חולדה בסטודיו
 | יעקב עציון

מקור בתרגום

מי הייתה הראשונה שלמדה באולפנא? על פי תרגום יונתן לספר מלכים, הייתה זו חולדה הנביאה. בפרק כ"ב במלכים ב' מסופר על מציאת ספר התורה בבית ה' על ידי חלקיהו הכהן הגדול. לאחר ששומע המלך יאשיהו את דברי הספר, הוא קורע את בגדיו ומצווה את אנשיו: "לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת ה' בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם… כִּי גְדוֹלָה חֲמַת ה' אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ".

עבדיו אכן עושים כדרישתו, ושמים פניהם אל חולדה הנביאה היושבת במשנה. מקום מושבה של הנביאה, המִשְׁנֶה, מתורגם על ידי יונתן בן עוזיאל במילים בית אולפנא: "והיא יתבא בירושלם בבית אוּלְפָנָא". התרגום הבין כנראה את המילה מִשְׁנֶה בדומה למילה מִשְׁנָה, מעניין שינון ולימוד, ולכן תרגם אותה כ"בית לימוד".

השורש אל"ף הוא המקביל באונקלוס לשורש למ"ד. בפרשת ואתחנן לבדה מופיע שבע פעמים השורש למ"ד בהקשרי המצוות שמלמד משה את בני ישראל, ובכולן מופיע באונקלוס השורש אל"ף.

המילה הארמית "אולפן" היא שם עצם הגזור מהשורש אל"ף ומשמעה הוא "לימוד". בתרגום אונקלוס היא מופיעה לראשונה כשרבקה הולכת לדרוש את ה' לאחר שמתרוצצים שני בניה בקרבה. הביטוי "לדרוש את ה'" מיתרגם, על פי דרכו של אונקלוס להרחיק פעולות ישירות המיוחסות לה', "למתבע אולפן מן קדם ה'". גם בהליכה הנזכרת לחולדה הנביאה מופיע הצירוף העברי "לדרוש את ה'", וגם שם התרגום הארמי שנוקט יונתן הוא "למתבע אולפן מן קדם ה'".

אם אולפן הוא לימוד, מהי אולפנא? ובכן, הרגילים בתרגום אונקלוס יודעים ודאי שאולפנא הוא פשוט אולפן. בארמית אין ה"א היידוע אלא אל"ף היידוע, ובמקום בתחילת המילה היא מופיעה בסופה. כך, "גברא" פירושו "הגבר" ו"זיתא" הוא "הזית". ברם, בארמית המאוחרת לא פעם נותרה האל"ף על מכונה גם בצורות לא מיודעות, וכך הוא בתרגום אונקלוס.

 אולפנא הוא אפוא "האולפן", אך באונקלוס הוא שווה ערך לאולפן לא מיודע. "בית אולפנא" אם כן פירושו בית לימוד, בית מדרש. צירוף זה חוזר לא פעם בתרגום אונקלוס. יעקב אבינו יושב האהלים מכונה בתרגום "גבר שלים משמיש בית אולפנא", ואפילו "אוהל מועד" שבנה משה מחוץ למחנה מכונה כך בתרגום (שמות ל"ג).

בתקופת ההשכלה השתמשו בצירוף "בית אולפן" או "בית אולפנא" בהוראת בית ספר, ובעברית החדשה הושמטה הקידומת "בית" והמילה "אולפן" לבדה נשארה בהוראת מקום לימוד. בהמשך היא גם נבחרה כתחליף למילה הלועזית "סטודיו", הגזורה מ־study ובמקורה היא המקום שבו חונך האמן את שולייתו ומאלפו חכמה – וכך מלבד האולפן שבו לומדים העולים החדשים ישנם גם אולפני הקלטות ואף אולפני צילום או שידור.

בזכות האל"ף הסופית שבאולפנא, הדומה לה"א הנקבה, נתפסה האולפנא (שבמקורה היא צורת זכר) כבת הזוג של האולפן – וכך נבחרה לשמש מקום לימוד לבנות עד עצם היום הזה.

בקטע הבא טמונה מילה שמוצאה ארמי, ומקורה מתועד בתרגום אונקלוס לפרשת עקב. מצאתם? שלחו נא דוא"ל לכתובת makorbatargum@gmail.com. פרסים יוגרלו בין הפותרים נכונה.

"התנועה הזו היא המאפיינת את עבודתו של סמוכה בשנים האחרונות. כמו מר קו המפורסם שריצד על מסכי הטלוויזיה בשנות ה־90, מגיח ונעלם, כועס, מתחצף, מדבר בשצף בלתי מובן ויודע גם לצחוק, כך סמוכה הפך את הקווים שלו ואת הציורים שלו למהות חיה, זורמת ומפתיעה". 

פתרון חידת השבוע שעבר: "אולפן" (וגם התשובה "חיוו" מתקבלת). הזוכה: חיים צבי רוזנברג

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ט אב תשע"ג, 26.7.2013

מודעות פרסומת

פורסם ב-26 ביולי 2013,ב-גיליון עקב תשע"ג - 833, מקור בתרגום. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: