תגובות לגיליונות קודמים – 882

בתגובה ל"מהפכה של מוסיקה, זעם וכלום" מאת יותם יזרעאלי, גיליון פרשת קורח

עוד לא איתנו נביא    

ברשימתו הקביל יותם יזרעאלי בין תופעת להקת הרוק "רולינג סטונז" לנבואה המקראית (לנבואה, לא רק לתופעות של השראה עליונה או "אחד משישים"). כך כתב: "בתרבות הרוקנרול קיימים יסודות ברורים של משיחיות…אמדו את משקלה ההיסטורי של התופעה בקנה מידה מקראי… אבל אני סבור שההשוואה הזו (בין הרוקנרול לנבואה) היא לא רק פואטית, ושקיים דמיון איכותי ופונקציונלי בין התופעות".

ויש לתמוה: האם הטקסט האנטי ממסדי המובא בפתיחה, או שיתוף השם “נביאיה של המהפכה“ שמאן דהוא השתמש בו, הם סיבה מספקת למחשבה שה“רולינג סטונז“ ודומיהם קשורים באיזשהו מובן לנבואה?

עוד כתב יזרעאלי: "ישנם מקרים שבהם קמו אישים והכריזו על עצמם כנביאים שלוחי האל", ומכאן ש"לנבואה היו שלוחות מעבר לתקופת המקרא". אתמהה. אגב, אפשר למצוא גם היום כמה וכמה נביאים מוכרזים ברחובות ירושלים, וכמדומני שזה עם הנבל בכניסה לכותל אף הכריז על עצמו כדוד המלך…

הכותב מצטט משמו של פרופ' אליעזר שבייד: "הופעתו של אהרון דוד גורדון בעלייה השנייה הייתה נבואית. פשוטו כמשמעו המקראי הקלאסי: איש הרוח, שרוח אלוהים דוברת בו. בתודעת השליחות שרוח מפעמתה הוא לא היה היחיד, לא בעלייה השנייה ולא בדורו. היו בדור ההוא יותר נביאים שפעלו בתודעת שליחות רוחנית מכפי שאנו נוטים להאמין בזמננו המחולן". ברשימת "הנביאים המחולנים" באים אישים כאחד העם, ביאליק, ברנר, גורדון, בובר ואצ"ג. האמנם לרשימה זו יש להוסיף כעת את קית' ריצ'רדס? אולי גם  כאן המקום להזכיר שמנהיג ה"רולינג", זה האיש מיק בן השתיים ושבעים אשר לא כהתה עינו ולא נס לחו, הספיק להיות מורשע בעוון שימוש בסמים שלושה שבועות לאחר שהצנחנים שחררו את הכותל…

שפת הגוף המוחצנת של זמרי הרוק היא גלגול מודרני של יחזקאל הכובל עצמו בעבותות או של ירמיהו הנותן מוסרות על צווארו בדבר ה'? אולי הם עושים זאת סתם כי מתחשק להם או כדי למשוך קהל לפארק הירקון בשיא החום? מהי המוטיבציה העומדת מאחורי משיכת קווי דמיון סתמיים אלה? הנמכת הנבואה או הגבהת "אלילי" הרוק?

נראה כי ריחוקנו בזמן ובתודעה מהווית הנבואה ומדמות הנביא הוא המאפשר להעלות זמרי רוק צעקניים (בחיפושי אחרי טיבם של ה"רולינג" לא מצאתי בשיריהם כמעט מלודיה אלא בעיקר צרחות בעוצמות משתנות) לדרגה הקשורה קשר כלשהו לנבואה (או במקרים אחרים, לאידך גיסא, להנמיך את האדם לדרגת קוף מפותח…)

"הסקירה הנ"ל …היא בגדר הזמנה ראשונית לזהות את הקשרים, כאשר מובן שדיון מעמיק יותר יחשוף גם את ההבדלים בין התופעות". דומה שההבדל העיקרי הוא שאין שום קשר ביניהן.

שלמה ליס

שלמה ליס הוא אדריכל

השימוש במילה אחת

יותם יזרעאלי משיב:

נראה שהמגיב לא הבין את המאמר: לא את הנחות היסוד שלו, לא את הדוגמאות שהובאו במהלכו (אשר מייצגות את שתי הדעות, גם את זו שפוסלת את עצם ההשוואה – וזו השוואה לשם בחינה ולא הקבלה לשם הוכחת חפיפה כפי שנטען על ידו) ולא את המסקנות של המהלך שאינן רחוקות ממסקנותיו שלו, אם כי אינן זהות. גם הציטוטים שלו מגמתיים ומבולבלים. נראה שעצם השיבוץ של שתי תופעות כה רחוקות זו מזו בתוך סטרוקטורה לשונית אחת – נבואה – מעבירה אותו מדעתו, גם כאשר ההתייחסות היא אך ורק לפונקציה החברתית שהנבואה ממלאת בתוך המסגרת הפוליטית והחברתית, וגם כאשר כותב המאמר אינו מי שיוזם את ההשוואה, אלא מאסף אותה מתוך התייחסויות סוציולוגיות והיסטוריות ומבקש להעמיק בה ולבחון את המשתמעים שלה.

——————–

חב"ד וגאולת הנביאים

בתגובה ל"נשיא או פרזידנט" מאת אלחנן ניר, 
גיליון פרשת חוקת

יפה חידד ר' אלחנן ניר את היותה של הגאולה החב"דית כ"גאולה כלל עולמית". כפי שמיד נראה צעדה חב"ד בעניין זה בעקבות כיוון אחד בדברי הנביאים על אודות חזון אחרית הימים, ובעקבות דבריו של הרמב"ם בסוף הלכות מלכים.

שאלת אופייה של אחרית  הימים – קוסמופוליטית או אוניברסלית – שנוי במחלוקת בדברי הנביאים עצמם. באומרי “אחרית ימים קוסמופוליטית“ כוונתי למצב שבו יוסרו המחיצות בין העמים השונים (לרבות בין הגויים לבין עם ישראל) ואלה יחברו ל“ארצות הברית של כדור הארץ“, יאמינו בה‘ ויעבדו אותו. דומה שאת החזון הזה מייצג בצורה הטובה הנביא צפניה, המוסר את הדברים הבאים (פרק ג, פסוקים ח־ט):

לכן חכו לי נאם ה‘ ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כל הארץ. כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה‘, לעבדו שכם אחד.

כיוון אחר בעל היבט אוניברסלי רווח יותר בדברי הנביאים. כוונתי למצב שבו ה' נוקם את נקמתם של ישראל בגויים, ומתוך כך מתבססת מלכות ה' בעולם. בתפיסה האוניברסלית, העולם כולו מכיר בה' ויודעו אך עדין ניכר הפער בין ישראל לאומות.

שיטתו של הרמב"ם בעניין זה מעניינת מאוד. מצד אחד, תפיסת ימות המשיח של הרמב"ם מאופיינת במינימליזם חריף: "אל יעלה על הלב שבימות המשיח ייבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית; אלא עולם כמנהגו הולך". ואף על פי כן, דבק הרמב"ם דווקא בתפיסה הקוסמופוליטית המציגה שינוי משמעותי ועמוק יותר בתודעה האנושית:

שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי העולם, המשולים בזאב ונמר, שנאמר "זאב ערבות ישדדם נמר שֹקד על עריהם". ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת כישראל, שנאמר "ואריה כבקר יאכל תבן"… ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות – שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם, אלא לדעת את ה' בלבד. ולפיכך יהיו חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים העמוקים; וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים“.

זאת נקודת המוצא של שיטת חב"ד, ומכאן נובעת, להבנתנו, העדפתה של שיטת חב"ד את ההשפעה על כלל העולם, תוך התמקמות במרחביו, על פני התמקדות במימוש חזון הגאולה בארץ ישראל, בניגוד גמור לתפיסת הגאולה של הציונות הדתית מבית מדרשו של הרצי"ה./

 גיל נדל

גיל נדל הוא עורך דין

————

בתגובה ל"מחמירים ומכפישים" מאת חיים אמסלם, 
גיליון פרשת חוקת

ירידת סף 
ההתנגדות לנצרות

טוב עשה הרב אמסלם בהבהירו את הצדדים ההלכתיים במחלוקת סביב קבלת התרומות מהקרן לידידות. לפי דבריו גם אפשר להבין מדוע הרבנות הראשית סירבה לאסור את קבלת התרומות, גם לאחר שוועדה חשובה בראשות הרב יהודה דרעי המליצה לאסור.

אך הנושא איננו הלכתי בלבד. למתנגדים לקבלת תרומות מהקרן יש סיבה אמיתית וחשובה. הם חוששים שלקבלת הכסף תהיה תוצאה בלתי נמנעת, והיא: ירידת סף ההתנגדות לנצרות, התיידדות עם נוצרים, התבוללות רוחנית ואף נישואי תערובת. אם חז"ל אסרו פתם בגלל בנותיהם, בוודאי יש לאסור כספם בגלל בנותיהם.

והסטטיסטיקה מדאיגה: אמנם קשה לדעת כמה יהודים "קיבלו" את אותו האיש, ולאיזה עניין "קיבלו" אותו, אם כמשיח, אם כאלוה, אם בשיתוף – אף לפי סקרים יש מעל מאה אלף יהודים ישראלים בכתות נוצריות ונוצריות־יהודיות. הרוב הגדול של היהודים הישראלים שנתפסים לכתות הללו לא קיבלו חינוך דתי. הצעירים בקבוצת הסיכון הזאת, כמובן, לא יישמעו גם אם הרבנות הייתה אוסרת קבלת כסף מהקרן.

הרב אמסלם הבהיר כי אין מקור הלכתי האוסר את קבלת הכסף ובשל כך אין טעם מעשי לאסור את קבלת הכסף. אבל יש מצב רע, ויש התדרדרות והתבוללות.

מה שדרוש הוא חינוך לזהות יהודית. לא רק לזהות ישראלית. נראה שבשנים האחרונות הדבר מתבהר גם ליהודים שאינם שומרי מצוות, משרת החינוך לימור לבנת עד שר החינוך גדעון סער. אני בטוח שגם שר החינוך הנוכחי מבין זאת. מה שדרוש הוא החדרת הזהות היהודית לכל המקצועות האפשריים: ידיעת הארץ, טבע וכו', שלא לדבר על תנ"ך והיסטוריה ומוסר.

יש לכל ילד וילדה בעם ישראל לדעת מה עשו לנו הנוצרים – לפני הגרמנים – ויש לכל ילדה וילד לדעת מדוע הוא אינו נוצרי אלא יהודי. המוסר שלנו שונה מהמוסר הנוצרי. בנצרות, אדם יכול לעשות כל עוול, כל חטא, ואם יבקש, יש"ו ימחל לו ויכפר עוונותיו. אצלנו לא כך: אצלנו אדם חייב לתקן את עצמו ואת מעשיו. בשפה הדתית אומרים לעשות תשובה. האדם אחראי למעשיו, גם למעשיו הרעים, ועליו לתקן. המוסר שלנו עדיף מכל מבט על המוסר הנוצרי. על הנוער לדעת זאת. כאשר הנוער ידע מדוע הוא יהודי, לא תהיה כל סכנה בכסף הנוצרי.


ישעיהו הכהן הולנדר

הרב ישעיהו הכהן הולנדר הוא דיין בבית הדין לבני נח בראשות הרב יואל שוורץ

פורסם במוסף'שבת', 'מקור ראשון', ו' תמוז תשע"ד, 4.7.2014

מודעות פרסומת

פורסם ב-4 ביולי 2014,ב-גיליון בלק תשע"ד - 882, תגובות. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: