חשבונות של הלב | יוסף פריאל

התיאור הארוך והמפורט של מלחמת מדיין וחלוקת השלל נועד להטביע מסר חינוכי בלב הקורא. עם ישראל מוכן לקראת המלחמות בארץ

הפרשה המוקדשת לתיאור מלחמת הנקם במדיין מפתיעה באורכה. הרקע למלחמה נמצא בפרשת בלק במעשה בעל פעור (במדבר כה, א־טו); הציווי לנקום מופיע בתחילת פרשת פינחס (שם טז־יח); והנקמה ותוצאותיה הממוניות וההלכתיות מופיעות בפרשת מטות (לא, א־נד). בסך הכול מוקדשים למלחמה זו (ללא הרקע שלה) חמישים ושבעה פסוקים. הדבר מעורר כמובן את השאלה במה חשיבות הסיפור שבשלה הקדישה לו התורה מקום כה רב.

איור: מנחם הלברשטט

איור: מנחם הלברשטט

ביצוע וחלוקה

עניין המעצים את תמיהתנו הוא העיסוק הנרחב (שלושים פסוקים) בחלוקת השלל. מתברר שישנה אריכות לא פרופורציונלית בסוגיה זו, ונציגה להלן בפירוט. נושא זה מחולק לשבעה מרכיבים:

ציווי על החצייה (פס' כז):メוחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה“.

ציווי על שיטת הפרשת המכס (0.2%) לה‘ (כח־כט): “והרמת מכס לה‘ מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן: ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת ה‘“.

ציווי על שיטת הפרשת המכס (2%) ללויים (ל): “וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן ה‘“.

כמות השלל שנאספה (לב־לה): “ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים: ובקר שנים ושבעים אלף: וחמרים אחד וששים אלף: ונפש אדם מן הנשיםאשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלףメ.

ההפרשה בפועל עם פירוט הכמות של 0.2% המכס לה‘ (לו־מ): “ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות: ויהי המכס לה‘ מן הצאן שש מאות חמש ושבעים: והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם לה‘ שנים ושבעים: וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם לה‘ אחד וששים: ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם לה‘ שנים ושלשים נפש“.

הכמות הקיימת לאחר החצייה שממנה צריך לתת ללויים (מב־מו):ַメוממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים: ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות: ובקר ששה ושלשים אלף: וחמרים שלשים אלף וחמש מאות: ונפש אדם ששה עשר אלף“.

הנתינה ללויים בפועל ללא פירוט הכמות (מז): “ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן ה‘ כאשר צוה ה‘ את משה“.

הכותרות של חלקי הפרק מעלות מספר תמיהות. ראשית, ניכר שהתורה מאריכה ומפרטת הן את הציווי (סעיפים א–ג) והן את הביצוע של החלוקה (סעיפים ה, ז). ומה צורך בכך? שנית, התורה מפרטת את הכמות שהופרשה לה‘ (סעיף ה), למרות שסעיף ד שתיאר את כמות השלל כבר מאפשר לנו לדעת מהן המחציות ומהם האחוזים שהופרשו. ושלישית, יש לתהות: אם הרגישה התורה צורך לפרט את כמות השלל שהופרש לה‘, מדוע היא נמנעת מלפרט את הכמות שהופרשה ללויים? בכלל שאלות אלו נבקש לדון להלן.

דרכה של תורה

פרשתנו היא לא המקום היחיד שבו מרחיבה התורה הן בציווי והן בביצוע. גם בפרקי המשכן בספר שמות מרחיבה התורה הן בציווי (פרקים כה־ל) והן בביצוע (פרקים לה־מ). הוא הדין בתיאור ימי המילואים (הציווי בשמות כט והביצוע בויקרא ח) ובפרשיות העריות, כך שניתן לומר שזוהי דרכה של התורה.

ביחס לשאלה על אודות הסיכום החשבוני המיותר, נתקלנו בתופעה זאת כבר בראשית חומש במדבר. במניין בני ישראל הציגה התורה פעמיים הן את מספר אנשי כל שבט ושבט(בפרקים א, ב) והן את המספר הכולל (א, מו; ב, לב). כן הוא הדין במניין הלויים (ג, כב־לד), שם פירטה התורה הן את מספרם של כל בני בית אב והן את המספר הכולל של בני השבט (שם לט).

נמצא שדרכו של ספר במדבר היא לפרט גם בענייני חשבון, אך יחד עם זאת, הפרשנים מצאו בפירוט שבפרשתנו משמעויות שונות. הרמב"ן למשל מסביר את העניין במלים הבאות:

להודיע כי מן היום שלקחו המלקוח הזה עד שמנו אותו וחצו אותו והפרישו ממנו המכס ונתנוהו לאלעזר הכהן, מכל המקנה הגדול הזה לא מת אחד וזה נס.

המלבי"ם צועד בדרך דומה:

וגם מודיענו שלא נגנב אחד מהם ושלא לקחו את זה לאכילתם כי חשבו זה לגזל, הגם שכפי הדין היו יכולים לקחת.

גם ר' חיים בן עטר מתייחס לשאלה זו:

שהודעת פרטי החשבון במחצית חלק היוצאים בצבא הוא לגלות שהמכס היה מלגו [=מבפנים], לא שהיה מונה חמש מאות ונותן אחד לה' מפאת המכס, אלא מונה ארבע מאות תשעים ותשע ונותן אחד, ולזה העלה כל פרטי חשבון המכס, וממנו תדע שהיו נותנים אחד לארבע מאות תשעים ותשע.

לדעת הפרשנים, אם כן, מטרת פירוט החשבון הייתה להראות את גדולת ה' או העם או כדי ללמדנו את דרך ההפרשה. אך מדוע לא פירטה התורה גם כן את ההפרשה ללויים? האדמו"ר האחרון מחב"ד, הרב מ"מ שניאורסון (ליקוטי שיחות, מטו"מ תשל"ב, חלק יג, עמ' 110–113) מתרץ:

אריכות הכתוב בהתרומה שלקחו מחלק יוצאי הצבא כי זה נוגע לדורות, מה שאין כן התרומה שלקחו ממחצית בני ישראל, כיון שאינה נוהגת לדורות מקצר בה.

כלומר, מגבלה הלכתית־היסטורית יצרה שינוי זה.

חותם אחרון

נשוב עתה לשאלת היסוד שבה פתחנו: מדוע כה האריכה התורה בפרשה זו של מלחמת הנקם במדיין וחלוקת השלל?

כנראה שיש משמעות רבה למלחמה שהישגיה כוללים שלל רב ויש מה ללמוד מדרך חלוקתו הייחודית. יושם לב, מדובר בשלל של כמעט שבע מאות אלף ראשי צאן ולמעלה משבעים אלף ראשי בקר – כמות עצומה – ולכן האריכות בתיאור מבהירה את איכות העם שפעל כפי שנדרש למרות המאמץ הכרוך בכך. אך מלבד זאת יש לומר כי דרכה של תורה היא להאריך במקום שבו היא מבקשת להותיר חותם. ייתכן שהאריכות תבוא בפרטים הפחות חשובים של הנושא, אך הנפח הנוצר מן העיסוק הרב משאיר חותם רב. כך היה בנושא המשכן, שתפס כמחצית מספר שמות, כך היה בקרבנות הנשיאים וכך גם בענייננו. כנראה שהתורה רצתה שגם מלחמת מדיין תשאיר חותם משמעותי ערב הכניסה לארץ.

ומהו חותם זה? מלחמת נקם זו מבטאת שלושה מסרים ערכיים. הראשון, ניצול חולשות אנושיות ופנייה ליצרים כפי שנעשה בחטא בעל־פעור הִנם דרך בזויה והקב"ה בעצמו דורש את נקמתה: "נקמת ה' במדיין" (לא, ג). השני, דם יהודי אינו הפקר גם אם יסודו במגפה הבאה להעניש על חטא. אמנם חטאו בני ישראל בבעל פעור ונענשו, אך יוזמי החטא יינגפו גם הם. והשלישי, לעם ישראל עוצמה צבאית. העם הכה כבר את סיחון (כא, כד); את עוג הענק (שם לא); את יעזר (שם לב), ועתה שב מן המלחמה נגד מדיין ו"לא נפקד ממנו איש" (לא, מט). ערב הכניסה לארץ, טוב שיכירו יושבי הארץ את עוצמתו שתהווה את הביטוי הטבעי להבטחה הא־לוהית "ונכבשה הארץ לפניכם" (במ' לב, כט).

נסכם אפוא ונאמר: לתורה יש שפה של אריכות. נושאים כמו המשכן וההכנות לכניסה לארץ, על שלל מרכיביהם, מתוארים באריכות רבה. הרווח הדתי העולה מכך הוא חינוך הקורא, הנתקל שוב ושוב בנושא וחורת על לִבו את חשיבותם של הנושאים. החיסרון באריכות זו הוא הקושי בהבנת דגשי הפירוט הספציפיים, פרט שביקשנו להתמודד עמו עד כמה שניתן.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ' תמוז תשע"ד, 18.7.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-21 ביולי 2014, ב-גיליון מטות תשע"ד - 884 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: