החיים שביצירה | רבקה שאול בן צבי

שירתם של שלושה משוררים, המייצגים מעבר של דור, זוכים לעיון המציג את עומק השירה ויופייה. פרק נוסף ממפעל המחקר העצום של הלל ברזל

שירת ארץ־ישראל

ליריקה

יוכבד בת־מרים, נתן יונתן, דליה רביקוביץ

הלל ברזל

ספרית פועלים, תשע"ד 2014, 1029 עמ'

 לפנינו הספר העשירי בסדרה "תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו". מפעל מונומנטלי של אדם אחד, שמתווסף על עשרות ספרים אחרים בתחומי שירה, פרוזה ופרשנות. אין ספק שהלל ברזל הוא תופעה יחידאית בעולם המחקר הספרותי בישראל; אין עוד חוקר שחכתו פרושה על תחומים כה מגוונים בתחום הספרות, ואשר פרסם ספרים כה רבים, ללא וויתור על דיוק אקדמי, עמקנות ויסודיות. כל ספר מספריו, בלי יוצא מן הכלל, הוא אוצר של ידע ותובנות.

הכתיבה המחקרית, בשונה מהקריאה החווייתית, עוסקת בקורפוסים גדולים, בהתפתחויות ובהשוואות, והמשימה הגדולה של החוקר מקבילה למשימת המורה: להעביר את עומק השירה ויופייה ממישור החוויה למישור ההבנה, מבלי לאבד את תחושת החיים שביצירה. בשביל מה לנתח, שואלים לעתים תלמידים, והתשובה מורכבת. לפעמים אכן אין צורך, במיוחד כשמדובר בשירה פשטנית שבה המילה הכתובה אומרת הכול ושום דבר מעבר. אך השיר העמוק יותר, בהיותו דחוס ומרובד, הוא כמו מניפה שצריך לפרוש, וללא הניתוח קשה להבחין בגוונים.

לשבחו של ברזל ייאמר שהוא מיטיב לפתוח כל שיר ולאתר את הגוונים ובני הגוונים שבו. כל משורר זוכה לטיפול מסודר ומהוקצע, בכלים עדינים ובסגנון נקי מאגוצנטריות והבלטה אישית. סגנון ענייני ומתון, לא תמיד פשוט; אך הקורא חש את האיש המרגיש שמאחורי הדברים, ואף את המורה שמציג את המשורר בפני הכיתה. עם זאת, הקריאה אפשרית רק פרק פרק או חלקים מפרק, בשל התמציתיות הרבה שבכתיבה. אין זה ספר קריאה עיוני אלא ספר לימוד אקדמי רב היקף, והדרך להפיק ממנו את מיטבו היא לבחור את הנושא המבוקש (יש גם מפתח מצוין) ולעיין אט־אט ואולי אף להתרגש.

אווירת הספר נוצרת על ידי הבחירה במשוררים המסוימים האלה: יוכבד בת־מרים, נתן יונתן, דליה רביקוביץ. במבוא קצר מנמק ברזל את הבחירה: שלושה ליריקנים מובהקים, שעל אף נבדלותם מתחברים לזרם מרכזי אחד במעבר מהשירה שלפני קום המדינה לשירה עכשווית. זוהי שירת ה"אני" המעדיפה את הצורות הקטנות; שירת עומק המהדהדת את התרבות היהודית לדורותיה; שירה ארץ ישראלית שגם פתוחה לארצות ולתרבויות אחרות. כמו כן, שירה שיש בה הרבה עצב אישי. "ליריקה במרומי הישגיה", כותב ברזל בצדק רב.

היופי כערך עליון. נתן יונתן  צילום: יוסי זליגר

היופי כערך עליון. נתן יונתן
צילום: יוסי זליגר

בלימה רצויה

הספר פותח ביוכבד בת־מרים, הפחות ידועה מבין השלושה, אם כי הוכתרה בפרסים, כולל פרס ישראל ב־1972. המשוררת זכתה בהוקרה רבה מצד אנשי רוח נחשבים, שאף כתבו לכבודה שירים. יוכבד בת־מרים כתבה שירה עמוקה ומסתורית. לאחרונה יצא כרך גדול של כל שיריה בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק, בתוספת מסה ארוכה של רות קרטון בלום, חוקרת חשובה של בת־מרים.

בניתוח הגורמים לאי פרסומה היחסי, טוען ברזל שהמשוררת לא הייתה חלק מחבורה אלא השתייכה ל"יחידי סגולה" מבחינת סגנונה. שהרי שייכות לחבורה מסייעת להתקבלות. ייתכן שהייסוד המטפיסי בשירתה הוא שהרחיקה מקהלים גדולים. חסרונה של המשוררת מורגש מאוד בתוכנית הלימודים ובאנתולוגיות; אבל אותה תכונה שמנעה ממנה פופולריות גורפת היא גם זאת שהופכת אותה לדבריו למשוררת על תקופתית שגדולתה מפלסת לה דרך.

בעדינות רבה פורש ברזל את תולדות חייה של המשוררת ומקשר אותן לשיריה (וכאן המקום להעיר שכבר שנים בולטת המגמה לחזור אל הביוגרפיה של היוצר, אולי כאנטיתיזה לאותו גל סטרילי מחקרי שרווח בעבר, ואשר הדיר את המשורר משירתו). ברזל מגולל את הרקע הדתי של בת־מרים, שהוליד הזדהות רבה עם מורשת העבר והיווה חלק מתוכנית חיים של שליחות פיוטית־נבואית.

אתמקד באחד ההיבטים בפרק התשיעי המוקדש לפואטיקה: מחזור שירים בשם "סוגר" נועל אוסף שיצא לאור ב־1963 והוקדש לבנה שנפל במלחמת השחרור במערכה על ירושלים (אביו היה בעלה של בת־מרים, חיים הזז).

להלן דוגמה לגישתו הפרשנית של ברזל וגם לסוג הכתיבה האניגמטי מעט של בת־מרים, ואולי גם הסבר פנימי לאניגמטיות, כיסוד שכלול בשיר. וכך נפתח השיר: "הרווח במשפט הוא אותו הרווח / שבין שיחת רעים ושיחת מבפנים". המשפט הולך ומתפתח לאורך שבעה בתים טעונים וחידתיים. לפי פרשנותו של ברזל את בת־מרים, הרווח הוא עובדה קיומית המתייחסת לכל משפט שנכתב או נאמר. כל מילה שאנו אומרים היא משנית להרהור הלב שקדם לה, ואותו אי אפשר לבטא, אף שהוא העיקר, וממנו המשפט וכל תוכן השיר. התוצר המוגמר של הפער מוגבל ביחס להתרחשות הפנימית שהרתה אותו.

הלב "המטפח, טוען וקובל" (ציטוט מהשיר) מעצים את הרגשות, אך השיר עצמו אמור להיות "פשוט ועניו". בשונה מביאליק, שמקונן על אי היכולת לבטא את התהום בשפה מילולית, אלא בלשון ללא מילים, בת־מרים רואה בכך תופעה קבועה שיוצרת בלימה רצויה. "ואת, את עצמך, כיוצאת ממסגרת/ פנים אל פנים עם קולך במרחב/ תצאי להיות ענן וכרך/ המושכה בין קוצים עד מרחקה הנכסף".

היפה הוא מוסרי

"נתן יונתן: תוגה וקינה": זה שם המחקר המונוגרפי הבא. נתן יונתן הפופולרי הושפע מאלתרמן, אך פנה לדרך משלו בהכנסת הקינה כסוגה ראשית בכתיבתו, כותב ברזל. שיריו התקבלו, תורגמו, כמאתיים (!) מהם הולחנו. נוסף לכך כתב רשימות בפרוזה והיה מורה נערץ בסמינר הקיבוצים "אורנים". יונתן תרגם משירת העולם והיה בעל אופקים תרבותיים רחבים.

ספר אחר ספר מתחקה ברזל על אפיוני שירתו של נתן יונתן, אך מקוצר היריעה אתמקד גם כאן בהגותו הפואטית של המשורר, שלה מקדיש ברזל את הפרק השלישי. יונתן רואה את היופי כערך עליון שמקושר לספֶרה המוסרית. הוא דוחה את האסתטיקה של "פרחי הרוע" (בודליר) המכילה גם את המכוער והמעוות (אחד משיריו המפורסמים של בודליר נקרא "הפגר"). ברזל מציין קשר מעניין בין חניכתו של יונתן בתנועת הנוער לבין הנטייה אל הפיסי והמוחשי.

יונתן אף נמנע מפואטיקה של התגלות ומסתורין, ומעדיף את היפה על פני הנשגב. תפיסתו של יונתן את הקשר בין היפה והמוסרי קשורה לתפיסות מקראיות ויווניות, כאשר יופי ומוסר תלויים זה בזה. בשירו "אל היפה" כותב יונתן: "שבים אף הרהורינו ושירינו/ מן הרע, מן המכוער/ מן התפל והחולף – אל היפה,/ אל היפה/ הטוב/ וזך עד עיצבון". וברזל מסביר את הדברים בכך שעידון מוסרי מאפשר את החוויה האלגית, הנתפסת כמיטב החוויה השירית.

הפרק הארוך ביותר שחותם את הספר הוא חגיגה למעריצי דליה רביקוביץ, משוררת יחידה במינה שאין דומה לה לא רק בעוצמות השיריות, אלא גם בממד תקשורתי מסתורי שגורם לשיריה להגיע אל לבבות כה רבים, בדומה לשירי רחל, לאה גולדברג, אלתרמן, יהודה עמיחי וזלדה. בין עשרות משוררים טובים שישנם בכל דור רק מעטים חולקים את אותה תכונה מיוחדת ובלתי ניתנת להגדרה שהופכת את שירת ה"אני" לשירת הרבים. בתקופת מוצרט פעלו גם סאליירי וקלמנטי, אך כל חובב מוסיקה מבין למה דווקא מוצרט. בעת קריאת הפרקים על דליה רביקוביץ חשתי את מלוא אהבתו של ברזל למשוררת.

אינטימיות במשל

ברגישות רבה משורטטת דרכה האישית של דליה רביקוביץ, אישה ידועת סבל, שכתבה "ליריקה מאופקת, תמציתית בגילוייה ומגיעה לתהומות של מצוקה". דליה רביקוביץ, שאיבדה את אביה בהיותה ילדה קטנה, שנשלחה מהבית עקב המצוקה הכלכלית; שהיו לה שלושה גברים בחייה ומכולם נפרדה, וגם בנה נלקח ממנה במצוות בית המשפט. אישה שרגישותה הקיצונית הפילה אותה לתהומות. בהיותה נערה גילה אותה קורצווייל, המורה שלה בתיכון "חוגים", והוא טיפח ועודד אותה נפשית וספרותית והציבה במרכז הבמה השירית. מקורצווייל למדה, בין שאר דברים (המפורטים בפרק), על יסודות קמאיים חוצי זמנים וגבולות, אומר ברזל, בהתכוונו ליסוד המיתי שבשירי דליה רביקוביץ. ברזל כותב על דליה רביקוביץ בהרבה אמפתיה וכבוד, ונמנע מפירוט חשפני.

הדיון בשירתה נפתח בשיר נעורים בשם "הנערה בעלת צמות הפשתן" שבו ניכרים כבר המאפיינים שליוו את שירתה כל חייה, גם בשינויים ובתמורות שבה. ספר אחר ספר זוכה לדיון רציני ומרתק. "החיים האישיים, האינטימיים, בצבצו עלו בסמל ומשל", אומר ברזל על "אהבת תפוח הזהב", ספרה הראשון שהקנה לה את פרסומה הגדול. הוא כותב על העיגול כדפוס יסוד, על מסעות הנפש הגדולים, על דבקות בעולם הילדים והכמיהה לאהבה, ומצביע על ניגוד קיצוני בין מצבי אהבה. הדיון בשירים מלא חיים ומשקף לא רק את רגישותו הפיוטית של הכותב, אלא גם את חכמת הנפש שלו.

ואחתום בדיון של ברזל בשיר מוכר מאוד, נלמד מאוד, שנכתבו עליו פירושים שונים ומשונים: "בובה ממוכנת". לימדתי את השיר פעמים רבות, באופן שונה ממה שלהלן, ותמיד היה לי ברור שכל קריאה שאינה מאתרת את גודל השבר הנפשי המועלה בשיר היא קריאה מחטיאה. ואכן, ברזל מציין שייתכנו כמה הבנות של השיר, ולא רק הדרך שהוא מציע.

הוא רואה ב"בובה ממוכנת" סונטה בסמלים, שבאופן מורכב ורב דקויות בתחומי המצלול וההדהוד הלשוני מעלה תמונה טראומתית של נערה שנכפה עליה קשר ארוטי בלתי מוצלח שהותיר צלקת נפשית. היא הפכה לסוג ב', וחתולים וכלבים, משמע גברים להוטים, ניסו לנצל את מצבה. סיום השיר יוצר מצג שקרי של תום בתולים, בתיאור הגן המדומה, השונה מ"גן נעול אחותי כלה". מצד אחר, בניתוח השיר "פורטרט", שפורש בעבר כשיר על מצוקה ארוטית ואף פתיינות, ברזל מעדיף את "פשט הכתוב" ועליו בונה דיוקן פסיכולוגי משכנע ביותר.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ה' אב תשע"ד, 1.8.2014

מודעות פרסומת

פורסם ב-5 באוגוסט 2014,ב-גיליון דברים תשע"ד - 886, סיפורת. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: