משהו שבשנאה | שלום רוזנברג

הסופר המשומד אוטו ויינינגר האשים את היהודים בנשיות יתר, ופיתח שנאה עצמית קיצונית. אך ביהדות ישנה חובה לשנוא את הרע, כמעין תבלין השומר על האיזון בין הרע והטוב

ושוב לשאלת המגדרים. הוגים שונים, וגם חכמים יהודים לא מבוטלים, סברו שאנו 'נשיים' מדי.  במאמר התיאולוגי־מדיני (פרק ג, 43־42) כותב שפינוזה על העם אשר עזב: "אלמלא ריככו יסודות אמונתם את נפשותיהם [של היהודים], הייתי מאמין בהחלט כי ביום מן הימים בבוא שעת הכושר… שוב יקימו את ממלכתם". ההלכה היהודית ריככה את חיינו! מחמאה "בלעמית" נפלאה לתורה!

עד כאן שפינוזה המתון. הזיהוי האולטימטיבי בין יהודים לנשים הוא מוטיב מרכזי ב"מין ואופי", ספרו של אוטו ויינינגר (1903־1880). הנאצים אמרו עליו שהוא היהודי היחיד שליצירתו יש זכות להיכלל בספריית העתיד של הגזע הארי. ויינינגר טען שבכל אדם יש יסודות גבריים ונשיים, אלא שהיהודי – האדם השמי בלשונו האנטישמית – הוא כולו אישה, ומכאן השפלות והשחיתות שבו. שנאת הנשים התמזגה אצלו עם שנאה עצמית ושנאת היהודים והיהדות. ויינינגר הגשים את שנאתו העצמית והתאבד!

נשבור לשורות מספר את הרצף, ונחשוב קצת על "שנאה" באספקלריה יהודית: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ". לא מדובר במילים אלו לא על מצוות מעשיות ולא על מידות מוסריות, אלא על רגשות. ואכן רש"ר הירש העיר: "השנאה בלבנו… היא רגש טבעי בלב שלא זכה לעידונה של תורה. אך אל יעלה רגש זה על לבנו". האם איסור זה אפשרי? ואולי יש במסורת ישראל גם הרהורים אחרים על הנושא?

הזדהות עם התוקפן

ר' חסדאי קרשקש (1411־1340), אחד מגדולי הפילוסופים היהודים בכל הדורות, כתב חיבור פולמוסי קטן, "ביטול עיקרי הנוצרים". בפרק התשיעי הוא מתייחס לאחת האמרות שב"דרשת ההר", המהווה בעצם מעין מעמד הר סיני נוצרי: "בתורה הקדומה נאמר 'ואהבת את רעך ותשנא את אויבך', ואני אומר 'ואהבת את שונאך'". ר"ח קרשקש מעיר שכמובן אין פסוק כזה ב"תורה הקדומה". אולם הוא מסכים שבמקרא יש הסכמה עם קורטוב של שנאה: "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא… תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים…", (תהלים קלט כא־­כב), וכדברי רב נחמן בר יצחק הקובע (פסחים קיג, ב) שלפעמים אף מצווה לשנוא: "יִרְאַת ה' שְׂנֹאת רָע" (משלי ח יג).

מצוות שנאה? שוב סקנדל שהנפש היפה אינה מסוגלת לסבול! מורי ורבי הרב יעקב פינק לימד אותי שמצווה זאת היא כמצוות לולב, רגע קט החזקת בו ויצאת ידי חובה. כל היתר – מיותר. חכמים אחרים לימדו אותנו שהשנאה היא מרכיב בדיאלקטיקה מסובכת יותר, כדברי האדמו"ר הזקן ב"תניא" (פרק לב): "ואלו שמצוה לשנאותם, מצוה לאוהבם גם כן". הערות יפות, ולמרות זאת מבקש אני לחזור לנושא זה מפרספקטיבה אחרת.

נדמה לי שציווי זה מבטא עבורנו אזהרה מפני סכנה מחרידה ואבסורדית המאיימת על האדם: ההזדהות עם התוקפן. אנו עדים לתופעה זאת אצל חטופים ובני ערובה. התופעה מוזכרת בתלמוד הבבלי, אך היא הגיעה לתודעת הציבור הרחב בעקבות חטיפתה ב־1974 של פטרישיה, נכדתו של איל העיתונות ו"ר הרסט. המשפחה שילמה כופר עצום, אולם החטופה לא חזרה והשתתפה בפשעי הקבוצה החוטפת. התופעה הזאת כונתה 'תסמונת סטוקהולם', על שם אירוע ב־1973 שבו פקידי בנק שהוחזקו כבני ערובה התנגדו למשחררים. יש הרבה מרכיבים וסיבות בתהליך הזה, ועל כל פנים מתגלה לפנינו מנגנון פסיכולוגי איום ההורס את חירותו ואישיותו של האדם, מנגנון אבסורדי הגורם שאנו "נתקן" את "האינפורמציה שלנו עלינו", את ההסתכלות העצמית בראי שבתוכנו. מתוך כך אנו מסבירים את מצבנו ואף מצדיקים את התוקפן שגרם לנו עוול.

איזון חיסוני

ארשה לעצמי להציג מקבילה ביולוגית: המערכת החיסונית. מערכת נפלאה, אך בכל זאת חשופה למצבים פתולוגיים. לפעמים הפתולוגיה היא ימנית, היא פועלת בצורה מוגזמת ויוצרת אלרגיות "גזעניות" נגד גורמים ניטרליים חפים מפשע, כמו במקרה של השתלות ממקורות זרים החיוניים לאדם. מהצד השני, לפעמים היא שמאלנית. דורנו מכיר את סכנותיה של מערכת חיסונית אשר וירוס לימד אותה לתת את הלחי השנייה ולא לעמוד בפני האויב, האיידס למשל.

ויש מצב שלישי. המנגנון ההרסני מגיע ל"הצלחתו" המקסימלית בשנאה העצמית. ואכן, בנמשל הפסיכולוגי מתקיימת מעין צורה אבסורדית של עקרון שימור השנאה. כאשר הנפש איננה מסוגלת להתנגד ולבטל את מקור הסכנה היא עלולה לשנוא את עצמה, ולהצטרף למקור הרוע. תופעה זאת באה לידי ביטוי ב"משומד" הקלאסי שהפך לרודף ישראל, ובעולם המודרני בייצוגה הקיצוני: ויינינגר. יש הבדל ענקי בין הדמויות. האויבים הנוצרים קיבלו את המצטרף אליהם, לא כך הנאצים. ויינינגר היה חייב להתאבד. היום הקונפליקט עם הפלשתינים מאפשר שוב את התופעה האיומה של ה"משומד" המצטרף לאויב. על כך אמר הכתוב "יִרְאַת ה' שְׂנֹאת רָע", אל תיכנע! אתה חייב "משהו" שבשנאה כדי לשמור על שלמותה וחוסנה של המערכת החיסונית שלנו, ואף מפני שהיא מגִנה עליך מהדיכאון.

המהפכה הציונית התעלתה מעל לרוך הגלותי. והנה בעיני רבים, פמיניסטיות לא מעט ביניהם, נתפסת הישראליות כנגועה במצ'ואיזם פסול ושטני. חז"ל אמרו שהאישה תורמת לילוד את הצבע האדום והגבר את הלבן. הרוך של הכדוריות האדומות מעניק חמצן לגוף בעוד המצ'ואיזם של הכדוריות הלבנות בונה את מערכת החיסון. על כך נאמר: "והיו לבשר אחד".

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ג' אלול תשע"ג, 9.8.2013

פורסם ב-9 באוגוסט 2013,ב-גיליון שופטים תשע"ג - 835, ערכים מלקסיקון יהודי / שלום רוזנברג. סמן בסימניה את קישור ישיר. 3 תגובות.

  1. ש.צ. לויינינגר

    בס"ד עש"ק שופטים תשע"ג

    על הצד הנשי החזק שביהדות, עמד כבר רבי ברכיה: 'אליכם אישים אקרא (משלי ח,ד) – אלו תלמידי חכמים שהן כנשים (רש"י: ענוותנין ותשושי כח) ועושין גבורה כאנשים' (יומא עא,א).

    רבי יהודה הנשיא מעיד שגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאדם מכבד יותר את אימו מפני שמשדלתו בדברים, ולפיכך אמרה 'כבד את אביך ואת אמך' כדי להביא לאיזון, כך שאדם יכבד גם את אביו באותה מידה שהוא מכבד את אביו.

    עצם הזהות היהודית עוברת דרך האם.

    יש עוד להאריך בנושא, אך הזמן קצר. שבת המלכה עומדת בפתח ויש להתכונן לקבל את פניה כראוי.

    בברכת שבת שלום, ש.צ. לויינינגר

  2. אני חושב שהם בהחלט צודקים , וכבר חז"ל אמרו זאת :
    "אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא – אמר רבי ברכיה: אלו תלמידי חכמים, שדומין לנשים (ענותנין ותשושי כח; אִישִׁים לשון אשה, מדלא כתיב 'אנשים'), ועושין גבורה כאנשים. "

    אכן הצרות ריככו את עם ישראל , לטעמי יותר מדאי.
    חלק מההליכה "כצאן לטבח" היא ללא ספק תוצר של מנטליות של גולה , ותפיסת הקורבן.
    לא במקרה מי שהקימו את מדינת ישראל אלו היו אנשים שהיו מעונינים לחזור לימי התנ"ך ולגבורה היהודית של העבר , להתנתק מהגלותיות , וליצור דמות עברית חדשה.
    בלי מיתוס ה"צבר" הלוחם והגיבור מדינת ישראל לא היתה קמה ולא מחזיקה מעמד.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: