השנה המשוגעת | אריה רוקח

על תופעה מענינת בלוח העברי

רשימה זו מוקדשת לע"נ בתנו תחיה רוקח אשר נקטפה מאתנו  בכ"ו ניסן התש"ס, בתאונת דרכים בואכה ביתנו בקדומים. בת 17 היתה במותה. יהי זכרה ברוך.

תופעת ה"שנה המשוגעת" התגלתה בזכות בת המצוה שלה, וגררה גילויים נוספים בהמשך. מן הסתם עוד יבואו נוספים. על כן, ביום הזיכרון שלה, החל השבת, ראיתי לנכון להקדיש רשימה העוסקת בתופעה זו, לכבודה של תחיה.

י"ט בכסלו ופרשת וישב

תחיה נולדה ב י"ט בכסלו. שבת בת המצוה שלה היתה בפרשת וישב. בזמן הסעודה נוכחתי לתדהמתי כי שכחתי להכין חידון כנהוג. לכן אלתרתי שאלה : כמה פעמים מופיע יט בפרשה? לא היה לי צל של מושג אם צירוף זה מופיע כלל. התשובות החלו לזרום, ולמרבה התדהמה, הסתבר כי הצירוף יט (בהטיות שונות) מופיע 3 פעמים בפרשה – זאת כאשר יט הינו צירוף נדיר ביותר בכל התורה כולה! ואלו הן 3 הפעמים:

"ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדולמי ושמו חירה". (בראשית , לח , א).

"ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו היא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי".

(בראשית, לט , טז).

"ויהי ה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר". (בראשית, מ, כא).

בעקבות גילוי מרעיש זה, עלתה השאלה: האם תמיד י"ט בכסלו לח תמיד בפרשת וישב?

בדקתי שנה אחרי שנה לאחור, והסתבר כי ברוב השנים אכן זו התופעה. אלא שפעם בעשרים שנה (ובאופן נדיר יותר, פעם ב 3 שנים או ב 4 שנים), פרשת וישב חלה בפרשת וישלח.

כך נולדה השנה המשוגעת והיא השנה בה י"ט כסלו חל בפרשת וישלח.

שנה זו מסומנת בלוח אשכול (מומלץ) בתור שנה שמספרה 11 או 12. ההבדל ביניהן הוא ששנה 11 היא שנה פשוטה, בעוד שנה 12 היא מעוברת.

שנה זו מאופיינת ב 2 הפרמטרים הבאים:

ראש השנה חל בשבת

זו שנה חסרה (בחשון ובכסלו יש רק 29 יום)

כאמור – שנה זו יכולה להיות פשוטה או מעוברת.

ובלשון חוקרי הלוח העברי, סימנה של שנה זו הוא:

זחג – ראש השנה ביום השביעי (שבת), היא חסרה, ופסח ביום ג, שנה זו מעוברת ומספרה 12, או:

זחא – ראש השנה בשבת, שנה חסרה, ופסח ביום א, שנה זו פשוטה ומספרה 11.

כאן היתה יכולה להסתיים הדרמה, מכיוון שסנונית אחת (יט בכסלו) אינה מבשרת את בוא האביב (שנה משוגעת). אבל, תגליות נוספות החלו לזרום זו אחר זו.

פרשת מקץ והשנה המשוגעת

ברוב השנים, חלה פרשת מקץ בתוך חנוכה. תופעה זו גורמת לכך שההפטרה שלה כמעט אינה נקראת, וזו היא ההפטרה של משפט שלמה.

והנה, בשנה המשוגעת, חלה פשרת מקץ מחוץ לחנוכה, ואז זוכים (…אחת לעשרים שנה…) לשמוע את ההפטרה המקורית העוסקת במשפט שלמה.

עשרה בטבת והשנה המשוגעת

הסתבר, כי ברוב השנים עשרה בטבת חל בפרשת ויחי. ואולם, בשנה המשוגעת, עשרה בטבת חל בפרשת ויגש דוקא. לא עוד אלא שהוא חל ביום ששי. גם השנה, שאיננה שנה משוגעת, חל עשרה בטבת, באופן נדיר, ביום ששי. במו עיני ראיתי כיצד באולם המרכזי שרים ברגש "לכה דודי", ובחדר הצדדי קוראים ברגש את "ויחל משה", בעשרה בטבת שחל ביום ששי.

ט"ו בשבט והשנה המשוגעת

ברוב השנים, חל ט"ו בשבט בשבוע שלאחר שבת בשלח, הלא היא שבת שירה, או שהוא חל בדיוק בשבת זו. סימן לדבר : בפרשה זו כתוב "תביאמו ותטעמו" – בלשון עתיד, והרי טו בשבט הוא חג הנטיעות…

והנה, בשנה המשוגעת, טו בשבט חל בשבוע שלפני שבת בשלח, שבת שירה.

ז באדר והשנה המשוגעת

ידוע מאד כי ברב השנים חל ז באדר (או ז באדר א), יום הולדתו ופטירתו של משה רבנו עליו השלום, בפרשת תצוה. רמזים לכך מביאים בעל הטורים והגר"א :

משה רבנו מבקש מאת הקב"ה שיסלח לעם ישראל, "ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת". ספרך – ספר כ – פרשת תצוה היא הפרשה ה 20 בתורה. כמו כן, מאז הולדתו של משה רבנו עליו השלום, זו הפרשה הראשונה ששמו אינו נזכר בה.

והנה, בשנה המשוגעת, חל ז באדר (או ז באדר א) בפרשת תרומה.

שבת מברכים ראש חודש אדר והשנה המשוגעת

עד כאן נמנו 5 תופעות שהתגלו לגבי השנה המשוגעת, וביססו את מעמדה בתור שכזו. וכך, במשך שנים, הרציתי בי"ט בכסלו, לאחר הסתלקותה של יקירתנו תחיה, על הלוח העברי, על השנה המשוגעת, ועל 5 התופעות הקשורות בה.

עד אשר נסעתי בטרמפ, טרמפ רגיל לחלוטין. היה זה בסוף חודש שבט. כשבירכתי את הנהג "שנשמע בשורות טובות" – ראשי תיבות של שבט – ועמדתי כבר לרדת מן הטרמפ, אמר לי כי רבו לימד אותו שתמיד בפרשת משפטים מברכים את ראש חודש אדר. וסימן לדבר : "ואלה המשפטים" – ואלה בערבוב אותיות "ליהודים היתה אורה ושמחה".

הודיתי לו בלב נרגש על החידוש המענין והמקורי. מצד שני, כל פעם שאני שומע על תופעה שלכאורה קורית תמיד בלוח העברי, נדלקות לי נורות אדומות . טסתי למצוא את עותק לוח אשכול, ואכן הנורות האדומות לא הכזיבו:

ברוב השנים, אכן בפרשת משפטים מברכים את חודש אדר.

השנה היחידה בה אין מברכים בפרשת משפטים את חודש אדר, היא השנה המשוגעת…

עבורי, מציאת התופעה השישית הקשורה בשנה המשוגעת, היא כמו מציאת יסוד כימי חדש…

(אני כבר רואה את האצבע המסתובבת על המצח: יש פה משהו משוגע, אבל זו לא השנה בהכרח היא זו שמשוגעת…

פורים קטן והשנה המשוגעת

התגלית האחרונה, נכון לעכשיו, היא זו העוסקת בפורים קטן ובשנה המשוגעת (מעוברת בלבד).

והנה מסתבר כי ברוב השנים, פורים קטן חל בפרשת כי תשא. השנה היחידה בה פורים קטן חל בפרשה אחרת – פרשת תצוה – היא בשנה המשוגעת (מעוברת בלבד).

יש הגיון וקשר לכך שפורים קטן יחול בפרשת כי תשא. פרשה זו עוסקת בחטא העגל ובסליחה של הקב"ה לעם ישראל. סליחה זו ניתנה ביום הכיפורים. ביום זה סלח הקב"ה לעם ישראל, וניתנו הלוחות השניים. סליחה זו ביססה את היום הזה כיום סליחה וכפרה נצחיים לעם ישראל. והנה, "פורים – כיפורים" וראוי אפוא שפורים קטן, ככלל, יחול בפרשת כי תשא – חוץ מהשנה המשוגעת (המעוברת) שאז הוא חל בפרשת תצוה.

יהיו הדברים הללו, בבחינת נר זיכרון צנוע לבתנו תחיה שנקטפה מאתנו לפני 11 שנה , בכ"ו ניסן, 11 לעומר.

וכמאמר השיר של יהודה עמיחי ("לנו אין חיילים אלמונים") , אנא מכם, גם אלה שלא הכירוה, אנא אהבו אותה גם אחרי מותה.

מודעות פרסומת

פורסם ב-14 בדצמבר 2013,ב-Uncategorized. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: