עולם הנסתר | יוסף פריאל

רמזים שונים השתולים בנאום האחרון של בלעם מעידים שאז יעץ לבלק את העצה שהכשילה את ישראל בזנות. בעקבות הרמז שבתורה

פרשתנו מסתיימת באקורד צורם ביותר. למרות דברי השבח של בלעם על איכות העם – "מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל" – חוטא העם בזנות מואב ועשרים וארבעה אלף מתים במגפה. חז"ל בירושלמי (סנהדרין פ"י ה"ב) מוסיפים שעוד מאה חמישים ושבעה אלף ומאתיים איש הומתו במיתת בית דין על ידי דייני ישראל.

מתעוררת אם כן השאלה: מה קרה כאן? מה הביא את העם הצנוע "שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה" ולכן "ראוין הללו שתשרה עליהם שכינה", כדברי בלעם (על פי בבא בתרא ס, א) לחטוא בחטא שהוא היפוך הצניעות?

התורה מגלה שהחטא היה ביוזמת בלעם. כך נקרא במלחמת הנקמה במדיין בפרשת מטות: "הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּה' עַל־דְּבַר־פְּעוֹר" (לא, טז). כלומר, בלעם שראה שנכשל בקללותיו הציע להשתמש בבנות מואב כדי לפתות את בני ישראל, והדבר צלח. אם כך, קשה מעתה על סגנון התורה. מדוע היא מסתירה את הדברים ולא אומרת במפורש שהחטא היה בעקבות יוזמת בלעם? מדוע לא מסופר כיצד לאחר שכשל במשימתו הלך בלעם ויעץ לבלק ולמדיין להזנות את ישראל? את הבסיס לתשובתי למדתי מר' מאיר מדן ז"ל, שכתב את הדברים בשנת תשל"ו (מורשה, י) וארחיבם בע"ה.

איור: מנחם הלברשטט

איור: מנחם הלברשטט

נאום שונה

במאמרו, הנושא את השם "ישראל של חולין – עצת בלעם", טוען מדן כי עצת בלעם לבלק ומדיין רמוזה בנאום הרביעי של בלעם, השונה מהותית משלושת קודמיו. הכיצד? ראשית, יש לשים לב שהנאום מתחיל במלים "לך איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים" (כד, יד). כלומר, יתר על נבואה וברכה קיימת כאן עצה.

שנית, בכל אחד משלושת הנאומים הראשונים מוזכר באיזשהו אופן ייחודו של עם ישראל או הקשר בין ה' לישראל. בראשון: "הן עם לבדד ישכן" (כג, ט). בשני: "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' א־לוהיו עמו… א־ל מוציאם ממצרים… כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א־ל" (כג, כא־כג). בשלישי: "מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל… כאהלים נטע ה'… א־ל מוציאו ממצרים (שם, ה־ח). לעומת זאת, בנאום הרביעי, הובלת הפעולות עוברת לישראל: "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל… וישראל עשה חיל" (כד, יז־יח).

שלישית, בשלושת הנאומים הראשונים ה' שם את דבריו בפי בלעם, אך ברביעי "וישא משלו ויאמר" ללא הקדמה שהדברים באו מאת ה'.

נדמה לי שניתן להרחיב את הדברים: שלושת הנאומים הראשונים הם פרי יוזמתו של בלק והם באים לאחר בניית שבעה מזבחות והקרבת פר ואיל עליהם. הנאום הרביעי, לעומת זאת, נאמר מיוזמתו של בלעם רגע לפני שהוא חוזר למקומו, והוא אף איננו דורש לא מזבחות ולא זבח. בלעם אמנם מזכיר את העובדה שהוא "שמע אמרי א־ל" (כד, טז), אך בניגוד לנאומים הקודמים חסרה כאן ההכנעה כלפי מקור הברכה ויש רק אזכור של העובדה שהוא בעל יכולת שמיעה של ה'.

והמפתיע מכול, למרות שגם הנאום הרביעי דיבר בשבח ישראל ואפילו במכה שעתיד מואב לספוג מהם, בלק לא מתרגז מכך וכל אחד הולך למקומו בשלום. היכן היא אפוא העצה שהרגיעה את בלק?

כדי לעמוד על קנקנו של הנאום הרביעי עלינו לעבור מרמת הפשט לרמת הרמז. המסגרת השונה של נאום זה מלמדת שמלבד עתידות על ישראל, היה כאן עוד משהו – נסתר. וזוהי עוד דרך של התורה להעביר את מסריה: השווה מסגרת למסגרת והבן שאם היא שונה, גם התוכן היה שונה אלא שהוא בלוע (כערך "בלעם") ויש לחושפו.

דברי ימי ישראל

אותה עצה שהסתירה התורה, גילו חז"ל:

אמר להם: א־להיהם של אלו שונא זימה הוא והם מתאווים לכלי פשתן. בוא ואשיאך עצה עשה להן קלעים והושיב בהן זונות (סנהדרין קו, א).

ואכן, מיד לאחר מכן: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב" (כה, א).

אולם סיפורנו לא מסתיים בפרשה זו. בפרשת מטות, בפרק לא, משה מצטווה לצאת למלחמת נקמה במדיין והדבר מעורר עוד כמה שאלות: א. מדוע אין התורה מציגה את הדברים ברצף ורק לאחר פרשת פינחס העמוסה בנושאים שונים מציג הטקסט את מלחמת הנקמה? ב. מדוע רק שם, במבט רטרוספקטיבי, מוזכרת העובדה ש"הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּה' עַל־דְּבַר־פְּעוֹר", כלומר שבלעם הוא זה שיצר את תשתית החטא? ג. מלחמת הנקמה עצמה נעשית לא כיאות. העם משאיר בחיים את הנשים, דבר שגורר גערה של משה: "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה הַחִיִּיתֶם כָּל־נְקֵבָה, הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר־מַעַל בַּה' עַל־דְּבַר־פְּעוֹר וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת ה'"(לא, טו־טז), אולם התורה לא מציינת בפירוש שהעם ביצע את "מקצה השיפורים" וניתן להבין זאת רק על פי ההקשר, ומדוע?

לדעתי, ניתן לפתור את התשובות כולן אם נמשיך בדרך שבה פתחנו. בלעם – כל סיפורו בלוע, נסתר. דמותו היא פלא בעיני חז“ל. יש שאומרים שזהו לבן (סנהדרין קה, א) ואם כן הוא בן למעלה משלוש מאות שנים. יכולותיו הנבואיות מדהימות. כך המדרש דורש על הפסוק “וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה“ (דברים לד, י):

בישראל לא קם אבל באומות העולם קם, ואיזה זה? זה בלעם בן בעור. אלא, הפרש יש בין נבואתו של משה לנבואתו של בלעם: משה לא היה יודע מי מדבר עמו, ובלעם היה יודע מי מדבר עמו… משה לא היה יודע מתי מדבר עמו עד שנדבר עמו ובלעם היה יודע מתי מדבר עמו… משה לא היה מדבר עמו אלא כשהוא עומד… ובלעם היה מדבר עמו כשהוא נופל (ספרי דברים שנז).

לא לדרוש דרשות באתי ולכן גם לא אנסה להסביר למה סיפור בלעם כולל מרכיבים בלועים רבים כל כך. איש פשט אנכי ומטרתי הייתה להראות שהתורה היא עקבית בשיטתה. את ברכותיו של בלעם רצתה התורה להציג בהרחבה כי זה עניינה של התורה – שבחו ועתידותיו של עם ישראל, אך את הביוגרפיה של בלעם, עצתו, סופו ודרך הנקמה בשותפיו, מציגה התורה בקיצור נמרץ כי אין זה עניינה.

נחקק בלב

ישאל השואל: מדוע אם כן האריכה התורה בסיפור הליכתו של בלעם עם שרי בלק? התשובה ברורה. ראו כמה שבח לה' ולעמו טמון בסיפור פתיחה זה:

הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת־עֵין הָאָרֶץ (כד, ה)

וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל־עַבְדֵי בָלָק אִם־יִתֶּן־לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת־פִּי ה' א־להי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה (שם יח)

וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל־מַלְאַךְ ה' חָטָאתִי כִּי לֹא יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה נִצָּב לִקְרָאתִי בַּדָּרֶךְ וְעַתָּה אִם־רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִּי (שם יד)

וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל־בִּלְעָם לֵךְ עִם־הָאֲנָשִׁים וְאֶפֶס אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תְדַבֵּר(שם לה)

הַדָּבָר אֲשֶׁר יָשִׂים א־להים בְּפִי אֹתוֹ אֲדַבֵּר (שם לח).

את המסרים הללו לא ניתן היה להעביר בצורה יותר טובה מאשר דרך הסיפור, כפי שמבהיר רס"ג בהקדמתו לתורה. לדבריו, זוהי הדרך היעילה ביותר לחינוך האדם, "שהרי הנסיון והמעשה נחקקים בלב השומע ויהיו אצלו כאילו ראה".

פורסם במוסף'שבת', 'מקור ראשון', ו' תמוז תשע"ד, 4.7.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-4 ביולי 2014, ב-גיליון בלק תשע"ד - 882 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: