שירים 849; חוה פנחס כהן, מירה קדר

חוה פנחס כהן
עיר ומים

עִיר הִתְהַפְּכָה אֶל הַמַּיִם
חִפַּשְׂתִּי דַּרְכִּי בְּלִבָּהּ
קֶרֶס דַּיָּג מָשָׁה אוֹתִי מִתּוֹכָהּ
שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח שֶׁלֹּא אֶטְבַּע שֶׁלֹּא
אֵלֵךְ לְעוֹלָם שֶׁאֵין בּוֹ
עִיר נֶהֱפֶכֶת לִנְהָרָה.

——————–

מירה קדר
בִּרְכַּת הָרְאִיָּה

כָּל הַדֶּרֶךְ הָיִיתִי מִצְטַעֶרֶת מָתַי נַגִּיעַ
שׁוּב לְגוּשׁ עֶצְיוֹן וְאֶרְאֶה עֲצֵי שָׁזִיף בִּסְתָוָם
וַאֲבָרֵךְ מָה אֲבָרֵךְ
אָדֹם מַה כָּתֹם חַד וּבוֹעֵר שְׁזִיף הַבָּר
וְהַגְּפָנִים עַל מַדְרֵגוֹת הָהָר מַה פֶּרֶא;
וְאַף שֶׁגַּם אֶצְלֵנוּ וּמֵחַלּוֹן הַבַּיִת אֶפְשָׁר לִרְאוֹת
מַטָּע שָׁלֵם שֶׁל שְׁזִיפִים כְּמוֹ אֵשׁ פָּרְצָה
אוֹ גֶּפֶן מְבֻיֶּתֶת חֲלוּדָה עַל פִּתְחֵי חֲצֵרוֹת –
אֵינָהּ דּוֹמָה בְּעֵרָתוֹ שֶׁל עֵץ שְׁזִיף אֶחָד בָּר
שׁוֹקֵק אָדֹם־אָדֹם בְּתוֹךְ יָרֹק צָהֹב חוּם חֲלוּדָה
לְאֶלֶף שְׁזִיפִים יַחַד שֶׁכְּבָר נִטְפְּלָה לָהֶם יַד אָדָם
וְלֹא עֲלֵי־הַגֶּפֶן־פֶּרֶא בַּעֲלֵי־הַגֶּפֶן

כָּל יָמַי אֶהְיֶה מִצְטַעֶרֶת מָתַי יַגִּיעַ שׁוּב הָאָדוֹן
מַרְחֶשְׁוָן וְאֶסַּע מְעַט הָלְאָה מִגּוּשׁ עֶצְיוֹן לִרְאוֹת
הֲתִבְעַר הַגֶּפֶן יַסְתִיווּ הַשְּׁזִיפִים

עפרה, תשנ"ח

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ב כסלו תשע"ד, 15.11.2013

פורסם ב-15 בנובמבר 2013,ב-גיליון וישלח תשע"ד - 849, שירים. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: