שער מקוון לתרבות מפוארת | נַחֵם אילן

עדכון המילון הוותיק לערבית הפך ליצירה חדשה, ערה לתהליכים חברתיים ותרבותיים שחוללו שינויים עמוקים בשפה. תרומה גם לספרות היהודית העשירה מימי הביניים

מילון ערבי־עברי

מנחם מילסון

מיוסד על מילון איילון־שנער

arabdictionary.huji.ac.il

במשך כשישים שנה גדלו דורות של לומדי השפה הערבית בארץ ומשתמשיה – תלמידי תיכון, חיילים, סטודנטים, אנשי משרד החוץ, השב"כ והמוסד – על מילונם של פסח שנער ושל דוד איילון, אשר ראה אור בשנת 1947 ומאז היה למותג – "איילון־שנער". ובאמת, היה זה מילון שמילא חלל גדול בתחום המילונאות העברית בארץ, ובמשך השנים ניזון מעמדו גם מן המוניטין של שני המלומדים הללו. והנה, בשנים האחרונות שוקד פרופ' מנחם מילסון על הכנת מילון ערבי־עברי חדש, מקוון, והוא מציב רף חדש, גבוה ומאתגר לכל המילונים לשפה הערבית הספרותית, עבריים ולועזיים כאחד. כדי לעמוד על מלוא ערכו וחשיבותו של מילון מילסון כדאי להתעכב מעט על מילונם של איילון ושנער ועל מאפייניו.

פרופ' פסח שנער (1914–2013) היה מגדולי חוקרי תרבות האסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים. דוד איילון (1914–1998) היה מחשובי חוקרי האסלאם ומייסד חקר הממלוכים באוניברסיטה העברית, וחתן פרס ישראל לשנת תשל"ב (1972). איילון ושנער הוציאו מתחת ידם מילון מעולה בהתחשב בתנאים שבהם עבדו. בדרך כלל מילון הוא הפרי הבשל של עשרות שנות מחקר. איילון ושנער היו בני פחות משלושים כשהחלו במלאכתם והשלימו אותה בהיותם בני שלושים ושלוש, בטרם ניגשו לכתוב את עבודות הדוקטור שלהם, עת היו חברי ה"הגנה" ועבדו במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית!

המילון נעשה באופן ידני בעיצומה של מלחמת העולם השנייה בתנאים ספרטניים, והוא הישג לשוני מרשים. במבט לאחור ניכר כי היה זה אות לבאות, אשר העיד על כוחותיהם המופלגים ועל נמרצותם של מחבריו. אין פלא אפוא שכעבור שנים הצטיינו איש איש בתחומו ונחשבו למומחים בשיעור קומה עולמי. דומה שבזכות המילון "הונצחו" השניים בסיני: בסיס המודיעין המרכזי באום ח'שיבה התפרס על שתי פסגות: האחת נקראה "איילון" והאחרת "שנער"…

אקדמיה ללשון ערבית

והנה, בשנת 1997, במעמד לציון מלאת חמישים שנה להופעת המילון, אשר נערך בבית הנשיא, ביקש איילון ששניים מבכירי תלמידיו, פרופ' אריה לוין ופרופ' מנחם מילסון, יעדכנו את המילון. איילון ידע היטב מדוע דווקא הצמד לוין ומילסון ראוי למשימה הנכבדה הזאת. לוין הוא בלשן דגול, מומחה ללהגים ערביים. בשנת תש"ע (2010) זכה בפרס ישראל לבלשנות כללית "על הישגיו המצוינים בחקר הלשון הערבית בימי הביניים […] ועל חקר הדיאלקטים הערבים והנחלת הערבית הספרותית והמדוברת במסגרות ממלכתיות שונות". מילסון הוא מומחה בעל שם עולמי לספרות צוּפית, ספרות מצרית מודרנית ולקסיקוגרפיה ערבית. בשנים האחרונות הוא היועץ האקדמי של המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון (ממר"י) (MEMRI – Middle East Media Research Institute).

בסוף 2004 החל לפעול צוות בניצוחם של לוין ומילסון. כעבור זמן קצר פרש לוין מן המפעל. מה שנראה מלכתחילה מטלה נכבדה, התגלה עד מהרה כמשימה בלתי אפשרית. נדרש היה מילון חדש, ולא עדכון המילון הישן. הטעם לכך הוא ברור: השפה הערבית מתפתחת כל העת. התפתחויות מדעיות יוצרות מרחבים לשוניים חדשים, ותהליכים חברתיים ותרבותיים מחוללים שינויים עמוקים בשפה ובאופני השימוש בה. הטכנולוגיה המשוכללת, הַזְּמינה עתה לרשות החוקרים, מאפשרת להשתית את המילון על מסד מקורות רחב ועשיר הרבה יותר מזה שעמד לרשותם של איילון ושנער, וממילא מקבלים הערכים שבמילון תוקף גדול יותר.

מילסון בנה צוות של עוזרי מחקר, שהם חוקרים צעירים ומצטיינים, בוגרי החוג לערבית, וחלקם כבר בעלי תואר “מוסמך“. עוד היה על מילסון להגדיר היטב את תהליך בדיקת הערכים, הגדרתם ותיקופם כדי להבטיח שכל מה שיימצא במילון יהיה נקי משגיאות. איכות התוצר המשובח תלויה תלות מכרעת באיכות התהליך, שהוא שיטתי, זהיר ומקצועי. מועצה אקדמית ובה מיטב המומחים בערבית ובעברית, כולל מלומדים מן האקדמיה ללשון הערבית (כן, יש כזו בארץ!), מייעצת ומלווה את עבודת הצוות ואת תוצריו.

לצוות היה ברור שכדי שהמילון יהיה נגיש לציבור הרחב עליו להיות מקוון. לשם כך היה צריך לפתח תוכנה מיוחדת, וחברת “מטריקס“ נענתה לאתגר הזה. אחת ההחלטות הראשונות הייתה שאפשר יהיה לבדוק ערכים באמצעות כתיבם ובאמצעות שורשם.

ביטויים חיים

בתחילה היה מילון איילון־שנער המקור, אך תוך זמן קצר נעשה לנקודת מוצא בלבד. ככל שנוקף הזמן מתעשר מילון מילסון בערכים שכלל לא היו במילון איילון־שנער, אשר החזיק כ־24,000 ערכים. כיום, בשלהי 2013, יש במילון מילסון כ־36,000 ערכים. כלומר, על כל שני ערכים שהיו במילונם של איילון ושנער נוסף ערך חדש, ועוד היד נטויה. מדי חודש נוספים למילון כ־300 ערכים, היינו כ־12 מדי יום. הנתונים המספריים אינם חזות הכול, שכן כל ערך מוגדר מלכתחילה ומחדש, ועיון משווה בין המצאי אצל איילון ושנער לזה שאצל מילסון מלמד בנקל כי אכן מדובר במילון אחר לחלוטין. מחמת כבודם של איילון ושנער הוא נקרא "מילון ערבי־עברי מאת מנחם מילסון, מבוסס על מילון איילון־שנער".

אעיר על מילה אחת החסרה בכותרתו. לא נאמר שהוא מילון הערבית "הספרותית" או "הקלסית", ולא בכדי. בחלון "אודות המילון" נאמר:

המילון הזה הוא מילון של הערבית התקנית בת זמננו, בעיקר לשון התקשורת הערבית בכתב ובעל פה. מכיוון שלשפה הערבית היסטוריה ספרותית עשירה בת יותר מאלף וארבע־מאות שנים, אך טבעי הוא שהערבית בת זמננו משתמשת גם במילים וביטויים שמקורם ברבדים ספרותיים עתיקים: הקוראן, השירה העתיקה, הפתגמים, החדית‘ וספרות ההלכה. עליית האסלאם הפונדמנטליסטי בדור האחרון הגבירה את השימוש במובאות מהקוראן והחדית‘ והביאה ללשון התקשורת מונחים וביטויים מספרות ההלכה והתיאולוגיה, שנחשבו לארכאיים לפני חמישים או שישים שנה. המילון הזה משתדל כמובן לתרגם גם מילים וביטויים אלה.

במשפטים הספורים הללו תיאר מילסון בקצרה את המקורות העיקריים של מילונו, ומהם משתמע בבירור כי מדובר לא רק בלשון "הספרותית" אלא גם בביטויים חיים מן התקשורת. כללו של דבר: המילון מטפל בערבית בת זמננו ורבו בה השקיעים מתקופות קודמות, בייחוד מראשית האסלאם.

רף חדש, גבוה ומאתגר לכל המילונים לשפה הערבית הספרותית. עכו העתיקה  צילום: מקס ילינסון

רף חדש, גבוה ומאתגר לכל המילונים לשפה הערבית הספרותית. עכו העתיקה
צילום: מקס ילינסון

ידידותי למשתמש

מילון מילסון הוא מילון מקוון, דוגמת המילונים שייסדו סמוך לאחר קום המדינה אל"ם עזרא מני (למונחים צבאיים וללהגים) ואל"ם אברהם שרוני (לערבית ספרותית ותקשורתית), זכרם לברכה, הנמצאים בשימוש כוחות הביטחון. מאז שנות השישים הם אגורים במחשבים, ומאז שנות השמונים נגישים באופן מקוון, אבל רק לגורמי מערכת הביטחון. מילון מילסון הוא אפוא המילון הערבי־עברי המקוון הראשון אשר זמין לכל המעוניין. כמילון מקוון הוא מתעדכן ומתעשר כל העת.

מאחר שמדובר במילון מקוון, קל להתחקות על הפונים אליו. יש הפונים בשאלה גלויה ונענים במהירות; אחרים מעיינים בו. הוא משמש יעד לתלמידי תיכון ולסטודנטים בארץ, בהם סטודנטים שהערבית היא שפת אמם; מסתייעים בו חוקרים מקצועיים ואף פרופסורים, בארץ ובחו"ל; הוא כלי חיוני בשימוש יום־יומי אצל מורים לערבית; ועזר בסיסי בקרב מתרגמים מקצועיים.

מהן מעלותיו העיקריות של המילון?

א. נגישות – בהיותו מקוון אפשר להשתמש בו בכל עת ובכל מקום.

ב. ידידותיות – קל להפעילו. למעיין בו לראשונה מוצע סיור מודרך באמצעות סרט הדרכה קצר ויעיל. עוד יש בו הבחנה בין ערך (שם עצם, פועל, מילית יחס) לביטויים ולצירופים שבהם משובץ הערך, ולמילים מאותו השורש. יש מילים הצבועות בצבע שונה ומוסיפות ממד לטקסט.

ג. דיוק ומקצועיות – המילון מאפשר ללומדי ערבית להבין באופן מדויק ובעברית משובחת את משמעות המילה, הביטוי או הצירוף הנדונים. באמצעות הלשון מקבל הקורא העברי הגדרות תמציתיות ומוסמכות על רכיבים רבים בתרבות המוסלמית ועל מקורותיהם. אותם דברים בדיוק יש לומר גם על הערבים לומדי הערבית. כל זה נעשה בעברית גבוהה, ואף היא יוצאת נשכרת הרבה מן המפעל הזה.

ד. פיתוח כושר הניתוח של המשתמש – מאחר שיש במילון הבחנה בין ערך לביטויים, לצירופים ולמילים מאותו השורש, ממילא מתפתחת היכולת האנליטית שלו, אפילו בלא מודע.

ה. מילון עברי־ערבי – זהו תוצר לוואי של המילון, תוצר חשוב ואפילו חיוני בהתחשב במצאי הקיים היום בשוק המילונים.

ערבית־יהודית

אדגים את מעלותיו של המילון באמצעות עיון בערך אחד לדוגמה. למילה 'סֻנַּה' יש כמה הוראות, וכך היא מוצגת במילון מילסון. המילים הערביות כתובות כמובן באותיות ערביות:

דֶּרֶךְ, הִתְנַהֲגוּת, אֹרַח חַיִּים

מָסֹרֶת, מִנְהָג, נֹהַג

בהלכה המוסלמית: מִצְוָה שֶׁהִיא בְּגֶדֶר נֹהַג רָצוּי אַךְ אֵינֶנָּה חוֹבָה וְהִיא נוֹסֶפֶת עַל הַחוֹבָה

‘אַלסֻּנַּה‘, קיצור של ‘סֻנַּת אלרַּסוּל‘: הַסֻּנָּה, הַנֹּהַג שֶׁל הַנָּבִיא מֻחַמָּד, מָסֹרֶת הַנָּבִיא

שם עצם מופשט המשמש גם במשמע הרבים של סֻנִּי או כקיצור של הביטויים ‘אַהְל אלסֻּנַּה וַאלְגַ‘מַאעַה‘ (מילולית: אַנְשֵׁי הַמָּסֹרֶת וְהָעֵדָה) ו'אַהְל אלסֻּנַּה' (מילולית: אַנְשֵׁי הַמָּסֹרֶת שֶׁל הַנָּבִיא)

מה מכל זה נמצא במילון איילון־שנער? רק חלק. אין בו חלוקה לחמש הוראות, ההבחנה בין “חול“ ל“קודש“ עמומה, ושני הצירופים שבאו בהוראה החמישית חסרים אצלם.

מלומדים מובהקים באוניברסיטאות השונות בארץ, יהודים ומוסלמים, כבר עמדו על טיבו של מילון מילסון והכירו בערכו המחקרי. החשיבות התרבותית אינה נופלת מזו המדעית. המילון מאפשר לקורא העברי להכיר את העושר הלשוני של השפה הערבית התקנית ואת יופייה, להתוודע לזיקות הגומלין בינה לבין העברית, ללמוד בקצרה על מושגים מרכזיים בתרבות המוסלמית ולהיווכח כי אכן מדובר בתרבות מפוארת.

אין זה מיותר להזכיר כי חלקים נכבדים וחיוניים מן התרבות היהודית עוצבו בכתב בערבית־יהודית בימי הביניים: חכמת הלשון (כולל מילונאות), פרשנות המקרא, תורת השיר, מונוגרפיות הלכתיות ושו"ת, הגות וספרות מדע. כל אלה נכתבו בערבית־יהודית ונחשבים עד היום, ובצדק, לנכסי צאן ברזל של התרבות היהודית. מילון מילסון מרים אפוא תרומה חשובה וייחודית לא רק למעוניין בלימוד הערבית התקשורתית בת ימינו, אלא גם למבקש להכיר את השפה הערבית – ושפה היא לעולם בבואה של תרבות – שבה עוצב ארון הספרים היהודי בימי הביניים.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ח' שבט תשע"ד, 10.1.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-10 בינואר 2014, ב-גיליון בשלח תשע"ד - 857, עיון ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. 2 תגובות.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: