מאחורי מסכת האנטישמיות | נתן לופס קרדוזו

הנצרות איננה שונאת את היהדות מפני שצלבה את המשיח שלה, אלא דווקא בגלל שהביאה אותו לעולם. מבט לשורשי האנטישמיות האירופית  

כאשר אירופה ומדינות אחרות ברחבי העולם הופכות ליותר ויותר אנטישמיות, וההתנגדות למדינת ישראל רק גוברת והולכת, יש צורך בהערכה זהירה על אודות טבעה של האנטישמיות.

מהי הסיבה לכך שיותר ויותר אירופים שוללים את זכותה של ישראל להתקיים ומבקשים להחרים את האוניברסיטאות שלה ואת המוצרים שלה? כיצד ניתן להסביר את העובדה שלאורך השנים גינה האו"ם את ישראל על "פשעים" שהיא עושה בהגנה על אזרחיה, בעוד הוא מתעלם לחלוטין מהעברות המתועבות ביותר שנעשות על ידי מדינות אחרות כנגד מיליוני אנשים? מדוע כה רבים אינם מסוגלים להודות לישראל על מלחמתה בטרור, גם כשהם יודעים שמנטליות הטרור של חמאס, אל קאעידה וארגונים אסלאמיים מיליטנטיים אחרים מאיימת גם על קיומם שלהם ועל העולם המערבי בכללותו, כולל חלק ממדינות ערב?

הפגנה הקוראת להחרמת ישראל. ירושלים, 2009 צילום: פלאש 90

הפגנה הקוראת להחרמת ישראל. ירושלים, 2009 צילום: פלאש 90

דת אלילית

בספרו "משה והמונותיאיזם" ניסה זיגמונד פרויד להבין את ההיסטוריה היהודית ואת דרך היווצרותם של עם ישראל והיהדות. אמנם חיבור זה ספג ביקורת כבדה מחוקרים בולטים בשל הנחות יסוד רבות שהיו בו ושלא היו מוכחות, ואף על פי כן מסתבר שתיאולוגים וסוציולוגים רבים הסכימו עם פרויד בתפיסתו את האנטישמיות.

פרויד מציע כי האנטישמיות היא תוצאה וביטוי של טינה שחשים נוצרים רבים הרואים בעם היהודי את האחראי לייסוד הדת שלהם:

הם (=הנוצרים) נשארו מה שהיו אבותיהם, פוליאתיאיסטים ברברים. הם טרם התגברו על הטינה שלהם נגד הדת החדשה שנכפתה עליהם, והם מטילים אותה על המקור שממנו הנצרות הגיעה… השנאה ליהדות היא בשורה התחתונה שנאה לנצרות…

פרויד צדק. כשסוקרים בזהירות את ההיסטוריה של הנצרות והתרבות המערבית, מתברר כי שתיהן חבות רבים מערכי המוסר שלהן ליהדות, ערכים שעמדו לעתים קרובות תחת שבט המחלוקת, נתונים ללעג והתקפות חוזרות ונשנות. מיליוני נוצרים שגדלו והתחנכו בעולם הפגאני של רומא לא הצליחו לחלץ עצמם מפרקטיקות ואמונות מוסריות מפוקפקות ששורשיהן היו בעולם זה. כתוצאה מכך, לאורך כל ההיסטוריה שלה הסתבכה הנצרות באמונות פולותיאיסטיות רבות, שיצרו חברה דתית שמעולם לא חיה בשלום עם מושגי היסוד של המונותיאיזם. הדבר הוביל למצב פסיכו־דתי מורכב, הלוכד מיליוני נוצרים במצב לא נוח שבו הם אינם מסוגלים להבחין בין המונותיאיזם האותנטי עם דרישותיו המוסריות מחד ובין מנהגים פגאניים מצד שני. למעט כמה מהוגי הדעות המלומדים של הנצרות, רוב דובריה לא יכלו להשתחרר מהשפעה זו.

בשנת 1948, תהה ההוגה הנוצרי הידוע ארתור רוי אקרדט האם הכנסייה הנוצרית תוכל אי פעם להחליף את בית הכנסת במאבק נגד עבודת האלילים. תשובתו הייתה שלא, וזאת מפני שהכנסייה עצמה כפופה לעיוותים פגאניים: "כנגד האליליות היהדות מוחה: 'שמע ישראל ה' א־לוהינו ה' אחד'". הוא ואחרים, כולל הפילוסוף והתיאולוג הפרוטסטנטי הנודע פול טיליך, הניחו כי תמיד יהיה צורך ביהדות, משום שהיא "התיקון כנגד עבודת האלילים שהולכת יחד עם הנצרות".

טענתו של זיגמונד פרויד אינה מפתיעה אפוא. לא רק שכמעט היה זה בלתי אפשרי מצד הנוצרים לקבל את אחדותו של א־לוהים, אלא שהשלכותיה של אמונה זו היו קשות. דרישתו המוסרית של א־לוהים כזה מבני האדם חייבה משמעת עצמית גבוהה הרבה יותר, ולכן נתקלה בהתנגדות חזקה. השורה התחתונה הייתה מודעות לכך שישו היה יהודי ששילב הרבה מערכי מוסר היהודיים בתורתו, וזה מה שגרם לרבים מהנוצרים הראשונים להתנגד לדתם שלהם.

אתגר אירופי

במחקרו משנת 1940 על האנטישמיות, טען המנהיג הציוני והסופר הארי סאקר כי האנטישמיות היא "נקמתה של אירופה בנביאים". היהודי נרדף מפני שהביא את האתיקה ואת תפיסת החטא לעולם המערבי:

אירופה הנוצרית איננה מסוגלת לסלוח ליהודים על כך שנתנו לה את הנצרות… אין זה מפני שהם "נוצרים טובים", שאם כן הם לא היו אנטישמים באופן אינסטינקטיבי. זה בגלל שהם נוצרים רעים… עובדי אלילים.

ישו הוא מי שהאנטישמים מפחדים מפניו. הם תוקפים את מי שאחראים ללידתה של הנצרות. הם יורקים על היהודים לא בגלל שהם רצחו את ישו, אלא משום שהם אלו שהביאו אותו לעולם.

חלק מהעולם המערבי ניסה תמיד להפריד בין היהדות לנצרות, היות שלא יכול היה לקבל את העובדה שהנצרות חבה חוב גדול ליהדות. על כן הוא קורא להשמדתה של היהדות, כך שהוא יוכל למחוק את הבלבול המלווה את מצפונו ואת האשמה שהוא חש. כדי להתנגד לייעוד שלו הוא צריך להשמיד את אלו שהביאו גורל זה לידי קיום. היהודי פוגע בחייו של האנטישמי בכך שהוא מדגיש את הדרישות האתיות של התורה, שעל אף שנקלטו לעתים קרובות באופן לא מדויק בתורתו של ישו עדיין הן מזכירות לו את עצם קיומן. האנטישמי לפיכך משחזר את צליבתו של המושיע שלו על ידי עינוי והרג של היהודי שמייצג את התורה שישו אימץ.

אין פלא אפוא שכאשר יהודים נאלצים להגן על המדינה שלהם ולהכריז מלחמה על מחבלים, אנשים רבים שמחים על ההזדמנות שנקרתה בדרכם להאשים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה. הם מודעים לכך שהמדינות שלהם היו משמידות ארגון פשע שהיה יורה אלפי טילים על האזרחים שלהם, אך הם אינם מסוגלים להודות בלגיטימיות של פעולה כזאת כאשר היא נעשית על ידי יהודים. הם עצמם קרבנותיה של האיבה התת־מודעת שלהם לערכים יהודיים המופצים על ידי המשיח שלהם.

אותם אנשים נוקמים באופן פחדני ביהודים כאשר הם משתמשים באותם עקרונות של צדק ומוסר שייסדו אבות היהודים בתנ"ך כדי לגנות את היהודים עצמם. והדבר שמרגיז אותם יותר מכול הוא הידיעה שהחיילים הישראלים עושים כל שביכולתם על מנת שלא לפגוע באוכלוסייה הפלשתינית; זאת בניגוד לצבאות שלהם שבוודאי היו נוקטים פעולה הרבה יותר אגרסיבית ומשאירים אחריהם אלפי מתים.

אין דבר שמרתיח את האנטישמי יותר מלראות את אלה שהוא שונא שומרים על חוש מוסרי חזק, אפילו בזמן מלחמה החיונית להישרדותם.

כאשר מסתכלים על אירופה, ניתן לצפות במגמה של התגברות בעמדות פגאניות וירידה של ערכים יהודיים. כתוצאה מכך אירופה הולכת יותר ויותר לקראת צרה שתהא הפיכה רק כאשר היא תבין שהדה־לגיטימציה של ישראל והיהודים תביא למפלתה. למזלם הטוב של האירופים, עדיין יש רבים שאינם יהודים, כולל נוצרים כנים, שמבינים זאת.

מעל לכול, חשוב שאנו – היהודים ומדינת ישראל – נבין ששונאים אותנו בגלל עמידתה של היהדות מול האלילות ומחויבותה הבלתי מהוססת למוסר. אנו צריכים להיות גאים בכך. לפחות שנהיה שנואים מהסיבות הנכונות.

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ט אב תשע"ג, 26.7.2013

פורסמה ב-26 ביולי 2013, ב-גיליון עקב תשע"ג - 833 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: