עזרה לחיים | רבקה שאול בן צבי

בעידן שבו החיים הופכים ליותר ויותר מורכבים, ספרי הדרכה איכותיים הם נכס חשוב. שלושה ספרים מקוריים בתחומי הנפש, המשפחה והבריאות מלמדים איך לחיות נכון

 חמש מתנות למוח

ערן כץ

מודן, 2013, 314 עמ'

.

זוגינומיקס

איך לחשוב כמו כלכלנים ולשפר את חיי האהבה, הנישואים ושטיפת הכלים

פולה שומאן וג'ני אנדרסון

מטר, 2013, 267 עמ'

.

השיטה-הסודיתהשיטה הסודית

100 כללים פשוטים לאכילה בריאה

רחל טלשיר

כתר, 2012, 222 עמ'

המורכבות שבחיי האדם המודרני היא בלתי נסבלת, טורדנית ומעיקה. נוח הררי כותב בספרו המופלא "קיצור תולדות האנושות" שחיי האדם מתווכים על ידי חפצים. ואם הדבר נכון לגבי כל האנושות בראשית התרבות, קל וחומר לגבי תקופה שבה מתקצרים הדורות מדי חמש שנים לערך, וטכנולוגיות חדשות שנועדו להקל עלינו מכבידות עד אין קץ. ההומו סאפיינס הפוסטמודרני צריך לשלוט במיומנויות אינספור, החל מצחצוח שיניים נכון שעשוי למנוע דלקת אימתנית וניתוח, וכלה בנהיגה במכונית ושליטה ברזי המכשירים החדשים. תוחלת החיים הגבוהה תובעת שמירה מתמדת על יכולות גופניות ונפשיות שבלעדיהן קשה לקיים חיים סבירים.

אך מעבר לחפצים, אי אפשר כלל לשרוד ללא היכרות אינטימית עם קודים חברתיים, מוסכמות. אינספור מיומנויות נדרשות כדי להסתדר עם חברים לעבודה ו"בוסים", או לממש מטרה מקצועית; ואם את אישה, ואפילו אישך "גבר חדש", קל וחומר אם אינו כזה, עלייך לנהל באופן וירטואוזי יום עבודה מורכב. איך מתנהלים בתוך המבוך? היכולת ללמוד מאבותינו ירדה פלאים, ואנו נעזרים בחברים וחברות, בגוגל, במאמנים אישיים וגם בספרי הדרכה למיניהם.

אינני שותפה לפוזה של הזלזול. אני מכירה אנשים שכל חייהם התלבטו בבעיות של ארגון החיים, ומצאו תקנתם בספרי הדרכה ראויים. וזאת דוגמה אחת מני רבות. גם אינני שוללת ספרי "עידן חדש" כאשר הם אינם הזויים ומסוכנים. שומר נפשו ירחק מאשפה פסיכולוגית, שמזהים אותה לפי מוזרותה המופלגת. כללית, אני מעדיפה ספרים שמסתמכים על ידע מדעי־מחקרי והופכים אותו לשיטת עבודה פשוטה ומעשית בסגנון שווה לכל נפש. אלה הספרים שלפנינו, שכל אחד מהם יוצא דופן במובן כלשהו.

המושך בחוטים

הכי מיוחד וססגוני הוא "חמש מתנות למוח" מאת ערן כץ, מחבר ידוע של ספרים פופולריים שתורגמו לשפות רבות. את הספר הזה קניתי בעקבות היכרותי עם שני ספרים קודמים שלו: "סוד הזיכרון המצוין" ו"סוד המוח היהודי" שהרשימו אותי מאוד בזמנם. הספר מתפזר בין נושאים רבים המאוחדים על ידי עלילה משונה והזויה אך מבדרת מאוד: תיאור הרפתקאותיו של פרופסור ישראלי הנקלע למסע אזוטרי יחד עם סטודנטית מצטיינת, ושניהם מונעים על ידי אישה מסתורית שזהותה אינה ברורה. על הסיפור הזה מורכבות תובנות רבות בדומה לחוט עבה שעליו תלויים מיני חרוזים בגדלים וצבעים שונים.

מכנה משותף נוסף למתנות הוא חכמת המזרח הרחוק המתבטאת בעצות השונות, וממוזגת גם בחכמה יהודית ומערבית־מחקרית. חמש המתנות למוח אינן מעור אחד, אך עדיין הן מתנות רצויות, כמו למשל: היכולת למחוק זיכרונות, למנוע טעויות, לכבוש את היצר לממתקים, לשכנע ולפתות אחרים לעשות את רצונך ולהבין מדוע שמלה לבנה עם פרח אדום, או מפה כחולה עם פרח לבן, מרשימות יותר משלל עדיים, לפי תורת האסתטיקה היפנית הנפרשת לקראת סוף הסיפור.

הדמויות בסיפור הרקע סובלות מזיכרונותיהן המעיקים או משכחה בלתי רצויה, ונדרשות על ידי הדמות המושכת בחוטים לגלות את הדרכים להתגברות על משא העבר. וכך אנו נחשפים לשיטות מרשימות העשויות לסייע לנו בהתגברות על ירושות העבר הנפשי. ואני תוהה האם באמת כדאי למחוק את זיכרונותינו הרעים או לעוות אותם לזיכרונות נסבלים יותר כמתואר בספר.

הזיכרון הוא הטריטוריה המובהקת של עולם הספרות, ואם תשאלו את אדמונד דה־ואל ("הארנבת בעלת עיני הענבר") או את פרוסט ("בעקבות הזמן האבוד") אין ספק שהם יסרבו בכל תוקף לוותר על אבני הבניין של יצירותיהם. אבל הזיכרון הוא גם הטריטוריה של הפסיכולוגים, העמלים על נטרול מוקשי האירועים הטראומתיים, ויש דברים בחיים שאם אין שוכחים אותם נגרם סבל קשה מנשוא. לכל הסובלים מזיכרונותיהם הבלתי מוצלחים, מציע המחבר להיעזר בטכניקות להקהיית הסבל שמקורן בחכמת המזרח. ניתן גם למנוע את חדירתם של זיכרונות לא טובים בהווה, וכן לשתול זיכרונות טובים בלב הזולת, על ידי מעשים קטנים של חסד.

בפרק על מניעת טעויות משורטט האויב הגדול של החלטותינו והוא האגו. לפני שנים נכתב בעיתון על חייל שהתלונן על כאבי בטן קשים. הוא הופנה לחדר מיון והרופא החליט להתעלם מתלונותיו ולא שעה לתחנוניו. בסופו של דבר התגלתה מחלה קשה ובלתי הפיכה שאפשר היה לעצור אותה בשלביה הראשונים, אילו רק היה הרופא מוכן להתעלות מעל האגו הנפוח שלו, ולהתייחס לתלונותיו המוצדקות של החולה. למרבה הצער, אירועים כאלה נפוצים בכל תחומי החיים ומביאים נזק לעתים למיליוני אנשים, כמתואר בספר שלם שמוקדש לנושא זה והוא "אגונומיקס" שכבר נסקר במוסף זה.

ובכן, לנטרל את האגו, להחליט במהירות ובחכמה, על סמך נתונים מעטים ובפרק זמן קצר; להיעזר באינטואיציה אך להעדיף מידע מדויק; לעקוף את החשק לממתקים משמינים אך באופן מתון שגם מאפשר ליהנות מהחיים בלי רגשי אשמה, ולהתנהל באופן מאוזן ותבוני. שני פרקים מרשימים עוסקים בכל אלה ובעניינים נוספים. בהמשך מוקדש פרק שלם לדרכים להטות את לב הזולת לטובתנו, במיוחד בתחום המסחרי – סדרה של טיפים שווים, שהסתייגותי היחידה מהם נובעת מהממד התחבולני והדיפלומטי שלהם, אבל לא מזיק לדעת אותם.

בפרק על אודות היופי אנו לומדים שסימטריה, פשטות, ניגודים, דפוסים צפויים ובידוד של עצם כלשהו מאפשרים את יצירת היופי. כמובן זוהי השקפת עולם יפנית השונה מהמורכבות האסתטית של האמנות המערבית לתקופותיה, וכמובן אין יומרה לשקף את כל האסתטיקה היפנית אלא רק לטעום ממנה. השורה האחרונה: הספר מהנה מאוד, מעורר מחשבות ומלמד דברים חדשים. מומלץ בהתלהבות.

טכניקות להקהיית הסבל שמקורן בחכמת המזרח. הודו, 2009  צילום: פלאש 90

טכניקות להקהיית הסבל שמקורן בחכמת המזרח. הודו, 2009
צילום: פלאש 90

חשיבה מקורית

ומחכמת המזרח ל"זוגינומיקס" המערבי בתכלית, המבוסס על מחקרים למיניהם, ראיונות וסקרים. מתברר שיש עקרונות כלכליים שעובדים לטובתנו או לרעתנו בכלכלה המסובכת של חיי הנישואין, כמו למשל תמריצים שמוכיחים את עצמם כאשר הם מתרעננים מפעם לפעם ואינם מוגזמים; כמו חלוקת עבודה שאינה שואפת לשוויון פמיניסטי זעום עפעפיים אלא מתאימה עצמה ליכולות ולרצונות האישיים.

קסמה לי מאוד הגישה המעשית, צלולת המחשבה, האנטי־רומנטית במהותה. למשל, הרעיון שצריך לפעמים לוותר לא כי אנו טובי לב, אלא כי משתלם לוותר על משהו כדי להשיג דבר חשוב ממנו. חשבונאות במיטבה. או למשל עניין הבועה, מושג כלכלי שמציין מצב של סחרור, הצלחה מיוחדת. משהו הלך לנו ואנו מרחפים בגבהים וחושבים שהמצב הנהדר הזה ישרוד לעד, שהמניה תנסוק ותנסוק, ובנישואין, שהבעל ימשיך לעולמים להיות המחזר הנלהב, והאישה תמשיך לעולמים לשאת אליו עיניים מעריצות. ותישאר מתוקה כמו בהתחלה. אבל מי שחי בבועה חדל להיזהר ועושה שגיאות, ואז הדברים מתחילים להשתבש עד כדי קטסטרופה. אז איך מונעים בועה? איך יוצאים מבועה? הספר עוזר בשמחה, ונראה לי שאפילו עצם השימוש במושג כבר עוזר לזהות מציאות.

ב"זוגינומיקס" מופיעים המוני מושגים יחד עם דיאגרמות כלכליות, כאשר הנושא לאמתו של דבר אינו כסף אלא יחסי אישות, עבודות הבית, השקעה בעבודה ובילדים ועוד ענייני נישואין אופייניים. מופיעים מושגים מפחידים כמו "מחזור כלכלי", "פתרון קינסיאני", "הטיית אישור", "הרס יצירתי" ו"לולאת משוב", ועדיין – פרקי הספר מרתקים. החלת חשיבה קרירה וצלולה על תחום שמייצר המון דרמות היסטריות היא ללא ספק מרעננת. הדבר גם מאפשר פיתוח פתרונות יצירתיים לבעיות, כפי שמומחש בעשרות סיפורים בספר.

חכמת ההימנעות

ומכאן לספר פחות יוצא דופן אך מיוחד באופן שבו נושאי בריאות ומוסר מורכבים ומתמצים למאה כללים פשוטים. רחל טלשיר, שריפאה את עצמה בעזרת תזונה טבעונית וכתבה על כך ספר, פורשת לפנינו ארבע שיטות מצוינות ושיטה חמישית שהיא הסינתזה האישית של הקורא.

הרבה נכתב על טבעונות ועל בריאות בכלל. נושאים אלו צפים ועולים לא מעט לנוכח מספר הולך וגדל של חולים במחלות כרוניות ובמחלות חשוכות מרפא לצד העלייה בתוחלת החיים שיוצרת בעיות חדשות. קיימים בשוק ספרים מעולים, אך חלקם קיצוניים מכדי לסייע לאדם הממוצע, השבוי בהרגליו. רחל טלשיר ממתנת את הנושא בלי לוותר על עיקריו. היא פורשת המון אינפורמציה בגישה עניינית ופשוטה, ובסגנון בהיר וצלול.

חושב לציין שנוכח מיעוט המידע ואף האנטי־מידע שאליו אנו חשופים, יש חשיבות לספרים שחושפים עובדות נסתרות. הנה דוגמה אקטואלית: כולם היום יודעים לדקלם ששומן טרנס הוא מסוכן, זאת במיוחד לאור האיסור בארצות הברית. אבל בספרי העזרה העצמית מהזן הטבעוני נכתבו האזהרות כבר לפני עשרות שנים, כאשר הממסד הרפואי לעג לתובנות שלא עברו דרכו.

אבל הספר הזה אינו מהסוג המטיפני. הוא מתאפיין בנימתו הסובלנית: אין שיטה אחת. יש כמה. ולכל אחת המוקדים שלה ואולי גם נקודות התורפה שלה. בין השיטות מתוארת גם השיטה המצפונית והאקולוגית המתייחסת לכדור הארץ ולבעלי החיים. וגם כאן אין נימה קיצונית אלא שידול רך: לא תפסיקו מיד לאכול בשר, אלא לצמצם, להימנע, להמעיט פה ולהמעיט שם. גם בהקשר בריאותי וגם בהקשר מוסרי. המחברת יודעת שלאדם הרגיל קשה מאוד לשנות את אורחותיו, ולכן היא נמנעת מאמירות גורפות בתחום המוסרי כמו בתחום הבריאותי: "אין מתכון מנצח שמתאים לכולם". הרוח המתונה השורה על הספר הופכת את המלצותיו לאפשריות.

הפרקים עשויים להתאים לכל מיני סוגים ורמות של שוחרי בריאות, אך נראה לי שהפרק הקרוי "שיטת צום סוכר" הוא הרלוונטי ביותר לרוב הקוראים. יפיקו ממנו תועלת רבה אומללי הדיאטות למיניהם שאינם מבינים למה הם חוזרים ומשמינים למרות שעשו כל מה שאמרו להם. בפרק חושפת המחברת את אחת הסיבות החשובות לכישלון הדיאטות – הסוכר. יש המון מידע על סוכר גלוי וסוכר נסתר ועל כל מיני שטויות בתחום כמו העדפת הסוכר החום על פני הסוכר הלבן. מה שהכי מעניין ומעשי בפרק הוא המתכונים למאכלים מתוקים שאין בהם סוכר, ולא דבש, ולא אגבה, ולא ממתיקים. מה שיש בהם הוא פשוט, קל ומלבב, ומומלץ לכל המנשנשים למיניהם שהם למעשה כולנו.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ב' טבת תשע"ד, 6.12.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-6 בדצמבר 2013, ב-ביקורת ספרים, גיליון ויגש תשע"ד - 852, עיון ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: