בשורתו של האסלאם הקיצוני | מוטי קרפל

עליית האסלאם הקיצוני בדורנו מבשרת את סיום העידן המודרני ואת ראשית עידן האמונה. באסלאם מתגלה האמונה בהרסנותה אך בהמשך היא תופיע בתיקונה, בישראל

כדי לעמוד על עומקם של התהליכים התודעתיים האוניברסליים שאנו עומדים בעיצומם יש לחזור למאה ה־17 באירופה ולתנועת "הנאורות". "הנאורות" הייתה תנועה תודעתית כוללת שדגלה בשחרור האנושות מכבלי הדת והאמונה בכלל, ומשליטתו של הממסד הדתי בחיים בפרט. היא העמידה את הרציונליות במקום האמונה כבסיס לתודעה האנושית, ואת האדם במקום הא־ל כמרכז הווייתה. כאן נמצאת תחילת הופעתו של העידן המודרני – שורשיו אולי קדומים יותר – על כל תופעותיו האופייניות: מדע, טכנולוגיה, אידיאולוגיה, ערכים, תרבות וכדומה.

לית מאן דפליג – אם נניח כרגע לחוגים שוליים – שתנועה זו, שממנה התפתח העידן המודרני, הביאה ברכה עצומה לאנושות. הכפירה שאפיינה את הנאורות הייתה תנאי לשחרור האדם מאמונה מנוונת ומנוולת ומהכנסייה, ולפיתוח תודעתו והכרתו העצמית. האדם השתחרר מן "השמים" וגילה את עצמו – את יכולותיו, כישרונותיו וכוחותיו.

אך כמו כל תנועה אנושית, גם העידן המודרני והתודעה הכרוכה בו מיצו את עצמם. הברכה שהמודרניזם העניק לאדם הפכה זה מכבר לנכסי צאן ברזל של האנושות והיום מתגלות בעיקר מגבלותיו וחסרונותיו: האדם אמנם גילה את עצמו אבל איבד את השמים. הוא נותר בתוך עצמו, סגור ומסוגר בבועת תודעתו העצמית, בלא יכולת לפרוץ אל המעֵבר, אל האינסוף, אל מקור החיים ומשמעותם. לאדם המודרני יש לכאורה הכול, אך בעצם – לא־כלום.

"דע את עצמך" הוא הסלוגן שהיה רשום מעל פתח האקדמיה של אפלטון כצו המוסרי העליון. ואכן, זהו המוטו היסודי של התרבות המערבית המודרנית ושל ההומניזם המערבי שהגותו של אפלטון מהווה עד היום את בסיסם. חז"ל, לעומת זאת, עיצבו אדם בעל אוריינטציה שונה: "דע לפני מי אתה עומד".

בניגוד לאדם המערבי המודרני, שרואה את עצמו כמרכז הבריאה ולכן מחפש משמעות בתוך עצמו ולא מוצא כזאת, חז"ל פתחו בפני האדם את שערי השמים ואת הקשר אליהם. לא בך, האדם, תמצא את המשמעות, אלא בקשר שלך עם השמים. אתה אמנם צריך לדעת ("דע"), וגם לעמוד בקומה מלאה ("אתה עומד") – כלומר להיות אדם במלוא מובן המילה – אבל לא להיסגר לאינסופיותם של החיים.

בכך אפשרו חז"ל לאדם לחבר שמים וארץ – בלי לוותר על האדם – מה שהתודעה המערבית המודרנית, שחסמה לעצמה את השמים, לא יכולה לעשות. בכך היא מיצתה את עצמה והגיעה לסוף דרכה.

האיסלם 'מריח' את חולשתה של הכפירה, מוסלמים קיצוניים בבנגלדש צילום: EPA

האיסלם 'מריח' את חולשתה של הכפירה, מוסלמים קיצוניים בבנגלדש
צילום: EPA

כפירה לשמה

הסימן המובהק לסיומה של התקופה המודרנית הוא בכך שהביקורת האפקטיבית על המודרניזם והפרכתו לא באו מחוגי נפגעיו – הדת, מייצגיה ומוסדותיה, האמונה וכדומה – אלא דווקא מתוכו פנימה. אחרי שליטה מוחלטת במשך כמאתיים וחמישים שנה של המודרניזם בתודעה האנושית, שבאה לידי ביטוי בביטחון מוחלט באדם כשלעצמו, באמת, במדע, בהומניזם וברציונליות, החלה להופיע הריאקציה הפוסט־מודרנית – שלילת כל הערכים.

הפוסט־מודרניזם של היום הוא תופעה של ריאקציה – הרס ההישגים האנושיים הנוכחיים מתוך הכרה במוגבלותם, בחלקיותם, ביחסיותם, ומתוך אכזבה על כך שהם לא הביאו לאנושות גאולה, כפי שהתיימרו.

סגירת המעגל – עלייתם ונפילתם של הנאורות והמודרניזם – היא תהליך מתבקש בהיסטוריה האנושית. כל תופעה אנושית ממצה את עצמה. הכפירה, שבזמנה שימשה לצורך העלאתם של ערכים חיוביים, נותרה חסרת משמעות משאלה הופנמו בתודעה האנושית. מן הכפירה שלצורך שחרור האדם נותרה עתה רק הכפירה לשמה – כפירה במובנה הרחב, לאו דווקא הדתי, הפורמלי, אלא כהלך נפש של שנאת החיים ושלילת כל הערכים והיא שמאפיינת את התקופה הפוסט מודרנית.

הכפירה אין לה אידיאל אמיתי, "אל אחר איסתריס ולא עבד פירין". הייאוש והתוהו אינם נותנים מאומה (הרב קוק, אורות, עמ' קכ"ח).

לכפירה כשלעצמה אין תוכן עצמי ולכן היא לא מולידה ואין לה פירות. כל כולה כשלעצמה ביקורת, שלילה והרס עצמי. מכאן שורש הכעס, השנאה, הדקדנט, הייאוש, בחילת החיים, הסיאוב, הציניות, השחיתות המוסרית ושאר כל מאפייניה של הכפירה הפוסט־מודרנית – שהם סימן ההיכר לתרבות האנושית בכלל והמערבית בפרט, בנות זמננו.

הריאקציה האסלאמית

השפל המוסרי שאליו הגיעה התרבות המערבית מחליש אותה, מפורר אותה מבפנים ומותיר אותה ריקה וריקנית. אולם החיים אינם נחים לרגע. ההיסטוריה היא התמודדות אינסופית של כוחות הנאבקים זה בזה. במקום שבו מסתמנת חולשה מוסרית, נחלשת עוצמת החיים ואובדת יכולת התגובה וההתגוננות. החלל שנוצר לא נותר ריק לאורך זמן. הוא פועל כוואקום השואב אליו כוחות עולים החשים שהגיע זמנם. תפקידם ההיסטורי הראשון של כוחות אלו הוא למוטט את התרבות הגוססת, שהגיע זמנה לפנות את במת ההיסטוריה, גם אם אין להם אפשרות להציב לה אלטרנטיבה ראויה.

כניעתה של התודעה המערבית לאסלאם הקיצוני היא ביטוי מובהק לתהליך כזה. האסלאם "מריח", בצורה אינסטינקטיבית, את חולשתה של התרבות המערבית בכלל, ואת חולשתה של הכפירה בפרט, וחש את עוצמתו – עוצמתה של האמונה. האמונה מספקת אנרגיות חיים אדירות, שלאדם המערבי הרציונלי לא היו מעולם. ביטחונו העצמי של האסלאם בכלל, וכנגד התרבות המערבית בפרט, נובע מתחושתו האינטואיטיבית בכוחה העצום של האמונה שבה הוא חמוש. מכאן חוצפתו, תעוזתו, הטוטאליות והרדיקליות הקיצוניות שלו. עלייתו של האסלאם היא ריאקציה לתודעה המערבית, ניסיון להשיב את ההגמוניה של האמונה, להחזיר את השמים.

אולם האסלאם הוא רק ריאקציה לעולם המערבי המודרני; הוא איננו מסוגל ליצור סינתזה ולהכיל את הישגיו. הוא איננו יודע לעצב אמונה מבלי למחוק את האדם ולאבד צלם אנוש. בדיוק כמו העולם המערבי המודרני, גם האסלאם יכול להכיל רק צד אחד של המשוואה; גם מבחינתו אמונה ורציונליזם אינם יכולים ללכת ביחד. משום כך הוא איננו יכול להוביל את האנושות לשלב הבא, אלא רק להסיג אותה לאחור – לימי הביניים.

תוהו קודם לתיקון

כלל גדול בחשיבה הישראלית הוא שבכל תופעה בעולם, התוהו קודם לתיקון. כלומר, כל דבר שמופיע במציאות מופיע קודם בצורה מקולקלת והרסנית ורק אחרי כן מיתקן ומגיע להופעתו הראויה. על הפסוק המסיים את היום הראשון של סיפור הבריאה בתורה – "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" – דורשים חז"ל: "ברישא חשוכא והדר נהורא". בשלב הראשון מופיע חושך ורק אחר כך – בעקבותיו, מתוכו – האור.

כלל זה נכון לכל תחומי החיים – בהיסטוריה, במחשבה, בפסיכולוגיה, בזוגיות ועוד ועוד. הנער המתבגר, לדוגמה, חי בתקופה של תוהו; הוא מלא כוחות אבל עדיין איננו יודע לבטא אותם באופן מתוקן וחיובי. רק אחר כך בהתבגרותו הוא מגלה, לומד ומפנים את היכולת להופיע את כוחותיו באופן בונה. האדם גילה את האטום ואת כוחו העצום; בתחילה הוא שימש (רק) להרס ורק אחר כך למד האדם להשתמש בו באופן חיובי. כך גם בעולם הצומח – הקליפה מתפתחת קודם לפרי.

האמונה שבה ומתגלה בדורנו. אבל ראשית הופעתה, בפרספקטיבה אוניברסלית, היא בכוחה ההרסני – באסלאם הקיצוני. אבל זו רק ההתחלה. ההרסנות הזו – שעוצמתה אדירה כמובן, שכן האמונה פותחת בפני האדם מרחבים ומאגרי כוח ויכולת אינסופיים – היא רק השלב הראשון של הופעת האמונה. כשיתברר פוטנציאל ההרס שלה, ילמד האדם, ממש כמו שלמד באשר לאנרגיה האטומית, להופיע אותה באופן חיובי.

עוצמתו העולה של האסלאם היא עוצמתה העולה של האמונה. אבל מכיוון שהאסלאם, בוודאי זה הקיצוני, לא ירד לעומקה האמיתי של האמונה ושורשיה, מתוך שלא הוא יועד להנחיל אותה לכלל האדם, היא מופיעה בו בצורה של הרס בכלל והרס עצמי בפרט.

אבל הגרועים, שהנטיה האידיאלית היותר עליונה נגעה בהם רק נגיעה כל שהיא, הם רק מחבלים ומהרסים, והם הם המושרשים בעולם התוהו בערכו השפל (אורות, עמ' קכ"ב).

האמונה ההרסנית שמופיע האסלאם הקיצוני עתידה להרוס אותו עצמו, אבל לא יהיה זה סוף פסוק של העידן האמוני אלא רק תחילתו. בסופו של דבר ילמד האדם להכיל ולהפנים את כוחות האמונה באופן שישרתו את האדם והבריאה ולא ימיטו עליהם אסון:

מראות הן הנשמות הלוהטות האלה [= נשמות התוהו. מ"ק] את כוחן, ששום סיג והגבלה לא יוכל לעצור בעדן, והחלשים שבעולם הבנוי, בעלי השיעור והנימוס, מתבהלים… אבל באמת לא היה פחד… בתחילה מתגלה הכוח בצורת התוהו, ולבסוף יילקח מידי רשעים ויינתן בידי צדיקים… שיגלו את אמיתת התיקון והבניין (שם, עמ' קכ"ג).

האפשרות האנושית הזו לחבר שמים וארץ, להתחבר לשמים בלא להרוס ולמחוק את האדם; להציל את האוצרות החיוביים של התרבות המערבית המודרנית באמצעות חיבורם לאמונה – אמנם מתוך בירורם אבל מבלי לאבדם ולהרסם; לבנות טיפוס אדם שראשו בשמים אבל רגליו נטועות איתן באדמה – לחבר את הרציונליות לאמונה – היא לב לבה של המחשבה הישראלית ועומק ייעודו של עם ישראל.

לשיבת ציון, חזרת עם ישראל לארצו, ישנה אמנם משמעות לאומית אבל לא פחות מכך, וכנראה יותר – משמעות אוניברסלית: יצירת תרבות ותודעה שבה מתחברים האמונה והרציונליות, השמים והארץ, א־לוהים והאדם, הגזרה מלמעלה והבחירה החופשית. תרבות זו תציל מכיליון את הישגיה של התרבות המערבית ותפתור אחת ולתמיד את שאלת האדם.

אם כן, עלייתו של האסלאם הקיצוני היא לא בהכרח בשורה רעה לאנושות; היא מבשרת את תחילתו של העידן האמוני, זה שבא בעקבות העידן המודרני. אמנם כרגע מופיעה האמונה בצורתה ההרסנית, בתוהו, אבל בהמשך היא עומדת להופיע בצורתה הראויה. זהו עניינו וייעודו של עם ישראל בארצו.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ז תמוז תשע"ד, 25.7.2014

פורסמה ב-27 ביולי 2014, ב-גיליון מסעי תשע"ד - 885 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. 43 תגובות.

  1. להפיץ את מצוות בני נח גם בין המוסלמים

    בס"ד ראש חודש אב תשע"ד

    אמונה מתוך רצח בעיניים? לא זו הדרך. זה ההיפך הגמור מרצון התורה.צצריך להראות להם שיש אלטרנטיבה, אמונה המביאה לשלום ולאהבת הבריות.

    אולי לתרגם ללשונותיהם ספרי אמונה שלנו נעשה נסיון כזה. מישהו תרגם לפרסית את ספרו של הרב שלום ארוש 'בגן האמונה' והפיצו באינטרנט. אומרים שהספר היה ל'להיט' באיראן.

    רוב הציבור המוסלמי מואס בדיכוי ובשחיתות של המשטרים הרודניים, חילוניים ופסאודו-דתיים כאחד. צריך להציע להם אלטרנטיבה, המשלבת את הלהט הדתי, עם סבלנות ואהבה. כדרכו של אהרן (שיום פטירתו חל היום) שהיה אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.

    בברכה, ש.צ. לוינגר

    • להזכירכם האיסלם בעולם מדבר נגד הציונות , לא נגד העם והדת היהודית , שהבדל גדול ביניהם ,

      • Al, מתחילת כבודך אבל מדובר בשטות מוחלטת

        פיגועי טרור נעשו כנגד אוכלוסייה חרדית והטרוריסטים אינם עושים את ההבחנה המדומיינת הזו לא היום ולא פעם- להזכירך במאורעות תרפ"ט הקהילה היהודית בחברון שנפגעה ע"י הפורעים קשה לא הייתה קהילה ציונית-

        חוץ מזה אין טעם בהתרפקות מיותרת על העבר האידיאלי ועל תור הזהב בספרד המוסלמית כאן ועכשיו יש לנו מלחמה קשה עם הטרוריסטים מהחמאסימ"ש ולא עוזר לנו כרגע שאולי אבותיהם מלפני אלף שנים היו מיטיבינו

        • עד להופעת הציונות לא קרו מקרים כאלו והאיסלם , על פי רוב היה אי מבטחים ליהודים ,
          אם כך אז מה קרה?
          אני בטוח שאת התשובה הלא נעימה אתה יודע !

          • נתחיל מכך שזה לא מדוייק כלל. ע"ע גלות מווזע בתימן גזירות האלמוחיידון בספרד ומרוקו המוסלמים של ימי הרמב"ם וחוקים מפלים שונים בהתאם למעמד היהודים כ"בני חסות" במעמד של אזרחים סוג ב'

            נמשיך בכך שפיוטים אנטי ערביים שנכתבו והושרו בעדות המזרח הרבה לפני בוא הציונות – דוגמת "יום שמחה לישראל" הידוע מההקפות של שמחת תורה- לא מעידות על יחסי אהבה ואחווה גדולים בלשון המעטה

            אבל מעבר לכך מה זה רלוונטי? כאן ועכשיו יש לנו סכסוך מר עם הערבים ואם תרצה או לא הציונות הצליחה להקים מדינה ולהביא לכאן מיליוני יהודים
            מה אתה חושב? שכולם עכשיו יארזו את המזוודות? אנחנו כאן וזו עובדה
            – שאותי משמחת ואותך כנראה שלא עקב השקפת ה"נטורי קרתא" שאתה מביע בתגובותיך-

            ועם מי שמנסה לסלק אותנו ולהורגינו אנחנו נילחם עד עלותו

            הרמזים שלך לגבי האופציה להחזיר את הגלגל לאחור גם אם תרצה זה לא יעבוד וכדאי לך להשלים עם זה

            • העובדות נשארות עובדות , יהודים ברחו ומצאו מקלט , מרדיפות הנצרות-ואכזריות אירופה , לחיק האיסלם ,
              אנחנו מפספסים הזדמנות לחיות בכבוד ואמונה אם האיסלם ,
              בגלל ציונות חילונית מתייהרת , ומתנשאת שבאה לפה , בעקרה לפגוע באמונת הדת, היהודית והמוסלמית !

              • ומעניין מאוד שהעובדות שאני הבאתי נעלמו מעיניך או שהחלטת להתעלם באלגנטיות

                -אגב תהייה מעניינת היא אם בצל האיסלאם היה ליהודים כל כך טוב או למצער הרבה פחות נורא מבארצות הנצרות אז מדוע לא מצינו עלייה גבוהה בהגירה לארצות אלו במהלך הדורות למעט גל המהגרים של מגורשי ספרד ויצא שלפני השואה כמעט 90% אם לא למעלה מזה מהיהודים חיו באירופה דווקא? הרי לפי ההגיון שמביא כאן אדון al ודומים לו המציאות ההיסטורית הייתה אמורה להביא אותנו למצב שרוב מוחלט של יהודי העולם יהיו מרוכזים דווקא במקומות בהם "הם מצאו מקלט" ולא בארצות שם הם נרדפו עד צוואר

                אכן שאלה שal ודומיו צריכים לשאול את עצמם-

                מעבר לכך אני לא מבין את ההיגיון הזה -הרי רוב רובם של המתיישיבים ביהודה ושומרון שהוא לב הסכסוך הישראלי-פלסטיני הם יהודים מאמינים ולא כאלו שבאו "לפגוע באמונת הדת" ומתוך אמונה דתית הם התיישבו שם, לפי ההיגיון של al ודומיו הטרוריסטים המוסלמים היו אמורים לקבל אותם ברועות פתוחות ולהילחם רק ב"ציונות החילונית המתייהרת" הלא כן?

                ומדוע בתרפ"ט נפגעה קהילת חברון הותיקה שלא הייתה ציונית אלא קהילה חרדית או לפחות לא ציונית מובהקת?

                אז לידיעתך אדון al הנכבד הטרוריסטים המוסלמים נאבקים בעם ישראל כולו בין בחובשי הכיפות הסרוגות ובין חובשי הבורסלינו והשריימל ובין בקיבוצניק החילוני

                אתה חושב שאם האבות המייסדים של המדינה היו יהודים דתיים כולם המקפדידים על קלה כבחמורה לא הייתה התנגדות ערבית אליהם?

                עשה טובה אל תשלה את עצמך

    • היום לדרוש מצוות נוח , זה כמו לרתום את העגלה לפני הסוס , זו התנשאות יהירות , וציניות -צייונית ,
      צריך לזכור אחינו המוסלמים כל שנות גלותנו , עד להופעת הצייונות , בדרך כלל , כבדו ודאגו לנו ,
      בלי לדרוש שנתאסלם ,
      רק מכבוד הדדי ואמונה נגיעה יחד ,אל האמת !

      • אגב מיסטר al אם באת כאן להפגין מנות גדושות של אנטי ציונות ועמדות פרו פלסטיניות בו בזמן שמיטב בנינו נלחמים נגד הטרוריסטים של החמאס, כדאי לך לזכור שהאדמו"ר מסטמאר הרב יואליש זצ"ל שודאי שלא היה צריך לקבל ממך אישור על היותו מתנגד תקיף לציונות הורה לחסידיו בזמן מלחמת ששת הימים לומר תהילים ולהתפלל לשלום היהודים כאן בארץ בציפייה שלא יישפך דם יהודי

        הוא לא הראה שום תמיכה במדינות הערביות שנלחמו בנו למרות התנגדותו התקיפה לציונים ולסירובו לאחר המלחמה לראות בה את יד ה' הגואלת ויעויין בספרו שחובר בדיוק לשם כך "על הגאולה ועל התמורה"

        אספר לך עוד סיפור גם הוא על תלמיד חכם גדול מאוד שגם הוא היה לוחם תקיף בציונות הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל שכשנפגש עמו נציג של המופתי אל חוסייני ימ"ש[הלה היה כידוע חברו של היטלר ומשת"פ עם הנאצים]והציע לו שמאה שערים תאחד כוחות עם המאבק הפלסטיני נגד היריב הציוני המשותף סירב הרב זוננפלד ונימק זאת כך:

        "אנחנו נלחמים נגד מה שלא יהודי בציונות אתם נלחמים נגד מה שכן יהודי בציונות"!

        אולי כדאי לך ללמוד מהם הגדולים שמן הסתם אתה רואה בהם מודל לחיקוי בגדלות בתורה ובלוחמה נגד הציונות ,לא להלל ולשבח את אויביינו בזמן שבחורינו נופלים מכדוריהם וטיליהם וישובינו וערינו מאויימות מהרקטות שלהם

        עצה טובה קמ"ל

  2. כדרכו מוטי קרפל אכן מזהה מגמות וזרמי עומק נכונים

    לאחר פיגועי הטרור שביצעו אנשי אל קעידה בספרד ב2004 למניינם הארגון הוציא הודעה לפיה חלף זמנו של שלום וסטפליה והגיע הזמן שהח'ליפות האיסלאמית תחזור ותמשול בעולם

    למי שפחות מצוי בחומר -שלום וסטפליה שהיווה את סוף מלחמת שלושים השנים באירופה בשנת 1648 למניינם היה הסכם שהשפעתו ניכרת עד ימינו אנו ביחסים בינלאומיים ובעקרונות חברתיים ומדיניים עליה מבוססת תרבות המערב המודרני והמדיניות שלו

    אחד העקרונות הידועים והמשמעותיים שלו הוא עיקרון הסובלנות שהתקבל לאחר ההבנה שהמלחמה בה קתולים ופרוטסטנטים הגיעו למרחץ דמים לא תוכרע ואם הצדדים השונים לא יוכלו להכיל אמונות אחרות הם ינסו לנצח לשחוט אחד את השני ולנצח יאכלו חרב ולכן המדינות הקתוליות והפרוטסטנטיות שנלחמו במלחמה האיומה הזו חתמו על הסכמי שלום ולהבנות של חיים משותפים למרות שכל צד חשב שהצד השני כופר

    אנשי אל קעידה הצהירו שאת ההסדרים הללו שהמערב חי על בסיסם [הרעיוני בעיקר] הם מנסים לעקור מהשורש ולהקים אימפריה מוסלמית עולמית

    לדעתי אכן יש צד חיובי וגאולי בשיבה אל הדת ונטישת היהירות המודרניסטית אך ברור שהמהלך הזה צריך להתנהל באופן תקין וטהור ללא טרור ומעשי עוולה

    כמו כל מהלך נכון הוא צריך להתנהל ע"י האנשים הנכונים ובאופן הנכון

    ואז נגיע לעולם של אמונה וקדושה

    • ש.צ. לוינגר

      ואני לא בטוח, שהשתוללות האיסלאם הקיצוני נובעת מתחייה אמונית. יש גם התעוררות אנטישמית של נוצרים ושל אתאיסטים. בחלק גדול מהמקרים מדובר בצורך נפשי לפרוק את התיסכולים הנפשיים, החברתיים או הכלכליים, על ידי שנאת אחרים שהם בכיכול אשמים בצרותיהם. כל אחד מוצא לו 'כסות עיניים' וצידוק אידיאולוגי אחר. אחד ישנא אותנו מטעמי דת והשני ישנא אותנו מטעמי ליברליות. אינני רואה עניין להתמוגג מהתפתחויות כאלה.

      • ההתעוררות האתאיסטית של השנים האחרונות היא במידה רבה מאוד סוג של תגובה לעליית האיסלאם הקיצוני והפחד ממנו

        זה מתבטא היטב בספרים והמאמרים של "הכהנים הגדולים של האתיאזם" כמו ספרו של כריסטופר היצ'נס "אלוקים אינו גדול" כאנטי תיזה ל"אללה הוא אכבר" וכן בהתייחסות לכך בהקדמה לספרו של ריצ'ארד דוקינס "יש אלוקים? האשלייה הגדולה של הדת"

        • ש.צ, לעניין ההתמוגגות ממנו הסתייגת:

          לא אני ובוודאי שגם לא מוטי קרפל רואים בברכה את האנטישמיות האיסלאמית ואת הטרור האיסלאמי

          ואם כבר הזכרת את עניין האנטישמיות הטרור המוסלמי מופנה כידוע לא רק כלפינו אלא גם כלפי כל העולם המערבי וכפי שהזכרתי את הודעת אל קעידה באשר ל"סופו של שלום וסטפליה"

          העניין הוא שלאור ההיסטוריה של מאתיים השנים האחרונות בה התעמולה האנטי דתית במערב הייתה קשה מאוד ,קשה מאוד כאנשים דתיים ומאמינים לא לשמוח שהמונופול של ה"מדע"[דהיינו לא המדע כמשהו נייטראלי אלא האידיאולוגיה שהפכה אותו לדת החדשה]והמודרניזם נופל או לכל הפחות מתאזן בשוק הרעיונות עם הדת שמבקשת "לחזור לזירה" כמרכיב חשוב בשוק זה ולתפוס את מקומה המכובד והראוי

          זה לא אומר בכהוא זה שצריך לעודד את הטרור האיסלאמי או להעריץ אותו! ממש לא! והדברים פשוטים ואינם מצריכים הסברים רבים ובטרור זה יש להילחם מלחמת חורמה!

          מה שזה כן אומר שיש כאן תהליך שבולט מאוד באיסלאם העכשווי אך הוא נמצא גם אצלינו ובדתות אחרות של שיבה מבורכת לגאווה ותחושת מכובדות בזהות ואמונה דתית ושתהליך זה הוא ביסודו מבורך רק צריך לדעת איך לתפעל אותו נכון

          כדי לסבר את האוזן אתן דוגמא ממה שקורה אצלינו:

          להבדיל גם אצלנו בחברה הישראלית יש שיבה מבורכת מאוד לזהות היהודית הדתית בעשורים האחרונים לאחר דיכוי תרבותי ולאחר שדמות ה"צבר" בשנים של קום המדינה הושתתה על חילוניות מובהקת

          דומני שגם אתה מברך את התהליך הזה למרות שהוא כולל גם ספיחים לא חיוביים או למצער מוגזמים מאוד נוסח "נשות הרעלה מבית שמש" או דברים לא טובים אחרים המתרחשים בטעות ע"י חוזרים בתשובה שלא למדו כל צורכם

          המסקנה היא שאת התהליך החיובי יש לברך ואילו את ספיחיו השליליים יש לעקור ולהיות מודעים שהתהליך אכן מותווה בדרך הישר והרצוי

          • צפייה לתיקון העולם בדרכי שלום

            בשלמא אם היה מתפעל מעליית הדתיות באירופה הבאה לידי ביטוי באיסלאם מתון וסובלני, כמו השייח' האיטלקי עבד האדי פאלאצ'י וכיו"ב, שדוקא דתיותם מביאה אותם להעריך את היהדות, מקור כל הדתות המונותאיסטיות – הייתי מבין.

            אבל למצוא בשורה באיסלאם הקיצוני, המלא שנאה ושפיכות דמים? אדרבה, כפי שהזכרת הם גורמים ל'אנטי' נגד הדת, להסתה אתאיסטית ולגזירות על שחיטה, מילה ולבוש צנוע, גזירות הפוגעות באנשים דתיים שוחרי שלום, מוסלמים ויהודים גם יחד. מה בשורה יש בזה?

            עברנו כבר שואה אחת, איננו רוצים עוד מלחמת עולם נוראה. אנחנו מקווים שנזכה לתיקון העולם בדרכי שלום, כחזונם של הרמב"ם, רבי נחמן מברסלב והראי"ה קוק, כמבואר במאמרו של הרב אליהו גליל, 'בדרך אל המונותאיזם', באתר זה (ובמקורות שהבאתי בתגובותיי שם).

            בברכה, ש.צ. לוינגר

            • ש.צ,הבשורה היא לא בטרור המוסלמי כמובן ואת זה כבר כתבתי והדברים פשוטים וברורים

              אבל יש באירופה המוני מוסלמים שלא דוגלים בטרור כלל והם רוצים לחיות את חייהם בכבוד

              חוקים דוגמת "חוק הרעלה" השערורייתי מצרפת וחוקים דומים לו באירופה לא מכוונים בדווקא בגלל פחד מהטרור המוסלמי אלא בגלל עקשנות שהמהגרים המוסלמים יהפכו לאירופאים בעל כורחם

              לכן כל החקיקה האנטי מוסלמית הזו לא קשורה לנזקיו של הטרור המוסלמי ורציתי לציין זאת למען הסדר הטוב

              הטרור המוסלמי הרצחני אחראי לנזקים כבדים אחרים וכמובן שאין בו שום בשורה מלבד חילול ה' ושימוש בשמו לשווא והצדק כמובן אתך

              עדיין למרת זאת שמסתכלים על כך שהדת -ולצורך העניין הדת המוסלמית- תופסת מקום נרחב במאבקים הרעיוניים בעולם אז אפשר לנתח זאת ולראות ולו במעט מזעיר את ההתפתחות החיובית בעולם שהדת חוזרת בו לשוק הרעיונות בגאון

              -גם אם באופן ספציפי בעניין זה מדובר בדרך התבטאות נוראה הדורשת התנערות והתנגדות מוחלטת-

              מדובר לא בצעקות "הידד" לטרור המוסלמי והזדהות כל שהיא עמו אלא בניתוח עומק שמסתכל על תהליך גלובלי חיובי עם ספיחים שליליים שמראה על התפכחות בריאה מתהליכים קודמים שהיה בהם גם הרבה טוב עם הרבה מהשלילה

              דווקא אתה שניחן בחשיבה מורכבת יכול להבין את המורכבות הזו ואת הוצאת היקר מזולל שמתבטאת בתהליך השיבה אל הדת בעולם כיום

      • צריך לזכור היהודים באירופה , מצאו מחסה מרדיפות הנצרות , וזכו לחיות טוב יותר מוגנים וחופשיים תחת שלטון האיסלם לאורך כל שנות גלותנו !,

  3. האמת שכל הנושא הזה של עליית האיסלאם כאנטי תיזה למערב מעלה שאלה מרתקת מבחינתי:

    הכיצד העולם המוסלמי שבימי הביניים היה בשיא כוחו לא רק המדיני והצבאי אלא גם בהיבט המדעי והתרבותי כל כך התנוון מבחינת הישגיו המדעיים והפילוסופיים?

    איך מעולם שהביא את אבן חיין מראשוני הכימאים המקצועיים בעולם ואת אל חואריזמי מפתח האלגברה מדענים ורופאים כמו אבן סינא ופילוסופים גדולים כמו אבן רושד עולם של תרבות ויצירה מדעית שעלה עשרות מונים על המערב של תקופתו נהיה שפל גדול כל כך?

    איך זה שבמאות שנים האחרונות שהעולם המערבי היה בפריחה עצומה של הגות ופיתוח מדעי העולם המוסלמי לא היה שותף כלל למגמות אלו ואין המצאה שרשומה על מדען מוסלמי וגם לא נרשמה יצירה הגותית מפורסמת בעולם זה שהתפרסמה ברבים?

    שמא יאשימו בכך את הדת כמו שנהוג אצל חכמולוגים שונים להנגיד כל הזמן בין ה"דת" ל"מדע"?

    הרי שאת זה הנתונים ההיסטוריים מכחישים!

    פריחת המדע והפילוסופיה אצל המוסלמים הייתה בזמן שהאדיקות באיסלאם הייתה בשיא כוחה והיא מה שהניע את המוסלמים לצאת למסעות כיבושים למען הפצתה

    אז מה גרם לניוון והירידה אצל המוסלמים מאז שיא תור הזהב של הח'ליפים בימי הביניים עד ימינו?

    אשמח לקרוא כל תגובה של מביני עניין בנושא!

    • אחת התשובות לשאלתך היא שהאסלאם מתמקד בעבר.
      הם מתרפקים על מה שהיה , על החליפות , על גדולתו של האיסלאם בעבר , ועל הספר הכתוב.
      אך הם אינם מספק פתוחים כדי לראות את ההווה והעתיד.
      זו סיבה אחת חשובה מאוד , היא גם כתובה כאן :

      http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2106818

      ואני חושב שגם לנו כעם יש מה ללמוד מכך.
      תפארת העבר שאנו מכירים , איננה בהכרח תפארת העתיד שלה אנו מצפים.
      וההיצמדות לעבר מפריעה ומגבילה.
      כדי לבנות בניין חדש , יש להרוס לעיתים את הבניין הישן.

      סיבה נוספת היא שהמוסלמים נוטים להאשים אחרים (את הכופרים) במצבם.
      כי כל עוד האדם איננו לוקח אחריות על בחירותיו , ונוטה להאשים אחרים , הוא ישאר נחשל.
      כשהאדם מבין שהוא האחראי הבלעדי על חייו והצלחותיו וכשלונותיו , רק אז הוא יכול להצליח.

    • נחשלות תרבותית ומדעית? - לאו דוקא

      בס"ד ב' באב תשע"ד

      ילאמיר – שלום רב,

      ש בארצות ערב מערכת מפותחת של אוניברסיטאות, ולא מעט סופרים, משוררים והוגי דיעות. בין זוכי פרס נובל יש כמה ערבים. בפרס נובל לספרות זכו: אלברט קאמוס (1957); נג'יב מחפוז (1988). בפרס נובל לכימיה זכו: אליאס ג'יימס קורי (1990); אחמד זווייל (1999). בפרס נובל לרפואה – פטר בריאן מדוואר (1960); פנד מוראד (1998).

      במצרים פעל הסופר, חוקר הספרות והוגה הדיעות טהא חוסיין, שמבחר מכתביו תורגם לעברית, ויצא ע"י 'מוסד ביאליק'. רוב יצירתו אינו נגיש לקורא העברי או האירופי שאינו קורא ערבית.

      כשם שהקורא האירופי והאמריקני, לא שמע מעולם על הגותם של ר' ישראל סלנטר, הרש"ר הירש, הראי"ה קוק, הרי"ד סולובייצ'יק והרבי מפיאסצנה, הכתובה בשפה זרה להם והסובבת סביב עולם מחשבות וטקסטים דתיים יהודיים – כך לא ייפלא בעיני אם נגלה שיש עולם מפותח של הגות דתית מוסלמית המתמודדת רעיונית והלכתית עם אתגרי המודרנה. עולם שאינו מוכר לנו.

      ראה למשל במאמר (שמצאתי ברשת) של משה אלבו, 'כתב העת "אל אסלאם ואל תסוף" – אסלאם, סופיות ומודרנה במצרים המהפכנית'. שם נסקרת התמודדותם של אנשי המסדרים של ה'סופים', המיסטיקנים עם אתגרי המודרנה. המסדרים הסופיים המונים כמיליון חברים, מהוים כיום במצרים של הגנרל א-סיסי משקל נגד ל'אחים המוסלמים'.

      בקיצור: יש עולמות תרבותיים מרתקים, שאיננו מודעים להם.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      • ש.צ שלום רב גם לך

        יישר כח גדול על דבריך ,הבאת כאן הרבה מידע שלא ידעתי עליו וקווי מחשבה שלא חשבתי עליהם ולהלן התייחסותי לדברים תוך כדי חזרה בי מדברים מסויימים שכתבתי בעקבות דברים שכתבת ושגרמו לי לחשוב שנית:

        1.אני מקבל את דבריך שמבחינה הגותית אפשרי מאוד ואפילו יותר מסביר שיש עולם הגותי מוסלמי עשיר שאוהב ספר יהודי או מערבי לא מודע אליו כלל ואני חוזר בי מדבריי או לפחות ממתן את דבריי על התנוונות תרבותית וצודקת הדוגמא שלך מההגות העשירה שלנו שאוהב ספר מערבי מסתבר מאוד שלא יכיר ולא יהיה מודע אליה

        בעניין זה זה כנראה הכל עניין של יחצנו"ת ומזל וגם הכתבים הפילוסופיים והמיסטיים של תרבויות המזרח הרחוק מוכרים בזכות ההיפתחות אליהם מאז שהמזרח הרחוק וקסמיו נהיו פופולאריים.

        ככל הנראה הסיבה שפילוסופים מוסלמים מימי הביניים דוגמת אבן סינא ואבן רושד מוכרים יותר היא בגלל שהבון טון בעולם הפילוסופי בימי הביניים היה בעולם המוסלמי וממתי שהמערב פיתח שורת פילוסופים משלו באופן טבעי הוא התמקד בהם תוך כדי התעלמות מהגות שונה שלפני כן הוא נאלץ להאחז בה מחוסר פילוסופים משלו

        מה אתה חושב לגבי סברה זו?

        2.בקשר לעניין המדעי-שאלתי בעמדה עומדת- חלק מהדוגמאות שהבאת הם ערבים נוצרים דוגמת אליאס ג'יימס קורי פטר בריאן מדוואר וגם מוסלמים כמו נג'יב מחפוז ששהו תקופה ארוכה בארה"ב

        ובכלל מדובר בדוגמאות מאוד "חדשות" כאשר ארצות ערב התפתחו בעזרת המדע והטכנולוגיה המערביים [לא חשבתי לרגע שעדיין נוסעים בארצות ערב על סוס ועגלה] ואני שאלתי בעיקר על המאות שנים האחרונות ועל ההמצאות המדעיות הגדולות שמהם מפתחים את הקיים היום

        אמקד יותר-התכוונתי בשאלתי איך לא קם במאות שנים האחרונות ה"תומס אדיסון המוסלמי" או "האחים רייט המוסלמים" או "אייזיק ניוטון המוסלמי"

        3.תודה על ההפניה למאמר של משה אלבו יעניין אותי לקרוא

        לסיכום: השאלה שלי על עניין המדע עדיין עומדת בעינה אך מבחינת ההגות אני מקבל לחלוטין את הערתך ואכן הגות עמוקה לא נבחנת לפי הפרסום והיחצ"נות אותה היא מקבלת ב"חוגים הנחשבים" ויכול להיות בהחלט שספרות הגותית מוסלמית איכותית קיימת גם קיימת אך לא מוכרת לציבור הלא מוסלמי

  4. יוסף, מה שאתה מתאר זה לא הבסיס של התרבות המוסלמית אלא הסתכלות עכשווית שמונעת מרגשי נחיתות לעומת המערב תוך כדי התנחמות על עבר היסטורי מפואר

    זה לא מסביר את התהליך של ההתנוונות עובדה היא שהפריחה התרבותית והמדעית של המוסלמים הייתה במאות הראשונות להתבססות האיסלאם שוודאי שלא הייתה בהם "התמקדות בעבר" הפגאני הטרום איסלאמי

  5. זו ההתנוונות – ההיצמדות לעבר.
    אדם זקן מסתכל כל הזמן על העבר שלו ומתרפק עליו.
    אך אדם צעיר מסתכל כל הזמן על עתידו.
    זה פשוט מאוד.

  6. חזקה עליך שיש לך נשמה גבוהה, אם אתה מצליח לראות את שורש התיקון בכזה קילקול גדול.

    אני מצטרף לש.צ.לוינגר לעיל, שדווקא באיסלאם המתון רואים תופעות מבורכות שהייתי רוצה להעתיק ליהדות, כמו הבנקאות המוסלמית שפועלת בכפוף לשריעה, בלי היתר עיסקה גורף כמו אצלנו.
    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3588073,00.html

    אבל דאעש ודומיהם אינם שונים בעיניי מסטאלין ושלל רוצחי ההמונים, ולא אכפת לי אם האמונה שלהם היא בקומוניזם או בסוג-של-אללה.

    • וכבר הציע הרב שמואל אליהו ב'כנס רמלה' ללמוד מהם. קישור לנאומו, בכתבה של יוני קמפינסקי, 'הרב שמואל אליהו: ללמוד מהבנקים האסלאמיים', אתר 'ערוץ 7', כ"ב בניסן תשע"ד.

      • לחומר נוסף ציינתי בתגובה 'בנקאות ללא היתר עיסקא' על מאמרו של הרב ירמי סטביצקי, 'עוד רחוקה הדרך למקדש', באתר זה.

    • תומר,אני אומנם לא דוברו של מוטי קרפל אך ממה שהבנתי ממאמרו זה שהוא לא מהלל ומקלס את ארגוני הטרור המוסלמים אלא הוא מנסה לנתח את האידיאולוגיה העומדת בבסיסם

      סוף כל סוף לא מדובר ברוצחים סדרתיים פסיכופתיים סטייל רוצחים מסרטי אימה אלא על טרוריסטים הפועלים על פי אידיאולוגיה ברורה וחדה שקרפל מנתח את אותה אידיאולוגיה ומה היא בעצם באה לבטא מבחינת ההשפעה הגלובאלית

      מדובר לענ"ד בניתוח מתבקש ולא גרע מניתוח הקומוניזם והפשיזם

      מדובר בתופעות אידיאולוגיות שכדאי לחקור את מה שעומד מאחוריהן והשפעתן על העולם מבלי לפטור זאת ב"חולירות רוצחים מתועבים שיישרפו בגיהנום" וחסל כאילו היו אלו רוצחים פסיכופטים מסרט אימה

      הבנת הרקע של ארגוני הטרור ומציאת נקודות תורפה במערב בו הם נלחמים לעומת נקודות חוזק אצלם לא אמורה לגרום להעריץ אותם

      מי שמכיר את תגובותיי כאן באתר יודע היטב על איבתי הרבה לקומוניזם ולמרות זאת אני כן מבין את נקודות האמת שגרמו לאידיאולוגיה הרעילה הזו לצמוח ולקבל מיליוני אוהדים ומזדהים ברחבי העולם

      וכן למרות שאני כיהודי ונכד לניצולי שואה סולד ומתעב עד בלי די את הנאציזם אני כן מנסה להבין את זרמי העומק החברתיים והתרבותיים שגרמו לגרמנים להעריץ את הנאצים ואת הרקע לכך ואת כישלונותיה של רפובליקת ויימאר אותה הנאצים החליפו וזאת מבלי להלל לרגע קט את הנאצים ימ"ש

      הבנת זרמי עומק ונקודות אמת באידיאולוגיה מסויימת הבולטת בעולם ומשפיעה עליו לא הופכת את זה להסכמה או הערצה של אותם אידיאולוגיות גם אם מוצאים בהם מספר ניצוצות של אמת!

      אני סמוך ובטוח שמוטי קרפל יחד עם כל בית ישראל כעת מתפלל בדבקות למיגור האויב החמאסי ימ"ש ובהצלחת חיילינו וחיילי שאר המדינות שעוסקות במאבק בטרור די בכל אתר ואתר

      מקווה שהרעיון הובן

      • אבל הסגנון...

        בודאי שמוטי קרפל לא מהלל את האיסלאם הקיצוני, אלא מסביר שבבסיסו עומד רעיון שהוא בבחינת 'תוהו', המרידה בתרבות המערבית החילונית ותחיית האמונה, רעיון המופיע בדרך של התפרצות, ושעתיד לבוא על תיקונו על ידי השילוב בין אמונה וחירות שתציע היהדות.

        אך הסגנון מקומם: 'הבשורה שבאיסלאם הקיצוני'! לא פחות!

        מעבר להיותנו הוגי דיעות מבית מדרשה של 'האחדות הכוללת' הרואים בכל מכל כל את היסוד הרוחני, את 'נקודת האמת' שבכל אידיאולוגיה, גם כאלה השקועות במ"ט שערי טומאה – אנחנו גם קצת בני אדם מן השורה, המאויימים על ידי 'האסלאם הקיצוני', מחבליו ורקטותיו, שכל אזעקה מריצה אותנו למקלט, והמלאים דאגה לטובי בנינו העומדים במלחמה קשה ומסוכנת עם האויבים הרצחנים.

        עכשיו הזמן לדבר על 'הבשורה' שבמבקשי נפשנו?

        [וכפי שהזכרתי לעיל, גם אליבא דאמת, הקשר בין הטרור הרצחני לבין הדת מפוקפק ביותר. אינני בטוח שהרוצחים בשם האסלאם נאמנים באמת למצוות דתם. או ש'רוממות התנ"ך והקוראן בפיהם, וחרב פיפיות מלוכלכת בדם נקיים בידם', כפי שהגדירו רבני הונגריה את אויבי ישראל, בתפילה שחיברו בעת מלחמת השחרור]

        בברכה, ש.צ. לוינגר

  7. ש.צ,אני מסכים איתך שהכותרת של המאמר ממש לא מוצלחת ושגם העיתוי לכתיבת המאמר הזה הוא לא העיתוי הנכון ביותר ולמרות נקודות האמת שבו טוב היה אם הוא היה מתפרסם במועד אחר ולא בזמן מלחמה עם הטרוריסטים החמאסיניקים ימ"ש

    -גם מורינו ורבינו הראי"ה זצ"ל שראה את נקודות האמת בכל השקפה ודעה בזמן מאורעות תרפ"ט ואחריהן הוא לא כתב מאמר על הניצוצות של הלאומיות הערבית אלא הוא זעק מרה כלפי הנציב הבריטי על המחדלים של שלטון המנדט בהדברת הפורעים ובדאגה ליהודים המותקפים-

    מעבר לכך אילו היה המאמר נכתב בזמן רגוע יותר לא הייתי מתנגד אליו כאמור בתגובותיי למעלה שאפשר להילחם באוייב תוך כדי הסתכלות מורכבת עליו אך כאמור זה בזמנים רגועים יותר ולא ברגעי מלחמה ממש.

    ויהי רצון שייתן ה' את אוייבינו בידינו ויעטר את חיילינו בעטרת ניצחון ובשיבה לשלום לבתיהם וישב ישראל לבטח ושקט ושאנן ואין מחריד אכי"ר

    נ.ב

    בהערת אגב אומר שבמלחמת העולם השנייה היה מעניין להיווכח ששני הצדדים האוייבים בנפש הנאצים והסובייטים שנלחמו ביניהם עד זוב דם העריצו במידת מה כל אחד את הצד השני בגלל המסירות לאידיאולוגיה ולפנאטיות וזאת תוך כדי שנאת מוות של כל צד לצד השני, זו הייתה שנאה מהולה בסוג של הערצה או הערכה ושותפות של שני הצדדים לסלידה מה"מערב הליברלי" ,אבל ההערכה הזו כמובן לא גרמה ליחסי קרבה אלא למלחמה עקובה מדם בה הסובייטים חברו ליריביהם האידיאולוגים ממערב בכדי להילחם בנאצים.

    אצלינו משמשת דוגמא מעניינת בדבריו של ישראל אלדד ז"ל שנשאל פעם איך הוא כאחד ממנהיגי הלח"י מתייחס לאנשי אש"ף כלוחמי חירות לעמם והוא ענה "מגיע להם כל הכבוד וכל הכדורים" דהיינו הוא מצדיע להם על נכונותם להילחם למען מטרתם ועמם אך בתור בן לעם היהודי בו הם נלחמים הוא לא מנסה להיות אובייקטיבי והוא טוען שנגד מלחמתם צריך להשיב מלחמה שערה מצידינו כיריבים שלהם ולירות בהם "בכל הכדורים"

    • מ'ברית גורל' ל'ברית ייעוד'

      בדבר אחד יש בשורה בשונאי ישראל לכל גווניהם. הם מזכירים לנו ש'כולנו בני איש אחד נחנו' וגורל אחד לכולנו. ובכך ממריצים הם אותנו להתאחד כדי לנצח. לוואי שאותה רוח של אחדות תלווה אותנו גם בעיתות שלום.

      וכדברי הראי"ה קוק זצ"ל על התפילה: 'תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותנו', שלא נזדקק ל'שופר של בהמה טמאה', ל'שנאת המן' שתעוררנו לאחבת עמנו וארצנו, אלא נגיע לאהבת העם והארץ ולהרגשת האחדות מתוך התעוררות פנימית (כדבריו בדרשתו לראש השנה תרצ"ד). ובסגנונו של הרי"ד סולובייצ'יק (ב'איש האמונה') שהברית בינינו תהיה לא רק 'ברית-גורל' אלא 'ברית-ייעוד'!

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      • דברי מוחמד על הצורך באחדות

        בסורה 59 שבקוראן, קורא מוחמד למוסלמים לשמור על האחדות ביניהם כדי שינצחו את אויביהם. כדוגמה שלילית הוא מביא את יהודי מדינה שבערבים הצליחו לנצחם אף שהיו גבורי חיל – משום שהיו מפולגים ומפורדים ומסוכסכים ביניהם. וכבר אמר הרמב"ם: 'קבל האמת ממי שאמרה'.

        [ייתכן שהירידה התרבותית שעבר העולם המוסלמי במאות השנים האחרונות תחת השלטון העות'מני, נבעה גם מהאופי הפיאודלי שקיבלה הממלכה העות'מנית. השלטון המרכזי היה מעוניין רק במיסים. כל מושל מקומי היה אדון לעצמו, ובמקרים רבים גם המושלים המקומיים גילו עניין רק בבצעם ולא בטיפוח האיזור. מצב כזה מביא להתפוררות חברתית, חמולות ושבטים הנלחמים זה בזה. חזרה לבלאגן של ימי ה'ג'אהלייה']

        • לדעתי כמו בכל העולם , האיסלם נוצל נפגע והתנוון , מהנצרות האירופית , שאנסה שדדה רצחה , והפכה עמים שלמים לעבדים ,

          • הקולוניאליסטים האירופים אכן שיעבדו עמים שלמים וניצלו את אדמתם על חשבונם וקצרה היריעה מלדבר על עוולות הקולוניאליזם [למרות שהיו לו לא מעט נקודות זכות לא קטנות אך לא כאן המקום] אך דווקא הערבים לא נפגעו מכך במשך דורות ולהזכירך האימרפיה העות'מנית המוסלמית ששלטה על רוב ערביי האיזור עמדה על תילה עד לאחר מלחמת העולם הראשונה שרק אז המעצמות האירופאיות בחשו במזרח התיכון ובאימפריה העות'מנית שהם ניצחו

            נכון שהבחישה האירופית האנגלו-צרפתית הזו גרמה לחוסר יציבות לטווח ארוך באיזור שרק כיום לאחר ה"אביב הערבי" ומלחמת האזרחים בסוריה אנחנו רואים את תוצאותיו אך לומר להאשים כאן את הנצרות האירופית ב"ניוון האיסלאם" זו במחילה האשמה מופרכת

            [לא שחסר מה להאשים את הנצרות האירופית אך במקרה זה מדובר בהאשמה לא נכונה ולא הוגנת]

      • דרשת הראי"ה קוק לראש השנה תרצ"ד, מובאת ב'מאמרי הראי"ה', א, עמ' 268-269. היא מצוטטת גם במאמרו של הרב רונן נויבירט, 'רעיונות לעשרה בטבת', באתר 'ישיבת פתח-תקוה'.

  8. עוד כמה דברים לחכמולוגים כמו al :

    צריך לזכור שכשמדברים על שלטון האיסלאם ויחסו ליהודים במהלך הדורות

    -מימי הח'ליפים, הממלוכים , האימפריה העות'מנית – צריך לזכור שלמרות שמדובר היה במשטרים איסלאמיים מובהקים ללא שום ספק עדיין לא מדובר היה במשטרים איסלאמיים נוסח אל קעידה והטליבאן, חיזבאללה,דעאש וחמאס והאחים המוסלמים והסלאפים למיניהם לפחות לא באופן עקבי

    כשהיו משטרים בסגנון הזה בעבר כמו האל מוחיידון במגרב ובספרד המוסלמית או האימאמים הקיצוניים בתימן היהודים וגם הנוצרים שאמורים היו להיות על פי חוקי השריעה "בני חסות" מוגנים לא היו מוגנים כלל והם נפגעו ונרדפו כהוגן

    אני רוצה להזכיר גם את פרשת אנוסי משהד מאיראן והמעוניין יוכל לקרוא על כך במאמרים בגוגל

    לא צריך להכביר במילים מה אומרות המילים "גלות מווזע" ליוצאי תימן

    אז גם אם אכן היו בעבר מנהיגים ואנשי דת מוסלמים מתונים וסולטאנים עות'מניים שפתחו את שערי ארצם לרווחה ליהודים המגורשים מספרד אי אפשר להתרפק על כך מבלי להיות מחוברים להווה ולטרור האיסלאמי העכשווי כאילו שאם היום מדינת ישראל הייתה מתפרקת והחמאס היה שולט כאן ח"ו אז היהודים היו מקבלים יחס של "בני חסות" נוסח היהודים באמירות קורדובה או באימפריה העות'מנית

    מדובר בטרור אסלאמי עולמי שלא מופנה רק נגד "הציונים" אלא נגד העולם המערבי ונגד אלו שאינם מוסלמים

    אני רוצה לראות שal או דומיו מחוגי ה"קנאים" שהלכו להתחבק עם אחמדיניג'אד ב"כנס הכחשת השואה" בטהרן באמת היו הולכים לגור במדינה שהחמאס או החיזבאללה או דעאש מנהלים אותה

    מעניין אם הם היו עדיין מתרפקים על תור הזהב בספרד

    • חידוש תור הזהב בספרד

      דוקא אצל דאע"ש שחידשו את החליפות, יש סיכוי לחדש את תור הזהב. שר אוצר ושר חוץ יהודי כר' חסדאי אבן שפרוט, או רמטכ"ל כר' שמואל הנגיד – יכולים בהחלט לקדם את ענייניהם ולהעלותם לפסגת ההצלחה הכלכלית המדינית והתרבותית.

      בברכה, שאמס רזאל ה[לוי נגר]ילא

      ובכל זאת גם לרמטכ"ל היהודי של הח'ליפות אמליץ להשאיר את משפחתו כאן. עיין ערך: יהוסף ב"ר שמואל הנגיד…

      • ועל דרך הרצינות –

        דיון השוואתי על יחסי האסלאם והנצרות ליהודים – במאמרו של אבי בקר, 'תור האמת', באתר זה, ובתגובותיי שם.

  9. עוז בן יוסף

    באופן כללי מאמר נחמד- אני לא מזדהה עם נטייתם של הקוקניקים להסביר את מהלך ההיסטוריה באופן הגיוני שנקטע בגאולה שמשום מה צריכה להתרחש דוקא עכשיו. דיברת על תנודות- המערב הכופר, האיסלם המאמין, מי אמר שהשלב הבא אינו תנודה נוספת של מטוטלת ההסטוריה לעוד תגובת נגד?

    חוץ מזה, המשפט "דע את עצמך" לא היה כתוב מעל שער הכניסה לאקדמיה של אפלטון. הוא היה חקוק אצל האורקל במקדש אפולו שבדלפוי. מעל שער הכניסה לאקדמיה היה כתוב שאין רשות כניסה למי שלא למד גאומטריה.

    צטט את הרב קוק שאתה מכיר היטב, הנח לאפלטון.

    • התיזה, האנטיתיזה והסינתיזה

      בס"ד ד' באב תשע"ד

      לעוז – שלום רב,

      העמדתנו על הדיוק בדברי אפלטון – אגמול לך בדיוק בתפיסת ה'קוקניקים'.

      הם אכן מנסים להסביר את מהלך ההיסטוריה כמכוון למטרה של גאולה. אך הגאולה אינה אמורה להיות קוטעת את ההיסטוריה. נהפוך הוא: הגאולה צומחת מתוך ההיסטוריה. כוחות מנוגדים עולים ונאבקים בעוז זה בזה. העולם מגלה אט אט ששני הכוחות הנראים כסותרים זה את זה, אינם אלא משלימים זה את זה.

      יש צורך גם 'לדעת את עצמך' וגם 'לדעת גיאומטריה' – להאמין בעצמך ובנפשך הייחודית, ומאידך, להכיר את מקומך בעולם, ושתי הידיעות מפרות זו את זו. ידיעת עצמך עוזרת לך להבין את הזולת 'ואהבת לרעך כמוך – מה ששנוא עליך אל תעשה לחבירך', וידיעת העולם מסייעת לך לפתח בנפשך ממדים חדשים. 'אם אין "אני" לי – מי לי?'. ומאידך: 'וכשאני לעצמי – מה אני?'.

      וכך הולך הדבר ומתברר בכל הניגודים והסתירות. מתגלה הצורך בשילוב נכון של מימוש עצמי עם אחריות לכלל; אמונה תמימה עם מחשבה ביקורתית (כדרך החשיבה התלמודית…); חום הלב עם השיפוט קר-המזג של השכל.

      מכאן גם הזהירות בתפיסה שהגאולה 'צריכה להתרחש עכשיו'. מחד, אנחנו מבינים שאנו פועלים ומתקדמים לקראת גאולה; מאידך, אנו מבינים שגאולתן של ישראל 'נעשית קימעא קימעא' והשלמתה יכולה להיות עניין לכמה דורות, ויש להיזהר מדחיקת הקץ שעלולה להביא להרחקתו – לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל הימנה'.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      • שילוב הניגודים במשנת הרב קוק

        וכך כותב הראי"ה קוק:

        '… כי השלום האמיתי אי אפשר שיבוא לעולם כי אם דוקא על ידי הערך של "ריבוי השלום". הריבוי של השלום הוא, שיתראו כל הצדדים וכל השיטות, ויתבררו איך כולם יש להם מקום, כל אחד לפי ערכו מקומו ועניינו. ואדרבא, גם העניינים הנראים כמיותרים או כסותרים, ייראו כשמתגלה אמיתת החכמה לכל צדדיה, שרק על ידי קיבוץ כל החלקים והפרטים, וכל הדיעות הנראות שונות, וכל המקצועות החלוקים – דוקא על ידם ייראה אור האמת והצדק ודעת ה' יראתו ואהבתו ואור תורת אמת…

        למען אחי ורעי, שלכולם יהיה מקום לעבודה, עבודת שכל ועבודת נטייה ורגש,, אדברה נא שלום בך, המצב של ההתאחדות הבא מקיבוץ כוחות ודיעות נפזרות… ה' עוז לעמו יתן – ייתן להם חיים מלאי עניין, שהוא העוז. וכשהחיים מלאים עניין – מלאים הם צדדים רבים, ונבנים מהרכבות של כוחות רבים. על כן זאת היא ברכת השלום האמיתית הבאה מהעוז. ד' יברך את עמו בשלום, וברכת השלום הבאה עם ההעוז, היא השלום של התאחדות כל ההפכים… ועל כן "שלום" הוא שמו של הקב"ה, שהוא בעל הכוחות כולם, הכל יוכל וכוללם יחד…'

        (עולת ראיה, א, עמ' של-שלא)

        על שילוב הניגודים במשנת הראי"ה קוק – כתב ד"ר אבינועם רוזנק, 'הלכה, אגדה ונבואה בתורת ארץ ישראל לאור "אחדות ההפכים" במשנת הרב קוק', בקובץ 'מאה שנות ציונות דתית – אישים ושיטות' (ניתן לצפייה באתר 'כותר') ראיון עם ד"ר רוזנק, בכתבה של אריאל הורוביץ, 'אור לחושך בערבוביה', באתרא הדין.

  10. עוז,כמדומני שכותב המאמר מוטי קרפל לא התיימר להיות נביא ולהביא בשורה אותה הוא קיבל בחלום ברוח הקודש

    הוא ניתח את המציאות כפי שהוא רואה אותה תוך כדי העלאת מחשבות ותהיות לגבי המהלכים שלה בהמשך

    אגב תוך כדי שאלתך על תגובת נגד שתחזיר את המצב אחורה לא צריך לחכות ולראות אלא כבר עכשיו כתוצאה מעליית האיסלאם העולמי ומערכת הטרור שפועלת בשמו יש עלייה גדולה של תנועת נגד של הנאו אתאיזם הלוחמני

    כמו שכתבתי באחת מתגובותיי למעלה הדוברים הידועים של הנאו אתאיזם הזה מדברים על כך שפעילותם ומאבקם המתעורר באמונה הדתית-מאבק שנראה שנגמר ומוצע ע"י נאבקיו במאה ה-19 למניינם ושחוזר לצערי בתנופה-נובעת בין היתר והרבה בגלל הפחד מעליית האיסלאם

    בתגובתי על מאמר זה מה28 ביולי שעה 15:47 הבאתי שתי דוגמאות בולטות לעניין.

    למרות שאם אתה שואל אותי לפי איך שאני רואה את הדברים וכמובן לא כנביא ולא בן נביא לא נראה לי שתגובת הנגד האתאיסטית תצליח להחזיר את הגלגל אחורה

    הדיבורים שלהם ללא הרף על קדושתו של המדע והלעג האינפנטילי נוסח "מפלצת הספגטי המעופפת" לא יקבלו אוזן קשבת בעולם שחוזר לאמונה וחיפוש רוחניות-בין אם דת מסורתית ובין אם בחיפוש רוחניות ניו איג'ית לסוגיה-עקב אכזבה מהחשיבות המוגזמת שייחסו למדע בשעתו וגם לא בעזרת טיעונים ילדותיים נוסח "מפלצת הספגטי"

    ככה שנראה לי שקרפל לא כל כך טועה בניתוח שלו לגבי מגמת העולם לקראת שיבה לדת ולמסורת

    התהליכים הללו קורים כל הזמן לנגד עינינו והתעמולה האתאיסטית האגרסיבית רק מראה את זה באופן בוהק

    אחרת מה גרם לכל האתאיסטים המתלהמים והתקיפים לצאת למתקפה אם הם היו מרגישים בטוחים כל כך?

  1. פינגבק: אפס סובלנות לדתות הרשע |  יואב שורק | מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות

  2. פינגבק: תגובות לגיליונות קודמים – 888 | מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות

  3. פינגבק: הבה נדמיין חברה | חיים וידל | מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות

להגיב על חידוש תור הזהב בספרד לבטל

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: