אין חלף לרב חלפון | כרמיאל כהן

סוחר משי מצרי מהודו ועד ספרד שולח בקיץ 1138 לר"י מיגש מכתב בקשה להתקבל ללימודים בישיבתו. גם ידידותו האמיצה עם רבי יהודה הלוי נגלית בתעודות מהגניזה

 ספר הודו ד (א)

חלפון ויהודה הלוי: לקורותיהם של סוחר משכיל ומשורר דגול על פי תעודות גניזת קהיר

מרדכי עקיבא פרידמן

ספר הודו ד (ב)

חלפון הסוחר המשכיל והנוסע הגדול: תעודות מגניזת קהיר

שלמה דב גויטיין ומרדכי עקיבא פרידמן

מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח וקרן הרב דוד משה ועמליה רוזן, תשע"ג, 490 + 771 עמ'

אֲבַקֵּשׁ אֶת אֲבֵדָתִי / בְּרֹאשׁ תֵּימָן וְסוֹף צָפוֹן

לְכָל דּוֹד אֶמְצְאָה חֵלֶף / וְאֵין חֵלֶף לְרַב חַלְפוֹן

כך כתב המשורר רבי יהודה הלוי על ידידו המצרי חלפון הלוי בר נתנאל (המאה הי"ב). בשיר זה ובשירים נוספים ביטא ריה"ל משהו מיחסי הידידות שביניהם, אך דמותו של ידיד זה לא הייתה נודעת אלמלא הגניזה הקהירית ומחקרה.

לפני כ־60 שנה החלה להיחשף דמותו המופלאה והמגוונת של חלפון בזכות מחקריו של חוקר הגניזה הגדול פרופ' שלמה דב גויטיין ז"ל, אשר אסף 75 תעודות השייכות בסבירות גבוהה לארכיונו של חלפון ובהן מכתבים שכתב חלפון או מכתבים שנשלחו אליו. אוסף זה היווה את הבסיס הראשוני לפרסום הנוכחי של ספר הודו ד (כרך ב) על ידי פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן ובו 105 תעודות מארכיונו של חלפון.

לכל תעודה הקדים פרידמן דברי הקדמה, הציג העתקה של הטקסט בערבית־יהודית (בדרך כלל), ולאחר מכן הציג תרגום מוער של הטקסט, תוך שהוא מפנה לכרך א של ספר זה, שבו נידונות התעודות הללו באריכות רבה ובפירוט רב. בדיונים אלו מסכם פרידמן, סיכום ביניים לכל הפחות, עשרות שנות מחקר שלו ושל חוקרים אחרים, מקשה ומתרץ, חולק ומביע את דעתו, והכול בשפה ברורה ונעימה.

מן התעודות עולה דמותו של סוחר גדול שעסקיו התפרשו בשטח הגדול שבין ספרד להודו, אשר היה גם איש משכיל שקשר קשרים עם ראשי הישיבות והקהילות במצרים, בתימן ובדמשק, ובמיוחד עם אנשי ספרד – ראש הישיבה באליֻסאנה רבי יוסף אבן מיגש (שהיה בין היתר רבם של הרמב"ם ואביו) ורבי יהודה הלוי. האחרון אף נזכר בשמו של כרך א של הספר כיון ש"התעודות הללו מלמדות על קורותיו של ריה"ל ובני חוגו כמעט באותה מידה שהן מלמדות על קורותיו של חלפון עצמו" (כרך א, עמ' יב). אך לא רק דמויותיהם של חלפון ואישים נוספים נגלות מן התעודות אלא גם קורות היהודים ומאבקיהם מבית ומחוץ, יחסים עם השלטונות, תופעות אנטישמיות ועוד.

עניין מיוחד יש במחקר הגניזה שגילויים חדשים מאירים גילויים ישנים שלה. נראה דוגמה אחת בענייננו: במכתב שנשלח אל חלפון בשנת 1138 מתאר הכותב הנמצא בעיר אלמריה שבספרד שהוא התחיל לקנות משי עבור חלפון הנמצא באליסאנה, אך הפסיק לקנות בשעה שנודע לו שחלפון החליט להתעכב עד עונת הנסיעות הבאה. פרידמן משער שהסיבה להתעכבות זו אינה משיקולים מסחריים "אלא חפצוֹ בקרבתם של גדולי הרוח שם, ובראשם הר"י אבן מיגש ור' יהודה הלוי, ובכלל כדי להתבשם מאווירת התרבות המחכימה של ספרד" (כרך א, עמ' 100).

אוצר בלום לחוקרים המתעניינים בסחר הבין־לאומי בחברה היהודית. דוכני סוחרים בקשמיר, 1950  צילום: גטי אימג'ס

אוצר בלום לחוקרים המתעניינים בסחר הבין־לאומי בחברה היהודית. דוכני סוחרים בקשמיר, 1950
צילום: גטי אימג'ס

הכיר את רש"י?

והנה, "לקראת סיום המחקר, בשעה שכרך המחקרים כבר היה סגור ומסוגר" (כרך ב, עמ' כב), נוספו עוד שבע תעודות לאוסף, וביניהן תעודה אחת שהובאה לתשומת לבו של פרידמן על ידי ד"ר אמיר אשור. בתעודה זו מצוי מכתב מחורז מאת חלפון אל הר"י אבן מיגש, ובין היתר הוא כותב (כרך ב, עמ' 544־543):

ובמה יוָּדע איפה כי ישרו דברי לפניו, וכי מצאתי חן בעיניו,

הלא בהושיטו שרביט האהבה, ובפניתו בעין רצון ונדבה,

מה ידידות משכנותיו, ומה מאוד כלתה נפשי לחצרותיו,

כי יוליכיני דרך הנשר בשמים, [וי]ניחיני בתוך ארץ מצרים,

או תבוא יד ותקחני בציצת ראשי, ותוליכיני עד אבוא אל מקדשי, לראות פני מלכי וקדושי,

ויו[דיעני ד]רכיו ואלכה באורחותיו, ואתור לי מנוחה בין שורותיו…

ואלמד אשר לא למדתי, ואעמד בסוד [אשר לא עמדתי,

וא]שקוד בין העמודים, לשמוע כלמודים.

כוונת הדברים היא שהר"י אבן מיגש הוא שיקבע אם חלפון ישוב למצרים או ישהה עוד בספרד לאחר שיתקבל כתלמיד בישיבתו של הרב. פרידמן מתארך את התעודה לקיץ 1138, ומוסיף: "על פי שאר הנתונים העולים מארכיונו של חלפון על שהייתו הממושכת באליסאנה וקרבתו לר"י אבן מיגש, אין ספק שהרב נענה לבקשתו של חלפון… עד כמה שידוע לי לא נמצא עד כה שום מכתב מימי הביניים אל ראש ישיבה שבו בקשה להתקבל כתלמידו. גם לעניין זה נמצא הקטע המתפרסם כאן מחדש אפוא" (כרך ב, עמ' 541־540).

ועוד בעניין חלפון והר"י אבן מיגש – התעודה האחרונה שבאוסף היא "רשימות שכתב חלפון לביאור סוגיה בבבא מציעא על פי פירוש רש"י". פרידמן מציין שלאור הידוע על חלפון אין טעם לומר שהוא פירש את הסוגיה על דעת עצמו, ו"מתקבל על הדעת אפוא שחלפון כתב רשימות אלה על פי שיעוריו של הר"י אבן מיגש בזמן שלמד תורה מפיו בספרד, באליסאנה, בשנים 1139־1138". דבר זה מפתיע למדי כיוון שהחכם הספרדי הראשון שידוע עד כה שהשתמש בפירוש רש"י לתלמוד הוא רבי מאיר הלוי אבולעאפיה (הרמ"ה; נפטר בשנת 1244), והשאלה אם הכיר הרמב"ם, תלמידו הצעיר של הר"י אבן מיגש, את פירוש רש"י לתלמוד אפילו בערוב ימיו במצרים עודנה מנסרת בעולם המחקר, והנה מתברר שעוד קודם לרמב"ם הגיע לספרד פירושו של רש"י.

באופן אישי אוכל לומר שתעודה זו סקרנה אותי במיוחד, אך לאחר שקראתי את שרשרת ההנחות האמורות להוביל למסקנה המבטיחה הכלולה בכותרתה של התעודה התאכזבתי מעט. פרידמן מציין ש"הדף ניזוק הרבה והכתב מטושטש מאוד והפרוץ והספק בפענוחו מרובים על העומד והוודאי", וכנראה לאור זאת הוא כותב בזהירות: "אפשר לומר שהכתב כתב חלפון הוא". אם כן אין ודאות מלאה לא לגבי חלפון וכאמור לעיל גם לא לגבי הר"י אבן מיגש. ומה בעניין רש"י? פרידמן מציין שהמושג "פירות גמורין" מופיע לפחות ארבע פעמים בקטע, ו"בפירושי הקדמונים לסוגיה זו מלפני זמנו של הר"י אבן מיגש, הידועים לנו, נזכרים פֵּרות גמורין רק בפירוש רש"י" (כרך ב, עמ' 560). קשה לי להשתכנע על סמך הנחות אלו, ועל סמך הפענוח שנולד רק לאחריהן (כעדותו של פרידמן) של השם "שלמה" המצוי לכאורה בכתב המטושטש שבקטע, שאכן יש לפנינו עדות על הכרתו של הר"י אבן מיגש את פירוש רש"י. ויש להעיר גם שההנחה שהובלעה בין השיטין, שלפנינו באמת ביאור לסוגיה במסכת בבא מציעא דווקא, היא הנחה שצריכה בדיקה. דומני שבכגון זה כדאי להמתין לקריאות ופענוחים עתידיים (אם יהיו).

התביישתי להציג הכוזרי

ומחלפון נעבור לידידו המוכר יותר, ר' יהודה הלוי. בין התעודות שבספר מצויות עדויות מרתקות על ריה"ל. כמו חלק גדול מן התעודות גם תעודות אלו היו ידועות זה מכבר, אך פרידמן מציע להן קריאות חדשות ובעקבותיהן דיונים חדשים. במכתב שכתב ריה"ל מספרד לחלפון, שעל פי פרידמן מתוארך לשנת 1139, הוא מזכיר בין היתר את כוונתו לנסוע לארץ ישראל: "ואין לי שום תקווה אלא לנסוע מזרחה בזמן הקרוב ביותר שאוכל, אם תעזור הגזֵרה" (כרך ב, עמ' 279). בהמשך הוא מזכיר גם את ספרו הידוע, ספר הכוזרי, ומגיב כנראה להפתעתו או אכזבתו של חלפון מכך שריה"ל לא סיפר לו על הספר:

והספר הכזרי הוא מכלל הטובות של הפילוסוף המפואר ביותר, החכם המושלם ביותר, מר' יוסף בן ברזל עִמי, בכך שמשבח דבר שטות היוצא מתחת ידי. והתביישתי להציגו בפניך. והיה המניע לו (=לכתיבת הספר) דרישת אחד מן המקבלים עליהם את המינות (כנראה הכוונה לקראות) בארץ ה'רוּם' (=ספרד הנוצרית או ארץ נוצרית אחרת), ששאל אותי בעניינים שונים, ושלחתיו אליו. לאחר מכן התכחשתי לו (=לספר). ובפגישתנו תראהו אתה.

פרשה מרתקת בחייו של ריה"ל היא שאלת הגעתו למושא כיסופיו, ארץ ישראל. פרשה זו הלכה והתבררה בעיקר עם התקדמות מחקרי הגניזה של גויטיין בשנות ה־60 וה־70 של המאה הקודמת. ביום כ"ד באלול שנת ד'תת"ק (8.9.1140) הגיע ריה"ל לאלכסנדריה, וביום ג בסיוון ד'תתק"א (11.5.1141) כתב אבו נצר לדודו חלפון בין היתר על ריה"ל היושב באונייה וממתין לרוח מתאימה שתיקחנו מזרחה לארץ ישראל:

אשר לרבנו יהודה, אם תיסע לאלכסנדריה לאחר המועד (=חג השבועות) לא תמצא אותו, כי הוא באונייה. לוּ נסבה הרוח בשעה זו אל המערב, הוא היה מפליג/היא הייתה מפליגה. יגזור ה' את הגעתו בשלום.

כמה ימים לאחר מכן, ביום י"א בסיוון, כתב אבו נצר לחלפון על מימוש תוכנית עלייתו של ריה"ל לארץ ישראל: "רשמתי/צירפתי את [השורות] המועטות הללו, כדי להודיע לו שרבנו יהודה הלוי ייזכר באלפי שלומות הפליג בספינה ביום רביעי, היום הראשון של חג השבועות".

במכתב מחודש כסלו בשנה שלאחר מכן כתב אבו נצר: "רְאֵה איך הלכו לעולמם שלושת אנשי המעלה הללו בתוך ה' חודשים", וכוונתו למשורר והחכם ר' יוסף בן אלשאמי שנפטר בניסן, לר"י אבן מיגש שנפטר בסיוון, ולריה"ל שנפטר בחודש אב. כלומר, ריה"ל "עשה בארץ הקודש פחות או יותר שני חודשים לפני שמסר את נפשו לבורא" (כרך א, עמ' 340).

ככלל, ספר הודו ד על שני כרכיו הוא אוצר בלום לחוקרי ימי הביניים המתעניינים בסחר הבין־לאומי, בחברה היהודית מהודו ועד ספרד, ובחייהם של חלפון וריה"ל ומקורביהם. לספר נוספו מפתחות מפורטים ואף תצלומים צבעוניים איכותיים של כל התעודות המפורסמות בו. מחקר משובח בכלי מפואר.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ב כסלו תשע"ד, 15.11.2013

פורסמה ב-15 בנובמבר 2013, ב-ביקורת ספרים, גיליון וישלח תשע"ד - 849, עיון ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: