צדק חברתי בנוסח המזרח | אפרת שני־שטרית

בית המדרש מרח"ב מכשיר רבנים להנהגה חברתית לאור משנתם של חכמי עדות המזרח. כנס הסיום שנערך לאחרונה המחיש עד כמה חסרים לנו כאלה היום

אחת התחנות במסע הפרטי שלי לחיבור מחודש ורלוונטי עם היהדות הייתה כנס הרבנים שנערך לאחרונה במרכז החינוכי הספרדי ברובע היהודי בירושלים, לציון סיום המחזור החמישי של בית המדרש מרח"ב מבית "ממזרח שמש".

"ממזרח שמש" בראשותו של אלי ברקת הוא ארגון ששם לו למטרה לטפח פעילים ומנהיגים חברתיים ברוח מסורת ישראל ובהשראת מורשת יהודי המזרח. בית המדרש מרח"ב הפועל במסגרתו, בראשות הרב יצחק שוראקי, מבקש להנחיל מורשת זו לרבני קהילות מכהנים ודיינים שנמצאים בתחילת דרכם. תוכנית בית המדרש משלבת היכרות מעמיקה עם החברה הישראלית ובעיותיה, תוך חשיפה למורשת חכמי הספרדים – שיטת הלימוד, הגותה ופסיקתה ההלכתית, ובפרט התמודדותה הפתוחה והפורה של מורשת זו עם המודרנה.

אפיון מזרחי

האולם התמלא בבוגרים הנרגשים, כשהם מלווים בנשותיהם ובקהל שהגיע לשמוע את הרבנים שהוזמנו לדבר על נושא הכנס – הרב כשומע זעקת דלים. כל רב אמור לדבר על תחום אחר בתפקיד הרבני, כאשר שלושת המוקדים הנדונים הם תקנות קהילה, הזירה החינוכית והדרשה ככלי לשינוי חברתי. שיח זה חדש יחסית עבורי. היהדות שהונחלה במוסדות החינוך שלמדתי בהם התמקדה בפן הלאומי והייתה ממוצבת הרבה מעל רצפת הבטון. לא היה קיים כמעט כל קשר בין היהדות לבעיות חברתיות, למחוסרי דיור, לאלימות נגד נשים, לאנשים רעבים, להזדקנות בחוסר כבוד, לאנשים שאין ידם משגת לטפל בבעיות הבריאות שלהם, לבעיות סמים ואלכוהול, לסולידריות חברתית ועוד ועוד.

טרם תחילת הכנס, אני פוגשת את יהודה מימרן, מנכ"ל ארגון כי"ח (או בשמו הצרפתי "אליאנס") ומייסד ארגון "ממזרח שמש", הכותב בימים אלה דוקטורט על הרב יוסף משאש. אנחנו מדברים על יהדות חברתית, מושג שנעלם מהשיח הדתי. לדבריו, ביהדות ארצות האסלאם המודרניזציה וההשכלה חלחלו בהדרגה, ובמקרים רבים הגיעו דווקא באמצעות יהודים. זאת ועוד, בשונה מהסביבה האשכנזית, העולם היהודי במזרח היה מצוי בתוך עולם מוסלמי שלא עבר תהליך חילון. לכן, השיח הדתי שם יכול היה להמשיך באופן טבעי את העיסוק החברתי ואף לאמץ את המודרנה. שם מעולם לא היה ניגוד בין פילוסופיה ויהדות, השכלה כללית ויהדות, עבודה ויהדות. להיפך, יהדות ארצות האסלאם זיהתה את יתרונות המודרניזציה וההשכלה ורתמה אותן כחלק מההוויה הדתית בקהילות.

בשיחה עם הרב יצחק שוראקי הוא מחדד סיבה נוספת לשוני בהתפתחות היהדות בשתי תפוצות ישראל הגדולות – מאז האמנציפציה נשללה האוטונומיה האזרחית והשיפוטית של קהילות ישראל באירופה וממילא חכמים חדלו לתקן תקנות בתחום החברתי־אזרחי. בארצות האסלאם, לעומת זאת, השלטון אפשר לחכמים להמשיך ולתקן תקנות חוקיות תקפות, וכך התאפשר יישום כוחם של החכמים בקהילותיהם.

תקנות חכמים, אגב, הן אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בבסיס הכנס. התקנות, כמסגרת חקיקה פנימית של חכמי ההלכה במקומות שעליהם היו ממונים, אפשרו מציאת הסדרים חברתיים שענו על בעיות השעה. כך, לדוגמה, תוקנו תקנות שאפשרו לחלק את הרכוש בין איש לאישה במקרה של גירושין וכן תקנות לירושת הבת לצד הבנים.

בהקשר זה ראוי לציין שבשנות ה־50, בבואו של הרב הרצוג להסדיר את נושא ירושת הבת, הוא התבסס על תקדימים מתוך תקנות חכמי מרוקו, ולימים, כאשר השופט מנחם אלון פיתח את המשפט העברי בנושאים אזרחיים, הוא סיפר שאחד המקומות החשובים שאליהם פנה היה תקנות חכמי ארצות האסלאם.

מדברים על יהדות חברתית. מסיימי המחזור החמישי עם הרב אליהו בקשי דורון  צילום: "ממזרח שמש"

מדברים על יהדות חברתית. מסיימי המחזור החמישי עם הרב אליהו בקשי דורון
צילום: "ממזרח שמש"

שיתוף פעולה

הרב הראשי האשכנזי דוד לאו, שהשתתף בכנס, דיבר על מקומה של הדרשה בתפקידו של הרב ככלי לטיפול בבעיות השעה, וסיפר על כוחן של הדרשות שנשא כרבה של העיר מודיעין. שיתוף הפעולה בין תלמידי בית המדרש מרח"ב – רבנים אשר מכהנים ופעילים בקהילות – ובין הרב דוד לאו אמור להמשיך גם במהלך השנה, כשאלו יגיעו ללשכתו ללימוד מתוך התכנים הנלמדים בבית המדרש.

הראשל"צ הרב בקשי דורון, נשיא בית המדרש, הקדיש את דבריו בעיקר למסרים שקיבל במשך השנים מהרב עובדיה יוסף, מסרים הדומים לאלו שבחר הרב עובדיה יוסף להנחיל לבנו עם כניסתו לתפקיד הרב הראשי הספרדי: "קודם כול אהבת ישראל, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה… עליך לרחם על העשוקים ועל המסכנים. תעמוד לימין אביון. וגם עגונות מסכנות, צריך לעמוד לימינה ולמצוא לה פתרון שלא תישאר עגונה כל החיים… דרכה של תורה להקל על ישראל, לא להכביד עליהם".

הרב בן ציון אלגאזי, ראש ישיבת כרם ביבנה, דיבר על תפקיד הרב בזירה החינוכית, על חשיבות ההגנה על תלמידים מאוכלוסיות חלשות, ילדים ה"נעזבים" לעתים גם מבחינה לימודית.

מבין הדוברים אני בוחרת להביא בהרחבה את הדברים שנשא הרב יצחק שוראקי משום שהם היו עבורי לימוד מרתק ותחילתה של היכרות עם התכנים עצמם – חכמת רבני ארצות האסלאם והרלוונטיות שלהם לימינו אנו.

הסוגיה שנלמדה אמנם עסקה בענייני מיסוי אך אופן הטיפול בה עד לפתרונה המיוחל הוא חברתי לעילא ולעילא, ובאמצעותה ניתן ללמוד על דמות החכם ועל תפקידו העוצמתי בהתמודדות עם זעקת החלשים. הרב שמואל ויטאל (1598־1677), בנו של רבי חיים ויטאל, מגדולי חכמי דמשק, היה מגדולי תלמידי אביו ושימש מעתיק ומסדר של כתבי אביו וכתבי האר"י. ספריו נחשבו המדויקים והמוסמכים ביותר לכתבי קבלת האר"י.

בשו"ת באר מים חיים סימן י"ב  דן הרב ויטאל בשאלה הקשורה להערכת המס בקהילת דמשק. בעיר היה קיים מנהג קדום שלפיו לצורך הערכת מס מעריכים את רכוש העשירים עד 3,000 גרושים (המטבע המקומי בתקופה הנדונה), כך שכל הרכוש והכסף שמעל 3,000 גרושים פטורים ממס. במונחים מודרניים – תקרת מס. הסיבה המרכזית המשוערת לנוהג זה היא שהיה חשש שאם יגבו מעל לסכום זה, העשירים יסתירו את רכושם וכספם. כך נהגו במשך שנים וזו הייתה המציאות המקובלת.

“ויהי היום ויתחלפו הגבירים ויכבד עול המיסים על המדינה, על הבינונים ועל העניים, ונשארו רק שלושה או ארבעה עשירים אמידים ביותר“. פנו הבינוניים והעניים, שהיו מטבע הדברים רוב הקהילה, בבקשה לבטל את תקרת המס כך שהעשירים ישלמו על כל רכושם. אך העשירים טענו שכך היה משנים קדמוניות והם לא מתכוונים לשנות את המנהג ולשלם יותר – “ואם הקהל נעשה עני – מזלם הרע גרם לכך וביש גדא, ואין בכוחם להוסיף עליהם העול“.

מנהג לא ראוי

תיעוד תשובתו של הרב שמואל ויטאל מדהים, משום שהוא בעצם משתף את הציבור בכל תהליך קבלת ההחלטה, מעין זרם תודעה של רב בטיפול בסוגיה, שבמהלכו הוא מפרט את תחושותיו ולבטיו הציבוריים והלאו דווקא הלכתיים. הרי היא לפנינו:

למה לי בכלל להתערב? הרי כתוב בפרקי אבות פרק ד "החוסך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא". אך יש לי גם צד הנאה בזה, כי קופת הקהל תתמלא ויש לי הנאה בכך. ומה אענה ומה אומר?… אם אחסוך עצמי מלהשיב תשובה בגין זה, הנה תחרב העיר בקטטות ואין מציל מידם. ואם אדבר, אקנה לי אויבים. האמנם להניח הספק לאחוז בוודאי והוא כי אם אשקוט ירבו המחלוקות וימשך ח"ו קטטות והפסדות ושנאות ומריבות. ואם אדבר ואומר האמת, אף אם לא יערב למי שיצא מחויב בדינו, עם כל זה לא יהיה כופר בעיקר דברי חז"ל כי מפיהם יצא הרעות והטובות ושלוחי דרחמנא אנן והדין יקוב את ההר…

הרב ויטאל עובר לדון בסוגיה מן ההיבט ההלכתי וממשיך ומבסס את שורת הדין שיש תוקף למנהג שהתקבל כל השנים ושלכאורה אי אפשר לשנותו, ורק אם כולם, לרבות העשירים, יסכימו, ניתן יהיה לשנותו. כלומר, הרב מדגיש את תוקפה של המסורת ואת העובדה שהוא חלק ממערכת המתפקדת בצורה מסוימת שנים. ואז הוא מוסיף:

כל זה נאמר במנהג שהיה ראוי מתחילה, אבל במנהג לחובה שנעשה שלא כדין מתחילתו שהוא מנהג לאבד ממונם של ישראל העניים והאומללים, הייטב בעיני ה' שאיש בינוני שאין לו זולת מאה גרושים קרן, ומהם היא פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו גם כסותו וצדקתו ומיסיו פורע מהם ויפרע על כל המאה בשלמות, ולעומתו העשיר אשר חננו ה' בעשרה אלפים גרושים ואוכל וחוגג ומוסיף קרן על קרן ומקבץ ומוסיף שלא יפרע זולתי על שלושה אלפים ועל השאר יהיה פטור, והעשיר רבה עושר "בתר עניא אזלא עניותא", אין זה כי אם מידת סדום ולא דינא ולא דיינא יודו בכך.

הרב ויטאל מסיים ואומר כי רק אם ירצו כולם להסכים להמשיך את המנהג הוותיק, כולל כל העניים, רק אז ניתן להמשיכו, ואחרת יש לבטל את ההסדר המיטיב עם העשירים בלבד.

יופייה של התשובה טמון באנושיות הנגלית מתוכה, ובחשיפת תהליכי החשיבה החברתיים של הרב המשיב. בפתרון מתחוללת תפנית המערערת על כל הבסיס של השאלה בקביעה שזהו מנהג שלא כדין. הרב שמע את זעקת הדלים, הקשיב ללב והפעיל שיקול דעת בכך שלא ייחס קדושה למנהג שאינו ראוי, כי הרי לא ייתכן שמנהג כעין זה יגרום לאיבוד ממונם של ישראל העניים.

ברוח זו טמון גם עיקר המסר שעבר בכנס הרבנים – הרב כשומע את שוועת הדלים ומעניק מענה באמצעות אפיקי הפעולה העומדים לרשותו. אפיקי פעולה אלה מאפשרים מקום רחב בליבון סוגיות רבות שלעתים כלל לא מגיעות לאזור ההלכתי.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ד חשוון תשע"ד, 18.10.2013

פורסמה ב-18 באוקטובר 2013, ב-גיליון וירא תשע"ד - 845 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: