מה שמתגלה במגילה | חן חלמיש

הספר מתמודד עם השאלה שממעטים לשאול, מה אירע באותו דור שמצדיק גזרה שכזו, כשכל פסוק הוא חלק מהתשובה 

בימי מרדכי

עיון אמוני־היסטורי במגילת אסתר

אלי אדלר

מעמק חברון, תשע"ד

 

בשני פסוקים בתנ"ך מופיעה ה"בינה" בהקשר ההיסטורי: בשירת האזינו אומר משה רבנו "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ", ובדברי הימים (א פרק יב) נאמר: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל". הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל נהג לומר לאור פסוקים אלה כי "מצווה להתבונן בשנות הדורות, להתרגל להתבונן במאורעות שנות דֹר ודֹר" (מתוך "התורה הגואלת").

התורה מצווה אותנו ללמוד היסטוריה, משום שהמבט התורני תופס את כל הדורות כחלק מהתרחשות אחת. הדור הראשון של עם ישראל נקרא "דור דעה" (ויקרא רבה ט א), והדורות האחרונים נקראים "עקבתא דמשיחא" (סוטה מט ע"ב), מה שמלמד כי זוהי אישיות היסטורית אחת גדולה – מראש ועד עקב – המתפרטת לדורות רבים המגלים את האישיות הזאת בתהליכי חיים מורכבים ומרתקים. בדיוק משום כך מוגדר לימוד זה "בינה" ולא "חכמה", שכן "חכמה" אוספת מידע ובונה מסד נתונים, אך "בינה" מבקשת ללמוד את המשמעות הפנימית של הדברים. "בינה" מבינה דבר מתוך דבר (חגיגה יד ע"א ועוד), ורק היא מסוגלת בסופו של דבר לגזור את המשמעויות הרלוונטיות לדורנו.

שיבת ציון של ימי בית שני מקבילה במובנים רבים לזו של ימינו. לכן בינת עומק בתקופה זו עשויה לתת בידינו אמות מידה אמוניות להתבונן במה שעובר עלינו בדורות המרתקים שלנו.

מגילת אסתר וימי הפורים נלמדים במחוזות רבים כהתרחשות שאינה ממוקמת על ציר היסטורי, אלא כמאורע מתגלגל שניתן למצוא בו אינספור מסרים אמוניים, מוסריים, אישיים וציבוריים. הספר "בימי מרדכי" צולל למשמעות הפנימית של המאורעות כפי שהיא ניבטת מתוך המבט הנבואי על התקופה, מבט המבטא את השיח הא־לוהי עם המציאות, עִם העם ועִם מנהיגיו. מתוך כך מקבלת המגילה משמעות חדשה, עמוקה, כחלק מתהליך היסטורי אמוני מובן, עמוק וברור. מתברר שהאומה עוברת תהליכים פנימיים הבאים לידי ביטוי במאורעות ההיסטוריים השונים.

בספרו של הרב אלי אדלר נטווית מסכת שלמה ומופלאה של היסטוריה ונבואה, גלות וגאולה, יחיד וציבור, צרה ובניין, מנהיגות ואחריות. לעיסוק בימי הפורים עצמם מקדים המחבר את השקפתו על לימוד ההיסטוריה בכלל ועל לימוד התנ"ך כמקור ללימוד היסטורי בפרט. זוהי השקפה שיש בה קריאת תיגר על לא מעט מן הגישות המקובלות, המציבה בפנינו אתגר משמעותי, לפחות בתחום האמונה.

הספר "בימי מרדכי" מתמודד בעיקר עם השאלה שבדרך כלל אינה תופסת את מרכז העיון, על אף שחז"ל הציבו אותה שם (מגילה יב ע"א): "שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי: מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל (בלשון סגי נהור, כלומר עם ישראל) שבאותו הדור כליה?". מה אירע באותו דור שמצדיק גזרה שכזו? איזו התנהלות שגויה בעם ישראל שבאותו דור היא אקוטית עד כדי כך שעם ישראל מגיע למצב שהשיח הא־לוהי עמו מגיע למצב של גזרת כליה? כל עיון פרשני שלא ישיב תשובה משמעותית לשאלה זו מחמיץ את עיקר הלימוד. התשובה לשאלה זו מהווה את הציר שעליו בנוי ספרו של הרב אדלר, כשכל פסוק ופסוק במגילה הינו חלק ממתן התשובה.

אסתר ומרדכי כותבים את סיפור פורים, ארט דה גלדר, 1675

אסתר ומרדכי כותבים את סיפור פורים, ארט דה גלדר, 1675

בכך נעוץ עיקרון נוסף שהספר מושתת עליו: לימוד התנ"ך אינו מתמצה בפירוש פסוק או פרק כזה או אחר על פי רעיון חשוב כשלעצמו. לימוד תנ"ך הוא חלק ממפגש חי עם ריבונו של עולם, כפי שכינה הרב צבי יהודה זצ"ל את דרכו בלימוד פרשיות השבוע. לימוד שמטרתו פגישה עם "קורא הדורות מראש" מבקש לכלול את הפסוקים ופירושם במבט אחדותי. המבט הזה אינו רלוונטי לתקופת המגילה בלבד אלא הוא מבט עקרוני, מטה־היסטורי, הנוגע לשורש ההיסטוריה ולהתממשות שלה במציאות בתקופות השונות, בתפקידים ובדמויות שונות, ובלשון הגאון מווילנא: "מועדים, ייעודים ומיועדים".

לאחר לימוד ספר זה, הכתוב בצורה קולחת, קשה יהיה להישאר אדיש לחידוש המרענן שבו, ולמשמעות האישית והציבורית העולה מתוכו. "בימי מרדכי" שופך אור חדש על סיפור המגילה ועל מאורעות פורים, ומעורר לחשיבה אמונית עמוקה על פשרם של התהליכים ההיסטוריים שבתקופתנו.

 

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' י"ב אדר ב' תשע"ד, 14.3.2014 

פורסמה ב-30 באפריל 2014, ב-גיליון צו תשע"ד - 866, יהדות, עיון ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: