רבנות בעולם משתנה | אליהו בירנבוים

המציאות המורכבת של יהדות התפוצות דורשת רבנות מסוג אחר – כזו שלא רק תפסוק הלכה, אלא תשמש מורה רוחנית ותהפוך את היהדות לרלוונטית גם בעבור אלו שאינם שומרי מצוות

האם מותר ליהודי ערל לעלות לתורה ולהיות חלק ממניין? האם מותר במציאות של משפחה מעורבת להזמין לא יהודים לסדר פסח? האם לקיים ברית מילה לבן הנולד לאבא יהודי ואמא גויה? כיצד מסתדרים בשבת בבית מלון בחו"ל? האם מותר לבעל יהודי לומר תפילת "מי שבירך" עבור אשתו החולה הלא יהודייה? האם מותר לבן לאם יהודייה ואב לא יהודי למכור לאביו את חמצו לפני פסח? האם אישה יהודייה אשר חזרה בתשובה אבל נשואה עדיין לבן זוגה הגוי יכולה לטבול במקווה מדי חודש בחודשו? האם יהודי כהלכה שהתנצר יכול להשלים מניין בקהילה קטנה שכמעט אין בה מניין? האם מותר לכומר לברך את הרך הנימול לאחר הברית? האם אפשר לקבור את אפרו של יהודי שביקש לשרוף את גופו בבית קברות יהודי? כיצד מנהלים בית כנסת של ציבור שלא יודע להתפלל? כיצד יש לנהל מערכת יוחסין בעולם שאיננו חי על פי ערכי המשפחה ואיננו מאמין בהם?

שאלות אלו ורבות אחרות לא נלקחו מספר של "יהדות בדיונית" אלא מבטאות את המציאות של עם ישראל בתפוצות. לעתים, כאשר אני מבקש להיוועץ עם פוסקים שאינם מכירים מציאות זו, הם שואלים אותי בתמיהה: "ר' אליהו, מאיפה אתה ממציא את השאלות האלו?". אולם דילמות אלו הן ריאליות. השאלות העולות ביהדות התפוצות שונות ברובן מהשאלות העולות לדיון במדינת ישראל, הן בגלל אופיים של החיים היהודיים והן בגלל ההבדל בין מדינה לקהילה.

מרגלא בפומייהו דרבני התפוצות: "קהילות קטנות – בעיות גדולות". שכן קהילה קטנה היא מעין מיקרוקוסמוס של העם היהודי. העם היהודי בתפוצות חי כיום במעין מצב של "ערבוביה", שבו שני תהליכים מקבילים מתקיימים. מחד תהליך של היחלשות, התרחקות מזהות יהודית וממורשת ישראל סבא, התבוללות ונישואי תערובת. מאידך, תהליך של התחזקות, קירוב למסורת, חזרה בתשובה והתחזקות בשמירת מצוות.

מציאות מורכבת זו יוצרת לא אחת בעיות ודילמות, שכן שני התהליכים הללו מתקיימים באופן סימביוזי ומשפיעים זה על זה. לא פעם קורה שבאותה משפחה יש בן אחד מתבולל ובן אחד שחוזר בתשובה. אם כן, עולה השאלה כיצד על הרב להדריך משפחות אלו וכיצד עליו להשיב על שאלות באופן שלא ירחיק יותר את המרוחקים ולא ייצור פילוג במשפחה ובעם ישראל.

תפקיד הרב הולך ומשתנה. רב מעביר שיעור לילדים צילום: KerenKehila

תפקיד הרב הולך ומשתנה. רב מעביר שיעור לילדים צילום: KerenKehila

יציאה אל העם

המשבר האמיתי העומד לפתחנו, הן במדינת ישראל והן בקהילות היהודיות בתפוצות, איננו פוליטי אלא רוחני בעיקרו. הקיום היהודי והמשך היהדות עומדים בסכנה לא רק מפני האנטישמיות, אלא בראש ובראשונה מפני שהיהדות חדלה להיות הכוח הרוחני הרלוונטי לציבור שאיננו שומר מצוות. אני מאמין שיש בכוחנו להציל, להנהיג ולקרב יהודים רבים – לקיים את מצוות "מקבץ נידחי עמו ישראל" על ידי קירוב נידחים בעם היהודי.

הדרך להציל יהודים רבים בעם ישראל ולדאוג לעתידו של העם היא על ידי מנהיגות רוחנית. יציאה מבתי הכנסיות ובתי המדרשות אל העם, יציאה אל אחינו אשר רבים מהם בבחינת נידחים ואובדים – לא תמיד באופן גיאוגרפי, אלא מבחינה רוחנית וזהותית.

הרב עדיין מהווה ברוב העולם היהודי בתפוצות הכתובת שפונים אליה בשעת שמחה וצער, בשעה שיש צורך בהדרכה או כאשר מחפשים תשובה לשאלה קיומית. גם יהודי שאיננו שומר מצוות וגם יהודי מתבולל רואים ברב מקור להשראה ופונים אליו – ואולי בכך טמון אחד ההבדלים בין רבנים בארץ לרבנים בתפוצות. הרב נמצא בקהילה יהודית בתפוצות בצומת דרכים חשוב ומרתק גם יחד. הנושאים שמופנים אליו הם לעתים ברומו של עולם ולעתים דברים פשוטים וטריוויאליים, אולם תמיד הם משקפים את החיים היהודיים.

גם תפקיד הרב הולך ומשתנה. הרבנות ותפקידיה אינם סטטיים. רבנות היא תפקיד תלוי מקום וזמן, בבחינת רבנות שהזמן גרמה. הגדרת הרבנות כמתייחסת לציבור דורשת שינוי מתמיד בהגדרות ובמטרות. את דברי חז"ל על הפסוק "ובאת אל השופט אשר יהיה בימים ההם" (דברים יז, ט) – "וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו, אלא אין לילך אלא אצל שופט שבימיך" (בבלי, ראש השנה כה, ב) – יש להבין לא כקביעה ביולוגית אלא כהנחיה ערכית. על השופט, הרב, המנהיג, להיות מעורב בדורו, בימיו הוא, ולא להתקבע בעקרונות של דורות קודמים.

שאלת אופייה ותפקידה של הרבנות נגזרת משאלת הציבור והקהילה. התשובה לשאלה על תוכן הקהילה ועל צרכיה תכתיב גם את התשובה לשאלה מהי הרבנות ומה הן דרכי פעולתה. הרבנות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל תמיד הגיבה לצורכי הדור והתקופה ובכך גדולתה. אין להתאים את הקהילה לסגנון הרבנות, אלא את סגנון הרבנות לאופי הקהילה. זו הדרך הנכונה והמסורתית מדורי דורות להנהגת עם ישראל (אין כוונתי להביע עמדה בסוגיות בפסיקת הלכה, אלא בהנהגת קהילה).

מורה רוחני

הרבנות ה"קלאסית" הייתה רבנות בעולם מסורתי, של ציבור המחויב לקיום מצוות. הרבנות ה"מודרנית" היא רבנות מזן אחר. היא דורשת מרב אורתודוקסי לנהל קהילה שאינה אורתודוקסית על פי כללי ההלכה ובכך יש נס ופלא גדול ובעיקר אתגר עצום. הדברים אמורים הן ברבנות בארץ אבל נדמה לי שבעיקר בתפוצות. השאלות והדילמות האמיתיות העומדות לפתחנו בקהילות לא דתיות בתפוצות וגם בקהילות שיש בהן נישואי תערובת והתבוללות הן לא כיצד לשמור שבת ומצוות בכלל אלא כיצד לקיים הלכה בחברה לא הלכתית, כיצד לשמור על זהותו היהודית של יהודי מתבולל וכיצד לשמור על עתידו של עם ישראל.

אם בעבר התדמית וההגדרה של תפקיד הרב התרכזו בעיקר בעיסוק בפסיקת הלכה, הרי שכיום חשוב שהרב יראה את עצמו כ"מורה רוחני" ולא כ"מורה הוראה" בלבד. ההוראה הרוחנית תיצור אווירה ומסגרת של דו שיח, לימוד וחשיבה משותפת, אשר לדעתי יביאו ליותר פניות אל הרב מתוך תחושה של קרבה וידידות ולא מתוך מורא וסמכותיות.

קשה ובלתי אפשרי יהיה לצפות כיום להחזרת עטרה ליושנה ולחזרה של הגאון והתלמיד חכם של קהילות פולין, רוסיה או מרוקו כדגם הראוי להנהגה רבנית כיום. המצב החדש בעולם המודרני מצריך רבנים חדשים אשר יהיו נטועים בעולם התורה ובעולם המודרני וכך יהיו מסוגלים להבין היכן יהודים אחרים עומדים, בבחינת "דע בפני מי אתה עומד".

התאמתו של הרב לקהילה המודרנית והפתוחה המזמינה כל יהודי באשר הוא דורשת מהרב לא רק לשמש כהן הנותן שירותי דת ועוסק בפעילות דתית – בית כנסת, מועצה דתית, חתונות ולוויות – אלא לשמש גם חכם, המתמודד באופן אינטלקטואלי עם צורכי הקהילה, המלמד תורה משמעותית ורלוונטית גם לאדם שאינו שומר מצוות ומסוגל להשיב על שאלות אישיות וקיומיות של כל יהודי. בנוסף, על הרב להיות גם בבחינת נביא, חוזה ובעל חזון הרואה את הנולד בקהילתו ודואג לעתידה.

במדור חדש זה, "רב עולמי", הממשיך את דרכו של אחיו הבכור "יהודי עולמי", ייעשה ניסיון להבין את המציאות של העם היהודי בתפוצות, לחשוף בפני הקורא מצבים וסיפורים אשר מתארים את אופיו של הקיום היהודי בחו"ל על כל מורכבותו, והפעם מתוך זווית הראייה של רב בתפוצות ורב הנוסע ברחבי העולם היהודי. לעתים אציג בפני הקוראים שאלה הלכתית המבטאת פן אישי או קהילתי ולעתים אנסה באמצעות סיפור להמחיש את ההתמודדות של הרב בקהילה בחו“ל. פעמים שנעלה דילמות של רבנים ופעמים רק מכתבים וחוויות. כל מה שנכתב במדור זה הוא לא בבחינת “הלכתא למשיחא“ אלא שאלות ומצבים ריאליים אשר הכרתי ואני ממשיך להכיר בביקוריי בקהילות ישראל ובמסעותיי ברחבי העולם היהודי. גם כאשר נעסוק בסוגיות הלכתיות אין כוונתי לפסוק הלכה ולומר כזה ראה וקדש, אלא רק לתאר שאלות ותשובות העולות לדיון.

במשך השנים הארוכות שבהן אני עוסק ביהדות התפוצות, זכיתי להכיר ולגלות את קסמו של העם היהודי. אחת החוויות הגדולות במסעותיי בתפוצות ישראל היא הפרספקטיבה הרחבה המתקבלת מתוך ההיכרות עם קהילות רבות בקצווי תבל ממזרח וממערב. במדור זה אנסה לשתף את הקוראים בשאלות ודילמות, סיפורים וחוויות של רב העוסק בסוד קיומו של העם היהודי.

הרב אליהו בירנבוים הוא ראש  מכון "שטראוס – עמיאל" (אור תורה סטון), העוסק בהכשרת רבנים לתפוצות, וכן רבה של אגודת "שבי ישראל" העוסקת בהשבתם של נידחי ישראל, ומשמש דיין בבית הדין לגיור. בעבר שירת כרב ראשי בקהילות באורוגואי וטורינו. כתב את המדור "יהודי עולמי" במוסף שבת אשר התפרסם כספר בהוצאת "מקור ראשון"

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ל' תשרי תשע"ד, 04.10.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-4 באוקטובר 2013, ב-גיליון נח תשע"ד - 843, רב עולמי / אליהו בירנבוים ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: