מיניאטורה של העולם | אלחנן סמט

עיון במשמעות השורש קל"ט מעלה את האפשרות כי ערי המקלט אינן מתחם של הגנה אלא מקום גלות חלופי, שבו ורק בו ינוהלו חייו של הרוצח בשגגה 

בארבעה מקומות דנה התורה בקביעת מקום למנוסתו של הרוצח בשוגג:

א. בפרשת משפטים, בראש דיני הנזיקין (שמות כא, יב־יד).

ב. בפרשת מסעי מופיעה הפרשה הארוכה והמפורטת ביותר (במדבר לה, ט־לד), ובה נדון ברשימה זו. פרשת ערי המקלט מופיעה במקום זה כחלק מסדרת ציוויים שניתנו למשה בערבות מואב לקראת הכניסה לארץ, ובקשר להתנחלות בה.

ג. בפרשת ואתחנן (דברים ד, מא־מב) מספרת התורה על כך שמשה הבדיל שלוש ערים בעבר הירדן מזרחה למנוסת הרוצח בשוגג. אף שמותיהן ומיקומן הגיאוגרפי ניתנים שם.

ד. ב"נאום המצוות", בפרשת שופטים (דברים יט, א־יג) חוזר משה על כמה עניינים שנדונו בפרשת ערי מקלט שבספר במדבר, ומשמיט עניינים אחרים. עיקר החידוש בפרשה זו הוא בצו לשלֵּש את גבול הארץ ולקבוע את שלוש הערים במרחקים שווים, וכן להכין דרכים שיובילו לאותן ערים.

אל ארבעת המקומות הללו בתורה יש לצרף עוד את פרק כ' בספר יהושע. בפרק זה מתואר קיום מצוות התורה על ידי יהושע בזיקה ברורה לפרשת ערי המקלט שבספר במדבר, אך גם לזו שבפרשת שופטים שבספר דברים.

המכנה המשותף לכל המקומות הללו הוא ההדגשה שהערים המיועדות למנוסת הרוצח מצילות אך את זה שרצח בשגגה. רוצח במזיד שינוס לערים אלו יילקח ממקום מנוסתו וייענש עונש מוות.

בסיס איסוף

הפרשה המופיעה בפרשת מסעי מיוחדת בסגנונה מכל מקבילותיה בתורה. בה ורק בה מופיעה המילה "מקלט". נוכחותה של מילה זו בולטת מאוד: עשר פעמים היא חוזרת בה כמילה מנחה.

ובכן, מה פירוש המילה “מקלט“? דוברי העברית החדשה אינם מתקשים בהבנת מילה זו: הרי בבתים רבים בישראל וכן בשטחים ציבוריים מצוי מתחם תת־קרקעי מוגן הקרוי “מקלט“, ואם כן מקלט הוא מקום הגנה ומחסה. משמעות זו אכן עולה מתרגום אונקלוס, המתרגם “שֵׁזָבוּתָא“ – הצלה, ומסתבר שכך פירשו מפרשים רבים, אף אם לא כתבו זאת במפורש.

אולם הבה נשאל: זאת מנין? פירוש זה מבוסס לכאורה על ההקשר שבו מופיעה המילה בפרשתנו פעמים אחדות, בזיקה אל מנוסת הרוצח לערים אלו מפני גואל הדם. אלא שאין די בכך: פרשני המקרא הקדמונים והמדקדקים הראשונים ביארו את משמעותן של המילים המופיעות במקרא בשתי דרכים המשלימות זו את זו: הם בחנו את גיזרונה של המילה, וממנו ניסו להסיק את משמעותה, והם גם בחנו את כל הופעותיה במקרא בהקשרים מגוונים, כך שפירוש המילה במקום אחד נתמך מהופעתה במקומות אחרים שבהם היא באה בהקשרים אחרים.

ובכן, היכן מופיעה המילה “מקלט“ במקומות אחרים במקרא? מילה זו אינה מופיעה אלא בפרשתנו, ובשני מקומות נוספים בנ“ך התלויים ישירות בפרשתנו. בפרק כ‘ בספר יהושע כמובא לעיל, ובפרק ו‘ בספר דברי הימים א, שם מנויות הערים שניתנו לכהנים וללוויים (פסוק לט ואילך), וביניהן מנויות חברון ושכם כערי מקלט. נמצא שהמילה “מקלט“ מופיעה במקרא כולו בהקשר אחד בלבד, דבר ההופך את פירושה על פי הקשר זה למסופק במידת מה.

ישנן במקרא יחידות ספרותיות בעלות ייחוד סגנוני מובהק: מופיעה בהן מילה מסוימת בצפיפות רבה, בעוד אותה מילה אינה נמצאת כלל, או שהיא נדירה ביותר, במקומות אחרים במקרא. הופעת המילה באותה יחידה ספרותית – בדרך כלל כשהיא משמשת בה מילה מנחה – “צובעת“ את היחידה בגוון לשוני מיוחד, ומעניקה לאותה מילה חשיבות יתֵרה, ולעתים חשיבות קריטית, להבנת היחידה הספרותית השלמה. דע עקא: מפני נדירותה של המילה לא תמיד משמעותה ברורה. לעתים יש קושי לפרשה מתוך היחידה הספרותית עצמה, ללא הסיוע של הופעותיה בהקשרים מגוונים נוספים. זהו המצב גם בפרשת ערי מקלט.

הבה נוותר אפוא על המילה בצורתה, “מקלט“, ונחפש את משמעות השורש קל“ט בעברית. האם שורש זה מופיע במקרא? אכן הוא מופיע שלא בהקשר לערי מקלט במקום אחד בלבד, ועליו נדון בהמשך הדברים. אלא שבטרם נעשה זאת, נפנה את מבטנו לשורש קל“ט בלשון חכמים.

השורש קל“ט הרווח בלשון חכמים וכן בארמית כפועל משמעו “לאסוף“, “להכיל“, “לקבל לתוך“ (יש שהציעו לראות בשורש זה שיכול אותיות של השורש לק“ט, במשמעות אסף, קבץ). כמו המילה “מִקלט“ המשמשת בעברית החדשה כציון למקום מחסה, אף השורש קל“ט במשמעות הכלה “נקלט“ בעברית החדשה, וממנו נגזרו מילים כגון “בסיס קליטה ומיון", "מקלט רדיו" ועוד. למשמעות זו אין כל קשר הכרחי להצלה ולהגנה.

אם נפרש את הצירוף "עיר מקלט" על פי לשון חכמים, תהיה משמעותו "עיר שאליה נאסף הרוצח בשוגג, והיא מכילה אותו בתוכה". אפשר אכן שכך נתפסה עיר המקלט על ידי חז"ל, שגזרו משם העצם "מקלט" את הפועל "קולטת" ביחס לעיר זו, כנראה במשמעות "מקבלת לתוכה". בדרך זו הלכו ר"י בן ג'נאח ורד"ק בספרי השורשים שלהם. פירוש זה, שעל פיו אין המשמעות של עיר המקלט עיר הצלה, מעורר את השאלה מה מוסיף תואר זה לערים אלו עד שהוא זוכה להבלטה כה רבה בפרשתנו כמילה מנחה.

ועוד יש להעיר שאין ביטחון כי לשון חכמים מהווה ראיה לפירוש המילה "מקלט" בלשון המקרא: "לשון תורה לעצמה ולשון חכמים לעצמו" (עבודה זרה נח ע"ב). קיימת אפשרות כי אלו שתי מילים שונות, משני רבדים של השפה העברית.

בעברית המילה "מקלט" משמשת ציון למקום מחסה והגנה. שדרות, 2014  צילום: פלאש 90

בעברית המילה "מקלט" משמשת ציון למקום מחסה והגנה. שדרות, 2014
צילום: פלאש 90

גלות בעיר קטנה

אמרנו קודם כי השורש קל"ט מופיע פעם אחת במקרא שלא בהקשר לערי מקלט. הכוונה לפסוק בויקרא כב, כג – פסוק המצוי בפרשה הכוללת את רשימת המומים הפוסלים בהמות לקרבן:

וְשׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט – נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה.

דא עקא, שני המומים הנזכרים בפסוק זה נתפרשו בדברי המפרשים בדרכים מגוונות. נראה ש"קלוט" הוא בן זוגו של "שרוע" וקשור אליו. ובכן, מהו "שרוע"?

הבה נבאר את שני המומים הללו בעקבות ראב"ע. המום "שרוע" נזכר כבר ברשימת מומי הכהנים בויקרא כא, יח: "כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם – לֹא יִקְרָב, אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ". ושם פירש ראב"ע: "חרום – היפך שרוע, והנה חרום מגזרת חרם. שרוע – מגזרת מהשתרע". ראב"ע רומז כאן לפסוק בישעיהו כח, כ: "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס" – המצע (המיטה) שעליו שוכב האדם קצר מלפשוט עליו איברים.

"שרוע" הוא אפוא מי "שאחד מאיבריו גדול מחברו" (כדברי רש"י), ואולי כוונת ראב"ע למי שכל איבריו גדולים, כלומר "ענק" יותר מן הנורמלי.

במומי הבהמות (כב, כג) פירש ראב"ע:

"שרוע" – כראשון. "וקלוט" – הפכו, והוא מגזרת עיר מקלט.

ובכן, "קלוט" פירושו "שאחד מאבריו קטן מחברו" (שזהו ההפך משרוע כפי שפירשו רש"י. אמנם רש"י עצמו אינו מפרש כך קלוט). או אולי: שכל אבריו קטנים, כלומר: ננס. אכן, בערבית המילה "קוּלאט" פירושה ננס (כך במילון HAVA, מילון ערבי־אנגלי לערבית קלאסית, בערכו). נמצא אפוא כי לשורש קל“ט במקרא ישנה משמעות של הקטנה וצמצום, על כל פנים על פי פירוש ראב“ע ועל פי ההקבלה לשפה הערבית. ***

ראב"ע גוזר את המום קלוט מגזרת עיר מקלט. על פי זאת יש לפרש כי עיר מקלט היא עיר קטנה, עיר זעירה. וכך העיר אריאל שווה חתני על דברים אלו: נתקלנו במקרא בעיר קטנה בהקשר קרוב לעיר מקלט על פי פירוש זה. כך אומר לוט למלאכים המורים לו להימלט ההרה (בראשית יט, כ): "הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה וְהִיא מִצְעָר, אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה, הֲלֹא מִצְעָר הִוא וּתְחִי נַפְשִׁי". מִצְעָר הוא דבר קטן או מועט (איוב ח, ז; דה"ב כד, כד). לוט פונה ומבקש "הלא תוכלו להעלים עין מן העיר הקרובה, הרי היא כה קטנה". ערי המקלט, שאף הן נועדו "לָנוּס שָׁמָּה כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה" (במדבר לה, טו), הן "ערי מצער" – אותו משקל דקדוקי.

אולם מפני שלא שמענו על מגבלה כלשהי על גודלה של עיר המקלט, נראה שזעירותה של העיר מתבטאת בכך שהיא מצמצמת את תחום מחייתו של הרוצח בשגגה אך לתחומה, והרי היא ביחס אליו "עולם קטן". הפירוש המוצע הזה ל"עיר מקלט" מנתק את משמעות ישיבתו של הרוצח בשוגג בעיר זו מקיומו של גואל הדם: אף בלא סכנתו של זה חייב הרוצח לשבת בעיר מקלטו. טעמו של דבר הוא שעיר המקלט, על פי הגדרתה, היא מקום גלות לרוצח בשגגה.

ואכן במשנה ובתלמוד אין הרוצח "נס" אל עיר מקלטו (כבלשון התורה) אלא גולה אליה. בפרק השני של מסכת מכות במשנה, פרק "אלו הן הגולין" – שבו נידונו דיני הרוצח בשוגג ודיני ישיבתו בעיר המקלט – מופיע הפועל "גולה" כשלושים פעם. שינוי סמנטי זה – מקורו לדידנו בפשוטו של המונח "מקלט", המהווה מילה מנחה בפרשתנו.

דבר זה, שהוא ממהותה של התפיסה ההלכתית את דיני פרשתנו, אינו נובע רק מן הפירוש שאנו מציעים כאן ל"עיר מקלט", אלא הוא נובע מפשוטם של שני דינים המופיעים בפרשת ערי מקלט: א. פסוק כה: "… וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ… וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ" (ושוב בפסוק כח). הקצאת זמן זו נובעת מן התפיסה שהרוצח בשגגה זקוק לכפרה, וכפרה זו נשלמת במות הכהן הגדול. משמע אפוא שהרוצח חייב לשבת בעיר המקלט עד מות הכהן הגדול, בלא קשר לסכנה מגואל הדם.

ב. פסוק לב: "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס (=לנָס) אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן". דין זה ממשיך את קודמו הדומה לו בפסוק לא: "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת, כִּי מוֹת יוּמָת", השוואת שני הדינים הללו מלמדת כי ישיבת הרוצח בעיר מקלטו היא עונש לו, הדומה לעונש המיתה של רוצח במזיד (וקל ממנו כמובן). את שני העונשים הללו אוסרת התורה להמיר בכופר כספי.

המונח "עיר מקלט" מבטא גם את אופייה המיוחד של הגלות שבה מתחייב הרוצח בשגגה: אין הוא מתחייב רק ביציאה ממקומו למקום אחר כלשהו. עיר המקלט משמשת לגולה תחליף מוקטן, גמדי, לעולם הרחב והפתוח שבו חי עד עתה. עיר המקלט היא לגביו עולם בפני עצמו – מיניאטורה של העולם החיצוני.

על המשמעויות שיש לדבר זה בהלכה נדון בהמשך הדברים.

צמצום החיים

את המשמעות של הישיבה בעיר המקלט כצמצום מקום חיותו של הרוצח בשגגה רק לתחומי העיר הזאת היטיב לבטא הרב איסר יהודה אונטרמן ז"ל, בלא שהוא תולה זאת במילה "מקלט". נפגשתי לראשונה עם חידושו בעניין זה בשיעור ששמעתי מפיו בעת היותי תלמיד ישיבה צעיר לפני יותר מארבעים ושתיים שנה, והוא היה אז בשלהי כהונתו כרב ראשי. אחר כך מצאתי את הדברים רשומים בספרו "שבט מיהודה" עמ' יט־כא (מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ד).

 אלא שעלינו להקדים דברים אחדים בטרם נבוא אל דבריו. במשנה בפרק אלו הן הגולין (מכות פ“ב מ“ז) נאמר:

ואינו יוצא [הרוצח בשוגג מעיר מקלטו] לא לעדות מצוה ולא לעדות ממון ולא לעדות נפשות. ואפילו ישראל צריכים לו, ואפילו שר צבא ישראל כיואב בן צרויה – אינו יוצא משם לעולם, שנאמר (פסוק כה): "אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה" – שם תהא דירתו, שם תהא מיתתו, שם תהא קבורתו.

נראה שהלימוד הוא מריבוי הכתובים שבהם נאמר בהדגשה "שמה" ביחס לעיר המקלט (פסוקים יא, טו, כה, כו), ומכאן "שם" – תהא דירתו; "שם" – תהא מיתתו; "שם" – תהא קבורתו. וכן נדרש בספרי.

משנה זו עוררה קושי גדול בין המפרשים האחרונים: הייתכן שבעת פיקוח נפש של רבים, ואף של כל ישראל, ייאסר על מי שבידו להצילם לצאת מעיר מקלטו? משום כך הוצעו למשנה זו ביאורים אחדים שרב מאוד הדוחק בהם, ולא נוכל לפרט זאת במסגרת מצומצמת זו.

הרב אונטרמן מציע ביאור חדש למשנה:

דין הגלות הוא כמו עונש מיתה על הריגת נפש… שעל ידי זה הוא נכרת ונבדל לגמרי מכל העולם החיצוני, ואין לו שום קשר עם אלה שמחוצה לו, כי לגבי העולם הרחב – הריהו כמו שאינו – עד מות הכהן הגדול. דבר זה למדנו ממה שהתורה הזכירה על הגולה שלוש פעמים "שמה", לומר לנו: "שמה תהא דירתו, שמה תהא מיתתו, שמה תהא קבורתו", בזה אנו רואים גזרת הכתוב, שכל חיוּתו והווייתו של הגולֶה מצומצמת אך שמה בלבד , וביחס לעולם שמחוץ לתחומו – הריהו כמת שהוא חפשי מן המצוות… אין עליו שום חיוב של מִצוה שיש לה קשר עם העולם החיצוני: אינו מקריב קרבן פסח או קרבן אחר, ואינו יוצא לעדות, ואפילו לא להצלת נפש, ואפילו בנוגע לכלל ישראל, שנאמר "שמה".

וברור הדבר בעיניי שלא מפני האיסור שיש ביציאה מעיר המקלט קאתינן עלה (= אנו באים לכך), כי על זה הקשו כמה מהמחברים… [ש]הצלת נפשות דוחה הכול… והתירוץ… כי לא מתורת איסורין אנו דנים על זה, אלא מפני שניתק לגמרי הקשר שבינו ובין העולם החיצוני, ואין עליו שום חיוב של מצוה בנוגע לעולם הרחב… כי הוא חי רק "שמה". ובתוך העיר – ודאי מחויב בכל המצוות, אבל כלל וכלל לא בנוגע לזה שמחוץ לתחומו.

אנו מציעים ללמוד הגדרה זו של עונש הגלות בעיר המקלט מעצם היותה "מקלט" במשמעות שנתפרשה לעיל: עיר המצמצמת את חייו של הרוצח בשוגג אך לתחומה.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ז תמוז תשע"ד, 25.7.2014

פורסמה ב-27 ביולי 2014, ב-גיליון מסעי תשע"ד - 885 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. 7 תגובות.

  1. בס"ד א' אב ע"ד

    והרד"ק (ב'ספר השרשים', שורש קלט) פירש ש'קלט' עניינו אסיפה: 'שרוע וקלוט (ויקרא כב,כג) – הוא שרגלו אסופה וצרה…ערי מקלט (במדבר לה,יא) – שהיו קולטות וקובצות בתוכן כל הנסים שם;ובמשנה (שבת א,ו): "כדי שיקלוט את העין" – כלומר: שייקח הצבע ויקבצנו'.

    לגבי 'קלוט' מביא הרד"ק פירוש נוסף: 'ורבותינו ז"ל פירשו (בכורות מ,א): שפרסותיו קלוטות כרגלי הסוס והחמור'. גם כאן ניתן לפרש לשון אסיפה, שאין טפרי הרגלים נפרדות אלא אסופות זו לזו. אנמם, ייתכן לומר ש'קלוטות' היינו 'דבוקות', 'מחוברות'. ואולי כך נסביר גם את המושג 'מקלט', שהנס אל עיר המקלט – הרי הוא כדבוק ומחובר למקום מאין יכולת לצאת.

    רש"ר הירש כותב:
    '"קלט" מצוי במקרא רק בלשון "מקלט" בהקשר זה. נוסף על כך הוא מצוי עוד בביטוי "שרוע וקלוט", והוא מציין שם את הפרסה שאינה שסועה והאצבעות נתחברו בה דרך גידולן. משמעות "קלט" בלשון חז"ל: לספוג חומר זר לשם חיבור של קבע, כגון קליטת צבעים וקליטת הרכבה (שבת יז,ב;שביעית ב,ו); אך מצינו גם קליטה ארעית: "קלוטה כמי שהונחה דמיא".נראה ש"קלט" קרוב ל"גלד", ומכאן "גלד" במשמעות "עור" (איוב טז,טו), המעטה המקיף את הגוף וסוגר עליו באופן אורגני…
    נראה מכל זה, שזו משמעות "קלט" בלשון "מקלט": לקבל דבר ולהחזיק בו דרך קבע… הגליית הרוצח בשגגה לעיר המקלט, היא כביכול לידה שניה המוסיפה הגבלות: מכאן ואילך תהיה עיר המקלט כל עולמו של מי שהוגלה אליה' (במדבר לה,יא)

    אולי ניתן להסביר את המושג 'מקלט', כלשונם של חז"ל ש'קליטה' היא התמזגות של הדבר הנקלט בתוך הקולט אותו., כגון קליטת הצבע או קליטת הזרע באדמה. חטאו של הרוצח בשגגה הוא חוסר מודעות לקיומו של הזולת, אי תשומת לב לזולת שהביאה לפגיעה בו. התקון בא על ידי התחברות מחודשת לחברת בני אדם, התמזגות מוחלטת עם אותה חברה בלי להיפרד ממנה לרגע. כך מתעצמת המודעות לזולת, וכך בא החטא לתיקונו.

    בברכה, ש.צ. לוינגר

    • קלט, פלט, מלט, עלט, לט

      הבלשן פרופ' יוליוס פירסט, אף הוא רואה את עניינו של השורש 'קלט' באיסוף וקיבוץ. הוא עומד (בקונקורדנציה שלו, לייפציג תרצ"ה) על הניגוד שבין 'פלט' ו'מלט', שעניינם יציאה, השתחררות, לבין 'קלט' שעניינו התכנסות (ובהשאלה: 'קלוט' – 'המכווץ וומצומק ומאוסף ומגומד באיבריו').

      אולי ניתן ללכת בכיוון זה, אך בצורה קצת שונה, ולקשר את 'קלט', 'פלט', 'מלט' 'עלט', 'לט' – שעניינם הסתרה או הצלה, הסתרה מסכנה.

      ד"ר שלמה מנדל קרן מביא בקונקורדנציה שלו גם כיוון נוסף: 'והחכם בארטה [כנראה המזרחן ד"ר יעקב בארט] מצא לו חבר בערבית: 'קלת' (תי"ו תחת טי"ת), בית קיבול ומגורה'.

      • רש"י (בראשית ד,טז, ד"ה קדמת עדן) מביא: 'ומצינו בכל מקום רוח מזרחית קולטת בכל מקום את הרוצחים, שנאמר: אז יבדיל משה… מזרחה שמש (דברים ד,מא)'.

        מקור דבריו בבראשית רבה כא,ט: 'רב אמר: בכל מקום רוח מזרחית קולטת. אדם הראשון – "ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן"; קין – "ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן"; הרוצח – "אז יבדיל משה שלוש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש'.

        אולי יש לקשר זאת לדברי רבי יהודה: 'וישם ה' לקין אות… שהזריח לו גלגל חמה' (בראשית רבה כב,יב).. אולי ניתן לומר שזריחת השמש מסמלת את התשובה, המבטאת את יכולתו של האדם להתחדש, לפתוח דף חדש בחייו. אף יש באור הבהיר של השמש תיקון של החטא. אם השגגה באה מעירפול וקהות חושים – הרי שהתיקון בא על ידי מבט בהיר על המציאות.

        [מעניין שבהונגרית נקרא המזרח Kelet. אולי שמעו הכוזרים הקדמונים את המדרש על הרוח המזרחית הקולטת ונתנו לו ביטוי בשפתם.
        עוד מילה הונגרית המעידה על השפעה יהודית היא: 'סומבאט' – 'יום השבת'. היום הראשון נקרא בהונגרית: 'וואשארנאפ' – 'יום השוק'. נראה שיש בזה זכר לימים שהאוריינטציה הדתית שלהם היתה יהודית ולא נוצרית].

      • 'ומפניך אסתר'

        הכיוון שהצעתי ש'מקלט' הוא 'מסתור' – מתיישב יפה עם דברי הגולה הראשון, קין: 'הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר'. ההסתתרות של קין אינה מתוך פחד מנוקם, אלא מתוך בושה בפני ה'. כך הגיבו גם הוריו אחרי חטאם 'ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלקים..'. וכך אומר עזרא: 'אלקי, בושתי ונכלמתי להרים אלקי פני אליך' (ט,ו).

  2. מעולה ומרענן כרגיל, תודה!

    בהצגת הדין של ערי המקלט בפרשת מסעי יש פסוק אחד שקצת מקשה על ההבנה שהוצעה:
    וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל, וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט (במדבר ל"ה י"ב).

    הפסוק הזה בא להסביר את תפקידן של ערי המקלט. מונח חדש בדרך כלל מוסבר ע"י מונחים ידועים, ולכן לא סביר שהמילה מקלט, המופיעה כאן כחלק מההסבר, תלויה בערי המקלט – המונח שאותו מסבירים.

    מהפסוק הזה עולה די בבירור ההוראה של המילה מקלט. משתמע שההוראה ה"מקורית" של המילה היא הגנה או שמירה, כבר לפני החידוש של דין ערי המקלט. ואם כך ערי מקלט מתפרשים בקלות כערי הגנה.

    אך אולי אפשר לקחת את החידוש של הרב צעד אחד אחורה, ולשאול האם יש קשר כללי בין הגנה לקטנות? יתכן שכן: המתגונן מצמצם עצמו למקום קטן ושמור, שם ייעלם מעיניי התוקף, וגם אם לא, אולי התוקף יסכים להתעלם מהמתגונן כל עוד קיומו מצטמצם לכדי מקום קטן מסוים. יתכן שבכל אקט של התגוננות (כמו למשל בריחתו של לוט לצוער), יש מימד של צמצום והקטנה עצמית.

    • בס"ד ג' באב ע"ד

      לתומר – שלום רב,

      ראיתי בבלוג שלך במאמר 'הגאולה היא בתוכי', שהצעת הגדרה מעניינת ל'גאולה' שהיא החזרת המצב למקומו הנכון והטבעי. יש להסביר כך גם את 'גאולת הדם' המחזירה את שפיכת הדם למקומה הטבעי – אל הרוצח.

      לפי זה ניתן להציע יישוב לשאלתך המצויינת על הצעתו של ר' אלחנן. הרוצח בלכתו לגלות, מקדים ושופט ומעניש את עצמו, 'קולט' ומכווץ את הוייתו, ובכך מקיים בעצמו את גאולת הדם, בטרם יבצע זאת ה'גואל'.

      לעיל הצעתי כיוון דומה להצעתך: שהשורש הבסיסי הוא 'לט' הסתיר, כמו 'וילט פניו', ומכאן 'עלט' – חושך, ומכאן 'קלט' 'פלט' ו'מלט' – הצלה, הסתרה מסכנה.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      • יפה. אז יתכן שקל"ט זה באמת ניואנס של הגנה דרך צמצום והקטנה, באופן שמתאים עם האפיון של ערי המקלט שתואר לעיל אצל הרב סמט.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: