הפקדתי שומרים | כרמיאל כהן

אחת מהמצוות בנושא המקדש היא הצבת שמירה עליו. האם היא נוהגת גם בהעדרו? פרט מתוך רבים בספר בעניין העיר והמקדש 

11381אוצר ירושלים והמקדש

עורכים: הרב פרופ' אברהם שטינברג, הרב שלמה רקובסקי ור' אשר גרוסברג

יד הרב הרצוג, הוצאת אנציקלופדיה תלמודית, תשע"ג, 360 עמ'

לאחרונה הגיע לשולחני אוצר, אוצר של ממש, "אוצר ירושלים והמקדש" מבית המדרש של יד הרב הרצוג. חלק מתוכנו של הספר נלקח מן האֵם הוותיקה, האנציקלופדיה התלמודית, מן הערכים "ירושלים", "הר הבית" ו"בית המקדש", אך כל החומר נערך, עובד והושלם בידי עורכי הספר החדש: הרב פרופ' אברהם שטינברג (מנהל מוסדות יד הרב הרצוג וראש המערכת של האנציקלופדיה התלמודית), הרב שלמה רקובסקי ור' אשר גרוסברג. מלבד השינויים בתוכן יש גם שינוי משמעותי בעיצוב הספר. העיצוב והעימוד המוכרים של האנציקלופדיה הוחלפו והותאמו לספר המיועד להיות ספר לעיון ולקריאה, המקורות שצוינו באנציקלופדיה בהערות שוליים הוכנסו לגוף הספר בתוך סוגריים, ובסך הכול הספר נעים ונוח לקריאה ולעיון.

לספר חמישה חלקים: ירושלים, גבולות ירושלים, הר הבית, בית המקדש ותחומו של הר הבית המקודש. כל חלק מתפרט לחלקי משנה המפורטים בתוכן העניינים, דבר המקל על ההתמצאות בספר. שני הפרקים העוסקים בגבולות ירושלים ובתחום הר הבית המקודש נכתבו על ידי ר' אשר גרוסברג, על סמך מקורות חז"ל והבהרות מעודכנות מממצאים ארכיאולוגיים וטופוגרפיים. פרקים אלו מלווים בתמונות צבעוניות, בתרשימים ובמפות, שכמה מהם צורפו לכיס מפות בסופו של הספר. איכות הצילומים היא טובה מאוד, אך באשר לתרשימים הסרוקים יש מקום לשיפור באיכות הסריקה.

איתמר ליברמן, מורדות הר ציון, ירושלים, 2013

איתמר ליברמן, מורדות הר ציון, ירושלים, 2013

משוררים ושוערים

מתוך שלל החומר המצוי ב"אוצר ירושלים והמקדש" אזכיר פרט אחד שקיומו הוא מצוות עשה וביטולו הוא בגדר לא תעשה – שמירת המקדש. כתב הרמב"ם בפרק האחרון בהלכות בית הבחירה (ח, א־ג):

שמירת המקדש מצות עשה, ואף על פי שאין שם פחד מאויב ולא מליסטים, שאין שמירתו אלא כבוד לו, אינו דומה פלטורין שיש עליו שומרין לפלטורין שאין עליו שומרין. ושמירה זו מצותה כל הלילה, והשומרים הן הלויים והכהנים… ואם ביטלו שמירה עברו בלא תעשה, שנאמר "ושמרתם את משמרת הקדש", ולשון שמירה אזהרה היא, הא למדת ששמירתו מצות עשה וביטול שמירתו מצות לא תעשה.

השאלה היא האם מצוות השמירה נוהגת בימינו כאשר בית המקדש חרב. לכאורה היה אפשר לומר שאם אין על מה לשמור אזי מצווה זו אינה נוהגת, אבל כתבו כמה מן האחרונים שגם בזמן הזה קיימת המטרה למנוע כניסת מי שאסור לו להיכנס למקום הקודש (כמובן בהנחה ש"קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא").

אבל שאלת מצוות השמירה בזמן הזה תלויה גם בשאלת הגדרתה של המצווה כעבודה. בעל ה"אבני נזר" הראה שזו מחלוקת ראשונים בין הרמב"ם והתוספות שסברו ששמירה היא עבודה לבין הרא"ש והמפרש למסכת תמיד שסברו ששמירה אינה עבודה. משמעותה המעשית של מחלוקת זו היא שאם אכן שמירה היא עבודה אז הכהנים אינם יכולים לקיים מצווה זו בימינו מכיוון שהם טמאי מתים ופסולים לעבודה (ויש שציינו גם את העדר בגדי הכהונה בהיעדר תכלת). ולגבי הלויים, יש שכתבו שהלויים טפלים לכהנים, ואם הכהנים אינם יכולים לשמור אז גם הלויים אינם עושים זאת; ויש שכתבו שהבעיה ביחס ללויים היא שאין אנו יודעים מי מהלויים הוא מן המשוררים ומי מהם הוא מן השוערים, ועל פי ההלכה אסור להם להחליף את תפקידיהם.

ולמרות הכול כתבו אחרונים שראוי להעמיד אנשים בקרבת שערי הכניסה להר הבית כדי שיודיעו לרבים את חומר איסור הכניסה למקום הקדוש ויפרישום מאיסור. בהערת שוליים לדיון על שמירת המקדש בזמן הזה נכתבו הדברים הבאים (הקשורים ליום ירושלים שנחגוג בשבוע הבעל"ט): "מיד לאחר כיבוש העיר העתיקה והר הבית בשנת תשכ"ז העמיד משרד הדתות שומר מיוחד שהזהיר מלעלות להר הבית וחילק כרוז שחובר על ידי הרבנות הראשית לישראל בעניין חומר האיסור של כניסה להר הבית (הכותל המערבי – הלכות ומנהגים, עמ' צב)".

בהקדמה של הרב פרופ' שטינברג לספר "אוצר ירושלים והמקדש" הוא מזכיר בין היתר את דבריו המפורסמים של רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי (מאמר ה אות כז): "כי ירושלים אמנם תיבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה". בעיניי, "תכלית הכוסף" אינה רק בתחום הרגשי אלא בעיקר בתחום הלימודי והעיוני. לימוד ועיון מעמיקים ורציניים מעידים בהחלט על "תכלית הכוסף". בהקשר הזה יש לספר "אוצר ירושלים והמקדש" תרומה נכבדת ומשמעותית בהצגת נושאי ירושלים והמקדש באופן השווה לכל נפש.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' כ"ג אייר תשע"ד, 23.5.2014 

פורסמה ב-23 במאי 2014, ב-ביקורת ספרים, גיליון במדבר תשע"ד - 876, יהדות ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. יישר כח לרב שלמה רקובסקי, על העימוד והעיצוב המרהיב עין

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: