מרוץ שליחים | אליהו בירנבוים

כיצד מתגרשים כשהבעל והאישה חיים בשתי מדינות שונות בעולם? על תפקידו של הרב כשליח לענייני גיטין

לפני שבוע חזרתי מנסיעה להודו. כאשר נודע לידיד שלי העוסק בנושא גיטין ועגונות בהנהלת בתי דין הרבניים שאני טס לחבל ארץ זה, הוא ביקש ממני לקחת גט שיש למסור לאישה הנמצאת שם. בבתי הדין הרבניים קיימת מחלקה מיוחדת העוסקת בטיפול במסורבות גט ועגונות בארץ ובתפוצות, העושה לילות כימים כדי לעזור לנשים אלו. הגט היה כתוב ומוכן למסירה, לאחר שהבעל חתם על הרשאה בפני בית דין של שלושה למינוי סופר לכתיבת הגט, עדים ושליח למסירה. בית הדין מסר לי את הגט ואת פרטי האישה ומינה אותי להיותי "שליח שני" למסור את הגט לאישה. פעמים רבות הייתי שליח למסירת גיטין בעולם, ומתוך ניסיוני צריך תמיד סייעתא דשמיא רבה ויצירתיות לפתרון מצבים מיוחדים.

מיד לאחר הנחיתה במומביי התחלתי בבדיקת מקום מגוריה של האישה, כדי שאוכל להזמינה לקבל את הגט בפני שלושה. התברר לי שהאישה גרה בקוצ'ין, בדרום הודו, ולא בעיר הבירה מומביי. קוצ'ין רחוקה ממומביי מרחק רב, כשעתיים טיסה, ולא יכולתי להספיק להגיע לשם. התקשרתי לאישה, ולאחר שהצגתי את עצמי ביקשתי ממנה להגיע למומביי לקבל את גיטה. האישה השיבה שהיא בנסיעה מחוץ למדינה ותשוב רק לאחר שאנו נעזוב את אדמת הודו. לא ידעתי אם היא דוברת אמת או שאיננה מעוניינת לקבל גט. בכל מקרה היא לא מסרה לי פרטים על מקום הימצאה, ולכן מסרתי לה את מספר הפלאפון שלי ונפרדנו לשלום.

לאחר שבוע שבתי לארץ. במוצאי שבת קיבלתי טלפון מבתה של האישה שהייתה אמורה לקבל את הגט. היא אמרה לי שהיא גרה בארץ ואמה נמצאת אצלה בביקור. לדבריה אמה מוכנה לקבל את הגט, אבל היא טסה למחרת ביום ראשון בחזרה להודו. בחיפזון רב סידרנו הרכב מיוחד של בית דין לאחר שעות העבודה והזמנו את האישה לבית הדין הרבני בירושלים כדי לקבל את הגט. לאחר מעט זמן הכול בא אל מקומו בשלום. כך, בסייעתא דשמיא, הגט התגלגל כל הדרך באמתחתי מהארץ להודו ובחזרה רק כדי לגלות שהאישה נמצאת בארץ.

 את הגירושין הדתיים לא ניתן לערוך בכל בית משפט צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק


את הגירושין הדתיים לא ניתן לערוך בכל בית משפט
צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

כתבו ותנו

כל הקשור לגירושין על פי ההלכה בקהילות בתפוצות הוא נושא רגיש ומורכב, ולא תמיד ניתן למצוא את הפתרון הדרוש לבעיות שצצות. ראשית יש לזכור שלעומת המצב בארץ, שבה הנישואין והגירושין נעשים על פי ההלכה ויש להם תוקף אזרחי, בתפוצות המצב שונה לחלוטין. זוג יהודי המבקש להתחתן צריך למעשה להתחתן פעמיים, פעם אחת בחופה וקידושין ופעם שנייה בנישואין אזרחיים. רק במדינות בודדות החופה שהרב עורך מוכרת גם כנישואין אזרחיים על פי חוק המדינה. כך למשל הנוהג באיטליה. הוא הדין כאשר זוג יהודי מבקש להתגרש – הוא צריך להתגרש פעמיים, פעם אחת בגירושין אזרחיים ופעם שנייה בגט פיטורין.

את הגירושין האזרחיים ניתן לערוך בכל בית משפט; הבעיה היא בגירושין הדתיים. לא תמיד קיים בקהילות השונות בית הדין המומחה ומוסמך לגיטין, ולא תמיד יש דרך נוחה לסדר גיטין באמצעות בית דין נודד או על ידי מינוי שליח. המצב הזה גורם לכך שזוגות רבים שמתגרשים עושים את ההליך האזרחי בלבד ולא טורחים לסדר את הגט. כמובן, מצב זה יוצר תקלות רבות מבחינה הלכתית ומשפחתית.

בחלק מהמקרים, לאחר הגירושין האזרחיים בני הזוג נפרדים וכל אחד מהם עובר לגור בעיר אחרת או במדינה אחרת, ומסירת הגט נעשית מאוד מורכבת. כמובן, על מצבים אלו יש להוסיף את אותם מקרים שבהם האיש או האישה לא מעוניינים למסור או לקבל גט מסיבות אישיות, משפטיות או כלכליות, וכן את אותם מצבים שבהם אחד מבני הזוג כבר נישא לבן זוג לא יהודי ואין לו כל עניין לטפל בגט היהודי.

בדומה לסיפור שפתחנו בו, במקרים מסוימים, כשהאישה או הבעל גרים בארץ ובן הזוג השני בחו"ל, בית הדין הרבני שולח שליח לחו"ל במטרה לאתר את בן הזוג ולהסדיר את מתן הגט. תהליך זה נקרא "גט על ידי שליח". זוהי דרך די מקובלת בקהילות בתפוצות, שבהן אין בית דין. בדרך זו מזרזים את הגט ולא נקלעים למצב של סרבנות גט או עגינות. התהליך הוא שהבעל ממנה את הסופר, את העדים ואת השליח, שולחים את הגט לכתיבה בבית דין, וכאשר בית הדין מחזיר את הגט, השליח מוסר אותו לאישה. כמו כן משתמשים בדרך זו כאשר אחד מבני הזוג לא מעוניין או לא מוכן כלל לראות את בן זוגו במעמד מסירת הגט. כמובן, כל התהליך נעשה תחת טיפול והשגחה של רב הקהילה אשר גם אם איננו מומחה לסידור גיטין, הוא בדרך כלל יודע כיצד להחתים את הבעל על ההרשאה וכיצד למסור את הגט לאישה.

סרבן מס

זכורני מקרה אחד של טיפול בגט על ידי שליח לפני שנים, בהיותי רב ראשי באורוגוואי. פנו אליי מבית הדין הרבני כדי לעזור בהשגת גט על ידי חתימה על הרשאה מבעל הנחשב לסרבן גט. בני הזוג עלו לארץ ביחד עם ילדיהם, אבל לאחר שנים הבעל החליט לעזוב את אשתו ואת משפחתו ושב לאורוגוואי. בתחילה לא ידעה משפחתו היכן מקום הימצאו, אך מרגע שנודע היכן הוא בית הדין שלח אליי את פרטיו וביקש ממני לשכנע אותו למסור גט לאשתו. החלטתי לנסוע אליו בהפתעה, ללא הודעה מוקדמת, ללא שיחת טלפון והכנה. לקחתי עמי עוד שני אנשים שומרי מצוות כדי שנוכל להחתים את הבעל על הרשאת "כתבו ותנו" בפני שלושה ויצאנו לדרך.

מקום מגוריו של הבעל היה כ־300 קילומטר מחוץ לעיר. לאורך הנסיעה חשבתי מהי הדרך הטובה ביותר לשכנע את הבעל שלא לעגן את אשתו ולחתום על הנדרש. כאשר הגענו לחנות שבה עבד, ראיתי אותו יושב על כיסא וקורא עיתון. נכנסתי לחנות ופשוט אמרתי לו: "שלום, אני אליהו בירנבוים, שליח של הרבנות הראשית במדינת ישראל כדי לסדר גט לאשתך בארץ". הבעל שאל אותי: האם אתה לא ממס הכנסה? לרגע הופתעתי ולא הבנתי את השאלה. אבל השבתי בלאו מוחלט. הבעל חזר ושאל אותי האם יש קשר בין הרבנות למס הכנסה. שוב השבתי בלאו רבתי.

מהר מאוד הבנתי שהבעל איננו סרבן גט כלל, וסיבת בריחתו הייתה חובות שהיו לו למס הכנסה. כאשר הוא הבין שאין כל קשר בין החתימה על ההרשאה להכנת הגט לבין חובותיו למס הכנסה, הוא מיד הסכים לחתום. כדי לתת לו ביטחון על כך שמדובר במערכות נפרדות, התקשרתי לעורך דין בארץ כדי שיסביר לו את העניין. כמו כן חתמתי על מסמך שבו בית הדין מתחייב שלא למסור פרטים מזהים למס הכנסה. לאחר התחייבויות אלו הוא חתם על ההרשאה בפני שלושה ואני יצאתי שש ושמח על הסייעתא דשמיא הגדולה שהייתה במקרה זה.

בזכות חסידים נוצרים

לפני זמן מועט, בית הדין הרבני ביקש ממני לאתר בעל שמסרב לתת גט לאשתו יותר מעשרים שנה. האישה גרה בארץ והבעל עזב לדרום אמריקה. האישה מבקשת לחדש את חייה ולהתחתן בשנית, אך הבעל, שבינתיים התחתן עם אישה לא יהודייה, המיר את דתו והפך לכומר אוונגליסטי, מסרב לתת לה את הגט.

כאשר הגעתי לאותה מדינה, ידעתי רק את שמו של האיש ואת שמות קרובי משפחתו. פניתי לקרובי משפחתו ושאלתי האם הם יודעים את מקומו, אולם התשובה הייתה שלילית. פניתי למשטרה וביקשתי לאתר את כתובתו של הבעל הסרבן אשר הפך לכומר. לאחר מספר ימים קיבלתי את כתובתו ועלה במחשבתי רעיון – לפנות לכמרים הממונים עליו כדי לבקש את עזרתם. התלבטתי האם כך ראוי לעשות, אבל אמרתי בלבי "המטרה מקדשת את האמצעים" ופניתי לדבר איתם. אני מודה שהכמרים לא בדיוק הבינו את בקשתי. הם ידעו שהוא נשוי בשנית ולא הבינו מדוע אם כן הוא צריך להסכים לתת גט לאשתו הראשונה.

כיוון שכידוע האוונגליסטים הם נוצרים אוהבי ישראל, חשבתי על רעיון נוסף. חיכיתי ליום ראשון, שבו ציבור המתפללים בא לכנסייה והכומר דורש ומתפלל עם הציבור. באמצע התפילה שלהם התפרצתי לאולם התפילה ועמדתי במרכז האולם. אנשים לא הבינו מה קורה ומה גורם לכך שרב יהודי בעל זקן מבקש להצטרף מיוזמתו לתפילת נוצרים, אבל ברגע זה של מבוכה התחלתי את הדרשה שלי לפני הציבור האוונגליסטי: "אחים ואחיות יקרים, אתם ידועים כאחים שלנו, כאוהבי ישראל, כדואגים לאנשים ונשים בעם היהודי, ועל כך אני מודה לכם בשם עם ישראל. אולם דווקא הכומר שלכם גורם לסבל רב ליהודים. הוא היה נשוי בארץ לאישה יהודייה ועזב אותה ללא גירושין, ללא מסירת גט. גם כיום הוא לא רוצה למסור גט לאשתו בארץ והיא לא יכולה להתחתן ולחדש את חייה! הוא גורם לסבל רב לאישה יהודייה! האם זה תואם את האמונה האוונגליסטית שיש להיטיב עם העם היהודי? אני מבקש מכם לעזור לי להציל את אשתו לשעבר כדי שהיא לא תהיה כבולה אליו ועגונה".

לרגע אחד הייתה דממה מוחלטת, אבל מהר מאוד אנשים החלו לצעוק לעברו של הכומר ולדרוש ממנו שימסור גט לאשתו וכך יקיים את האמונה האוונגליסטית "ואברכה מברכיך ומקללך אאר". למחרת בבוקר ישבנו בביתו של אותו יהודי ובזכות חסידיו הנוצרים האישה היהודייה זכתה בגט.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ח' בסיון תשע"ד, 6.6.2014

פורסמה ב-6 ביוני 2014, ב-גיליון בהעלותך תשע"ד - 878, רב עולמי / אליהו בירנבוים ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. יחיאל גולדהבר

    מפעים האומץ שלך! נוסף לפעולותיך המבורכות, מגיע לך צל"ש מיוחד עבור ה"עזות דקדושה" שלך כדי להציל אשה ממלתעות ה(ע)יגון!!

להגיב על יחיאל גולדהבר לבטל

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: