הייתה עבֵרה? | יעקב עציון

מקור בתרגום 

לעתים, אות אחת משנה את התמונה כולה. הביטוי "לעבור בברית" פירושו להיכנס בברית, להתחייב – ואילו "לעבור ברית" פירושו הפוך: להפר את הברית, לא לעמוד בהתחייבות.

פרשת ניצבים פותחת בדברי משה לעם: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱ־לֹהֵיכֶם… לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱ־לֹהֶיךָ". לעומת זאת, בפרשת שופטים הזהירתנו התורה: "כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ… אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱ־לֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ". עבירה בברית מכאן, וחלילה עבירת ברית מכאן.

יסוד הביטוי "לעבור בברית" כנראה נעוץ בדרך כריתת הברית בימים עברו, שהייתה כרוכה במעבר ממשי בין בתרי בעל חיים (ומכאן גם הפועל לכרות ברית). לעומת זאת, הביטוי "לעבור ברית" משמעו מופשט יותר – חציה של קו הגבול שמסמנת הברית, הפרה של ההסכם.

בפרק ל"ד בספר ירמיהו נזדמנו שני המשמעים של המעבר, המוחשי והמופשט, לפסוק אחד. מסופר שם שכל העם "באו בברית" – היינו הכניסו עצמם בגבולה – והתחייבו לשלח את עבדיהם ושפחותיהם לחופשי, אך בהמשך הפרו את התחייבותם ושבו וכבשו את העבדים המשוחררים. או אז ניתכה עליהם חמתו של ירמיהו, ובין דבריו הוא אומר להם: "וְנָתַתִּי אֶת הָאֲנָשִׁים הָעֹבְרִים אֶת בְּרִתִי, אֲשֶׁר לֹא הֵקִימוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרְתוּ לְפָנָי, הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו… בְּיַד אֹיְבֵיהֶם".

התרגום הארמי שם לבו כמובן להבדל שבין המעבר בברית לבין מעבר הברית, והוא מתרגם את השורש עב"ר בצורה שונה בשני המקרים. הביטוי החיובי "לעברך בברית" בפרשת ניצבים מתורגם "לאעלותך בקימא", היינו "להיכנס בברית", "לבוא בברית" – בעוד "העוברים את בריתי" בירמיהו מתורגם "דעברו על קימי" (בלשון חז"ל, בדומה לתרגום, מילת היחס המצטרפת לפעולת העבירה בהקשר מעשה שלילי היא על – למשל: "כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל". במקרא לעומת זאת תמיד "עוברים את" ולא "עוברים על". בנוסף, פעם אחת מופיע "עברתי ממצוותיך", במשמע "סרתי ממצוותיך").

במשחק הכדורסל, השחקן יוצא אם ספג חמש עבֵרות. המילה "עבֵרה", שעניינה עבֵרה על החוק, חריגה מן הכללים, אינה מופיעה במקרא – אך בלשון חז"ל היא רווחת. בתרגום אונקלוס לפרשת כי תצא בחר המתרגם במקום הצירוף "ערות דבר" את המילים "עבירת פתגם". המילה פתגם, המוכרת גם מהעברית שבמגילת אסתר ("ונשמע פתגם המלך"), רווחת בתרגום כתחליף למילה דבר. בניגוד לה, המילה עבֵרה מופיעה רק בשני המקומות הללו.

בנוסף לעבירה השלילית, יש בתנ"ך גם מעבר שהוא חיובי – ובו מתאים לחתום בימי התשובה שאנו שרויים בהם: "מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ". כשם שהאדם יכול לעבור על מצווה, היינו לפסוח עליה ולהשליכה מאחורי גבו – כך אנו מבקשים מה' שיעבור על פשעינו ויעבירם מנגד עיניו, ויראה ללבנו החפץ בתשובה ובקִרבה.

*

בקטע הבא, שפורסם בעיתון זה לא מכבר, טמונה מילה שמקורה בארמית והיא מתועדת בתרגום אונקלוס לפרשת כי תבוא. מצאתם? שלחו נא דוא"ל לכתובת makorbatargum@gmail.com. פרסים יוגרלו בין הפותרים נכונה.

"צריך לתפוס את ה'תג־מחירניקים' האלה. בעיניי זה לא יהודי, לא מוסרי, ואין לי שום אמפתיה לזה. יש אומרים שהממשלה דוחפת אותם לזה. שטויות. זה בדיוק כמו שאהוד ברק אמר כי לו היה פלשתיני היה מצטרף לארגון טרור. אני לא הייתי טרוריסט בחיים כי זה לא המוסר שלי". 

המילה המבוקשת בטור השבוע שעבר: "העבירות" (כמה קוראים שלחו את התשובה "אתר", אך היא אינה עומדת בדרישות שהופיעו שכן היא נמצאת בארמית המקרא). הזוכה: חוה דינר.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ז אלול תשע"ג, 23.8.2013

פורסם ב-23 באוגוסט 2013,ב-גיליון כי תבוא תשע"ג - 837, מקור בתרגום. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: