ימי אידם | אליהו בירנבוים

האם מותר ליהודים לקחת חלק בפסטיבל החגים בסיום השנה האזרחית? על קניות, 
מתנות ואיחולי שנה טובה בסביבה נוצרית

בתקופה זו של השנה, העולם הנוצרי חוגג את כניסתה של השנה האזרחית החדשה, ימי הכריסמס, הסילבסטר וסוף השנה האזרחית. ימים אלו, שבין ה־25 בדצמבר ל־7 בינואר, מהווים ימי חג בדת הנוצרית, אך הם הפכו זה מכבר לחלק מהתרבות והפולקלור של עמים רבים. סממנים שונים מעידים על כך, וביניהם מסיבת הסילבסטר, עץ האשוח, דמותו של "סנטה קלאוס", חלוקת מתנות וכו'.

אפילו בברית המועצות לשעבר, שם לא נשמרו חגים ומועדים דתיים כלל, החג היחיד שנחוג כחג אזרחי היה ליל ה"נובי גוד" (Noviy God) – השנה החדשה. חג המולד בוטל על ידי המשטר הקומוניסטי, ובמקומו העם תיעל את השמחה לחג חילוני “כשר למהדרין“ בראשית השנה החדשה, בעל סממנים דומים מאוד לסממני חג המולד. היה זה החג הלא־קומוניסטי היחיד במדינה.

יהודים החיים בתפוצות שבהן רובה של האוכלוסייה הוא נוצרי אינם יכולים להתעלם מחגיגות הכריסמס הנערכות בראש חוצות. אלו באות לידי ביטוי בקישוט הרחובות, במוזיקה הנשמעת בחנויות ובבקשות הילדים לקבל מתנות. האם מותר ליהודים להשתתף בחגיגות הללו? האם יש לימים הללו דין “ימי אידם“?

להתרחק מן היום

טרם ניגש לסוגיה, נבהיר את הרקע לימים הללו:

חג המולד נקרא באנגלית כריסמס ( (Christmas. רוב הנוצרים רואים בחג זה את יום לידתו של ישו, למרות שאין לכך הוכחה או ביסוס היסטורי. החג נחוג ב־25 לדצמבר על פי רוב העדות הנוצריות, המתנהלות על פי לוח השנה הגרגוריאני (הוא לוח השנה שהונהג בצו של האפיפיור גרגוריוס ה־13 בשנת 1582). עדות נוצריות אחרות שהמשיכו לנהוג על פי הלוח היוליאני (הקרוי על שמו של יוליוס קיסר) חוגגות את חגן ב־7 בינואר.

מעניין לציין שליל חג המולד נקרא בפי חסידים “ליל הניטל“ (ניטל נאכט), ונוהגים בו שלא ללמוד תורה. כדי למלא את תוכנו של הלילה נקבעו מנהגים שונים מה לעשות לאורכו, ממשחקי שחמט וקלפים ועד סידור הבית והארונות וחיתוך נייר טואלט לכל שבתות השנה.

ליל סילבסטר – סוף השנה האזרחית ותחילת השנה החדשה לפי הלוח הגרגוריאני. השם סילבסטר נוסף מאוחר יותר כיוון שבלילה זה נפטר האפיפיור סילבסטר הראשון במאה הרביעית לספירה.

בנוסף לכך, 1 בינואר הוא לטענת הנוצרים גם יום הברית מילה של ישו, אשר כאמור לחלק מהדעות נולד ב־25 בדצמבר. בארצות רבות קראו ליום זה "יום הברית".

עד כמה אפשר להרחיק לכת כדי למנוע התבוללות? כריסמס בלונדון  צילום: גטי אימג'ס

עד כמה אפשר להרחיק לכת כדי למנוע התבוללות? כריסמס בלונדון
צילום: גטי אימג'ס

שאלות נפוצות

מבין השאלות הנפוצות בימים אלו, המלמדות על התמודדות היהודים המהווים חברת מיעוט בתוך חברת הרוב הנוצרית, נציין את הדוגמאות הבאות: האם מותר לברך את חברו הגוי לקראת השנה החדשה האזרחית בברכת "שנה טובה"? מחד, מדובר על שנה אשר נקבעת לפי הלוח הנוצרי ואולי יש בברכה זו חשש להסכמה למועד של עבודה זרה. מאידך, האם אין חשש לאיבה כאשר היהודי אינו מברך את חברו הגוי לקראת תחילת השנה החדשה? הפוסקים התירו להשיב בברכת “שנה טובה“ אולם לא בברכת חג מולד שמח או חג שמח. כמו כן הדגישו שברכה זו מיועדת למי שאינו יהודי, אבל אין לברך את חברו היהודי בברכת שנה טובה בתקופה זו של השנה.

האם מותר לתת מתנה לגוי לכבוד השנה החדשה? כפי שבארץ נהוג שמקומות עבודה מחלקים “שי לחג“, גם בחו“ל מקובל לחלק לעובדים מתנות לפני חג המולד. האם הדבר מותר? האם אין בכך תמיכה בעבודה זרה? הפוסקים ממליצים במקרה זה למסור את המתנה כמה שיותר מוקדם ולא סמוך ליום אידם וכן לא לציין שהמתנה ניתנת לכבוד השנה החדשה דווקא. הרמ“א הסביר זאת כך בשולחן ערוך: “ועוד דאית בזה משום איבה אם נפרוש עצמנו מהם ביום חגם, ואנו שרויים ביניהם וצריכים לשאת ולתת עמהם כל השנה. ולכן אם נכנס לעיר ומצאם שמחים ביום חגם, ישמח עמהם משום איבה דהוי כמחניף להם. ומ“מ בעל נפש ירחיק מלשמוח עמהם אם יוכל לעשות שלא יהיה לו איבה בדבר. וכן אם שולח דורון לעובד כוכבים בזמן הזה ביום אחד שיש להם סימן אם יגיע להם דורון בחג ההוא, אם אפשר לו ישלח לו מבערב; ואם לא, ישלח לו בחג עצמו“ (יורה דעה, סי‘ קמ“ח סעיף יב).

סחורה ביום אידם

שאלות רבות אחרות נשאלו בקשר לשימוש בתאריך אזרחי במשך השנה, קיום חופה יהודית ומסיבת חתונה בליל הסילבסטר (משום מראית עין) ועוד, אבל נדמה שהשאלה המסקרנת ביותר והמעשית ביותר היא האם מותר לקנות מוצרים במבצעים ובמכירות החיסול שנעשים לקראת השנה האזרחית החדשה. האם יש בכך איסור או שמא אפשר לנהוג היתר בדבר?

המשנה במסכת עבודה זרה (פרק א) מציינת את האיסור לסחור עם הגויים סביב ימי חגם:

לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלשָׁה יָמִים אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן, לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאוֹל מֵהֶן, לְהַלְווֹתָן וְלִלְווֹת מֵהֶן, לְפָרְעָן וְלִפָּרַע מֵהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נִפְרָעִין מֵהֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵצֵר לוֹ. אָמְרוּ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּצֵר הוּא עַכְשָׁיו, שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמָן.

למעשה, כל סוג של סחורה עם גויים אסור בימים אלו, הן קנייה והן מכירה. רש"י מסביר את הסיבה לכך: "וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו" (וכולן אסורים משום שהוא הולך ומודה לעבודת כוכבים ביום חגו).

אולם בתקופה יותר מאוחרת באשכנז, רבינו גרשום מאור הגולה­ נשאל האם מותר למכור בגדים שמיועדים להיות מעיל של כמרים ויכולים לשמש לעבודתם. כך השיב: "אבל בישראל נהגו לישא וליתן באידיהן של גוים ואין לנו לאסור עליהן. מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, לפי שפרנסתם תלויה בסחורתם ורוב ימות השנה יום אידם הם, כמו ששנינו אלו אידיהן… ונמצאת פרנסתם כלה אם לא ישאו ולא יתנו ביום אידם… אלא הנח להן לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, לא שנא דאורייתא ולא שנא דרבנן…" (תשובות רבינו גרשום, סימן כ"א).

בדבריו של רבינו גרשום מאור הגולה אנו מוצאים שני נימוקים שונים המשלימים זה את זה: מוטב שיהו שוגגים, ועוד "מפני שפרנסם תלויה בסחורתם". כלומר, כיוון שהיהודים הם מיעוט בתוך חברת הרוב ורוב הקונים הם גויים, ביטול הסחורה בימי אידם יגרום לקיפוח הפרנסה של היהודים ויש בכך פגיעה גדולה.

גם המאירי מצטרף לעמדה זו וכותב:

…אלא שבזמנים אלו אין שום אדם נזהר בדברים אלו כלל, אף ביום אידם, לא גאון ולא רב ולא חכם ולא תלמיד ולא חסיד ולא מתחסד. וי"מ כתבו בה הטעם מפני שאין עכשיו מקריבין לפני ע"ז ואין כאן מכשול… ויש באים בהתרה משום איבה… (על המשנה במסכת עבודה זרה).

אחד הנימוקים של המאירי לביטול האיסור של המשנה לסחור עִמם ביום אידם הוא שאומות העולם אשר היו בתקופתו שונות מאומות העולם שעליהן מדברת המשנה. אלו נכנסות לגדר חדש של "האומות הגדורות בדרכי הדתות": "ומתוך כך עיקר הדברים נראה שדברים אלו כלם לא נאמרו אלא על עובדי האלילים וצורותיהם וצלמיהם, אבל בזמנים הללו הכל מותר…".

לשבור מחיצות

שאלה מעניינת ביותר, המלמדת על ההתמודדות הקשה עם שאלת עתידו של העם היהודי, קיבלתי מאחד מתלמידיי המשמש רב בקהילה באירופה:

אחרי כארבע שנות עבודה בקהילתי, הבעיה המרכזית והקשה במיוחד היא ההתבוללות המתחזקת מדי שנה בשנה. לקראת הסילבסטר הקרב רצה במוחי המחשבה מה לעשות כדי לעצור את המגפה הזאת. אחרי התבוננות ארוכה, החלטתי לארגן מסיבה יהודית ביום הסילבסטר בחיק הקהילה. כמובן שזה כרוך בהרבה מאוד בעיות – הן טכניות, הן השקפתיות והן פוליטיות. סוף סוף הגעתי למסקנה שכל יהודי אשר לא יימצא במקום בילוי גויי בערב זה, זוהי הצלחה לעם היהודי. לכן, בעזרת המשרד אנו מארגנים את הערב עם הרבה מוטיבציה ומקווים בע"ה שזו תהיה הצלחה.

"ההוצאות הינן גדולות מאוד, ונשיא הקהילה מממן אותן מכספו האישי. אך ברגע האחרון לפני הוצאת הפלאיירים התעניינתי עם הצעירים כדי לשמוע את דעותיהם ורובם ככולם שאלו שאלה פשוטה: האם תהיה מחיצה? אני לתומי עניתי בוודאי, ואז הסבירו לי בלשון יפה את טעותי החמורה. אם תהיה מחיצה 50 אחוז מהצעירים לא יבואו.

שאלתי היא: היות שעניינו של ערב זה הוא להילחם בהתבוללות, האם אפשר לוותר על המחיצה?

הרב השואל מבקש לחזק את חומות הדת, להרחיק את הצעירים והצעירות היהודים מעמיתיהם הגויים ולא לאפשר להם להתהולל יחד, להשתכר ולהגיע למקומות רגישים ומסוכנים יותר, אולם לצורך כך הוא נאלץ "לשבור מחיצות" תרתי משמע. עד כמה אפשר להרחיק לכת כדי למנוע התבוללות? עד כמה ניתן לעשות כדי לשמור על עתידם של עם ישראל ושל כל יהודי באשר הוא?

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ב' שבט תשע"ד, 3.1.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-3 בינואר 2014, ב-גיליון בא תשע"ד - 856, רב עולמי / אליהו בירנבוים ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: