קניידלך עם השיקסע | אליהו בירנבוים

האם מותר להזמין לא־יהודים לליל הסדר, ומה עושים כשהמחותנים הם קתוליים? על הדילמות ההלכתיות־חברתיות שבקיום ליל הסדר בתפוצות

חג הפסח בעם היהודי בארץ ובתפוצות הוא חג בר מזל. אף היהודים המתבוללים ביותר מקיימים את ליל הסדר ורואים בסדר מקור להזדהות יהודית ולחינוך הדורות הבאים. מחקר שערך מרכז גוטמן בשנת 2000 הצביע על 85% מכלל היהודים־הישראלים העורכים סדרי פסח, מהם 62% המשתתפים בסדר כהלכתו.

בדו"חPew , אשר פורסם לאחרונה בארצות הברית, השיבו 70 אחוזים מהנשאלים שהם השתתפו בסדר פסח בשנת 2012, ו־53 אחוזים מהיהודים השיבו שהם צמו באופן חלקי או מלא ביום כיפור בשנה זו. מעניין לציין שבהשוואה לשנת 2000 המספרים נמצאים מעט בירידה, שכן באותה שנה דיווחו על השתתפות בסדר פסח 78 אחוז ועל צום ביום כיפור 60 אחוזים.

סדר לא יהודי

מספר שאלות הלכתיות ודילמות מאפיינות את חג הפסח ואת ליל הסדר בקהילות ישראל בתפוצות. חלקן מתייחסות להכנות לפסח, אחרות לליל הסדר. מתוך השאלות הקשורות לליל הסדר אנו למדים על האופי המיוחד של החיים היהודיים בגולה.

אפתח בשאלה נפוצה הקשורה להכנות לקראת הפסח. בדיקת חמץ ומכירת חמץ הן חלק מההכנות המסורתיות בבית יהודי. אולם מה עושים כאשר יש במשפחה נישואי תערובת? לא פעם מבנה המשפחה היהודית החוגגת את חג הפסח הוא כזה: אם יהודייה, אב נוכרי ובן צעיר שחזר בתשובה. הבן היהודי שואל: האם לפני חג הפסח הוא צריך לערוך בדיקת חמץ רק בחדרו, או בכל הבית? כמו כן, האם מותר לו למכור את חמצו לאביו הנוכרי?

מה שמסתתר מאחורי שאלות אלו, מעבר לרצון לקיים את חג הפסח כהלכתו, הוא השאלה לאיזו משפחה אני שייך – האם למשפחה הביולוגית או למשפחה היהודית ולאומה הישראלית הרחבה יותר, ואזי אבי המשפחה יכול להיות ה"גוי" שקונה את החמץ בפסח?

בעיה אחרת המטרידה מאוד את מנוחתם ודעתם של יהודי התפוצות היא שאלת האורחים בליל הסדר. חג הפסח הוא מעל הכול חג המשפחה היהודית והזמנת קרובי משפחה ואורחים היא חלק אינטגרלי מסימני החג. אך מה עושים כאשר יש צורך להזמין אנשים המצויים מחוץ למעגל המשפחה היהודית או העם היהודי, או בעלי זהויות דתיות או מיניות שונות? האם יש להזמין גם את הצד הלא־יהודי לסדר? וכשמדובר בבן שהתחתן עם לא יהודייה, האם יש להזמין את הנכדים? ומה בדבר המחותנים הקתוליים?

לפני שנה קיבלתי בדוא"ל את השאלה הבאה מרב בתפוצות: "יש מישהי שנולדה לאם יהודייה ואבא גוי בדרום אפריקה, והכירה צעיר יהודי ממשפחה חרדית מבלגיה. הם החליטו להתחתן אבל משפחת החתן מאוד לא מרוצה מכך שאבי הכלה הנו גוי ומנסה לטרפד את העניין, וכרגע העניינים לקראת פיצוץ כי הם לא מוכנים שהכלה תבוא אליהם לחג הפסח. כיצד ניתן למתן את גישת המשפחה החרדית? האם ניתן להבין מה עומד מאחורי זה (אולי הם חוששים שהילדים ילכו לסבא לקריסמס?). מה אפשר לעשות במצב כזה?".

שאלה זו מבטאת מצב רגיש שקיים בימינו. הרי במקרה זה לא מדובר בבעיה הלכתית; הבחורה היא יהודייה כהלכה וכמובן אין בעיה לא בחתונה ולא בהשתתפות בסדר פסח. הבעיה היא בתחום הפסיכולוגי, הרגשי, החברתי והמשפחתי. הורי החתן מבקשים עבור בנם משפחה יהודית קלאסית, ללא דברים חריגים וללא אב שלא יכול לערוך סדר פסח, לעשות קידוש ולהגיד ברכת הבנים. אב שיכול להגיד דבר תורה בסעודה. הבעיה היא לא רק חגיגות קריסמס, אלא חגיגת סדר פסח כהלכתו.

הזמנה להיות חלק מהעם היהודי. שריפת חמץ בקהילה היהודית בברלין צילום: אי.פי

הזמנה להיות חלק מהעם היהודי. שריפת חמץ בקהילה היהודית בברלין
צילום: אי.פי

מצטרפים למשפחה

בנוגע לשאלה שנשאלתי רבות – האם גוי יכול להשתתף בסדר פסח – נראה שמקורה הוא בהיקש שעושים רבים בין קרבן הפסח, שעליו נאמר "וכל ערל לא יאכל בו", ובין סדר הפסח. אולם למעשה אין זה נכון. האיסור על השתתפות ערל בקרבן פסח איננו מתייחס כלל ועיקר לסדר פסח. הגמרא במסכת פסחים (כח, ב) מביאה: "ורבי שמעון: טמא ושהיה בדרך רחוקה לא איצטריך קרא, דלא גרע מערל ובן נכר. דכתיב (שמות יב) וכל ערל לא יאכל בו – בו הוא אינו אוכל, אבל אוכל הוא במצה ובמרור". יתרה מזו, ערל הוא יהודי לכל דבר, החייב בכל מצוות התורה ואף בסדר פסח.

עם זאת, נדמה לי שטמונה כאן שאלה יותר עמוקה. סדר הפסח מציין את לידתו של העם היהודי. הוא מציין את הרגע האינטימי שבו עם ישראל הופך לעם ומשפחה בבחינת "עם לבדד ישכון". לכן יש קושי רגשי לצרף למאורע פנים יהודי מובהק אנשים שהם לא חלק מהמשפחה. אלא שעלינו לזכור שמלבד העובדה שאין איסור להזמין אנשים לא יהודים לסדר פסח או ליום טוב, הרי שכיום חלק גדול מאורחי הסדר הלא יהודים הם במובן מסוים חלק מהמשפחה, שכן או שהם בנים לאב יהודי – זרע ישראל, ובנוגע להם יש לעשות מאמץ לקרב אותם לחיק העם היהודי ולתורת ישראל, או שמדובר במי שעבר גיור קונסרבטיבי או רפורמי, ורוצה כעת לעבור גיור כהלכה. כולם רוצים להיות סביב שולחן הסדר.

הסדר משמש לפי זה לא רק הזמנה לסדר, אלא הזמנה למשפחה, הזמנה להיות חלק מהעם היהודי ולהצטרף לא רק לשולחן הסדר אלא לאמונה היהודית, ליצור תחושת שייכות ומשמעות. מובן שלא ניתן להזמין את האורח היהודי ולהתעלם מן הצד הלא יהודי שלו. ראשית, פעמים רבות יקרה שאם לא נזמין את הצד הלא יהודי נאבד גם את היהודי. אך מעבר לכך יש כאן סברא של שיקול דעת ודרך ארץ השייכת לקטגוריה של "דרכי שלום" (ראו משנת גיטין ה, ח). לכן, בהיעדר איסור הלכתי, נראה שבימינו, בגלל הריחוק הרב שנוצר בין יהודים ברחבי העולם ובין תורת ישראל, יש לנסות להזמין את כל הבנים שהתרחקו, וכן לא יהודים המבקשים להתקרב לאמונה היהודית ולעם ישראל. ליל הסדר מהווה מסגרת מצוינת לקירוב רחוקים ולפתיחת השערים תוך כדי שמירה על הייחודיות של אמונתנו ועל גבולות העם היהודי.

יבוא הטוען ויטען שלכאורה אסור להזמין נוכרים לארוחה אצל יהודים ביום־טוב שלא חל בשבת משום הגזֵרה שמא ירבה בבישול לצורכם. מקור האיסור הוא בגמרא במסכת ביצה (כא, ב): "אמר רבי יהושע בן לוי: מזמינין את הנוכרי בשבת, ואין מזמינין את הנוכרי ביום טוב, גזרה שמא ירבה בשבילו". וכך פסק הרמב"ם (הלכות יום טוב א, יג): "אין אופין ומבשלין ביום טוב כדי להאכיל גויים או כלבים, שנאמר: 'הוא לבדו יעשה לכם' – 'לכם' ולא לגויים, לפיכך מזמינין את הגוי בשבת ואין מזמינין אותו ביום טוב, גזרה שמא ירבה בשבילו, אבל אם בא הגוי מאליו אוכל עמהן מה שהן אוכלין שכבר הכינוהו" (ראו עוד טור ושולחן ערוך, אורח חיים סימן תקיב סעיף א).

אך את העניין הזה ניתן לפתור באופן פשוט. אם כל המאכלים מבושלים לפני יום טוב ומוכנים בהתאם לכמות האורחים, אין כל בעיה. לכן כיום, כשברוב הבתים מכינים את כל הסעודה מראש, אין איסור להזמין את הלא־יהודי לחג, שכן אין חשש שמא ירבה עבורו. הפוסקים ציינו עוד דרכים להתיר, אבל אין כאן המקום להאריך.

כולם מסובים

שאלה אחרת, מוזרה במקצת אבל מאוד מעניינת, התקבלה על שולחני לפני שנתיים. כך נכתב בה:

הרב אליהו שלום וברכה, אני כותבת לך בערב פסח ומבקשת את תשובתך בדחיפות על שאלה שמטרידה אותי מאוד ולא נותנת שינה לעיניי מזה כמה ימים. אבקש את עזרתך בפתרון הדילמה הבאה: ביום שישי האחרון התקשרתי לחבר ילדות שלמד איתי בבית הספר היהודי. הוא יהודי והומוסקסואל. הזמנתי אותו לליל הסדר הראשון שכן הערכתי שלא יהיה לו עם מי להיות בסדר ולא רציתי שיהיה לבד. הוא שמח מאוד על ההזמנה ואמר לי שיבוא לליל הסדר השני ביחד עם בן זוגו, שגם הוא הומוסקסואל אבל לא יהודי. אמרתי לו שזה בסדר והם מוזמנים בשמחה.

למחרת התקשרה אליי חברה יהודייה שאין לה מקום להיות בליל הסדר השני וביקשה שאזמין אותה ביחד עם משפחתה. כיוון שאין לי מספיק כלי פסח לכל האורחים, העדפתי את המשפחה של החברה ולא את החבר היהודי ההומוסקסואל ואת בן זוגו הגוי והתקשרתי לבטל את ההזמנה עבורם. אבל כעת אני מרגישה אשמה. האם לא פגעתי בחברי היהודי? האם לא הייתי צריכה להזמין אותו? היכן הוא יהיה בליל הסדר? הרב, מה עליי לעשות?

שאלה זו מאפיינת ללא ספק את מבנה החברה היהודית הפוסט מודרנית. בליל הסדר מסובים יחד יהודים, זוגות מעורבים, גברים ונשים, זוגות של הומוסקסואלים ועוד. במקרה דנן, הצעתי לאישה ששאלה לדעתי לחזור ולהזמין את זוג החד מיניים כדי שליהודי יהיה מקום לשבת בליל הסדר וכדי שלא לפגוע בו, ופשוט להגיש את כל סעודת הסדר בצלחות חד פעמיות – ובא לציון גואל.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"א ניסן תשע"ד, 11.4.2014 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-11 באפריל 2014, ב-גיליון אחרי מות תשע"ד - 870 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. חלק גדול מהכתבה נלקח מאהטלנטיק. איפה הקרדיט?

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: