שירים; מירון ח' אייזיקסון, חוה פנחס כהן, חמוטל בר יוסף

מירון ח' איזקסון
משפט

וְכָךְ אָמְרָה בִּתִּי:
בְּמִשְׁפַּט שְׁלֹמֹה
הַיֶּלֶד שָׁכַב לִפְנֵיהֶן
וְהַמֶּלֶךְ הִצִּיעַ לַחֲצוֹתוֹ ־
כָּל אַחַת וּשְׁאֵרִיתָהּ,
בַּמִּשְׁפָּט הַיּוֹצֵא כָּעֵת מִמֶּנִּי
אַתָּה זֶה שֶׁנָּתוּן לְפָנַי
לֹא חָזָק דַיֶּךָּ
כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר שָׁלֵם,
אֶבְצַע אוֹתְךָ לִֹשְנַיִם:
הַחֵלֶק הַמִּסְתַּלֵּק לִשְׁאֵרֶיךָ ־
וְאֶצְלִי נִשְׁאָרִים פְּנֵי הָעֵינַיִם
וּמַפּוֹת הָאוֹר
לְזַהוֹת אֶת חִבּוּקֶיךָ.
חמוטל בר־יוסף
שיר לשבת

בָּרֵךְ נָא, אֱ־לֹהִים, אֶת הַמְנוּחָה
אֲשֶׁר פָּרַשְׂתָּ עַל הַבַּיִת, עַל הָרְחוֹב.
עֲרֹך לָנוּ שֻׁלְחָן שֶׁל אוֹר וְאֹכֶל טוֹב.
לִגְבִיעַ הַקִּדּוּשׁ מְזֹג מַשְׁקֵה שִׂמְחָה.
עַד לִשְׂפָתֵינוּ מַגִּיעָה אַהֲבַתְךָ.

 

חוה פנחס כהן
הדיברה האחד עשר

יֵשׁ דִּבֵּר אֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא אֵלַי.
שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ מִתּוֹךְ עַמּוּד עָנָן שֶׁלְּאַחַר הַשְּׂרֵפָה הַגְּדוֹלָה
לְאַחַר שֶׁעָלְתָה מֶרְכָּבָה הַשָּׁמַיְמָה וּלְצִדָּהּ לֹא עָמְדוּ מַלְאָכִים
וְשׁוּם אַדֶּרֶת לֹא נָפְלָה עַל כְּתֵפִי
מַלְאָךְ אֶחָד נִכְנַס עַל כַּנְפֵי הַדִּבּוּר
אֶל פִּי וְאָמַר: זֶה בֵּיתִי,
מַלְאָךְ אַחֵר יָצָא מִגּוּפִי,
וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ.

 

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"א ניסן תשע"ד, 11.4.2014  

מודעות פרסומת

פורסם ב-11 באפריל 2014,ב-גיליון אחרי מות תשע"ד - 870, שירים. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: