ריאליה של העולם הזה | ישעיה שטיינברגר

ספר בראשית מתעלה מעל כל ספר אחר בדרך שבה הוא מדריך את האדם להתנהלות נבונה בחיי המעשה. הנאה ספרותית צרופה

לא אחת אני חוטא בקריאת ספרות קלאסית וישראלית, תוך השתדלות להתמקד בסוגה עילית, ומעולם לא הזדמן לידי ספר מעמיק, מרתק ומאתגר כספר בראשית עם רש"י, רמב"ן והמדרשים. ואין הכוונה בעוונותיי ללימוד תורה לשמה דווקא בקדושה ובטהרה אחר ברכת התורה. מדובר על הנאה ספרותית אינטלקטואלית צרופה שכל אדם אנין טעם עשוי להתבשם ממנה. אין כ"בראשית" במורכבויות ובתחכום בשום יצירה אנושית.

העוצמה, גם האמנותית, של הספר נובעת בעליל מהתמהיל המדהים של "שמים" ו"ארץ"; שירה א־לוהית נשגבה עם קטעים עמוקים וקשים לעיכול, מחד גיסא, ותובנות אנושיות עד שרטוט הפרטים הקטנים ביותר, שבהם נמצא הא־לוהים, מאידך גיסא. סיפור גדול מהחיים, מעורב בזוטות – אהבות, קנאות ושנאות במשפחה ובשבט; גורלות עמים וחזון העתיד משולבים בתיאורי ריאליה של העולם הזה עשויים ביד אמן.

בית ספר לספרות

   כשרעייתי ואני נפגשנו לראשונה, היא דיברה על דיקנס ועל ההומור המקברי שלו. סטודנטית לספרות אנגלית הייתה. ואילו אני טענתי כנגדה שבראשית עם רש"י "עושה בית ספר" לכל הספרות העולמית כולל שקספיר, צ'וסר, מילטון ועוד. אין מקבילה, טענתי, גם ברמה האנושית הארצית לסיפורי בראשית עם הפרשנות הקלאסית.

לדוגמה: מעשה בעקרה קדושה ומורמת מעם שכאשר סוף סוף נפקדה, השם שמעניקה היא לבנה הוא יוסף, משום שהוא עתיד "לאסוף" את חרפתה. עד שאין לאישה ילד, כותב רש"י, היא המואשמת בכל תאונה שבבית. אך משעה שמסתובב זאטוט בין סינרה וסיריה, היא כבר יכולה "להפיל" את האשמה עליו. הרי מדובר כאן בצדקת, שעליה נכתב בחכמת הנסתר "תיקון רחל"; על לידת יוסף הצדיק, לימים הדמות של משיח פוטנציאלי גואל ישראל! ואף על פי כן, בעיצומה של הדרמה לא נעלם גם ההיבט האנושי ההומוריסטי הפשוט המרכיב את הפסיפס המשפחתי המסובך.

לוי מקבל את שמו ישירות מהשי"ת (רש"י, בראשית כט לד), אבל לפי החזקוני יש הסבר הרבה יותר פרוזאי. לאה אומרת כשנולד: "הפעם יילווה אלי אישי". עם שני בנים יכולה עוד האמא להתמודד; אחד על יד ימין והשני על שמאל. אבל כשבא לעולם בן שלישי, הבעל כבר חייב להתגייס לעזרה.

כיוצא באלו הן הקנאות והאהבות המרכיבות את יחסי האחים, הנשים והפילגשים הצרות בבית אברהם ולימים אצל יעקב ועוד כיוצא באלו. אין פרשיות אלו משולות חלילה לטלנובלה שעוסקת בדברים של מה בכך. מדובר כאן במעשים פשוטים שבמעמקים הם סימנים לבאות. ועם זאת, גם הממד המציאותי "חי ובועט". לא מדובר בהגיוגרפיה ובמנטרות בלבד. יופייה של רחל הוא כפשוטו וכמדרשו. מכוחה גם בנה מוצא חן בעיני הכול. "בניה של רחל" הוא מושג יסוד בגאולת ישראל בעתיד בחינת משיח בן יוסף שב"הספד בירושלים" של הראי"ה קוק. ועם זאת, אין הכתובים וחז"ל מתעלמים ממעשה נערות של היתום המבריק, המדהים ביופיו, המפונק על ידי אביו.

תומאס מאן, חתן פרס נובל, מצטט ב"יוסף ואחיו" משורר פרסי קדום: אם כל היופי שבעולם היה מתרכז בכדור אחד, רובו היה עשוי מזה של יוסף. הנער המודע לנתוניו מתרברב בחלומותיו, למרות שמדובר בנבואות. גובה העיניים משתלב בגובה העולמות העליונים הגנוזים בפשט. טעם תחתון כרוך בטעם עליון.

כאשר חברי הכנסת מנאמניו היו מגיעים לבית הרב שך באישון לילה, מדווחים על נפתולי הפוליטיקה היומית ונועצים בו, קודם כול חקרם: האם אכלתם כבר ארוחת ערב? מסתבר שהוא למד מאברהם אבינו; הנסיקה לרקיע השביעי מתחילה מהאשל בבאר שבע.

וטרם דיברנו על הסגנון הפוסט מודרני, למשל, שברש"י ישן בתחילת פרשת וישלח. יעקב אבינו כביכול נוכח בקריאת התורה של סוף פרשת ויצא. הוא שם לב שהעלייה השביעית ארוכה מדי. ההקשבה לבעל הקורא ממלאתו פחד; איך יתמודד עם הרשימה הבלתי נגמרת של כל האלופים והצאצאים של עשו אחיו־אויבו. אינו נרגע עד שה"פחמי" הפיקח, נותן התורה, מבשרו; אל תירא יעקב, הכול אינו אלא "קש" (גימטרייה 400, כנגד 400 איש שמלווים את עשו אך נוטשים אותו בהמשך). בנך יוסף משול לניצוץ מהמפוח שלי. העוצמה המזויפת הזו תהיה בבוא היום למאכולת אש בשניות ספורות.

והרי יסוד פוסט מודרני עמוק נוסף שהתנסח על ידי מו"ר הרב יצחק הוטנר, שמופיע הרבה דווקא בספר זה (ואף הדוגמה האחרונה קשורה בו). ההבדל בין הפשט שבטקסט המקראי למדרש, הרמז והסוד מקביל להבדל בין התודעה לתת מודע; להבדל בין הגלוי לעין כול ובין הנסתר מתחת לפני השטח. לשון אחר; הצורה המבחינה בין הגלוי בתורה שבכתב ובין המופיע רק במדרש ובתורה שבעל פה חושפת מציאות דו ממדית, גלויה ונסתרת. לכן מעשי עבדי אבות מפורשים פעמיים במקרא לעומת גופי תורת בנים הנסתרת לפעמים ברמזים בלבד. הראשונים עשו רושם גדול בסביבה בשעתם, ואילו השניים היו זרם תת קרקעי השמור לעם הנבחר בלבד.

תמהיל של שמים וארץ. היום הראשון לבריאה, תנ"ך נירנברג, 1493

תמהיל של שמים וארץ. היום הראשון לבריאה, תנ"ך נירנברג, 1493

יהדות מעשית

הדיכוטומיה בין האנושי לא־לוהי שבספר, שורשה בחיבור שבין פתיחתו לחתימתו. "בראשית ברא" פירושו קולות וברקים הנשגבים מבינת בן תמותה. סיום הספר ופרשת ויחי מתארים אידיליה משפחתית עצובה, עדינה ומפויסת עם פטירת יוסף.

פרשת ויחי, האחרונה בספר, היא הסיכום המבני ההולם ל"בראשית" כולו. למרות הברכות – נבואות עתידיות מכוננות לשבטי ישראל – רובה עוסקת בחוויות פרטיות נוגעות ללב. התחלתה בהתנצלות האב המוטל על ערש דווי המתוודה לפני בנו המלך. יעקב משתף את יוסף בתחושותיו האינטימיות ביותר, באהבה העמוקה שרחש לאמו, ואף על פי כן לא קברה אלא בדרך, בצורה שאינה מכבדתה דיה. הפרשה מסתיימת בקול דממה דקה. המלך הכול יכול כמעט, יוסף, אינו יורד מהבמה בלוויה ממלכתית כדמות היסטורית שהצילה את מצרים והפכה אותה לאימפריה האדירה שניקזה אליה את כל כוחות העולם העתיק. הוא נפטר כאדם פרטי בחיק משפחתו האוהבת וזוכה לנחת יהודית אמיתית. מגדל אף דור רביעי על ברכיו.

שלושה עסקו בהקדמותיהם בהגדרת ספר "בראשית" ותפקידו. הרמב"ן רואה בו בסיס להוראת יסודות האמונה. לרש"י הוא מהווה הצדקה משפטית של אחיזתנו במולדת. אלמלא היא אין מקום להחלת חוקי התורה. ואילו הכיוון של הנצי"ב מתמקד באדם הפרטי ובמידותיו. בהקדמתו ל"העמק דבר" הוא מסביר שהכינוי "ספר הישר" מלמד שהאבות הקדושים נהגו בישרות; התהלכו בשביל הזהב ששורטט על ידי הרמב"ם בשמונת פרקיו ובהלכות דעות שלו.

כולם צדקו; אך לטעמי דווקא גישת הנצי"ב מיטיבה להדגיש את העיקר. המורכבויות הרבות ביחסי אנוש הממלאות את דפי הספר והפתרונות האציליים והחכמים המוצעים על ידי האבות הקדושים והנלווים אליהם – הם הליבה. המסע האפי הארוך שזור הקשיים והניסיונות העצומים מגיע לקצו עת יעקב, השלישי והנבחר שבאבות, מביא את משפחתו לחוף מבטחים. אולי לא פיזי אך בוודאי ערכי ומוסרי. יעקב אבינו בא שלם, ברמה הרוחנית. הוא ממשיך ללוותנו כחי, לא כמת השייך לעבר.

משק כנפי ההיסטוריה נשמע על כל צעד ושעל ב"בראשית" ובפירושיו־מדרשיו. אך באותה עת הוא יורד לרזולוציות המעצבות לימים יהדות מעשית, חכמה ונבונה להפליא השורדת חרף כל הקשיים גם בזכות נתוני הפיקחות הנרכשים כאן.

להלן דוגמאות אחדות של התנהלות חכמה: יעקב נותר בשביל פכים קטנים כי הם יקרים לו. הוא השקיע בהם ומתחבר להם שהרי שום דבר לא בא לו בקלות. אברהם יוזם פרדה מלוט, להקדים רפואה למכה, למנוע מתחים מיותרים. ואילו יצחק, למרות אהבתו לעשו, הבן הבעייתי שניתן לחנכו ולקרבו רק בהפניית מרצו לציד ולפעלתנות מעין ספורטיבית בטבע, גם מכיר בסכנות שבהתנהלותו הפראית והאלימה.

הדרכה צמודה

התורה, במיוחד בספר הראשון המכונן, לעולם אינה מטייחת בעיות כואבות. לא רק הרשעים שצצים בתחילת הבריאה, אלא גם אבות האומה ואמותיה הטועים לא נמלטים מביקורת. הרמב"ן לא מהסס למתוח אותה על שרה שמתעמרת בהגר יותר מדי. לכן אנו סובלים עד היום מישמעאל, הוא מסכם. ואילו יעקב נענש מידה כנגד מידה כשלאה מערימה עליו. כשהוא נוקט דרך של התרפסות יתרה כלפי אחיו, לדעת הרמב"ן, גלות ארוכה באה על בניו.

אין כאן רק כללי היסטוריוסופיה, מעשי אבות סימן לבנים. יש כאן גם הדרכה צמודה להתמודד עם אתגרי העולם הניצבים בפני כל אדם ובוודאי אישים משכמם ומעלה. מכאן הביקורת הבונה יחד עם הייעוץ לתושייה ולפיקחות בכל הזדמנות. תובנות אלו לא פחות חשובות מהזרמים הפנימיים העמוקים הפועלים מתחת לפני השטח לעיצוב עם סגולה.

מכל הטעמים האמורים הספר הזה הוא הבולט בין החומשים אף ברמה הטכנית. יהודה קיל חישב ומצא שהוא מהווה קרב לשלושים אחוזים בכמותו לעומת שאר ארבעת הספרים בחומש. הוא גם מכסה את רוב תקופת אלפיים השנה מהבריאה ועד סיום ספר דברים. לדעתי הוא גם קובע מסמרות בקיום היהודי, הן ההיסטורי והרה הגורל והן הפשוט והארצי, בארץ ישראל. הוא החומש היחיד שחלקו הניכר מתרחש במולדת. חיי האדמה וההתערות בה יחד עם המושגים הנעלים מגיעים דווקא כאן למיצוי.

ספר בראשית, על מדרשיו ופרשניו, הוא הבסיס לכל גוני הקיום האנושי. אף מצוות בני נח מקומן כאן. הפרט והכלל שולטים יחד על ההתרחשויות. מסיבה זו מצא הגר"א את כל העתיד, אף דינים שיופיעו בהמשך החומש, כבר מרומז בספר זה. חבל שהנוער הנבוך בארץ, גם בין חובשי הכיפות (אף השחורות), אינו מודע דיו לאמור. שאלמלא כן היה עוסק בו הרבה יותר גם בכמות וגם באיכות.

הרב ישעיה שטיינברגר הוא ר"מ בישיבת הכותל ורב שכונות רמות שרת, דניה וגבעת הולילנד, ירושלים

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י' טבת תשע"ד, 13.12.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-13 בדצמבר 2013, ב-גיליון ויחי תשע"ד - 853 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: