין אדם לבוראו. אין זה בגלל שהצד הרוחני, הרליגיוזי, המתפרץ, המשתוקק, האוהב, הוא דומיננטי פחות ביהדות מאשר בדתות אחרות. להיפך. האהבה גדולה כל־כך, עד שהיא מבקשת מהאדם למסד את היחסים.

נכון, יש הטוענים שמיסוד היחסים הורג את האהבה, אך האתגר היהודי הן בבניית בית הן ביחס שבין אדם לבוראו הוא לבנות מערכת יחסים שבה האהבה והמחויבות משלימות זו את זו, אהבה שהיציבות והכבוד ההדדי בצידה מוודאים שיוכל להיווצר שיתוף פעולה. לזוג הפרטי, כמו גם לזוג עם־בורא, יש ייעוד ומטרה להגשים בעולם. כאשר צצים קשיים, מכשולים ומשברים מסייעת ההתחייבות ההדדית למצוא את הכיוון לתיקון ולהמשך. אנו רעייתך ואתה דודנו, ולפיכך אנו מבקשים: זכור לנו את הברית ואת החסד ואת השבועה.

ד"ר תמר מאיר היא ראש החוג לספרות במכללת גבעת וושינגטון ומרצה במדרשה בבר אילן ובמכללת אפרתה

**

קרבנו של הלב 
| לאה ויזל


סיום לסדר קודשים

 סדר קודשים עוסק בעיקר בקרבנות ממינים שונים, בבית המקדש ובנושאים הקשורים לכך. ספר ויקרא, מקבילו המקראי העוסק בקרבנות ובמשכן, נפתח בהוראה: "אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם". פרשנות חסידית על הפסוק מדגישה את משמעות המילה "מכם" – מעצמכם. ההקרבה המשמעותית של עובד ה' היא עבודתו הפנימית על עצמו לתיקון מידותיו. התכלית היא עבודת המידות ואין קשה ממנה.

בית המקדש על מראהו המפואר, כמתואר במסכת מידות בסדר קודשים, אמור לחולל שינוי בלב היהודי הנפגש עמו. ההתפעלות מהמקום הקדוש אמורה לחולל שינוי בתוך האדם פנימה ולהפוך אותו לקדוש יותר, מוסרי יותר, בעל שאיפות רוחניות יותר. עבודת קרבנות לצד שפלות מוסרית, ללא הכנעה, ללא שינוי פנימי־ מאוסה בעיני ה'.

את הדברים הללו כתבתי לפני למעלה מחודש, בשעות מורטות עצבים של ציפייה לשובם של הבנים היקרים נפתלי, גיל־עד ואייל הי"ד. שעות שבהן חוסר הוודאות שלט בכול. הייתה אז תחושה שעוברים הימים ודבר לא מתקדם. אולם לאמתו של דבר משהו התחולל, שינוי התרחש כל הזמן.

הצרה חשפה בכולנו משהו משותף מאוד בסיסי ועוררה בכל העם הזה כוחות לפעול לטוב. ההתגייסות ההמונית לעזרה, כינוסי התפילה, הלימוד והחסד חשפו שוב את הערבות ההדדית. גבורת ישראל התגלתה במלוא עוצמתה כנגד העומדים עלינו לשבור את רוחנו.

שלושים ימים עברו מאז הובאו הנערים המסולאים מפז אל קבר ישראל. שלושים ימים וכל כך הרבה מאורעות פקדו אותנו. לחימה לא פשוטה בעזה, הפגזות על יושבי העורף, קרבנות. ושוב – ללא לאות וללא הפוגה – מתגלים הצדדים היפים בעם הזה. הכול נרתמים לסיוע, לתפילות וללימוד בכל מקום ובכל שעה.

התפילה המשותפת שנובעת מתוך צרת הרבים מביאה כל אחת מאיתנו למקום אחר, גבוה יותר. מקום של התחזקות, מקום של קרבת א־לוהים, מקום השואף להשתפר במגוון הקשרים, מקום של חיבור נפשי לחיילים, למשפחות ולעם ישראל. בכוח התפילה לקרוע את רוע הגזרה, יש לה כוח לפעול במציאות. בראש ובראשונה בכוחה לשנות אותנו – המתפללים והמתפללות. אף ההתגייסות ללימוד המשותף תרמה להתעלות כוללת.

בהיעדר מקדש אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה והעבודה היא העבודה שבלב. סיום סבב נוסף של ש"ס משניות לעילוי נשמת הבנים ולהצלחת החיילים הוא חלק מעבודה זו. "אדם כי יקריב מכם" – אמר הפסוק – ואני מעִזה לומר, על פי שמות מסכתות מהסדר: השתדלנו להשתפר במידות דרך לימוד פרקי אבות, התפללנו שישובו החיילים בשלום לקינים. הקרבנו די. מבקשים לחזור לימי חולין, לשגרה של תמידים, לנקמה וכריתות באויבים, ולהקרבת זבחים ומנחות כסדרם.

הרבנית ד"ר לאה ויזל היא דיקנית במכללת אורות ישראל ומרצה ליהדות ולמשפטים

**

מפגש של יומיום 
| מיכל טיקוצ'ינסקי


סיום לסדר נזיקין

 שלוש דעות מובאות בגמרא לגבי הדרך להיות חסיד.

אמר רב יהודה: מי שרוצה להיות חסיד, לקיים דברי דנזיקין; רבא אמר: מילי דאבות; ואמרי לה: מילי דברכות (בבא קמא ל, א).

דעתו של רבא וחלופתה מתקבלות על הדעת. הטענה שקיום הדברים שבמסכת אבות, העמוסה בהדרכות מוסריות, מובילה לחסידות – כמעט מתבקשת. גם הטענה שענייני ברכות מפתחים את האישיות החסידית מתקבלת על הדעת. ההודיה שבברכה וההבנה שאנו נתונים בעולמו של הקב"ה משכללות את דמות האדם להיות חסיד במעשיו ובהליכותיו. אך דעת רב יהודה חריגה ובלתי צפויה: במה קיום ענייני נזיקין תורם לאישיות החסיד?

מימרא זו מהווה מהפכה מחשבתית. אנחנו רגילים לחשוב על סדרי נזיקין כעל תעריפי קנסות, שיפוי ופיצוי, וככלל כמחירה של התנהגות שגרמה נזק. אם הזקת, אם גנבת, אם חבלת, תשלם. מה שמלמד אותנו רב יהודה הוא שקיום "מילי דנזיקין" הוא לא רק הנחיות התנהגות שבין אדם לחברו, אף לא רק עצם התשתית של תיקון החברה, אלא יסוד לפיתוח מידת החסידות! מדוע?

במה עוסק סדר נזיקין? מסכת בבא קמא אכן עוסקת כפשוטה בדיני נזיקין. היא מלמדת לא רק שצריך לפצות את הזולת על נזקים, אלא שאדם צריך להקדיש מחשבה ומאמץ כדי שחפציו ומעשיו לא יזיקו לזולתו.

מסכת בבא מציעא עוסקת בעולם השוק והמסחר. התפיסה הפשוטה היא שאדם שעסוק במסחר מצוי בחלל שאין בו תורה ואין בו ריח של עמידה לפני ה'. אבל המסכת מלמדת אותנו שחיי החולין הם תיקון עולם במלכות ש־די. יש דרישה משפטית ומוסרית להגבלת הרווחים במסחר, ומכירה במחיר החורג ממחיר השוק היא אונאה. יש מחויבות מוסרית להשלמת עסקאות מבלי לחמוק מהן בתואנות משפטיות. בנוסף לכך מטעינה המסכת את דיני הפועלים, השכירות והפיקדון במכלול של מצוות וערכים שנועדו להסדיר את היחס האנושי והמוסרי בין עובד ומעביד, בין שוכר ומשכיר, בין בעלים לשומר.

מסכת בבא בתרא מלמדת מהם יחסי שכנות. לעתים אדם נדרש להגביל את עצמו בביתו וברשותו כדי לא להפריע לשכן, ולעתים עומדת התורה על זכותו של אדם להיות אדון בביתו גם אם הדבר מצריך התחשבות מצד השכן. המסכת הזאת מלמדת על קיומו של "היזק ראייה", כי יש נזק בעצם המבט החודר של השכן, ויש ערך גדול לשמירת הפרטיות. מסכת הוריות עוסקת בהוראת טעות של בית דין ומתוך כך במושגי האחריות האישית של האדם על מעשיו ובחירותיו. מסכת סנהדרין שוקדת על התקנת מוסדות הציבור, על קביעת גבולות הגזרה של פעולתם ועל מכלול הסמכויות הניתנות להם.

המסר המרכזי של סדר נזיקין הוא החובה להכיר בנוכחות ה' ולערבו בחיי היומיום. ההנחה שהמפגש עם ה' נעשה בדרך של תפילה וברכה, או בדרך של חסדים טובים, דוחקת את רגלי השכינה מחיי היומיום וממעשי החולין אל עבר פסגות רוחניות בודדות. העיסוק בסדר נזיקין מלמד שמציאות ה' חובקת אותנו ועוטפת את כל ההוויה האנושית. צריך רק לדעת לזהותה ולהחיותה בעולמנו.

הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי היא ראש בית המדרש לנשים בבית מורשה

**

טהרה מביאה לידי קדושה | 
שולמית בן שעיה


סיום לסדר טהרות

 לקראת סופו של הפרק הראשון במסכת כלים מופיעות ארבע משניות שבמבט ראשוני אינן קשורות לעניינה של המסכת, משניות העוסקות בקדושתה של הארץ: "עשר קדושות הן: ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות… עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה…", ועד לקודש הקודשים המקודש ביותר. משניות אלה הן מבין המקורות המשמעותיים בלימוד תורת הטהרה ומדרגות הקדושה בארץ ישראל.

האם לא היה מתאים למקמן בסדר זרעים העוסק בענייניה של ארץ ישראל? קודמות למשניות אלו משניות העוסקות באבות הטומאות ובעשר הטומאות הפורשות מן האדם. כידוע, חלקים נרחבים במשנה בנויים באופן של הקשר אסוציאטיבי שנועד לסייע ללומד לזכור, וכאן – עשר טומאות ועשר קדושות. אך האם רק הקשר אסוציאטיבי יש כאן?

הרמב"ם בפירוש המשניות מסביר את הזיקה בין משניות אלו: "כיון שהזכיר דירוג הטומאה… עסק גם בדירוג המקומות הטהורים אשר גם הם מחמת פרישת הטומאות". נשים לב ללשונו של הרמב"ם. המקומות הטהורים הם המקומות הקדושים, קדושה מחייבת את הטהרה מטומאה. עיקרון זה מוכר לנו גם מהגמרא בעבודה זרה שלפיה "טהרה מביאה לידי קדושה", עיקרון שהפך למשנה רוחנית יסודית בידי הרמח"ל במסילת ישרים.

אם כן, משמעותם המיידית של סוגי הטומאות והזהירות מהן היא בחלותן במקומו הטבעי של עם ישראל – בארצו. קיומנו בארץ מחייב זהירות ודקדוק בענייני הטהרה והטומאה, ובמקביל לכך הטהרה והטומאה שייכות רק במקום שיש בו פוטנציאל של קודש. גוי, למשל, אינו מטמא, פוטנציאל הקדושה אינו חל בו ולכן לא שייכים בו עניינים אלה. גם ארץ העמים (רמב"ן ויקרא יח) – "אין הטהרה בה שלמה". רק ארץ ישראל שבה קיימת קדושה והאדם היהודי, שיש בו פוטנציאל של קודש, מחייבים זהירות מרבית בענייני הטהרה. ברור אם כן מדוע מוכרחה להיות זיקה בין סוגי הטומאות למקומות הקדושים ומדוע בראשית סדר טהרות ממוקמות משניות העוסקות בקדושתה של הארץ.

היכן נמצאות הטהרה והקדושה בשיאן? בכלל ישראל. וגם טהרה שייכת בכלל ישראל, שכן כידוע במציאות של כלל לא שייכת טומאה.

התחושה שליוותה רבים מאיתנו בימים אלו, הייתה כשל תפילת נעילה ביום הכיפורים, ימים נוראים בעיצומו של הקיץ, נוראי הוד. דומה כי זכות עצומה התגלגלה על ידיהם של אותם הנערים הי"ד וייבדלו לחיים טובים בני משפחותיהם שעל ידם זכה עם ישראל למדרגת אחדות שהביאה לידי ביטוי בעוצמה מופלאה את קדושתו וטהרתו של כלל ישראל. יהי זכרם ברוך.

הרבנית שולמית בן שעיה היא יועצת הלכה ודוקטורנטית במחלקה לתלמוד בבר אילן

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ב אב תשע"ד, 8.8.2014

פורסמה ב-8 באוגוסט 2014, ב-גיליון ואתחנן תשע"ד - 887 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: