חניון המדבר | יוסף פריאל

עיון ברשימת המסעות של בני ישראל חושף כי רוב הזמן היה עם ישראל במצב של חנייהעם זאת, מסתבר שמבחינה נפשית לא היו אלו שנים קלות

הֵי צִיּוּנְיוּנֵי הַדֶּרֶךְ

אֲבָנִים לְבַנְבַּנּוֹת

טוֹב לָשׁוּט, תַּרְמִיל עַל שֶׁכֶם

אֵי בְּלִי אָן הַרְחֵק לִנְדֹּד (אהרן אשמן)

 כשרוצים לתאר פעולה שהתארכה זמן רב נוהגים לומר שהיא הייתה ארוכה כמו מסע בני ישראל במדבר. אך האם באמת הסתובב עם ישראל במדבר כל כך הרבה זמן?

פירוט מסכם

שני מקורות עומדים בפנינו בתיאור המסע במדבר: תיאור פרטני בפרשות בשלח, יתרו, בהעלותך, שלח וחקת, ותיאור כוללני בפרשתנו. עיון ברשימת המסעות בפרשה מלמד שהיו למסע ארבעה שלבים:

מיציאת מצרים עד מתן תורה (חודש וחצי):

וַיִּסְעוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת. וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר. וַיִּסְעוּ מֵאֵתָם וַיָּשָׁב עַל־פִּי הַחִירֹת אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מִגְדֹּל. וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ־הַיָּם הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּמִדְבַּר אֵתָם וַיַּחֲנוּ בְּמָרָה. וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ־שָׁם. וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיַּחֲנוּ עַל־יַם־סוּף. וַיִּסְעוּ מִיַּם־סוּף וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר־סִין: וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר־סִין וַיַּחֲנוּ בְּדָפְקָה. וַיִּסְעוּ מִדָּפְקָה וַיַּחֲנוּ בְּאָלוּשׁ. וַיִּסְעוּ מֵאָלוּשׁ וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִם וְלֹא־הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת. וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי (לג, ו־טו).

מהר סיני עד רתמה, היא קדש ברנע שממנה יצאו המרגלים (כחודש, עם תלונות בדרך):

וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינָי וַיַּחֲנוּ בְּקִבְרֹת הַתַּאֲוָה: וַיִּסְעוּ מִקִּבְרֹת הַתַּאֲוָה וַיַּחֲנוּ בַּחֲצֵרֹת: וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרֹת וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה (טז־יח).

אחרי חטא המרגלים במשך שלושים ושבע וחצי שנות העונש:

וַיִּסְעוּ מֵרִתְמָה וַיַּחֲנוּ בְּרִמֹּן פָּרֶץ. וַיִּסְעוּ מֵרִמֹּן פָּרֶץ וַיַּחֲנוּ בְּלִבְנָה. וַיִּסְעוּ מִלִּבְנָה וַיַּחֲנוּ בְּרִסָּה. וַיִּסְעוּ מֵרִסָּה וַיַּחֲנוּ בִּקְהֵלָתָה. וַיִּסְעוּ מִקְּהֵלָתָה וַיַּחֲנוּ בְּהַר־שָׁפֶר. וַיִּסְעוּ מֵהַר־שָׁפֶר וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה. וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת. וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת. וַיִּסְעוּ מִתָּחַת וַיַּחֲנוּ בְּתָרַח. וַיִּסְעוּ מִתָּרַח וַיַּחֲנוּ בְּמִתְקָה. וַיִּסְעוּ מִמִּתְקָה וַיַּחֲנוּ בְּחַשְׁמֹנָה. וַיִּסְעוּ מֵחַשְׁמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּמֹסֵרוֹת. וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בִּבְנֵי יַעֲקָן. וַיִּסְעוּ מִבְּנֵי יַעֲקָן וַיַּחֲנוּ בְּחֹר הַגִּדְגָּד. וַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד וַיַּחֲנוּ בְּיָטְבָתָה. וַיִּסְעוּ מִיָּטְבָתָה וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה. וַיִּסְעוּ מֵעַבְרֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּעֶצְיֹן גָּבֶר. וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר־צִן הִוא קָדֵשׁ (יט־לו).

במהלך שנת הארבעים, השנה האחרונה לפני הכניסה לארץ:

וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר… וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר וַיַּחֲנוּ בְּצַלְמֹנָה. וַיִּסְעוּ מִצַּלְמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּפוּנֹן. וַיִּסְעוּ מִפּוּנֹן וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת. וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בִּגְבוּל מוֹאָב. וַיִּסְעוּ מֵעִיִּים וַיַּחֲנוּ בְּדִיבֹן גָּד. וַיִּסְעוּ מִדִּיבֹן גָּד וַיַּחֲנוּ בְּעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה. וַיִּסְעוּ מֵעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה וַיַּחֲנוּ בְּהָרֵי הָעֲבָרִים לִפְנֵי נְבוֹ וַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ (לז־מח).

רשימה זו מעלה מספר תובנות מעניינות:

בחודש וחצי הראשונים במדבר עברו בני ישראל אחד עשר מסעות, שהם יותר מרבע מסך כל המסעות.

בשנה האחרונה מאז מות מרים בקדש הלכו עשר מסעות. מסעות אלה היו קשים יותר משאר תקופת המדבר שכן הם כללו ארבע מלחמות בעבר הירדן.

במשך שלושים ושבע שנות הגזירה במדבר הלכו בני ישראל רק תשעה עשר מסעות (לפי רש“י בפס‘ א – עשרים), ממוצע של מסע אחד לשנתיים. רש“י (דברים א, מו) מדקדק יותר ואומר שתשע עשרה שנים היו בקדש ולא זזו. לפי זה יוצא שבתשע עשרה השנים האחרות הלכו בממוצע מסע אחד כל שנה.

מסעי

פנים כפולות

מהי משמעות המסע? כיצד הוא היה נראה? כדי להמחיש זאת עלינו לחשב את מספר ההולכים. בפרשת וארא (שמות ו, יד־כד) מופיעה רשימת יוחסין של הדור הראשון והשני ליורדי מצרים:

בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי. וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן־הַכְּנַעֲנִית… בְּנֵי־לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי… בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנִי וְשִׁמְעִי לְמִשְׁפְּחֹתָם. וּבְנֵי קֳהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל… וּבְנֵי מְרָרִי מַחְלִי וּמוּשִׁי… וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת־יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־מֹשֶׁה … וּבְנֵי יִצְהָר קֹרַח וָנֶפֶג וְזִכְרִי. וּבְנֵי עֻזִּיאֵל מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן וְסִתְרִי. וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת־אֱלִישֶׁבַע בַּת־עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־נָדָב וְאֶת־אֲבִיהוּא אֶת־אֶלְעָזָר וְאֶת־אִיתָמָר. וּבְנֵי קֹרַח אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף.

מרשימה זו, כמו גם מהרשימה הרחבה יותר שקראנו בפרשת פינחס, עולה שממוצע הילודה בעם ישראל היה שלושה בנים וחצי למשפחה. אם נניח שכמספר הזה נולדו בנות, ונוסיף את העובדה שבעם ישראל היו שש מאות אלף משפחות, נגיע לסך של 5.4 מיליון נפש עד גיל שישים בעם ישראל.

ואולם, יש לזכור שלא רק אנשים הלכו, כאמור: "וַיִּסְעוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף. וְגַם־עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד" (שמות יב, לז). לפנינו אפוא מחנה אנשים עצום, עם ילדים וזקנים ורכוש רב. כיצד ניתן לשנע מחנה כה גדול? על כורחנו יש לומר שכל "מסע" היה בן קילומטרים ספורים בלבד. מוכיחים את הדבר היטב פרקים טו־יז בספר שמות, שהוסיפו לחלק הראשון במסע שכלל אחד־עשר מסעות בארבעים וחמישה ימים סיפורים שונים, כמו חוסר מים במרה וברפידים, חוסר מזון במדבר סין, מלחמה עם עמלק ברפידים ועוד. מכאן מוכח שהמסעות היו קצרים והיו גם הפסקות ביניהם.

מסקנת הדברים היא: עם ישראל במדבר לא היה במצב של "תרמיל על שכם". רוב הזמן העם חנה במקומו ולא נסע, וגם כשנסע, מדובר היה במסע קצר של קילומטרים ספורים. ומה כן עשו בני ישראל כל הזמן הזה? מאחר שמאמר זה הוא האחרון בסדרה, נחזיר את הקוראים למאמר הפותח בפרשת במדבר. שם טענתי שבתקופת המדבר התפתחה התורה שבעל פה ורוב עיסוקם של בני ישראל היה להוציא אל הפועל את העקרונות הדתיים שעליהם צוו. מתוך דברינו כאן עולה שהדבר נעשה יחסית מתוך נחת ולא מתוך טלטלה בלתי פוסקת.

אלא שיחד עם זאת, מסתבר שמבחינה נפשית לא הייתה נחת לעם ישראל במדבר. ראשית, שנים אלה לוו במוות, ואיש לא ידע מתי יגיע זמנו. סביר להניח שגם מי שלא מת בשנה מסוימת חווה מוות של קרוביו. שנית, למרות שהמסע לא היה ארוך, הוא יצר תחושת תסכול – גם משום שבחלק נכבד ממנו המשיכו להסתובב למרות שהיו קרובים לארץ; גם משום שחלקו היה מיותר (ראה עיוננו לפרשת חוקת על "ותקצר נפש העם בדרך"); וגם משום שהיו מסעות לכיוון ההפוך, כפי שחושף רש"י בדברים י, ו:

"ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה" – מה עניין זה לכאן? ועוד, וכי מבארות בני יעקן נסעו למוסרה, והלא ממוסרה באו לבני יעקן, שנאמר 'ויסעו ממסרת' (במדבר לג, לא)? ועוד, שם מת אהרן, והלא בהֹר ההר מת – וצא וחשוב ותמצא שמונה מסעות ממוסרות להר ההר? אלא אף זו מן התוכחה: עוד עשיתם זאת, כשמת אהרן בהֹר ההר לסוף ארבעים שנה ונסתלקו ענני כבוד, יראתם לכם מן מלחמת מלך ערד ונתתם ראש לחזור למצרים, וחזרתם לאחוריכם שמונה מסעות עד בני יעקן ומשם למוסרה. שם נלחמו לכם בני לוי והרגו מכם ואתם מהם, עד שהחזירו אתכם בדרך חזרתכם.

תיקון אהבת הארץ

נמצאנו למדים ששתי פנים לתקופת המדבר. מצד אחד קיימת מעטפת א־לוהית־רוחנית הנותנת תורה ומשלבת את העם בפיתוחה. נוסף על כך ניזון העם מלחם שמים וממים של נס, והוא מובל בידי ענני הכבוד העוטפים אותו. מצד שני, העם לא מתקדם לשום מקום; מסעותיו הקצרים חסרי תוחלת, וסביבם יש הרבה מוות. לפי חז"ל הנשים לא חטאו בחטא המרגלים ולא נענשו בצורה ישירה, אבל בצורה עקיפה הן ודאי סבלו ממות הבעלים, האבות והבנים, כך שהמוות פגע בכולם.

מאחר שהגענו לסוף הספר ואינני רוצה לסיים במוות, אוסיף כי מסע המדבר נגזר עלינו בעקבות מאיסה בארץ חמדה בחטא המרגלים. בימים אלה, שבהם הוכיח העם אהבת ארץ ומוכנות למסור נפשו עליה, עברנו עוד שלב בתיקוננו. וכמו שחורבן הבית 'הולבש' על יום חטא המרגלים והעצים אותו, אני תפילה שאהבת הארץ שהוכחה תקטין את משמעות ימי בין המצרים הצרים עלינו ותקרב את גאולתנו.

עם סיום קריאת חומש במדבר אנו מודים לרב ד"ר יוסף פריאל, שהלך איתנו עם פשטי המקראות בארץ לא זרועה והצליח להטעים אותנו מחידושיו.
כן נקדם בברכה את ד"ר מיכל שמחון, ראש החוג לביבליותרפיה במכללת דוד ילין, ואת רחל וולפיש, מנחת סטודנטים להוראה באוניברסיטה העברית, שלימודן המשותף ילווה אותנו במהלך ספר דברים.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ז תמוז תשע"ד, 25.7.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-27 ביולי 2014, ב-גיליון מסעי תשע"ד - 885 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: