אילה | סיון הר שפי

[שיר]
לְסָבִי, בְּטֶהֶרָן, בֵּין מִלְחֲמוֹת עוֹלָם, אַיָּלָה
מְלַחֶכֶת מִכַּף יָדוֹ.
לַיְלָה. שַׁעַר הַגַּן פָּתוּחַ
מִן הַיַּעַר זָבוּ זְאֵבִים.
לַבֹּקֶר נִמְצְאָה אַיָּלָה מוּטָלָה
נְטוּלַת זַהֲרוּרִים מֵעֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת, הַפְּקוּחוֹת.

*
לְסַב סָבִי, ר' הִילֶה וֶכְּסְלֶר, חֲלוֹם חוֹזֵר
וְאִגֶּרֶת בְּהוּלָה.
צָעַק בָּאֲפֵלָה.
הִדְּקוּ יָד אֶל פִּיו.
כָּךְ לַיְלָה לַיְלָה. מַרְאוֹת בִּעוּתִים
מֵקִיץ וְשֵׁם אֱ־לֹהוּת עַל שְׂפָתָיו
כַּחֲתִימַת הַצַּיָּר.
שֶׁמֶשׁ שְׁחֹרָה, אָמַר.
הִדְּקוּ יָד לָאֹזֶן.
מִי שֶׁשָּׁמַע, עָלָה בְּרַגְלַיִם דַּקּוֹת מְהִירוֹת
וְלֹא הֵשִׁיב רֹאשׁוֹ לְאָחוֹר.

*
אֲבִי נוֹלַד בְּיוֹם הֻלֶּדֶת מוֹלַדְתּוֹ,
אֲשֶׁר לֹא בָּהּ נוֹלַד. לֹא כָּאן.
בְּטַהֲרָן, וְהַשְּׁכֵנוֹת הָרְכוּנוֹת מֵעַל עַרְשׂוֹ
שָׁרוּ לְסָבָתִי כַּמָּה רָזֶה וּמְכֹעָר
זֶה הַיֶּלֶד זְהֹב הַשֵּׂעָר וּטְהוֹר הָעֵינַיִם.
הֵן בִּקְּשׁוּ לְהַרְחִיק אֶת הַשֵּׁדִים,
אַךְ סָבָתִי, שֶׁאָבִי עֲשָׂאָהּ לְאֵם, בָּכְתָה.
הַרְחֵק מֵאִמָּהּ אֲשֶׁר בִּפְרַנְקְפוּרְט עַל הַמַּיְן,
בּוֹדֵדָה בְּגָלוּתָהּ הַמִּזְרָחִית,
רָאֲתָה מִן הַחַלּוֹן אֶת מְחַלֵּק הַמַּיִם
מַשְׁקֶה מִדְּלָיֶיהָ הַמְּלֵאִים־יָרֵחַ
אֶת חֲמוֹרוֹ.
הָרַכָּה וְהָעֲנֻגָּה, לְבָנָה לְבַדָּהּ בַּלֶּבַנְט,
אִשָּׁה וּנְבוֹ לָהּ, קָרְאָה לְאָבִי – מֹשֶׁה
בְּיוֹם הֻלֶּדֶת מוֹלַדְתּוֹ, יִשְׂרָאֵל.

בֵּין שָׁלוֹם לְשָׁלוֹם, כָּאן נוֹלַדְתִּי.
לְסַב־סָבִי נוֹלַדְתִּי, כַּהֲטָבַת חֲלוֹם
וְלִשְׁכֵנוֹתֶיהָ שֶׁל אֶם־אִמִּי, שֶׁאִבְּדוּ בּוֹ אֶת כָּל יַקִּירֵיהֶן.
אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לָשִׁיר לָךְ כִּי אִם שִׁבְחֵךְ
כִּי אִם פְּאֵרֵךְ וּמַלְכוּתֵךְ.
וְאִם אֵי־מִי מוֹצִיא דִּבָּתֵךְ,
אֲנִי בּוֹכָה.
הַיּוֹם, דְּבֵקוּת הִיא לוֹמַר –
"עַמִּי – עַמִּי
וֵא־לֹהַי – אֱ־לֹהַי"
וְלֹא לְהַפְנוֹת עֹרֶף
לְעָרְפִּי.
בִּשְׂדוֹת בֵּית לֶחֶם אֲנִי מַשְׁבִּיעָה
אֶת כָּל הָאַיָּלוֹת
לְהָעִיר וּלְעוֹרֵר.

*

עוֹד מְעַט תשע"ח, אֲנִי אוֹמֶרֶת.
גַּם זוֹ שָׁנָה, אַתָּה עוֹנֶה.
הַשָּׁעָה תשע"ד,
שְׁעַת בֹּקֶר בְּהִירָה עַל מִרְפֶּסֶת הַבַּיִת בִּתְקוֹעַ.
הָרְחוֹב מִסְתַּיֵּם בְּגִבְעָה חֲשׂוּפָה,
שֶׁחָצוּ אוֹתָהּ עַתָּה שְׁתֵּי אַיָּלוֹת.
מַה אִכְפַּת לְךָ לְקַוּוֹת?
תשעח, עֵת־חָשׁ, בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. אוּלַי גְּאֻלָּה.
אוּלַי כְּבָר הַיּוֹם, אַתָּה מְחַיֵּךְ. לָמָּה מַמְתִּינָה.
מַה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת.
הַלְוַאי הַיּוֹם. וּבְכָל זֹאת, תשע"ח: שִׁבְעִים לַמְּדִינָה,
שִׁבְעִים בְּצֵל הַתְּאֵנָה, בַּחַמָּה הַקּוֹפַחַת,
הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים.
תְּאֵנָה, וְשָׁקֵד, וְרִמּוֹן, וְאַגָּס. הַיְּלָדִים בִּקְּשׁוּ לִשְׁתֹּל בַּגִּנָּה,
אַחֶרֶת מִמַּה נָבִיא בִּכּוּרִים לַמִּקְדָּשׁ?
וּבִימֵי הֻלֶּדֶת הֵם תָּמִיד מְבָרְכִים:
שֶׁתִּזְכֶּה לְהַנִּיחַ אֶבֶן…
שֶׁתִּזְכִּי לַעֲלוֹת…
לְמַרְגְּלוֹת הַיְּלָדִים אֱמוּנָתִי מִתְבַּיֶּשֶׁת,
מִתְחַדֶּשֶׁת, מְסַמֶּנֶת בַּיּוֹמָן,
הַיּוֹמָן שֶׁלִּי מָלֵא פְּגִישׁוֹת
שֶׁלֹּא קֻיְּמוּ.
וּבְכָל זֹאת.
עָגָה עִגּוּל סְבִיב הַיּוֹם. וּמָחָר.
וְנוֹעֶצֶת סִכָּה בְּתשע"ח.
וּמְחַכָּה.

אִמִּי אֵינָהּ מְחַכָּה. הָעוֹלָם רָעֵב,
הִיא מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ.
הָעוֹלָם צָמֵא, הִיא תַּעֲרֹג לוֹ עֲרוּגוֹת
וְלֹא תֹּאכַל וְלֹא תִּשְׁתֶּה עַד שֶׁיִּגְמַע.
רַגְלֶיהָ כְּבֵדוֹת מִשְּׁלִיחֻיּוֹת שֶׁנָּטְלָה עַל עַצְמָהּ.
כֹּחָהּ עוֹזֵב.
וַעֲדַיִן הָעוֹלָם רָעֵב, וְצָמֵא, וְצוֹעֵק
כְּבוֹר בְּלִי תַּחְתִּית.
וַעֲדַיִן אַיָּלוֹת מְפַרְכְּסוֹת בֵּין שִׁנֵּי זְאֵבִים.
אֲנִי מִשְׁתָּאָה לָהּ,
וּמַתְרָה בָּהּ,
וּמְחַקָּה לָהּ,
וְלֹא דּוֹמָה לָהּ,
וּמְחַכָּה.

*
עַל קַו הַחֹשֶׁךְ הָאַחֲרוֹן אַתָּה מַמְתִּין לָהּ
פּוֹתֵחַ אֶת יָדְךָ
חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת נִפְרָשׂוֹת קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ.
כּוֹכָב שֶׁל שַׁחַר בְּכַפְּךָ,
מַזְמִין.
הִיא שְׁכוּבָה בֶּעָפָר
הִיא אֵינָהּ מְרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ
וְלֹא מַרְטִיטָה בִּנְחִירֶיהָ.
מְעַט חֹם בְּגֵוָהּ הַחוּם,
בִּטְנָהּ נָעָה אִוְשָׁה,
כְּיָם לְאַחַר רוּחוֹת לַיְלָה
שֶׁמֶץ שֶׁמֶשׁ אֶמֶשׁ בָּעוֹר הַכָּבוּי, הָרוֹפֵס.
כְּמוֹ יֶלֶד אַתָּה נִרְכָּן, מַעֲבִיר אֶת יָדְךָ וְטוּבְךָ
מְרַפְרֵף בִּתְחִנָּה
פּוֹקֵד, שֶׁתָּקוּם!
אַיָּלָה מַחְרִישָׁה.
אַיָּלָה חוֹלָה.
אַיָּלָה נְעוּלָה בַּמֶּרְחָק כֹּה סָמוּךְ.
כָּךְ יוֹם יוֹם בְּחֵיקְךָ. אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ.
מָסַךְ הַדְּמָעוֹת.
לֹא הִצְלַחְתָּ לְהַצִּיל.
כְּמוֹ יֶלֶד אַתָּה קָם מֵעָלֶיהָ, בּוֹטֵשׁ בֶּעָפָר,
בּוֹעֵט אֶת הַחַמָּה כְּמוֹ פַּחִית מַתֶּכֶת
אֶל אֶמְצַע הַכְּבִישׁ הַסּוֹאֵן,
מִתְגַּלְגֶּלֶת בָּאָרֶץ,
בֵּין רַגְלַיִם חוֹפְזוֹת,
יוֹם חָדָשׁ מַתְחִיל.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' ב' אייר תשע"ד, 2.5.2014 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-2 במאי 2014, ב-גיליון אמור תשע"ד - 873, שירים ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. 5 תגובות.

  1. שרה פרידלנד בן ארזה

    בדבק השפה הביוגרפי-אישי, הלאומי והשכינתי דבקים כאן זה בזה והיו לאחדים ממש. השיר נגע בי בשבת ותנועותיו וסודותיו עדיין רוחשות בי במוצאיה. תודה לסיון ולמקור ראשון על פרסומו של שיר כזה לקראת ימי הזיכרון והעצמאות.

  2. שרה פרידלנד בן ארזה

    והערה טכנית: אהבתי יותר את ההפרדה שהיתה בעיתון בין הבית המסתיים בשורה "ביום הלדת מולדתו, ישראל" לבין "בין שלום לשלום". כאן משום מה נשמטה שורת הרווח. אנא החזירוה.

  3. ***
    תגובה זו נערכה על ידי.
    אנא, השתדלו להגיב לגופן של דברים, תוך כבוד לכותב ולאדם באשר הוא אדם.
    יהודה, מנהל האתר.

  4. עין הקורא

    בס"ד ז' אייר ע"ד

    סב סבה של המשוררת, הרב משה פינחס אלחנן (Hile) וכסלר (1843-1894), היה רב ומקובל בגרמניה במאה ה19. הוא כתב קונטרס 'דברי אזהרה לישראל' ובו קרא ליהודים לעזוב את הגולה ולעלות לארץ ישראל. יצא לאור ע"י רבקה הורוביץ ונפתלי בר-גיורא (במברגר), בהוצאת 'מרכז דינור', ירושלים תשנ"א.

    ראו עוד במאמרה של פרופ' רבקה הורוביץ, 'חזיונותיו המיסטיים של ר' הילה וכסלר במאה התשע עשרה', בספרה: 'יהדות רבת הפנים: ספרות והגות', בהוצאת אוניברסיטת בן-גוריו, באר-שבע תשס"ג, עמ' 163-181.

    ובעבודתו של אריאל סמואל, 'קדם-ציונות: שורשי הציונות בשנות השבעים של המאה התשע עשרה – עיון בתכניות ליישוב ארץ ישראל של שמעון ברמן ושל פינחס משה אלחנן (הילה) וקסלר כדוגמאות להגות ולפעולה קדם ציונית באותו פרק זמן', האוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"ז.

    בנו ר' שלמה עלה לארץ והיה לחסיד ברסלב. נפטר: י' באדר תשי"ד. ראו: 'תולדות חסידי ברסלב', באתר 'שער ברסלב'.

    בברכה, ש.צ. לוינגר, ספרן 'יד הרב נסים'

    • עין הקורא

      רבי משה פינחס אלחנן (הילה) וכסלר נזכר בשיר בפיסקה השניה. בפיסקה שלאחריה נאמר שאביה נקרא בשם 'משה' והולדתו היתה בבחינת 'הטבת חלומו של סב הסב' (הוא ר' הילה). אולי השם 'משה' היה על שמו של ר' הילה?

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: