צופן אוצר המקדש | ירון אביטוב

עלילה דמוית "צופן דה וינצ'י" מדלגת במיומנות בין ימי משה רבנו, אינקוויזיציה, מלחמת העולם השנייה וישראל היום. ספר ביכורים אינטליגנטי ומותח

המכה האחרונה

מיכאל דרור

טוטם, 2013, 363 עמ'

מאז חורבן הבית השני ועד ימינו רווחים אגדות ומיתוסים על המקום שבו הוטמנו כביכול אוצרות בית המקדש. דובר על אזור ים המלח ומצודותיו, מנזר המצלבה, מצוק עכברה בגליל ועוד. החלום למצוא את האוצרות לא נגוז במאות השנים האחרונות, ולא מעט משלחות רשמיות, ובעיקר משלחות מטעם עצמן, יצאו לחפש את המטמון. המניעים היו כמו תמיד תאוות הבצע והבהלה לזהב, שוד עתיקות, והרצון להפיח חיים בחזון בית המקדש השלישי.

דרור רקח וריאציה פרטית משלו על תעלומת האוצרות. הגרסה שלו נשענת על עיבוד המיתוסים הרווחים מחד, ועל ז'אנר הפרוזה המיסטית למחצה של דן בראון ב"צופן דה וינצ'י" מאידך. "המכה האחרונה" היה יכול להיקרא באותה המידה גם "צופן בית המקדש". דרור, כמדומה, לא מנסה לטשטש ברומן את עקבות ההשפעה של בראון, והוא מאזכר בכמה מקומות בעלילה (למשל עמודים 58 ו־301) את ליאונרדו דה וינצ'י.

הרומן של דרור מתכתב עם זה של בראון בעוד כמה היבטים. כך, למשל, ספרו של בראון מבוסס על צופן סתום שמתפענח בהדרגה, וגם "המכה האחרונה" מבוסס על כתב חידה עתיק. ברומן של בראון נמצאת גופתו של האוצר הקשיש של מוזיאון הלובר, וגם כאן נרצח גבר מבוגר, האחראי על הגנזך של ההרמטיז', המוזיאון הלאומי הרוסי. אצל בראון מחפשים את הגביע הקדוש, ואילו אצל דרור מחפשים אחר המטה הקדוש של משה רבנו. בשני המקרים פענוח הסוד הקדוש כרוך בעלילת מתח רווית סכנות.

"המכה האחרונה" מדלג על אלפי שנים במכונת הזמן, מאז עליית משה רבנו על הר נבו ועד ימינו, כשבדרך מתוודע הקורא גם לימי חורבן הבית ותקופת האיסיים, לימי האינקוויזיציה ולימי השואה. הרומן מדלג במיומנות לא רק בין התקופות אלא גם בין יבשות וארצות. הוא מתרחש בשלוש יבשות ומשתרע על פני שש ארצות: ארצות הברית, איטליה, רוסיה, לטביה, גרמניה וישראל. זהו רומן בעל ניחוחות חשאיים בינלאומיים, ודרור מפגין התמצאות רבה בערי אירופה הגדולות, וכמובן גם בכמה מערי ישראל ולא פחות מכך באזור מדבר יהודה וים המלח.

ששת הפרקים הראשונים, הנפתחים בימי משה רבנו ומתארים את יום מותו והעוסקים גם בסיפור אהבתו של קצין רומאי בשם קאנונה לבת לכת האיסיים, הם ממיטב הרומן ומותירים טעם של עוד. בהמשך קופץ הרומן לימינו, לצאצאי אותו זיווג רומאי־איסיי ולצאצאי יריביהם המרים מימי רומי, משפחת סאבינוס. הקצין קאנונה היה עד למקום קבורת אוצר בית המקדש והסוד עובר במשפחתו מאב לבן. וכך, עד שג'אקובו קאנונה כותב בשנת 1554 ברומא הגדה מיוחדת לפסח בעלת כוחות מאגיים וקבליים, המכילה כתב חידה וגם מעין מפת סתרים המובילה לגילוי המטמון. המפה משורטטת בעזרת ציורים של עשר מכות מצרים, שאליהם מצורף ציור של המכה האחת־עשרה העלולה להתרגש על העולם.

כמו סרט נוסף בסדרת אינדיאנה ג'ונס מתוך הסרט

כמו סרט נוסף בסדרת אינדיאנה ג'ונס
מתוך הסרט

תככים של ריגול ושוד של יצירות עתיקות תופסים בהמשך העלילה את מקומם של התככים בין מקורבי הקיסר הרומאי. תקופת השואה במאה העשרים נקשרת בהלשנות על בני משפחת קאנונה, בגלגולה של ההגדה למוזיאון נאצי ולאחר מכן לידי הצבא האדום, כשקצינת השירות החשאי הרוסי המתמנה לחקור את גנֵבת ההגדה מתגלה כצאצאית המשפחה. לתוך הקלחת הזו משתרבב מומחה יהודי אמריקני בשם ד"ר מייקל וורד, שסיפור אהבה רב לולאות יתקיים בינו לבין הסוכנת הרוסייה נינה.

סיפור אהבתם הוא מעין המשך למסורת ספרות הריגול מימי המלחמה הקרה של ג'ון לה קארה ואחרים, והוא מלווה בעליות ומורדות, הנובעות ממשיכה גדולה מחד אך מחשדנות הדדית מאידך. שרשרת של מעשי ניסים מצליחה להשאיר בחיים את הזוג האמביוולנטי בניגוד לכל הסיכויים, ובמרדף אחרי האוצר הם נאבקים לא רק במאפיונר האיטלקי הדולק אחריהם עד לישראל, אלא גם בכת יהודית שבראשה ניצב מנהיג הרוצה לכונן את בית המקדש.

דרור רקח עלילה השוזרת את העת החדשה והעת העתיקה, יהדות ונצרות, מתח ומיסטיקה. ברוב פרקי הרומן מתגלה דרור כסופר מתח אינטליגנטי, רהוט ומיומן, והוא מוביל את הקורא בלבירינט עמוס הפתעות ומהפכים, כמדריך מיומן המוביל את מטייליו בשבילי ההיסטוריה. כמעט לא ניכר ב"מכה האחרונה" שמדובר בספר ביכורים. הפגמים הקטנים שמהם הוא סובל נבלעים בשטף העלילה, המאלצת את הקורא להאיץ הלאה בנשימה עצורה. דרור שולט בחומרי הסיפור ובניתוב העלילה מרובת הפיתולים.

הרומן מתרחש ברובו על אדמה זרה או בארומה זרה, ודווקא בפיתול האחרון, דהיינו בעשרות העמודים האחרונים, כאשר נכנסת לתמונה הכת היהודית, דרור כמעט מאבד את הבלמים ולא מגלה, לטעמי, את אותה המיומנות שהוא מגלה ב־300 העמודים הראשונים של הספר שהם נטולי צרימות. למעשה, ובמפתיע, דווקא ההיבט הזר של עלילת המתח טוב יותר. אולם גם כך מדובר בספר מושך, שאפשר בהחלט לרקוח ממנו סרט נוסף בסדרת אינדיאנה ג'ונס בעקבות אוצרות בית המקדש.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ה' כסלו תשע"ד, 8.11.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-7 בנובמבר 2013, ב-ביקורת ספרים, גיליון ויצא תשע"ד - 848, סיפורת ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: