המשפחות (והדרמות) הדומות זו לזו | חיותה דויטש

יחסים משפחתיים, בעיקר בעייתיים, הם חומר מצוין ומושך קהל לדרמות. לפעמים, 
בחיפוש אחר תיקון עולם, יכולה הדרמה להיות בשירות המשפחה

 ביזנס ופלז'ר, עבודה ומשפחה – יודעי דבר ממליצים לא לערבב אותם יחד. תסריטאים מקצועיים, לעומת זאת, מקפידים לעשות את ההיפך: דרמה טובה, הם יודעים, יש בה התנגשות בין כוחות, וככל שהכוחות קרובים זה לזה כך עוצמת ההתנגשות גדלה.

סדרת סיפורי יוסף ואחיו שהשבת מגיעה לתחנתה האחרונה בספר בראשית היא דוגמה לא רעה לעיקרון הזה. "הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך?", נזף בו אביו לפני שתי פרשות, והתורה, והקב"ה, עונים בפרשתנו: אכן כן, בוא תבוא, ממש בסוף ימיך תגיע למצרים שבה שולט בנך שלטון בלי מצרים, ותשתחווה לו: "וישתחו ישראל על ראש המטה". השתחוויה זו אינה רק הכרה בכוחו של יוסף, ובכוח חלומותיו, אלא גם הרכנת ראש של התנצלות על השליחות ההיא לשכם וכל שאירע בעקבותיה. העובדה שהעימות הסבוך והמורכב הזה מתרחש בתוך משפחה אחת מעניקה לו איכויות שלא היו לוֹ, לוּ מדובר היה בזרים גמורים או אפילו שכנים.

בהוליווד למדו תנ"ך. שם יודעים היטב שכששני מדענים מנסים להציל את העולם ממשהו, או כששני שוטרים רודפים אחרי אסיר מסוכן המפיל חיתתו על העיר, מוטב שיהיו ביניהם קשרי עבר מורכבים – בעל ואשתו, הורה וילד, אח ואחות שנטשו זה את זה מסיבות שונות ומשונות. קשרים אישיים־משפחתיים מעצימים דרמות, קונפליקט פנימי חזק מקונפליקט חיצוני. בסרט ההוליוודי המצויר והאהוב "נסיך מצרים" השכילו היוצרים לעשות שימוש מושכל בעובדה זו, והפכו את משה ללוחם חופש הנאבק לא רק בשליט עריץ ורשע אלא באחיו החורג, שגדל עמו באותו בית ממש.

סדרת הפעולה הדרמטית החדשה "הרשימה השחורה" משתמשת באותו גימיק. בתחילת הפרק הראשון שלה מסגיר את עצמו הפושע ריימונד רדיקטון ("רד"), לידי האף.בי.אי. ובידו נדוניה: רשימת מבוקשים שאותה אסף במשך השנים שבהן היה הוא עצמו מבוקש־על. הוא מוכן לנקוב בשמם ואף לספק את דרכי הגישה אליהם, אבל יש לו תנאי: בת שיחו היחידה, אשת הקשר מולו, תהיה אליזבת – סוכנת חדשה, הפוסעת את פסיעותיה הראשונות בסוכנות. למה דווקא היא, שואלים את עצמם בכירי הסוכנות המתוסכלים, והתשובה לכך ניתנת עד מהרה: רד הוא אביה הנוטש של אליזבת. מעתה היא, יחד עם אנשי הסוכנות כולה, יעברו אצלו סדרת חינוך שבמהלכה הוא ילמד אותה, ואותם, לראות את המציאות מבעד לעיניהם של פושעים וכך להיטיב ללכוד אותם. כך או כך, אין ספק שהחלק המעניין בסדרה לא יהיה לכידת הפושעים אלא מערכת היחסים המוזרה והמורכבת שתלך ותיווצר לאורכה בין הבת לאביה.

החלק המעניין הוא לא לכידת הפושעים, אלא מערכת היחסים המורכבת בין הבת לאביה. מתוך "הרשימה השחורה"  באדיבות יס

החלק המעניין הוא לא לכידת הפושעים, אלא מערכת היחסים המורכבת בין הבת לאביה. מתוך "הרשימה השחורה" באדיבות יס

בידור בשירות החברה

וישנה גם תופעה הפוכה בתכלית, ותמימה כפי שרק טלוויזיה אמריקנית יכולה להיות – שימוש בדרמה כדי לתקן ולפתור בעיות במשפחה האמריקנית. המילה "לתקן" לא נפלטה בטעות ממקלדתי. אמריקנים אוהבים לתקן ומניעת התפוררות התא המשפחתי היא בהחלט אתגר ששווה להשקיע בו כמה עשרות מיליוני דולרים (לשקם את הנזקים הנלווים – עולה יותר!).

זיק וקמיל ברייוורמן הם זוג בגיל העמידה. הוא איש של עבודות כפיים, היא עקרת בית שעם התרוקנות הקן חזרה לאהבתה הראשונה – ציור. מערכות היחסים בין ההורים זיק וקמיל לילדיהם ולבני זוגם – ושבין אלה לילדיהם שלהם – מהוות את חוט השדרה של הסדרה "הורים במשרה מלאה" (ובאנגלית בפשטות Parenthood).

הסדרה כשמה כן היא, מתארת דילמות הוריות ומשפחתיות בכל גיל ומצב. מציאת איזונים בין משפחה לעבודה, בין זוגיות למשפחה המורחבת, בין רצונות פרטיים לצרכים משפחתיים. התמודדות עם מחלה, עם פיטורין, עם גיל ההתבגרות, עם קשיי למידה של ילדים, עם פערים בין אחים. כל החבילה. במקום להפוך את המשפחה לכלי דרמטי, עושה הסדרה את ההפך: משתמשת בכללי הדרמה כדי ליצור סדרה שתעזור למשפחות אמיתיות להתמודד עם בעיותיהן.

ארבעת ילדיהם של זיק וקמיל הם שרה, אדם, קרוסבי וג‘וליה. לאדם ילד בעל תסמונת אספרגר, במהלך העונות חלתה כריסטינה אשתו בסרטן השד והחלימה ממנו, ג‘וליה היא עורכת דין מצליחה שלא הצליחה להיכנס להריון נוסף, אימצה ילד קשה־למידה ופוטרה מעבודתה. בעלה ג‘ואל, שעסק בעבודות הבית, חזר לעבוד במשרה מלאה. בעונה החמישית המשודרת כעת הם נתקלים בבעיות זוגיות שהוליד המצב החדש ביניהם.

הסדרה נוגעת בחומרי החיים האלה בחמלה ובתבונה, מראה חולשות אבל גם מציגה פתרונות, ללא מורא וללא פחד. הטלוויזיה האמריקנית אינה חוששת להפוך לדידקטית או למכוונת מטרה פטריוטית־חינוכית כזו או אחרת ובעבר כבר סיפרתי במדור זה על סדרות דרמה בידוריות־רווחיות שמונעות מצרכים חברתיים, כגון כאלה העוסקות במשפחות אנשי צבא הקבע, בבעיות של חירשים ובהעלאת הדימוי העצמי של אנשי משטרה.

*

כזכור, גם הדרמה המשפחתית המקראית נועדה לחנך, וזאת היא עושה גם אם בדרך לשם היא נוקטת דרך ספרותית משובחת, עקיפה ומחוכמת: בסוף פרשת ויחי, משכל יעקב ידיו בברכו את אפרים ומנשה נכדיו. אני לא מכירה אנשים רבים שכשהם מגיעים לפסוקים הללו לא תופסים ראשם בייאוש, ולוחשים “שוב?“. חז“ל, בניסוחם החד והקולע, אמרו זאת במפורש: “לעולם אל ישנה אדם בנו בן הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים“ (בבלי שבת י, ב).

 הורים במשרה מלאה עונה חמישית, יס דרמה

הרשימה השחורהיס אקשן יום ראשון 22.00

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י' טבת תשע"ד, 13.12.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-13 בדצמבר 2013, ב-גיליון ויחי תשע"ד - 853, לפנאי ולפנים - חיותה דויטש ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: