הרגל הופך לטבע | רבקה שאול בן צבי

להרגל האנושי עוצמה אדירה, שהמפרסמים יודעים לנצל לצורכיהם. הרגלים גרועים עלולים לפגוע באיכות החיים ובחיים עצמם, והבשורה הטובה היא שהם ניתנים לשינוי

כוחו של הרגל

למה אנו עושים מה שאנו עושים ואיך לשנות את זה (כשצריך)

צ'רלס דוהיג

מאנגלית: מיכל גרינפלד

כנרת, זמורה־ביתן, 2013, 414 עמ'

 "כוחו של הרגל" הוא ספר על היכולת האנושית לנתק את חוטי ההרגל ולעצב את חיינו באופן מודע. ההרגלים חיוניים לתפקוד כי הם מייתרים את הצורך בקבלת החלטות בכל עניין קטן של החיים, אולם יש להם תפקיד שלילי בקיבוע דפוסים הרסניים, וכמו גוליבר בארץ הגמדים שנקשר בעשרות חוטים דקיקים וחזקים במיוחד, כך נכבל האדם להרגליו השונים והמשונים שמשעבדים אותו באופן הנוגד את טובתו ואת מיצוי כישוריו.

בספר האופטימי הזה, החדור אמונה ביכולת להשתנות, מתואר גם חזון בלהות של שעבוד לאותם מהנדסי הרגלים, אנשי פסיכולוגיה, סטטיסטיקה ומחשבים החוקרים את מנהגינו האישיים ביותר ומנפקים בכישרון רב פרסומת מתאימה לאחר שניתחו נתונים, קנו מידע על אודותינו ופיצחו חלק מסודותינו. היכולת להשפיע על הרגלי הצרכנים מקפיצה במיליארדים רבים את רווחי התאגידים השונים, ולכן הם מוכנים להשקיע רבות באיסוף מידע אישי על הרגלי הקנייה ובניתוחו בכלים מורכבים.

את הספר המעניין הזה כתב עיתונאי אמריקני שהתמחה במדע וטכנולוגיה ואף זכה בפרס פוליצר על כתיבתו. הספר שוזר יחד מחקרים בתחומי ידע שונים, מעלה תובנות רבות ערך, מציג שאלות מוסריות ומשפטיות ובעיקר מספר עשרות סיפורים אמיתיים על אירועים פרטיים וציבוריים ועל ניסויים פסיכולוגיים, ומנתח אותם בכלים מדעיים. הסגנון הדרמתי והשווה לכל נפש מהנה מאוד.

הרגל הוא דבר שאדם חוזר ועושה אינספור פעמים. החזרה הזאת אינה עניין רציונלי. דן אריאלי, בספרו על הרציונליות, כותב כי אדם ממשיך בהרגל מסוים פשוט משום שזה מה שהוא עושה. לפני מאות רבות כתב הרמב"ם ב"שמונה פרקים" על חשיבותם של ההרגלים בתחומי החינוך והעבודה על המידות. בלי להכיר את "לולאת ההרגל" ואת הפן הנוירולוגי של ההרגל, הוא כתב דברים שתקפים תמיד. עם זאת, המחקרים וההשלכות של ימינו מרחיבים את הנושא לאין שיעור.

שינוי קטן אחד

הרגל הוא לולאה בת שלושה שלבים שאפשר לשחק איתם ומכאן הפתח לשינוי המיוחל. ראשית, ישנו הסימן שמקדים את העשייה. לדוגמה, ההפסקה הארוכה בעבודה או בלימודים מתניעה את הצורך לאכול. השלב השני הוא הרוטינה – המעשה השגרתי שאדם חוזר ועושה. ההרגל עצמו. בדוגמה שלנו – קניית הקרואסון. והשלב השלישי הוא הגמול שעשוי להיות מסוגים שונים: השבעת הרעב, ההנאה מהמתיקות, תחושה של התפרקות רגשית, הנאה חברתית מאכילה בצוותא, פיצוי על שעמום בעבודה או בשיעור.

תבנית ההרגל אינה ניתנת לעקירה. ההרגל מוטבע במערכת העצבים שלנו, והוא הגיע אליה על מנת להישאר. אבל ניתן לשנות את הרוטינה ולהשאיר את הסימן ואת הגמול. על ידי עיון באנטומיה של ההרגל שלך תוכל לדעת מהו הגמול המסוים מאוד שאתה מצפה לו, ואולי לא היית מודע לו קודם לכן. אם הגמול הוא המתיקות אפשר לספק אותה על ידי אכילת תפוח ובננה שניתן להביא מהבית. אם השבעת הרעב היא הפרס הגדול, ניתן להמיר את הקרואסון, מזון אשפתי מהגרועים, בכריך או במזון משביע אחר.

דברים דומים ניתן לעשות להרגלים אחרים בכל תחומי החיים. יש צורך בהחלטה אישית, וגם אמונה באפשרות השינוי חשובה מאוד. במקרים קשים, כאשר ההרגל הופך להתמכרות מסוכנת, תידרש תמיכת הקבוצה. ההרגל תמיד ניתן לשינוי, מדגיש המחבר.

יתרה מזאת, עיצוב של הרגל חיובי אחד (!) עשוי ליצור שינוי מקיף בחיים. אם פלוני מתרגל להתחיל את יומו בתרגילי מתיחה או בצעידה, הדבר יקרין גם על ארוחת הבוקר שלו, שתורכב אולי מסלט וביצה במקום מדגנים מסוכרים, ובמשך היום הוא יהיה רענן יותר ובמצב רוח משופר. לא יהיו לו נפילות סוכר ולכן לא ייאלץ להתנפל על עוגה או פיצה, וסביר להניח שבערב יוותר על תוכניות־אשפה טלוויזיוניות.

אין זאת סברה, אלא מה שהוכח במחקרים: הרגל טוב אחד יוצר הרגלים טובים נוספים ומשפיע על החיים בגדול. מחקרים הוכיחו שאפילו שינוי טריוויאלי כמו לסדר את המיטה מיד לאחר הקימה מעורר שרשרת של הרגלים חיוביים אחרים. כמובן שמי שמתלבש מתפקד באופן שונה מאשר מי שעוטה על עצמו חלוק מפנק בקומו משנתו. החדשות הרעות הן שגם ההרגל הרע עובד באופן דומה.

ניתן לשנות את הרוטינה צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

ניתן לשנות את הרוטינה
צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

שמחת הניצחון

אין ספק שהרגלים גרועים פוגעים באיכות החיים ובמקרים קיצוניים מהווים מלכודת מוות, כמו הרגלי עישון, שתיית אלכוהול מופרזת ואכילת מזון רווי בשומנים מזיקים. מחלות כרוניות רבות של מבוגרים כרוכות בהרגלים מוטעים, שפעמים רבות האדם אינו יודע שהם כאלה. מהספר עולה שהכחדת ההרגל המזיק אינה גחמה של אנשים שאין להם מה לעשות בחיים, אלא עניין קיומי ממש, ורכישת ההרגל הנכון עשויה להקפיץ לא רק את הבריאות אלא גם את ההצלחה המקצועית ואת חיי המשפחה כמו גם תחומי חיים אחרים.

היכולת לשנות הרגלים נותנת ביטוי עמוק לאנושיותנו. בפרפרזה על "עבדי הזמן" של ריה"ל ניתן לומר שבמציאות של ימינו אנו עבדי שטיפות המוח של בעלי עניין. ניטל מאיתנו החופש לעצב את החיים היומיומיים לפי הצרכים האמיתיים של הנפש ותשוקותינו לא רק מלובות אלא גם מומצאות על ידי המפרסמים, כמתואר בספר.

הרעיון של אובדן הסובייקט האוטונומי עולה רבות בהגות המודרנית והפוסטמודרנית. כדי לצאת מהמבוך הזה נדרש אקט של חירות. כאשר אדם מחליט, לאחר חשיבה עמוקה, לשנות פעולה חוזרת בחייו, למשל צפייה בתוכניות ריאליטי, הוא עשוי לשפר במידה רבה את אישיותו ואורח חייו ולהקרין לילדיו מסרים בעלי ערך. שינוי זעיר כמו כיבוי הרדיו בזמן שידור הפרסומות חוסך "זיבול מוחי" מטמטם ומפנה את המקום לחשיבה נקייה.

ההרגל הנרכש הופך לאוטומטי. אין צורך לחשוב על עלייה במדרגות במקום במעלית. הרגליים הולכות מאליהן. אין צורך לחשוב על מזון בריא כאשר הוא נכנס למערכת ההרגלים, כמו שאין צורך לחשוב פעמיים כאשר מכבים את הטלוויזיה למשל לטובת בילוי איכות אחר. ההרגל חזק ממך, אך אתה יצרת אותו בהחלטתך המודעת, והפכת את עצמך לסובייקט ריבוני. אין אושר הדומה לניצחון האדם על עצמו ועל הרגליו הקלוקלים, ואין אומללות גדולה מזאת של אנשים המעדיפים את הסבל על פני שינוי הדפוסים. טרגדיות של ממש עלולות להיווצר כאשר הנוקשות מביאה לידי דבקות בהרגלים נפסדים, ואז האדם עלול להפסיד חלקים חשובים ממרקם החיים.

תהליך חברתי

הספר מחולק לשלושה חלקים: הרגלי הפרט, הרגלי הארגון והרגלים חברתיים כלליים. בתחום הראשון ניתנים טיפים מועילים. המחבר אמנם מצהיר שאינו מתיימר לתת נוסחה אחת המתאימה לכולם. אך למעשה הוא נותן אותה כאשר הוא ממחיש את האפשרויות הטמונות בלולאת ההרגל. במדור השני נגללים סיפורים על קבוצות ספורט שנסקו מהתחתית בכוחו של מאמן חכם ששינה את הרגלי השחקנים לכיוון של פעולות אוטומטיות. מתוארים גם שינויים ארגוניים בתאגידים שנוצרו על ידי שינוי ההרגלים היומיומיים. מסתבר שהרגלים ארגוניים גרועים עלולים לעלות בחיי אדם.

מזעזע מאוד לקרוא את ניתוח הסיבות לשרפה הקטלנית שפרצה ב־1987 ברכבת התחתית בתחנת קינגס קרוס בלונדון, והביאה למותם של עשרות נוסעים. הרגלי מידור נוקשים ופחד לפגוע בעמיתים על ידי דיווח על סכנות אפשריות גרמו לשרפה, כי העובד שראה נייר בוער סילק אותו בלי לדווח לאיש, כי הדבר לא היה רצוי בחברה שבה כולם נזהרו מדריכה על בהונות, ולא היה גורם דומיננטי אחד שהיה בעל סמכות למניעת תאונות. רק בעקבות הפיכת החקירה באופן מכוון ל"קרקס תקשורתי" שונו הדברים, כי אפילו לאחר השרפה לא הייתה נכונות לשינויים. המחבר מדגיש את חשיבותם של מצבי משבר כדרך לשינוי הרגלים ארגוניים, כי הם מייצרים את האווירה המתאימה לעריכת שינויים.

בחלק האחרון טוען המחבר, בעקבות מחקרים ואירועים היסטוריים, שהרגלים חברתיים עומדים ביסוד הצלחתן של תנועות מחאה. שוב מובא הסיפור של רוזה פארקס, שבעקבות מעצרה נולדה תנועת מחאה ענקית שהובילה שינוי חברתי בארצות הברית. הרגלים חברתיים של עזרה לידידים וגם "קשרים חלשים" התניעו את המהפכה וחיסלו את ההפרדה הגזענית באוטובוסים, אך היו תוצאות נוספות למהפכה בתחום זכויות האזרח. דוהיג כותב שהתהליך החברתי משנה את ההרגלים ובשיאו הופך ההרגל החדש לבלתי נמנע. וכי מי יעז היום לעשן בכיתת לימוד?

"כוחו של הרגל" מציג מציאות אישית וציבורית של הרגלים טובים וגרועים, מצביע על סכנות ופותח פתחים להטבת החיים. ואציין גם את התרגום הבהיר והשוטף של מיכל גרינפלד ואת עיצוב העטיפה היפה ורב המשמעות של אמרי זרטל.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ח אדר א' תשע"ד, 28.2.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-28 בפברואר 2014, ב-ביקורת ספרים, גיליון פקודי תשע"ד - 864, עיון ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. בסדר אמא, אני אשתדל לא לאכול ממתקים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: