נולד כדי להישאר | שלום רוזנברג

העולם זר ואכזרי, ולמרות זאת אסור לבני האדם לברוח ממנו. על האמונה הגנוסטית והטעות של הנסיך הקטן

יש לי הערכה רבה לסיפורים שרבי נחמן מברסלב מכנה "סיפורים קדמוניים". אלה הם סיפורים ישנים נושנים, שאבדו מפתחותיהם ואין אנו מבינים אותם. פסיכולוגים, אנתרופולוגים ומומחים שונים מבקשים לחשוף את סודותיהם. גם אני אוהב אותם, אלא שלי אין אלא הפשט הפילוסופי־דתי שלהם. סבור אני שחלק מסיפורים אלה הם מקראיים. הרבה מהם מבטאים השקפות עולם וערכים דתיים ששרדו מעולמות זרים שב"ה אינם עוד, והסיפורים נלחמים כדי להחזירם לעולם. סיפור פינוקיו, למשל, מבטא כמה מיסודות האמונה המקראית. האחר – "עוץ לי גוץ לי", Rumpelstiltskin באנגלית, הוא בעיניי שריד אלילי ברור. בשורות הבאות רוצה אני לשתף אתכם בהרהוריי בנוגע לסיפורו של אנטואן דה סנט אקזופרי המקסים רבים, הלא הוא הנסיך הקטן. מנין הוא הגיע אלינו?

מסע בין כוכבים

הנסיך הקטן לוקח אותנו למסע בין כוכביות המייצגות סגנונות חיים שונים של האנושות. הספר שייך לסוגה של "מסעות" המבקרת בדרך זו את החברה של התקופה. בולט במיוחד "מסעות גוליבר", המהווה ביקורת קשה נגד החברה האנגלית של תקופתו. יש כמה יצירות בסוגה זאת בספרות היהודית – "ספר המבקש" משל שם־טוב אבן פלקירה (1225־1296) ובמידה מסוימת גם הסיפור "בעל התפילה" של רבי נחמן מברסלב. מספרות היידיש בחרתי להוסיף את "דער גייער" ("המהלך"), ספרו הנשכח של מנחם באָריישאָ.

בכל כוכבית פוגשים אנו דמות מסוימת המבטאת את סגנון החיים שבו בחרה. הנסיך הקטן סולד מעולמות הללו תוך שהוא מצביע על האבסורד שבהם. הוא מבקר את העולמות מהפרספקטיבה של עיני הילדים, שהם ורק הם "מבינים את סוד החיים": "כך טיבם של המבוגרים, ואין לדון אותם לכף חובה. על כן חייבים הילדים להתייחס אליהם בסלחנות ובאורך רוח…".

והנה, לקראת סוף הסיפור פוגשים הטייס המספר את הסיפור והנסיך הקטן דמות נוספת: "על הקרקע מול הנסיך הקטן היה אחד מהנחשים הצהובים שממיתים תוך שלושים שניות". הטייס מחטט בבהילות בכיסו כדי לשלוף את האקדח ולהרוג את הנחש. לא כך חשב הנסיך הקטן. הוא מברך על המפגש. הוא רואה בכך הזדמנות להביא על עצמו את המוות על ידי הכשת הנחש. יש לו רק תנאי אחד: "יש לך ארס טוב? אתה בטוח שהוא לא יגרום לי סבל ממושך?". רצה הוא להיות בטוח שהארס יהרוג אותו מהר וללא סבל. הנסיך מלמד אותנו איך למות! הנחש, אויב האדם המסורתי, נהפך לאח ורע שמסוגל לעזור לנסיך הקטן לחזור לעולמו. הקשבתם טוב, ילדים, ילדות? הנסיך הקטן מתאבד!

זהו המסר של הספר? זהו המסר של גן "הנסיך הקטן" בחולון? לפעמים מרגיש אני ניחומים מוזרים בכך שיש להורים ולילדים רבים בעיות בהבנת הנקרא. או אז, ספר זה שאנו מביאים לילדינו אינו כל כך מסוכן. ושמא אני טועה. שמא טיפות מארס הנחש משאירות רושם בכל הקוראים? אם מישהו מבין אחרת את סיום הספר, אשמח מאוד אם יתקן אותי.

שבוי בעולם

הבה ננסה להבין קצת יותר את התיזה הנסתרת של הספר. למה מבקש הנסיך הקטן את המוות? כדי לחזור אל הכוכבית שלו! רעיונות אלו מאפיינים גישה דתית שנאבקה על השלטון הרוחני של העולם כנגד הדת המונותיאיסטית בערך לפני 2,000 שנה. זאת "הגנוסטיקה", תורת ה"גנוסיס", הידע הסודי. הרבה גוונים בה, אך ניתן אולי לומר שהצד השווה שבכולם הוא הכיוון הדואליסטי שבהם: שתי רשויות יש, בלשון בראשית רבה: "הקב"ה בעליונים יחיד, וזה בתחתונים". וכנאמר במקורות שונים על אלישע בן אבויה, למשל ב"תיקוני זוהר" (טו, א): "…אמר אלישע אחר, שמא חס ושלום שתי רשויות יש".

האל הטוב, נכנה אותו "האחד", הוא רחוק. העולם נברא על ידי "האחר", ש"חטף" נשמות מהעולם הרוחני ואסר אותן בבית המאסר של עולמנו החומרי. בספרי על "טוב ורע" השוויתי את התיאולוגיה הזאת עם המצב שהיה בסיס לסדרה פוליטית אנגלית מעניינת, ובה השר היה טוב וישר אך מנותק מהמציאות, והמנכ"ל שלט על המצב בציניות מוחלטת ואולי גם בסדיזם. כאן המקור לסבל האנושי. לא נשאר לאדם אלא לשאוף לגאולה, השחרור מהעולם הזה שבו אנו שבויים. שחרור, כן! כיצד? כאן נפרדו הדרכים בין קבוצות שונות. הנסיך הקטן בחר בדרך הקצרה – התאבדות.

האמנם אנו שבויים בעולם הזה? לאמונה היהודית השקפה שונה. אני מקווה שאצליח להסביר זאת על ידי מקבילה רחוקה. לדאבוננו היו שבויים ישראלים בסוריה, והם סבלו רבות. המשימה היא להוציא אותם משם. אבל היה לנו ישראלי בסוריה בסיטואציה שונה, וביחס אליו היינו חייבים דווקא לדאוג שיוכל להישאר. אלי כהן זצ"ל. הוא היה שם כחלק של תוכנית "עליונה ונסתרת". משימתו הייתה קשורה בסבל ובסכנה ואכן כך הוצא להורג, אך תפקידו היה להישאר. אסור היה לו לברוח. ומהמשל לנמשל. העולם זר ואכזרי, ולמרות זאת אסור לבני האדם לברוח. הנסיך הקטן ראה שהעולם פגום ושחור משחור, לימד אותנו מוסר אך ברח. הוא מעל בתפקידו. ואם תרצו, ראשית המעילה בעובדה שאין בכוכבית שלו אישה! היה ונשאר בודד. ואולי יש בסיפור הנחש רמז לנסיבות מותו שלו?

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ב' שבט תשע"ד, 3.1.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-3 בינואר 2014, ב-גיליון בא תשע"ד - 856, ערכים מלקסיקון יהודי / שלום רוזנברג ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: