נתקלתם בחבית | יעקב עציון

מקור בתרגום

כשאדם מתחיל לדבר על נושא מסוים ונסחף למחוזות רחוקים, לעתים קוראים עליו את הביטוי התלמודי "פתח בכד וסיים בחבית". מקור הדברים בשאלת התלמוד על לשון המשנה במסכת בבא קמא. כך מביאה המשנה: "המניח את הכד ברשות הרבים, ובא אחר ונתקל בה ושברה – פטור. ואם הוזק בה – בעל החבית חייב בנזקו. נשברה כדו ברשות הרבים, והוחלק אחד במים או שלקה בחרסית – חייב".

כפי שניכר לעין, המשנה פותחת בהתייחסות לכד ("המניח את הכד"), עוברת לחבית ("בעל החבית"), וחוזרת בסופה לכד ("נשברה כדו"). הגמרא כמובן שואלת על כך: "פתח בכד וסיים בחבית!", ואף מביאה מקרים נוספים במשנה שבהם יש חילוף כזה, ומשיבה: "היינו כד היינו חבית".

מה ההבדל בין כד לחבית? דרך כלל, החבית היא כלי גדול יותר מן הכד (ראו למשל בסיפור המובא בביצה טו, ב – שם כינה ר' אליעזר את אלו שמיהרו לצאת משיעורו לסעודתם "בעלי חביות", ואת אלו שיצאו אחריהם "בעלי כדים"). מן הבחינה הלשונית, כד הוא לשון מקרא – בעוד החבית היא מחידושי לשון חכמים (ואגב, הביטוי "פתח בכד וסיים בחבית" מתחלק יפה לאור זאת, שהרי המילה "פתח" היא מקראית למהדרין, ואילו הפועל "סיים" הוא מורשת לשון חכמים, כחבית).

ברם, אף לאחר תשובת הגמרא שאין חילוק בין כד לחבית הדעת אינה נוחה – שהרי מדוע תשנה המשנה תוך כדי דיבור את לשונה ותחליף בין השניים? נראה לומר שמדובר בעריכה משלבת של שני מקורות שונים. אחד מהם דיבר בכד וחברו דיבר בחבית, וכשנערכה המשנה נותרו שני המקורות כצורתם (המעוניינים בהרחבה ובדוגמאות נוספות לחילופי לשון דומים, יוכלו לעיין בספרו של י"נ אפשטיין, מבואות לספרות התנאים, עמ' 238. הספר זמין באתר hebrewbooks).

מלבד המילה חבית, גם המילה נתקל שבמשנה שייכת ללשון חכמים, ואינה במקרא. באונקלוס, המילה "תקלא" מתרגמת את המילים "מוקש" או "מכשול", והשורש תק"ל עניינו נפילה וכשל. בפרשת ראה, את האזהרה "השמר לך פן תנקש אחריהם" מתרגם אונקלוס: "אסתמר לך דלמא תתקיל בתריהון". בעקבות הארמית הגיע התקל גם לעברית של חז"ל, וכך אנו יכולים עד היום להיתקל רבות בצורות משורש זה.

השימוש בשורש תק"ל בבניין הפעיל ("התקיל אותנו") מקובל בעיקר בלשון הצבאית, ועניינו יזימת היתקלות כתרגיל. המפקד שואג לחייליו "נתקלתם", ובכך מתקיל אותם. בבניין פיעל, לְתַקֵּל, משתמשים בעיקר במגרשי הכדורגל. במקרה זה יש שילוב מעניין של אנגלית ועברית. באנגלית,tackle  הוא פעולת הגנה שבה השחקן מסתער לעבר רגלי התוקף כדי לחלץ ממנו את הכדור (האמריקנים משתמשים בפועַל זה גם במגרשי הפוטבול, בהקשרים דומים אך אלימים יותר). למילה tackle  אין קשר לתקלה או למכשול, ופירושה המקורי בהקשר זה הוא להתמודד, להתעסק – אך אצל דוברי העברית הפועַל התקשר לשורש תק“ל המוכר ולכן נוצרה צורת פיעֵל, לתקֵל, המשמרת את הצליל של המילה האנגלית.

*

בקטע הבא טמונה מילה שמוצאה בארמית ומקורה מתועד בתרגום אונקלוס לפרשת שופטים. מצאתם? שלחו נא דוא“ל לכתובת makorbatargum@gmail.com. פרסים יוגרלו בין הפותרים נכונה.

כך כותב אברהם יהושע השל, אולי הנביא האחרון של הגולה: "צמצום היהדות לתוך רשות ההלכה הייתה אחת מתוצאות הגלות שאין לברך עליהן" (א־לוהים מאמין באדם, עמ' 130). התוצאה היא ש"בידי הרבה מאיתנו נעשתה המסורת לעץ יבש שפג טעמו ונס ליחו" 

 המילה המבוקשת בטור השבוע שעבר: "מתקיל". הזוכה: אריק קרמר

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ג' אלול תשע"ג, 9.8.2013

מודעות פרסומת

פורסם ב-9 באוגוסט 2013,ב-גיליון שופטים תשע"ג - 835, מקור בתרגום. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: