כנגד חמישה בנים | יצחק קראוס

לבו של הרבי מלובביץ' יוצא אל אותו בן שלא הוזמן לשולחן הסדר ואולי אף לא יודע על קיומו. ספר הדרכות חינוכיות, לקראת יום הולדתו 

אגרת החינוך

הדרכה מעשית להורים ומחנכים

הרב שמעון ויצהנדלר

ממ"ש, הפצה: יפה נוף־פלדהיים

 

המצווה המרכזית בפסח היא "והגדת לבנך" וסביבה סובב ליל הסדר. חג האביב והמצות הוא בבסיסו חג החינוך, המעלה על נס את חינוך הבנים, בדרך של שאלות ותשובות שמקורן בארבעת המאפיינים של כל נפש יהודית כפי שהם מגולמים בהגדה על ידי ארבעת הבנים הארכיטיפיים.

יום י"א בניסן, יום הולדתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מליובאוויטש, הוגדר על ידי נשיאי ארה"ב, והראשון שבהם הנשיא רונלד רייגן, "יום החינוך לכבוד הרבי מליובאוויטש". הרבי אכן עסק בנושא החינוך בהרחבה ובכתביו ניתן למצוא הדרכות חינוכיות רבות. לאחרונה יצא לאור הספר "אגרת החינוך", המכנס את איגרותיו המרכזיות ביותר של הרבי בנושא חינוך.

הספר כולל שלושה שערים: החינוך ומטרותיו, המשפחה היהודית וגיל הנעורים. על חשיבות החינוך כותב הרבי, למשל, באגרת משנת תשי"א שבה הוא מציין שבכל דור ישנן בעיות משני סוגים: בעיות המתאימות דווקא לתקופה המסוימת ובעיות הנוגעות לכל הדורות. לדבריו "בעיית החינוך תופסת מקום בראש, באשר נוגעת היא לקיומו של עמנו, התלוי במצבו הדתי והמוסרי, ולא רק לדורנו אנו אלא גם לדורות הבאים" (עמ' 31).

השער הראשון כולל הדרכות כלליות ופרטיות בנושאים שונים: התייחסות לחינוך הנוער אחר השואה – דור מבולבל ומלא ניסיונות, גיל הנעורים, פריקת עול, היחס לייעוץ פסיכולוגי וכמובן – חינוך לגאולה. הנה דוגמה להדרכה הרלוונטית לתקופתנו מתוך שער זה: "נער שמנסה להשתמט מענייני יהדות וכו' חובתם של ההורים לעסוק בחינוכו, אולם יש להיזהר מלפגוע ברגש העצמאות של הנער, כל שכן לא לתת לו תחושה שהוא 'קטן', שלכן נערים נרתעים מכל מה שמבטא כפייה או הטלת מרות… יש להבין שהנער רוצה שידברו אתו בשפה בוגרת ולכן יש לאפשר לנער לשאול שאלות, גם אם בחלקן הן מביכות ויש בהן טעם לפגם… בד בבד יש להדגיש שוב ובפרט להורים לנערים מהסוג האמור: חלילה להתייאש מהשפעה על הנער, אין להתעייף מלשוחח אתו שוב ושוב (שיחות לבביות וחיוניות כן, ביטויי מרמור ותסכול – לא)" (עמ' 67־66).

הרבי, בדברים שנכתבו בראשית שנות החמישים, מציג כאן גישה מודרנית. אולם עם זאת הוא קובע: "הנוער, מצד אחד מסוגל למרוד בדעת הרוב, לקחת אתגרים מסוכנים… אך לאידך הנוער רוצה לשמוע פקודה, אמיתית, לא מהוססת, בלי פשרות ובהחלטיות" (עמ' 63). ולכן: "חינוך בלי פשרות הוא בעיקרו העמדת המחונך על האמת, אשר החושך הוא חושך והאור – אור, אשר בתורה אחת היא ותמימה מעת נתינתה ועד עתה לנצח" (עמ' 31).

בבסיסו, חג האביב הוא חג החינוך. הכנת מצות לקראת הפסח, כפר חב"ד צילום: אי.פי

בבסיסו, חג האביב הוא חג החינוך. הכנת מצות לקראת הפסח, כפר חב"ד
צילום: אי.פי

השפעת ההורים

השער השני של הספר, "המשפחה היהודית", פותח בפרק "שמע בני" – הורים כמחנכים. הרבי התייחס לנושא שרבים עסוקים בו – מהו האיזון שבין מערכת החינוך לבין בית גידולו של התלמיד. הרבי מציין במספר אגרות שההורים אינם מודעים ליכולת ההשפעה שלהם על ילדיהם: "יש הרבה הורים שאינם מעריכים כדבעי השפעתם על בניהם וחושבים כי לשוא עמלם, במילא מאבדים הרבה מהשפעתם שהיו יכולים להשפיע על בניהם, אבל טעות היא בידם, כי הורים יכולים להשפיע על בניהם הרבה יותר מאשר משערים" (עמ' 161). מוסיף הרבי שהשפעת ההורים היא על ידי דוגמה אישית, עבודת ה' בכל הלב, בניית אמון אצל הילדים ודיבור בנחת.

פרק שלם מוקדש לתפקידה של האם היהודייה בתהליך החינוכי, והרבי קובע שהאמא היא המחנכת האידיאלית של הילדים (עמ' 177). בפרק זה מצויה התייחסות מעניינת של הרבי לחוק חינוך חובה שנחקק במדינת ישראל: "כל ענין חינוך־חובה שהיה אחד ההישגים הראשונים של משרד החינוך… שהונהג בארץ ישראל הרי יסודו בהנחה שאע"פ שהוריו הביאו את הילד לעולם ומאכילים ומשקים ומלבישים אותו ומספקים כל צרכיו, אין זה נותן להם הרשות כלל וכלל לחנכו בכל העולה על רוחם. ואלה הצריכים לדאוג לטובת הכלל והפרט גם יחד, קובעים על כל פנים מינימום של תכנית לימודים, שבמינימום זה אין להורים דעה כלל וכלל" (עמ' 158).

באחת ההתוועדויות משנת תשמ"ז מוסיף הרבי וטוען שיש הורים שחושבים שהם בעלי בתים על ילדיהם "לעשות עמהם ככל העולה על רוחם", והוא קובע: "האמת היא שההורים אינם בעלי בתים על ילדיהם, כי אם שהקב"ה נתן בידיהם את הילדים בתורת פקדון שיגדלום ויחנכום באופן המתאים" (עמ' 158).

פרק חשוב בשער זה הוא הפרק "אל הנער הזה התפללתי" – דרכי גישה, עצות והדרכות. מתוך שלל הנושאים אציג מעט: ענישה מול מתן תמריצים, אתגרים חינוכיים, מרדנות ועצמאות, קשיים חברתיים, שילוב בין שעות משחק ללימודים והתייחסות לטיפול פסיכולוגי. הפרק "שלווה בארמנותייך" – שלום בית וחיי משפחה, מציג את ההשפעה הגדולה של בית הגידול של הילד על חינוכו. שלום בית בין ההורים ואחווה בין אחים הם זרעי החינוך בנפשו של הילד. הרבי מתייחס לשאלות שונות הקשורות להוצאת ילד לפנימייה, לחינוך בקיבוץ (בתקופת הלינה המשותפת), לילדי אומנה ולסוגיית אימוץ ילדים. הפרק החותם שער זה עוסק בהתמודדות עם שכול, בילדים יתומים ובהורים שכולים.

אמת ללא פשרות

השער השלישי עוסק במגוון נושאים הקשורים לגיל הנעורים. נקודת המוצא של הרבי בהקשר לתקופת הנערות מבוססת על שתי הנחות יסוד. האחת – בני הנוער נכונים לאתגרים ויש להם רצון פנימי עז לחולל שינויים בחברה. השנייה – הנוער מחפש אמת, ללא פשרות. שתי הנחות אלה מובילות לתפיסות חינוכיות שהאדמו"ר עוסק בהן ביחס לחינוך בכלל ולנוער בפרט. ידועה המשנה במסכת סוטה המונה את מאפייני החוצפה של דורו של משיח, ואחד מהם הוא "נערים פני זקנים ילבינו". הרבי, בעקבות האדמו"ר הזקן, רואה בכך ברכה ולא קללה, לאמור: זהו דור שלא משלים עם פשרות בענייני תורה ומצוות שעשו זקני הדור הקודם, והם מעוניינים לתקנם. בשער זה עוסק הרבי בניסיונות ובקשיים של בני הנעורים, קשיים רוחניים וקשיים יצריים, ומול שני קשיים אלו הוא ממליץ לעסוק בתורת החסידות, מתוך שמחה.

נושא שהוא בחזקת טאבו בעולם החרדי, נטיות הומוסקסואליות אצל בני נוער, זוכה להתייחסות רחבה בדברי האדמו"ר. ככלל, חינוך על פי תפיסתו אינו עיסוק ב"עובדות והעברת אינפורמציה" בלבד. הרבי מדגיש: תפקיד החינוך הוא "לעצב אדם בריא ויצרני, ולשומרו מפני נטיותיו השליליות ותכונותיו הפוגעניות הפוטנציאליות… כאשר הוא ברשות עצמו, האדם אינו אובייקטיבי בבואו להעריך את תכונותיו הוא… לפיכך דרוש חינוך ראוי לסייע לאדם לטפח ולמקד בזהירות את יכולת ניתוח ה'אני' שלו" (עמ' 436). הרבי דן בדרך הטיפול במקרים אלו, אל מול זכויות הפרט, וכיצד ניתן "לכפות" על האדם לפעול כנגד "טבעו".

סדרי הפסח הציבוריים של בתי חב"ד בארץ ובעולם ידועים ומפורסמים בקרב כל יהודי כמעט. קריאתו של הרבי להזמין את ה"בן החמישי" להסב לשולחן הסדר היא המניע לסדרים אלו. "הבן החמישי" משמש מוטיב חוזר במשנתו החינוכית של הרבי, וניכר שלבו יוצא אל אותו בן שלא הוזמן לשולחן ואולי אף לא יודע על קיומו. הוא מציין במכתב משנת תשי"ז שבפסח ארבעת הבנים השונים זה מזה מתכנסים לליל הסדר ויש בהם "הצד השווה", אך בדורות האחרונים חסר "הבן החמישי" שאינו יודע דבר מ"העבודה הזאת". הרבי מנחה את חסידיו שלילדים אלו יש להתמסר זמן רב לפני הפסח "שכן אסור לשכוח אף ילד יהודי יחיד… ובגישה הנכונה של אהבת ישראל יכניסו גם את סוג הילדים הנזכר אל תוך ה'ארבעה בנים', ובמשך הזמן אף להכליל אותם בסוג של 'בן חכם'" (עמ' 446-444).

הרב פרופ' יצחק קראוס הוא נשיא המכללה האקדמית הרצוג, מייסודן של מכללות ליפשיץ והרצוג, ומחבר ספר "השביעי" – משיחיות בדור השביעי של חב"ד (ידיעות ספרים תשס"ז)

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ד' ניסן תשע"ד, 4.4.2014

פורסמה ב-6 באפריל 2014, ב-ביקורת ספרים, גיליון מצורע תשע"ד - 869, יהדות ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: