תורת הסוד | חיותה דויטש

סודות הם עול מעיק שסופו להתפרץ. האנרגיה האצורה הזאת מסוגלת להניע עלילות וסיפורי חיים, מסיפור יוסף במצרים ועד סודותיהם של ידועני קולנוע

הנה הצעת אלטרנטיבה: יוסף מסתיר את חזיונותיו ולא מספרם לאחיו, מתפתח בנחת בבית אביו, מקבל אחריות על ניהול הבית והמשק, הכול נראה מצוין, מצרים רחוקה מתמיד. מה באמת היה קורה לו היה יוסף נוהג כאביו, ו"שומר את הדבר בלבו"? האם הייתה ההיסטוריה הישראלית־מקראית משתנה לבלי הכר? כנראה שלא. טיבם של סודות לפעפע ולהתפרץ. אם לא בדרך זו אז בדרך אחרת, על פי רוב גרועה יותר.

יום אחד בסעודה משפחתית, אחרי שהיטיב יוסף לבו ביין – הסוד מתגלה. "המשל תמשל בנו אם מלוך תמלוך עלינו?", מתפרצים אחיו בכעס. התוצאה ההכרחית: מרד ושבר בבית יעקב. הפעם הנוטשים הם עשרת הבנים. עורקים בעצמם למצרים, מתערים בתוכה ממש, לא בארץ גושן, משנים שמם ומסתירים את לשונם בלי לפתור חלומות של אף אחד. בכנען נותר לו יעקב לבכות את אבדן חזון שנים עשר השבטים וחורבנו על כתפי שני בניו הנותרים.

כדי לשמור סוד נדרשת אנרגיית הסתרה עצומה, דרוש חיפוי העשוי מחומרי שקר. האמת המפעפעת מתחת לכיסוי היא הר געש המבקש להתפרץ, וכל המתח הזה מוביל לפיצוץ בלתי נמנע כאשר לבת־האמת תתפרץ בסופו של דבר. הספרות והדרמה לדורותיהן יודעות זאת היטב.

בסרט סודות ושקרים (1996) של הבמאי הבריטי מייק לי מסתירה אם מילדיה סוד ענק. בצעירותה ילדה תינוקת ומסרה אותה לאימוץ. יום אחד זו תופיע, ומעתה תצטרך המשפחה כולה להתמודד עם הסודות שנחשפו. גיבור סדרת הדרמה החדשה ריי דונובן עובד בהסתרת סודות. תפקידו הרשמי הוא לפתור בעיות מביכות שצצות בעולם ידועני הקולנוע, להסתיר את האירועים הבעייתיים ולחפות עליהם במסווה שקר כלשהו. בעבודה זה מצליח לו, מה שאין כן בחייו הפרטיים: דונובן אוסר על אשתו וילדיו לפגוש את אביו ולקיים כל סוג של קשר איתו. הוא מסרב לספר למה. הסב הנ"ל השתחרר זה עתה מבית הסוהר, אבל ברור לכולם שזו אינה הסיבה. משהו קרה שם בעבר שחולל את הנתק הזה, ולאורך הסדרה כולה אותו "משהו" מפעפע בסתר, מניע את התנהגותו של דונובן, מעכיר את חייו ומסקרן את צופיו.

כדי לשמור סוד נדרשת אנרגיית הסתרה עצומה. מתוך "ריי דונובן"  באדיבות יס

כדי לשמור סוד נדרשת אנרגיית הסתרה עצומה. מתוך "ריי דונובן"
באדיבות יס

בעונה הרביעית של סדרת המשטרה הקנדית רוקי בלו, המשודרת בימים אלה, מסתירה אחת השוטרות את מחלת הנפש שלה מאנשי הצוות שלה ובעיקר מבן זוגה. הסוד הזה, לצופים אין ספק בכך, הוא אקדח טעון המבקש להתפקע, ואין ספק שאכן יתפוצץ לו במערכה השלישית, אם לא קודם לכן. סוד הוא אנרגיה שלילית, אבל אנרגיה – דלק וקיטור המניעים רכבות של עלילות וחיים.

עונש ההפרה

בימי הביניים קידשו את הסוד, והצניעו מידע פילוסופי ותיאולוגי בדרכים אזוטריות. מדובר בתרבות ששלטה בה הגישה האליטיסטית – לא כולם ראויים לשמוע, לא כולם יבינו. דברים השתנו מאז: התהפכה הפירמידה, סודות והסתרתם הפכו פחות ופחות רצויים, אבל גם בעולם המקדש את החשיפה הבריאה, וסולד מהסתרות ותככים המתבשלים בחדרי חדרים, יש מקום לקיומו של סוד. ישנם דברים שמטבעם נועדו להיאמר בסתר, בפורום מצומצם, כסודות מדינה, תכנוני מדיניות וכדומה, וגילויים מהווה בגידה. באחד הפרקים האחרונים בסדרת הדרמה הדנית ממשלה, מגלים חברי המפלגה החדשה שמידע אסטרטגי סודי דולף ליריב. הסגרת סוד מתוך המעגל הפנימי החוצה פירושה בגידה בנאמנות ובשייכות. רב אמי, במסכת סנהדרין (לא ע"א), גירש מעל פניו תלמיד שעל פי השמועה גילה דבר מה שנאמר בסתרי בית המדרש אחרי עשרים ושתיים שנה! העונש על הפרת האינטימיות הבית מדרשית הוא עונש טבעי – שכן בעצם גילוי הסוד לתועלתו ולמטרותיו הראה התלמיד שאינו שותף לאותו מעגל פנימי.

היכן עובר הגבול בין מה שראוי להסתירו למה שלא ראוי? הנשיא ברטלט בסדרת הטלוויזיה האמריקנית הבית הלבן מסתיר לא רק מבוחריו אלא גם מאנשי צוותו הקרובים אליו מחלה כרונית קשה. סוד זה עולה לו כמעט בתפקידו, ומשמש מניע דרמטי חזק במיוחד לאורך כמה עונות.

שמחת ההתרה

אין שמחה כשמחת ההתרה. שמחה דו צדדית – המצפין והמגלה שניהם כאחד שמחים. בעוד פרשותיים יבכה יוסף משמחה על שסוף סוף התגלה סודו ואחיו ידעו את האמת. "מי גילה רז זה לבניי", אומר הקב"ה במדרש הידוע ומתקשה להסתיר שמחתו בגילוי הרז הזה. אלמלא הייתה קיימת החידה מלכתחילה, לא הייתה נולדת השמחה שבפתרונה. זה הצד השני של הסיפור – אנשים שונאים סודות אבל אוהבים חידות. כל חידה היא סוד קטן.

הספר המשעשע חידת סמירנוב מבוסס כולו על סוד שמצפין עצמו בתוך חידה. בפולין לפני מאה שנה ברח חתן מכלתו והשאיר תנ"ך ובו רשומה חידה. פתרון החידה הוא גם פתרון בריחתו. בריחתו שוברת את לב אביו ומפרקת את החסידות. במשך השנים שעברו ניסו רבים לפתור את חידתו אך לשווא. גיבור הספר, בחור ישיבה לשעבר, האמון על פענוח טקסטים עתיקים ומשמעותם, יצליח במקום שכולם נכשלו. כדי לא לחשוף יותר מדי אומר רק שבעיניי סוד החידה עמוק מכפי שנראה לעין. פתרון החידה מגלה אמת שכוחה גדול מהפרשנות הנקודתית: אפשר לברוח מהקיים אל מקום טוב יותר. אפשר לבחור.

הסופר והמספר בספר זה חד הם. הסופר מסתיר את שמו ומתחבא מאחורי זהותו הבדויה של גיבורו – ספי אקוניס. סוד בתוך סוד בתוך סוד. בקטע נפלא מתאר "אקוניס" את געגועיו לסוג הלימוד הזה שיש בו שאלה לא פתורה, חידה, ושמחת מציאת הפתרון. את ההרגשה הזו, כשהקושיה בגמרא מתפענחת והדברים מתיישבים על מקומם, הוא מתאר כלחיצת יד הנשלחת אל הלומד ממרחקים – לחיצת ידו של התנא או של האמורא שדבריו סוף סוף הובנו. חופרי נקבת השילוח השומעים את הנקישות מהצד השני.

כי מהו העולם הזה אם לא מנהרת סוד גדולה אחת, קליפה של מציאות מסובכת שמסתירה סודות רבים, ובתוכם סוד הסודות ועילת העילות. גם החידה המשעשעת, ה"קליפתית" כביכול, שבחידת סמירנוב מלמדת שאפשר לעבור חיים שלמים ולהישאר על הקליפה. הספרות והאמנות מפליאות לתאר טיפוסים כאלה, שיעדיפו לחיות כך, עטויים בכיסויי כיסויים, ובלבד ששום דבר פנימי וסודי לא יקפוץ לו החוצה חלילה ויסדוק את המעטה הנוקשה שבו עטפו את עצמם. יש רגעים של מציאות שבהם הסודות פשוט מבצבצים החוצה ומתחננים אלינו שנלקט אותם. ויש רגעים הפוכים, שבהם המציאות עצמה מתקשה ונאטמת, או אז נקראים אל הדגל משרתיה הנאמנים: חכמי הדורות, גדולי הרוח, היוצרים והאמנים, שמקדישים את חייהם לקילופה.

—-

סודות ושקרים, מייק לי, בריטניה 1996

ריי דונובן (אן בידרמן) יס אקשן

רוקי בלו יס אקשן

חידת סמירנוב, ספי אקוניס, כנרת זמורה־ביתן, תשע"ג

 —

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ט כסלו תשע"ד, 21.11.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-22 בנובמבר 2013, ב-גיליון וישב תשע"ד - 850, לפנאי ולפנים - חיותה דויטש ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: