תגובות לגיליונות קודמים

בתגובה לפולמוס קדיש יתומה

במאמרו "פסק יתום" תקף דב ליברמן באופן בוטה את רבני ארגון "בית הלל" ואת פסק ההלכה שהוציאו בעניין אמירת "קדיש יתומה". ליברמן טוען ש"איש מן הפוסקים לא התיר קדיש לגדולה", ושלא התירו אמירת קדיש יתומה בקול שיישמע מעבר למחיצה בבית הכנסת. בתגובתו לליברמן מציין הרב זאב ויטמן שורה של פסקי הלכה שמפריכים את שתי הטענות הנ"ל של ליברמן ומתירים לאישה בוגרת לומר קדיש בבית הכנסת, ולאו דווקא בשקט – ביניהם פסקי ההלכה של הרב יהודה הרצל הנקין, הרב משה פיינשטיין, הרב אהרון סולוביצ'יק והרב יוסף דוב סולוביצ'יק.

פסקי  ההלכה סוכמו במאמר ולא הובאו במלואם, ונראה לי חשוב לצטט כאן לדוגמה את פסק ההלכה החד־משמעי של הרב י"ד סולוביצ'יק, שליברמן מזכיר במאמרו אך מודה שלא מצאו. הפסק פורסם על ידי יואל ולוולסקי ב"הדרום" (כתב עת של הסתדרות הרבנים האורתודוקסים בארה"ב, חוברת נ"ז, תשמ"ח) וזה לשונו:

לפני כעשרים שנה, כשנתעוררה השאלה באחד הסעיפים של “יבנה“ (ארגון הסטודנטים הדתיים בצפון אמריקה), בקשתי מאחד התלמידים של הגרי“ד סולובייצ‘יק שליט“א (שהוא עכשיו משמש כר“ם בישיבה הגדולה בא“י) להציג את השאלה לפני הרב. להלן ציטוט מדברים שהשיב לי בכתב: “הצגתי את השאלה לפני הרב, וגם שאלתי אם יש נפקא מינה אם איש יאמר את הקדיש יחד איתה או אם היא תאמר את הקדיש לבד. והוא השיב שאין להתנגד בשני המקרים, שזה מותר“. ועוד תלמידים מובהקים הזכירו את עמדתו של הרב שליט“א, וכן פשט המנהג בהרבה בתי כנסיות שמשמשים בהם חברי הסתדרות הרבנים. ומענין שהמשיך הכותב, שהרב שליט“א הוסיף שהוא זוכר כשהוא היה בווילנא והתפלל בקלויז של הגאון, אישה היתה נכנסת אחורה לומר קדיש אחרי תפילת מעריב.

בהמשך לעדותו האישית של הרב י"ד סולוביצ'יק, מובאים במאמר של ולוולסקי עוד שלושה תקדימים שהגיעו לאוזנו: 1) ב"מניין מיר" בברוקלין העיד אחד מוותיקי ישיבת מיר מווילנא שפסק הגרח"ע גרודזנסקי לבת המבוגרת של בן־דודו שנפטר ללא בנים לומר קדיש בכל יום בבית הכנסת בווילנא וכך היא עשתה. 2) "והוסיף עוד אחר מחברי המניין שאביו למד עם החפץ חיים זצ"ל שהוא גם פסק כנה"ל". 3) "ורבה של בית וגן כתב לי שגם הוא שמע שלפני שנים נשים היו נכנסות לבתי הכנסת במאה שערים להגיד קדיש".

לסיכום, בניגוד למה שכתב ליברמן ובניגוד לטיעוניו שלו נגד הפסק של "בית הלל" במישורי ההלכה, המנהג והצניעות, ברור שישנם פוסקים גדולים שמתירים ליתומה מבוגרת לומר קדיש בבית הכנסת בקול רגיל. במקביל, ישנן עדויות – לעתים בתוך פסקי ההלכה ולעתים בפני עצמן – המעידות על מקרים רבים של יתומות (קטנות וגדולות) שאמרו קדיש בבתי כנסת אורתודוקסיים באירופה שלפני השואה, בארה"ב, בארץ ישראל ואפילו בירושלים עיר הקודש (וייתכן בעוד ארצות שלא מוזכרות בדברי הפוסקים הנ"ל).

נוסף על כך, ברצוני לציין שמן הראוי היה להתייחס לצער של היתומה המתאבלת והמבקשת לומר קדיש לעילוי נשמת ההורה הנפטר, ולנסות להרגיש את כאבה, וממילא השיח היה נשמע אחרת – מכבד ומכובד יותר. אני זכיתי לתמיכה מקיר אל קיר כשאמרתי קדיש לעילוי נשמת אמי ז“ל בבית הכנסת הדתי־לאומי בהר נוף, והניסיון האישי שלי מלמד שקדיש יתומה לא צריך להיות גורם למחלוקת אלא יכול להיות גורם מאחד, המחבר בין חברי הקהילה.


אסתר חזון

ד"ר אסתר חזון היא מרצה לספרות עברית ותפילה באוניברסיטה העברית

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ב אב תשע"ג, 19.7.2013

מודעות פרסומת

פורסם ב-19 ביולי 2013,ב-גיליון ואתחנן תשע"ג - 832. סמן בסימניה את קישור ישיר. 77 תגובות.

  1. ברוך ה' שזיכנו לחיות בדור שבו תלמידות חכמים שבחוכמתן וידיעותיהן שמות בכיס הקטן את כל הגשלט"אים, ובזכותן יכולות נשותינו לומר לנ"ל: אין צורך בהתערבותכם, אנחנו מסתדרות יפה מאוד לבד

  2. בא נהיה כנים! זה באמת לא עניין הלכתי וצודק ד"ר אברהם אבל זה להכניס פמיניזים שזה אופנה חולפת וסותר את התורה באופן חד משמעית וידוע דרשתו המפורסמת של הרב סולביציק נגד רקמן והוא ימשול בך זה נצחי ותב למיתב אומרים גם היום וכו" וחבל על האנשים שרוצים להתאים התורה לכל אופנה חולפת, זה כל הדיון פה.

  3. מנחם,האמת שמכל המאמר שציינת "זה סיני" של הרב סולוביצ'יק שאני אוהב מאוד ומביא אותו כאן מידי פעם בדיונים העניין הספציפי שהרב סולוביצ'יק כותב שם על "טב למיטב טן דו" קצת תמוה לי

    הרי ידוע לכל שיש חזקות של חז"ל שבטלו מפאת שינוי המציאות וכמו למשל "חזקה אין אדם מעז פניו כלפי בעל חובו" ועוד וגם על חזקה מפורסמת אחרת "חזקה איו אדם עושה בעילתו בעילת זנות" יש דיונים שלמים בפוסקים על הרלוונטיות שלה היום[יש על פירוש חזקה זו ומוך כך רלוונטיותה לימינו דעות לכאן ולכאן והשאלה נשאלת במיוחד בעניין תוקפם ההלכתי של נישואים אזרחיים ואכמ"ל]

    לכן אני הקטן תמה על דברי הגרי"ד במאמר שמדובר בחזקה שאינה מתבטלת שמדברת על נפש האשה ולא על מצבה הסוציולוגי

    בהתבטאויות והאמירות של חז"ל על נשים יש אמירות שנובעות באמת מהכרת הנפש והפנימיות של הנשים לעומת הגברים שנבעו מהכרה עמוקה של חז"ל בנפש האדם ומקבלה במסורת ויש אמירות שהן אמירות שמשקפות את הנשים אותן חז"ל הכירו ומדובר באמירות תלויות הקשר חברתי ותרבותי

    צ"ע לגבי "טב למיטב טן דו" לאיזו קטגוריה האמירה הזו משתייכת אבל לומר שהיות ומדובר בחזקה של חז"ל וחזקות אלו הן חזקות מוחלטות? קשיא לי וצע"ג בעניין

    לגבי דבריך על הדיון על הפמיניזם-אתה צודק אבל שים לב שהדיונים על נושאים אלו באתר נהיו מגוחכים היות ולא מדובר בוויכוח של אורתודוקסים-קונסרבטיבים על מקומו של השוויון בין גברים לנשים בהלכה בימינו [אני לא מזכיר את הרפורמים כי עבורם אין כמעט מושג של "הלכה" ואכמ"ל]אלא בוויכוח בין האורתודוקסים הסטנדרטיים והמיושבים ליצור הכלאיים המכונה "אורתודוקסיה ליברלית" שהם צבועים מאוד בעניין זה וגם לשיטתם הם עצמם שובניסטיים

    שים לב שבבתי הכנסת שלהם כמו "שירה חדשה" וכד' נשים לא מצורפות למניין ולא עולות חזניות בקטעי התפילה המרכזיים אלא רק במשניים ולפיכך שוויון אין כאן

    מעניין מה יהיה ביום של"שירה חדשה" תגיע מישהי שתבקש להצטרף למניין ולא יתנו לה או שהיא תאמר שחלום ילדותה הוא להיות חזנית בתפילת נעילה ביום כיפור ולא יתנו לה והיא תאמר שהיא נעלבת קשות

    מעניין מה אז יאמרו ה"אורתודוקסים הליברלים" למיניהם?

    • ש.צ. לוינגר

      בס"ד י"ח אב ע"ג

      לאמיר – שלום רב,

      כדאי להעיר שהכלל של 'טב למיתב טן דו' אינו אומר שאישה מוכנה לקבל את הפגמים שהבעל הסתיר ממנה, אלא במקרה שהבעל הלך לרופא ונתרפא לחלוטין ממומיו (ראה 'דיני אישות' לרב עזרא בצרי, ירושלים תשע"ג, חלק א, עמ' קלז).

      במקרה כזה אמדו חז"ל שהגבר ילך 'על העיקרון' עד הסוף, וכיוון שהיה כאן פגם שהוסתר – אין לכך תקנה. ולעומת זאת האישה נוטה להיות פראגמטית יותר, וכיוון שהפגם תוקן – הרי באה הבעיה לכלל פתרון, ואפשר להגיע לרגיעה.

      'על השונות הזאת עמדה… פרופ' קרול גיליגן מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב. פרופ' גיליגן מתארת מחקר שלפיו קיים אצל נשים קונפליקט בין היושר וערכי המוסר הנעלים [המחייבים: 'יקוב הדין את ההר'. ש.צ.] לבין הרצון להישאר קשובות לזולת' (מצוטטת ע"י ד"ר אבי ויינרוט, פמיניזם ויהדות, עמ' 102).

      חז"ל הגדירו תכונה נפשית זאת: 'נשים רחמניות הן'.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      • ש.צ. לוינגר

        זו בדיוק הגדרת של מידת הרחמים. אין בה ויתור על שורת הדין שאינה סובלת פגם, אלא נתינת הזדמנות לאדם לתשובה ולתיקון הפגמים.

      • ש.צ שלום רב

        יישר כח על הבאת דברי הרב עזרא בצרי וההסבר שלך בהם מעניין מה שכן אבהיר את דבריי כאן על ה"טב למיטב" שהתמיהה שלי על דברי הרב סולוביצ'יק בעניין ב"זה סיני" היא בעיקר באופן כללי על עניין החזקות של חז"ל שהרב סולוביצ'יק שם טען שהן מטאפיזיות ולא משתנות ועל כך תמהתי והבאתי דוגמאות די ידועות ובולטות שמראות שכשמשתנה המציאות עליה מבוססת החזקה גם הפסיקה משתנה בלא מעט מקרים

        באופן ספציפי לגבי ה"טב למיטב טן דו" לא הבאתי דעה נחרצת כמו שבטח ראית אלא תהייה והצגת שאלה האם מדובר בחזקה המבוססת על הכרת חז"ל באופי הנפשי של הנשים ושבאופיין לשאוף לזוגיות כמעט בכל מחיר ושזה טבוע עמוק בנפש ולכן חזקה זו תהיה תקפה גם כיום

        או שמא מדובר באבחנה של חז"ל של המציאות שהם הכירו שברוב המקרים הגבר היה מפרנס בלעדי ונשים ברוב המקרים לא היו עצמאיות מבחינה כלכלית רצו להינשא בכל מחיר כמעט

        הדבר מצריך עיון אם אעיין בסוגיא ואמצא מקורות רלוונטיים ששופכים אור בנושא לכאן ולכאן בעז"ה אעלה אותם כאן

        שמח מאוד גם אם לך או לאחד הקוראים כאן יהיו מקורות רלוונטיים שתעלו אותם לכאן

        בברכת חיילך לאורייתא

  4. צבי, האם הרב סולובייציק שובניסט בעיניך? ולאמיר זה בעצם שאלה טובה הרי זה ברור שהחברה משתנה וזה תמיד השאלה עד היכן אפשר לשנות,והטיעון שלך שאין באמת שוויון, חזק!

    • הרב סולבייצ'יק חי לפני כמה שנים טובות, וכנראה הכיר נשים שונות מאלו שאנחנו מכירים היום. חתנו, שמכיר כבר נשים אחרות, כבר לא כותב כך. בתו של הרב סולובייצ'יק וודאי לא מסכימה עם הקביעה של אביה מאז. יידע אישי.

  5. מנחם, אתה צודק שהשאלה עד היכן אפשר לשנות מההלכה המקובלת במקרה של שינוי מציאות היא שאלה טובה ועל הנושא הזה נידונים כאן באתר דיונים שלמים

    בכל אופן כשחזקה המבוססת על ראיית מציאות והמציאות משתנה בדר״כ אתה תראה בפוסקים ביטויי עדכון כמו ״ אבל האידנא…..״ או ״השתא לא חוששים….״ או ״נשתנו הטבעים״ ויש חזקות המבוססות על הסתכלות על הנפש האנושית או חזקות שלא מבוססות על תצפית אמפירית אלא על פורמאליזם הלכתי נטו בעניין ה״טב למיטב״ צ״ע לאיזה סוג חזקה הוא משתייך ולבדוק במציאות האם נשות ימינו בהכללה תואמות את החזקה הזו

    לגבי השוויון המדומה אצל הדתיים הליברלים- בעניין זה לפחות הרפורמים והקונסרבטיבים עקביים והם לא משחקים בנדמה לי ואילו אצל האורתודוקסים הליברלים הם רוצים לאחוז את החבל בשתי קצותיו מחד לבוז לאורתודוקסים ולדבר על שוויון ומאידך הם עדיין רוצים להיות חלק מהזרם שהם כה בזים לו ולכן שוויון באמת(שוויון דייקא, לא ״עשיית נחת רוח לנשים״) הם לא יתנו לנשים

  6. הרב סולובייציק דיבר על זה בדיוק! שהתורה הוא נצחי וחוץ מזה להגיד שבעשרים שנה המצב השתנה זה פשוט לא רציני,וכנראה בעיניך יפה דברי הבת מאביה,נו,אם אני שובניסט לפחות אני נמצא בחברה טובה…ומה אתה אומר על הטיעון של אמיר שאתם לא פה ולא שם? בהנחה שאתה אורתודוקס כמובן..

    • בקשר לחלק הראשון, עד כמה שידוע לי גם הרב סולובייצ'יק לא היה עם משה רבנו על הר סיני. ואפילו אם היה, אני מרשה לעצמי להבין את המציאות אחרת ממנו.

      לגבי החלק השני, אם יש לך שאלה קוהרנטית, שאל. אין לי מושג מה כתב אמיר. על פי הסכם בינינו אני לא קורא אף מילה שלו. (כמובן בהנחה שאתה ואמיר זה לא אותו אדם).

  7. צבי,למען הסדר הטוב אני אף פעם לא כותב בשמות בדויים ואין לי כל עניין לשטות בך או להפר את ההסכם בנינו

    מעבר לבקשתך שאותה אני מכבד גם מצידי הפסקת האש הזו טובה לי מאוד

    בתקווה שתמשיך לכבד אותה כמו שכיבדת יפה עד עכשיו וכמו שאני מכבד אותה ולשנינו ירווח

    בברכה

    אמיר שכטר

  8. צבי,בסדר גמור שא ברכה

  9. אופס..לא ידעתי שנכנסתי פה למלחמת אחים..סליחה, בקיצור,האם יש לך בעיה שאשה תהא חזנית, כן או לא? אם שוויון אז עד הסוף.

  10. מה לא מובן? האם מקובל עליך שאשה תהיה חזנית ולעבור לפני התיבה, שאלה די פשוטה.

    • באיזה חלק של התפילה?

      • נעילה ביום כיפור.

        • עד כמה שאני יודע, זה לא לפי ההלכה.

          • הלכה שנכתבה לפני 2000 שנה,נכון?
            בתקופה שנשים לא היו בדיוק שווים כמו היום, מה עם השוויון?

            • ומה נעשה? אנחנו חורקים שיניים ומקבלים על עצמנו את ההלכה, למרות שהיא נכתבה בתקופה לא שוויונית. במקביל אנחנו מחפשים פתחים, במסגרת ההלכה, להפוך אותה ליותר שיוויונית.

              • שלום צבי

                דבריך מעוררים תמיהה גדולה עוד יותר

                את הפונדמנטליסטים דווקא אפשר להבין שהרי הם מאמינים שדברי חז"ל מהמאה השנייה לספירה הם דברי אמת מטאפיזיים הנכונים לא רק לדור שלהם אלא לכל הזמנים ולכן הם לא ידגלו כיום בפמיניזם אם הוא יראה להם סותר את דברי חז"ל

                אבל אם אתם [הציבור שאתה מייצג] חושבים שדברי חז"ל אנרכוניסטיים ולא רלוונטיים ואילו ערך השוויון הוא ערך הנכון ללכת לפיו כיום אז מדוע כדבריך "לחרוק שיניים" ולא פשוט לנטוש את הערכים האנרכוניסטיים ולדבוק במה שנראה לכם כאמת?

                על מה ההתלבטות? למה לך להרגיש מחויב למערכת ערכית שאתה בעצמך אומר שאתה לא מאמין בצדקתה במקום לנטוש אותה וזהו?

                אני עצמי דתל"ש שאחרי תהליכים של חשיבה על נושאים כאלו ודומים להם החלטתי לעזוב את הדת וללכת בעקבות מה שאני מאמין בו

                נראה לי היה מיותר להאמין בשתי מערכות ערכיות שסותרות אחת את השנייה באופן ברור כמו שאתה עצמך מודה בזה

                • אסף, אני מבין שאלה שעולמם שחור-לבן (כמו רבים מהמגיבים כאן) לא יכולים לחיות עם סתירות בין מערכות ערכיות ולכן ייבחרו אחת ויבעטו בשנייה. אבל אני שייך לאלה שחושבים שעולם שחור לבן הוא עולם משעמם וחסר טעם, ושעיוורי צבעים הם אנשים מוגבלים. בשבילי התנגשות בין ערכים אינה "כשל" אלא אתגר.

  11. http://www.herzog.ac.il/vtc/0080669.doc

    מנחם,כדאי לך לעיין במאמר בקישור לעייל של יואב שורק "ככה לא חיים עם ההלכה" שמדבר על המלאכותיות וחוסר עמוד השדרה של הקבוצה המכונה אורתודוקסיה ליברלית

    שם הוא מראה באופן בהיר מאוד את הנסיון המשונה לאחוז את החבל בשתי קצותיו ולפסוח על שני הסעיפים.

    ובקיצור אם הדתיים הליברלים מאמינים בכל ליבם בכך שההלכה היא דינאמית ונזילה לפי ערכי כל דור ודור ולפיכך כיום יש שוויון גמור בין גברים לנשים-שוב אני חוזר:שוויון פשוטו כמשמעו ולא זריקת עצם לנשים וגדולה ומכובדת ככל שתהיה-אז שיואילו להצטרף לזרם שטוען כך למעלה ממאה שנים והוא הזרם הקונסרבטיבי. ואם הם מאמינים בכל ליבם באמת של ההלכה המקובלת אז שיקבלו את זה שהיא לא שוויונית במובנה הפמיניסטי ויש במחשבת התורה וההלכה הבחנה בלא מעט נושאים בין גברים לנשים ויש חלוקת תפקידים רוחנית ומעשית ביניהם עפ"י מחשבה זו

    הדיבורים על שוויון והזעקות הרמות נגד אלו שנתפסים כמפרים אותו נשמעים נלעגים במיוחד כשהם יוצאים מציבור שהלכה למעשה לא מתנהל בשוויון בין גברים לנשים לא מצרפן למניין ולא מאפשר להן לעלות חזניות בכל קטע בתפילה בו יחפצו.

  12. מנחם, אעיר הערה חשובה בקשר למאמר שהבאתי בלינק שאני לא חותם על כל מילה שם ובאופן כללי אני לא מזדהה עם דיעותיו של יואב שורק כמכלול אני פשוט חושב שבאופן ספציפי המאמר הזה של יואב שורק הוא מאמר מבריק שמראה באופן בהיר וקולח את האבסורד המחשבתי של הדתיים הליברלים

    בקיצור מאמר מומלץ מאוד לקריאה

  13. אמיר, תודה על המאמר של שורק,אגב בארה"ב היום המגמה אצל הנשים זה דוקא לחזור להיות אשה ולא משהו אחר ולפני שנה פורסם מאמר שעשה רעש גדול ע"י אשה בכירה במשרד החוץ האמריקאי שהיא רוצה לעבוד פחות ןלהיות יותר עם הילדים וכו" ןשפמיניזים עשה רק חיים יותר קשים לאשה,היא גם חייבת להיות גבר וגם אשה, מתי יבינו פה שהטרנד כבר לא כ"כ אופנתי?

    • מתי יבינו אצלכם שלא הכל טרנדים ולא הכל אופנות, ויש לאנשים, וגם לנשים, רצונות משלהם, רגשות משלהם ואמונות משלהם, וצריך לכבד כל אחד ואחת על רצונותיו, רגשותיו ואמונותיו?

      אבל אין סיכוי כזה. כי אצלכם, הפונדמנטליסטים מכל הדתות, לא מוכרת האפשרות של דעה עצמאית ומחשבה עצמאית, וכל מי שלא פועל או חושב בתוך הגבולות הצרים של העולם שלכם ושל המחשבה המצומצמת שלכם הוא אבסורדי, צבוע או סתם נוהה אחרי "אופנות מתחלפות".

    • מנחם,בבקשה העונג כולו שלי

      אני שמח שאהבת את המאמר שמראה עד כמה היחס של ה"אורתודוקסיה הליברלית" להלכה הוא בעייתי ושהם רואים בה טכניקה ומתמתיקה ותו לא

      פלא שהם לא מושכים אחריהם ציבור גדול של תופסי תורה?-מבחינה כמותית הם גורנישט מיט גורנישט מהציבור הדתי אלא שבגלל מקומם המרכזי בחוגי התקשורת והאקדמיה הדתיים הם מקבלים פרסום חסר פרופורציה למשקלם האמיתי בציבור הדתי,צא וראה כמה מניינים "אורתודוקסים[כאילו]שוויוניים" יש בפועל ברחבי הארץ וכמה מלל ודיו נשפכים על התופעה הזניחה הזו כאילו הייתה הדבר החם החדש בציבור הדתי-

      בקיצור מדובר בכאלו שבמקום הצעד המתבקש מבחינתם להצטרף לקונסרבטיבים שתפישתם את ההלכה מתאימה לדעותיהם כמו כפפה ליד הם מתעקשים לבוז מעומק הלב לאורתודוקסים ומצד שני להיות בעצמם כאלו ולהיאחז בקרנות המזבח

      כך יוצא הדבר המוזר של המניינים הכאילו שוויוניים-מחד לנסות לדבר על שוויון בין גברים לנשים בתפילה ומאידך לא לתת לנשים להיות פעילות באמת בתפילה ולתת להם תפילות שבהם מקובל לעלות ילדים בתור חזנים ובכך להיות עם[ההלכה] ולהרגיש בלי[חוסר השוויון ההלכתי בין גברים לנשים]
      והבן התם זועק "המלך ערום"

      נ.ב

      יש לי חבר טוב שהוא מהחוגים הנ"ל אבל בניגוד ללא מעט מהם שמגלגלים עיניים השמיימה הוא לפחות דוגרי והוא לא מסתיר את זה שזיהוי כאורתודוקס הוא סוציולוגי בלבד

      בשיחה פעם הוא אמר לי שרעיונית הוא מזדהה עם התפיסה הקונסרבטיבית אך הסיבה שהוא נשאר בציבור הולדתו האורתודוקסי זה שלדבריו "אצל הקונסרבטיבים אין את היידישקייט" כלומר אין אצלם אורח חיים יהודי תוסס של שמחה של מצווה,תפילה בדבקות,אווירה של טרם סוכות שבודקים את השפיץ של הלולב בשוק ארבעת המינים,לימוד גמרא בשטייגען ועוד ועוד

      את כל אלה הוא מצא אצל האורתודוקסים והוא לא רצה לוותר על אותו "יידישקייט" ולכן הוא נשאר סוציולוגית אורתודוקס למרות שהוא מסתייג עמוקות מהדרך ההלכתית המקובלת והוא מזדהה דווקא עם דרך הפסיקה של הקונסרבטיבים.

      הפניתי אותו לספר של הרב ליכטנשטיין "באור פניך יהלכון" שם הרב ליכטנשטיין מספר דבר מה דומה על רב שהכיר בארה"ב שהיה חבר בקהילה אורתודוקסית אך דיעותיו היו זהות לקונסרבטיבים וכששאלו אותו מדוע הוא לא עובר בפועל לקונסרבטיבים הוא ענה "איך אצטרף לקונסרבטיבים? הם לא בוכים בנעילה"

      אולי זו הסיבה שאותם "אורודוקסים ליברלים" נאחזים בקרנות המזבח באורתודוקסיה הם יודעים היטב שאת היידישקייט התוסס הם יקבלו אצל האורתודוקסים והם לא ימהרו לוותר עליו

      לפחות זה יאמר לזכותם

  14. אני עדיין לא מבין למה אתה מחויב להלכה שהיא לא שיוויונית בעליל, מה רע אצל הקונסרבטיבים? שם יש שיוויון מלא,מחשבה עצמאית,קל מאד להגיד פונדמנטליסט על אחרים בו בזמן שאתה גם מרגיש מחויב למערכת חוקים של לפני אלפי שנים.

    • אני לא מבין מדוע אתה מחליט בשבילי למה אני צריך להיות מחויב. אני מרגיש מחויב למערכת שמקורה בשורשים היהודים, גם אם היא זקוקה לשיפור, לא למערכת חדשה מומצאת.

  15. הדיון פה מסכם בבהירות סוציולוגית את הכשלים באורתודוקסיה הליברלית.
    לא שהייתי בוחר באורתודוקסיה החרד"לית שכשליה ניכרים בכל טביעת אצבע של מגיבים מסויימים באתר. ויש לה בעיות חמורות ביותר.
    אבל בהקשר הזה אני מסכים מאוד עם אמיר שכטר: אורתודוקסיה ליברלית היא הטרמה של קונסרבטיביות רק בקצב צב.

  16. מחויבות ליברלית מחד תוך הכרה בבעיתיות של המסורת(בהקשרים שונים ביחס לנשים ולמיניות). מחויבות למסורת מאידך תוך הכרב בבעיתיות של עולם ללא מסורת. היוצרת כשלים מובנים במחויבויות הסותרות: מחד, ישנם דברים הדורשים שינוי, מאידך ישנם דברים שאי אפשר לשנות. לא ברור מה ואיך. אבל בעיקר ברטוריקה נזעמת כלפי הצד הפונדמנטליסטי – למרות שטיעוניו ככל שהם מתמקדים בעולם המסורתי ובמחויבות לטקסט, נשמעים הרבה יותר משכנעים. כלומר, אם אנחנו רוצים לקדם את מעמד האישה ביהדות, עלינו להכיר באופי הדכאני של ההלכה. ולומר אני משנה כל מה שדכאני ולא לפסוח על שני הסעיפים, כמו שהראו מנחם ואמיר יפה בדבריך.

    • תוכל להוסיף קצת בשר, במקום להוסיף סירחון לנפיחה?

    • לאלעד – שלום רב,

      ההלכה היא 'דכאנית' כלפי כל יהודי, גבר כאישה. לא רק עול של מצוות וחובות המקיף את היהודי בכל מהלך חייו ומחייב השקעה רצינית בזמן, בטירחא ובממון..

      האדם מישראל אינו חופשי לדבר ככל העולה על רוחו. עליו להישמר בכל רגע לבל יצא מפיו דיבור הפוגע בזולתו, רכילות ולשון הרע, אונאת דברים והלבנת פנים.

      גם לחשוב לא ניתן ליהודי בחופשיות. לא רק פגיעה בזולת נאסרה עליו, גם לחמוד את אשר לרעהו אסור לו. אסור לו לחשוב על אשה זרה מבלעדי אשתו, שרק עליה הוא מצווה לאוהבה כגופו ולכבדה יותר מגופו.

      'דכאנות' זו היא בסופו של דבר ברכה לאדם, למשפחתו ולחברה כולה. אדם שרגיל לנהוג באיפוק במעשיו, דיבוריו ומחשבותיו, הוא אדם שינהג בכבוד ובעדינות כלפי זולתו.

      אדם שמשנן כל הזמן שכל הטוב שבחייו אינו מובן מאליו, וכל מה שיש לו הוא חסד מאת ה' הטוב ומטיב לכל בריותיו – הוא שילך בדרכי ה' וידבק במידותיו 'מה הוא רחום – אף אתה היה רחום; מה הוא חנון – אף אתה היה חנון', יהיה טוב ומיטיב לבריות

      מי שרגיל בהכרת טובה לבוראו, הוא שיידע להכיר טובה למי שהיטיב עימו – להוריו ומוריו, לבן/בת הזוג ולכל מי שעשה עימו טובה, גדולה כקטנה.

      מעמדו החדרתי של אדם בישראל לא נמדד לפי מספר המצוות שהוא מחוייב בהן. לא ראינו שכהנים החייבים במצוות יתירות, מהווים מעמד מיוחד בחברה.

      אדם שיילך ברחוב עטוף בטלית ותפילין – לא יזכה משום כך לכבוד בחברה הדתית. אולי להיפך…המפתח לכבוד ולמעמד בחברה, בכל חברה אנושית, הוא: 'איזהו מכובד המכבד את הבריות'!

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      • יש לציין, שאלפי שנים של תורה ומורשת אבות הטביעו את חותמן בנפש האומה, ולפיכך גם ביהודים שהתרחקו מחיי תורה ומצוות, עדיין טבועות התכונות הבסיסיות של טוב וחסד – תכונות שיועמקו ויורחבו כשיהיו מודעים למקורם בתורה ובמורשת האבות.

  17. וקונסרבטיביות, רפורמה, וחילוניות, הנם אופציות מוערכות לא פחות. אני רק מנסה להצביע כרגע על הכשל של המודרן-אורתודוקס, או האורתודוקסיה הליברלית או כל שם אחר שנקרא לה.

    • אזני כרויה לשמוע את הכשל.

      • צבי,
        בתגובתי מלמעלה כתבתי שאם מכירים באופיה הדכאני של ההלכה (בהקשרים שונים) כמו ביחס לנשים (ול"אחר" בכלל: שאינו יהודי, חירש, קטן ושוטה ועוד), אז השינוי הנדרש הוא עקרוני ביחס לכל סדר" נשים" לצורך העניין. אני מכבד את עמדתך המכירה בהיבטים הדכאניים ולא מנסה להתעלם מהם. יחד עם זאת, אני מוצא בה כשל עקרוני, כי אם השינוי הוא מקומי, וגם אתה מכיר באוזלת ידך בלשנות (נניח בתגובתך למנחם כלפי חזנית בתפילת נעילה), זהו כשל במחויבות לשינוי.
        או במילים אחרות: המקף של הדתי-לאומי(שבורג האב הצביע עליו בגאווה) הוא הוא הבעיה והכשל בליברל-הדתי. לא שאני לא מאמין לכנותך בדבר היותך ליברל וכו'. אלא שפשוט אני לא רואה איך המחויבות הזו מתממשת הלכה למעשה כאשר אוחזים במקף הנ"ל.

        אמיר,
        אכן אנחנו מסכימים על הבעיתיות בהתייחסות הליברל-אורתודוקס להלכה מחד ולליברליות מאידך, אך כמובן אנחנו חולקים בדבר אופי ההלכה ביחס "לאחר" וכפי שציינת.

        • כמו שכתבתי קודם, סתירות הם חלק מהותי מעולם האמונה שלי. גם הציווי לאברהם לעקוד את בנו עמד בסתירה לערכים אחרים שהתורה מרוממת. אני לא רואה בזה כשל אלא אתגר.

          אני מבין שלך קשה עם זה, אז אני מציע שתתמקד בעולמך ובאמונתך, ואל תתערב באלו שלי, ומקל וחומר שלא תבזה אותם. ביזוי דעת הזולת הוא אחד ממצוות דתך?

          • צבי,
            לא התכוונתי לבזותך אישית. ואם נפגעת, עמך הסליחה.

            מדובר כאן על ביקורת עקרונית.

            אם הבנתי אותך נכון, תשובתך העקרונית היא על סתירות כחלק מהותי ממערך האמונה(כדוגמת העקידה) וכאתגר דתי. זו תשובה ראויה, אם כי לא חפה מבעיות.
            הגרי"ד דיבר על החוויה הדתית כחווית סבל והביא לכך כדוגמא את העקידה ואת הסתירות שבהם חי המאמין. לפי גישה זו יוצא שהמבחן לשינוי הלכתי אפשרי הוא בשאלת הגבול בין שינוי הלכתי האפשרי ע"פ ההלכה לבין שינוי שעליו המאמין צריך לעקוד את עצמו, ולחיות את הסתירה,
            דא עקא, שגם מימין (החרד"ל) וגם משמאל(מבקרי ההלכה), טענה זו איננה נשמעת טוב לדעתם:

            מימין: ראה את כל הדיונים בגליונות האחרונים על פסיקה ושינוי הלכתי וסימון מטרות. הטוענים שלשינוי ההלכתי גבולות ברורים יותר ממה שהליברל-הדתי שואף. יתירה על כן הם טוענים לאג'נדה, שלה אין גבולות הלכתיים.

            משמאל: אם יש אג'נדה ליברלית(כלשהיא לצורך העניין), איך אפשר לחצות אותה לשתיים, ולומר אני מאמין בקידום מעמד האישה אבל לא לעשות זאת בפועל.

            אני מבין שתשובה אחת אפשרית היא סתירה/עקידה אמונית. אולם מפרספקטיבה שונה ישנם שיטענו שהתוצאה היא פשרנות, ויתור, ולצאת קירח מכאן ומכאן. אגב זו אותה ביקורת עקרונית של החרדים על הדתיות-הלאומית.

            • אין לי שום בעיה אישית, אבל אני לא מבין למה אתם מתעסקים כל כך עם הדתיים הליברליים. אתם כל כך לא בטוחים באמונה שלכם שאתם צריכים לחפש כל הזמן פגמים באמונתו של האחר? אני לא מרגיש פשרן ולא חצוי, לא אבסורדי ולא מגוחך. יש לי אמונה מוחלטת בבורא עולם ואני מאמין שהדרך שבה אני הולך היא מילוי רצונו בדרך הטובה ביותר. לכו אתה והחברים שלך ותחפשו לכם קיר אחר לטפס עליו.

              • צבי ליפשיץ

                אני עובר כאן על הדיון ואני ממש לא מבין את פשר התגובות שלך

                אתה כותב את דעותיך נשאל עליהם באופן מכובד ובמקום להשיב אתה מתפרץ ומתלהם כאילו באו לטרוף אותך או משהו כזה מה יש?

                אלעד פוגל כתב לך באופן ענייני על הכשלים שיש לדעתו בשיטה שאתה מציג מבלי לפגוע בך אישית ואתה ממש מתפרץ עליו למרות שמדובר כאן בבמת דיון המוקדשת בדיוק לדברים כאלו בהם אנשים מציגים את דעתם על הנאמר במאמרים ואנשים אחרים שואלים ומבררים ומבקשים הסברים

                זה כל העניין בתגובות לאתר אז על מה ההתפרצות?

                אם אתה לא רוצה שיתייחסו לדבריך תכתוב את מה שאתה רוצה להביע בפנקס אישי אבל אם אתה כותב כאן תבין שמדובר בבמת דיון ודבריך ודברי כל מגיב ומגיב כאן אמורים להיות תחת ביקורת ושיתוף של המגיבים האחרים

                בקיצר בשביל זה התגובות כאן קיימות ותהרוג אותי אני לא יודע איפה מצאת אצל אלעד פוגל פגיעה בזולת ושאר מה שכתבת לו

                מקווה שהועלתי

                • "כשל" זה מונח לוגי. כדי לטעון לכשל בטיעונים שלי, צריך להראות שההנחות שאני מניח גוררות בהכרח תוצאות אחרות ממה שאני משיג. באשר זה לא נעשה כאן אפילו פעם אחת, אין לי אלא להסיק שהמילה הזאת, וגרועות ממנה (היה כאן "מגוחך", "אבסורדי", "צבוע", "מתפרץ", "מתלהם" ועוד כהנה וכהנה), משמשות כאן לא כטיעונים לגיטימיים, אלא כאמצעי התנצחות והכפשה. הכפשה איננה "אופן מכובד" והיא נענית כאן בתגובה הראויה לה.

                  • צבי,

                    לא רציתי להיגרר לדו שיח הזה, אבל דותן הגיב ואתה הגבת. ובכן נאמרו פה כמה דברים עלי ממך שהם לא נכונים בעליל – ברמה של טעויות פשוטות וחשוב לי להעמיד את הטעויות על מקומם.

                    דותן הגיב על תגובתך אלי, אלעד פוגל. הוא לא הגיב על תגובות אחרות אליך.

                    אין לי בעיה להניח שאני טועה בתיזה שהעלתי, וכפי שכבר כתבתי לך כמה וכמה פעמים.

                    כמו כן, התנצלתי בראשית תגובתי מאתמול אליך, אם פגעתי בך. וכתבתי די בכבוד.

                    יתיר על כך, לפי כמה שבועות, מגיב פלוני כתב דברים בגנותך ברמה האישית, כמדומני שאני הראשון שכתב שזה לא מכובד וביקש מעורך האתר להסיר זאת.

                    ולבסוף, יתר על כל אלו, אתה כותב לדותן(שהגיב ביחס לתגובתי) שאני השתמשתי בביטויים: "מגוחך", "אבסורדי", "צבוע", "מתפרץ", "מתלהם". לא היו דברים מעולם! אני חוזר, לא היו דברים מעולם. לחיצה פשוטה על כפתור הקונטרול F, תגלה שכל המילים האלו לא נאמרו על ידי!

                    ושוב, אני מוכן לקבל שאולי הכשל אצלי ברעיון שהעלתי. אבל אני לא מוכן לקבל, בכל הכבוד, יחוס דברים שכביכול נאמרו ע"י, כאשר ברור בחיפוש פשוט ביותר שלא מיניה ולא מקצתיה.

                    מכיוון שאני מכבד אותך, ומעריך את דעותיך, לא הגבתי על דבריך שלא היו לגופו של עניין, אלא לגופו של כותב, והשתדלתי להגיב על טענותיך כמיטב יכולתי. אולם לאחר הנימה והטעויות שאותם ייחסת לי, הפסקתי להגיב. ואני גם לא אגיב בעתיד כלפי תגובותיך. חבל.

                    • סליחה, אלעד, קרא בבקשה היטב מה כתבתי. ייחסתי לך אך ורק את המילה "כשל". על כל שאר הדברים כתבתי "היה כאן". לא כתבתי שנאמרו מפיך (אלא אם כן על ראש הגנב בוער הכובע ו"אלעד", "דותן", "מנחם" וכו' הם כולם אותו אדם).

            • אפשרות נוספת – אתם אנשים מוגבלים, עם כושר חשיבה מצומצם ביותר, ולא מסוגלים לקלוט אף טיעון שהוא מורכב יותר מאחד פלוס אחד שווה שתיים.

  18. אלעד פוגל, יפה כתבת! אשריך על דבריך על חוסר העקביות של ה"אורתודוקסיה הליברלית"

    כדאי לך לקרוא את תגובותיו של המגיב אהרן על המאמר באתר "תגובות ליצר הרע לא יצא לגמלאות" הוא לדבריו אדם לא דתי ולא מאמין אך מסיבות אינטלקטואליות הוא נכנס להגיב ולהסביר את דעתו מדוע האורתודוקסיה הליברלית היא כדבריו "התנועה המגוחכת ביותר בתולדות ישראל"

    הוא כתב יפה מאוד ומשום מה לא עבד לי הלינק משם אתה ומנחם מוזמנים לעיין שם בתגובותיו החל מה9 בנובמבר 2012 הוא על כתב שם יפה מאוד ובאופן בהיר על הכשלים שדיברת עליהם בצדק

  19. כמובן שאני לא חותם על דבריך על ה"אופי הדכאני של ההלכה" וברור לי שבעניין זה דעותינו שונות לחלוטין

    אבל בכל אופן אני מסכים כמובן עם הברור מאליו שאין בהלכה שוויון בין גברים לנשים אלא חלוקת תפקידים מהותנית בעבודת ה' בלא מעט תחומים ובעיקר בנושא המדובר כאן של תפילה בציבור ששם הדבר בולט מאוד

    מי שזה מתאים להם ולהן שיצטרפו בשמחה לקהל עובדי ה' היראים והאורתודוקסים לאלו שלא מעוניינים ומעונינות [לצערי הרב] יש מספיק אופציות אחרות הקיימות בשוק החופשי של הרעיונות הקיים היום באין מפריע

  20. עכשיו ראיתי את הביקורת של אסף. ושוב כפי שכבר כתבתי לעיל. אין המדובר על ביקורת אישית כלפי מאן דהוא. ואין המדובר בניסיון לבזות (האם כל ביקורת היא ניסיון לבזות? הרי יש כאן מגיבים המבקרים את החרד"ל, האם התשובה להם תהיה: תפסיקו לבזות אותנו ואת אמונתינו, או ניסיון ליצור דו שיח?).

    אסף מבהיר במילים אחרות את מה שאני מנסה לטעון (מנסה, לא בהכרח אני צודק כמובן). מערך אמונות סותר יכול להתקיים ברמה הנפשית/אמונית/פסיכולוגית והוא לא כבול לחוקי הסתירה של אריסטו, ללוגיקה החמורה.

    אך, וזו תוספת לטיעון של אסף, הסוציולוגיה מצביעה על אי היתכנותו במידה זו או אחרת: בין על התפשטותו בקרב הציבור הדת"לי, בין על דתל"שים (כדוגמת אסף שיפה הבהיר את עמדתו). תשובה אחת – כשל לוגי של מעבר בין מצוי לרצוי. תשובה אחרת, לא הוכחה יש כאן, אלא תמיהה על היעילות, על האפקטיביות ועל התוחלת, במערכים סותרים בו זמנית: שמיור שוביניזם הלכתי מסויים יחד עם אחיזה בפמיניזם מסויים.

  21. אלעד,בעיקרון יכולה להיות דילמה ערכית ולו חזקה במיוחד בין שתי מערכות וגם בעולם האמוני היהודי אפשר לראות קונפליקטים חזקים בין המוסר האלוקי למוסר הטבעי ודוגמא ידועה לעניין אותה אני מביא הרבה בתגובות שלי כאן שהנושא עולה היא עניין איסור הממזרים לבוא בקהל שכבר חז"ל ראו בו איסור בלתי נתפס כמעט ובמדרש רבה [קהלת וויקרא]יש מדרש מדהים שם נאמר על הפסוק בקהלת "וראיתי את דמעת העשוקים…ומיד עושקיהם כח ואין להם מנחם" שהעשוקים הם הממזרים שפסולים לבוא בקהל משום חטא שלא הם ביצעו ועושקיהם הם הסנהדרין! שמרחיקים אותם משום מצוות התורה.

    חז"ל ובעקבותיהם הפוסקים בכל הדורות עשו ועושים מאמצים עצומים במסגרת ההלכה בכדי להתיר אנשים שיש עליהם חשש ממזרות ועל הרב עובדיה יוסף שליט"א סיפר מזכירו האישי לאבישי בן חיים בראיון לעיתון מעריב שמתוך מאות מקרים[אם לא יותר]של בעיות ממזרות שהגיעו אליו הוא רק פעם אחת הוא לא הצליח להתיר מישהו מחשש ממזרות ובאותו יום הוא בכה!

    שים לב שהרב עובדיה לא רקד משמחה של מצווה לצלילי ניגון על הפסוק "לא יבוא ממזר בקהל ה'" אלא הוא בכה שהוא נאלץ לאסור באותו מקרה

    כך גם דיינים שבמקרה כאוב וקשה של אשת כהן שנאנסה שאסורה על בעלה לא ימצאו [כמו שמנסים לעשות]היתר הלכתי קביל אני די בטוח שהם יתייסרו על הטרגדיה הזו מרות וידם תרעדנה שהם יחתמו על פסק כזה קשה.

    ההבדל בין גישה זו לבין הטרוניה שאני בא אל הליברלים נעוץ בכמה דברים:

    1.לא מדובר כאן בחוסר הזדהות ערכי עם חלקים מרכזיים בתורה[כדבריך לליברלים שמבחינתם הם צריכים לשנות את כל "סדר נשים" בש"ס]אלא עם מספר לא גדול במיוחד של מצוות לא מובנות ולא בפיצול נפשי עם המסרים המרכזיים של התורה.

    2.מדובר בקונפליקט בין המוסר האלוקי שלא מובן לנו תמיד כל צורכו [עיין בסוף ספר איוב בדברי הקב"ה לאיוב על שאלותיו הנוקבות על ייסוריו]לבין המוסר הטבעי הפשוט והמצפון שיש לכל אדם סביר ויהיה מאיזו תרבות שיהיה ואיזו תקופה שתהיה. אצל הליברלים מדובר ברוב המקרים בקונפליקט בין המסורת וההלכה לבין האופנה הערכית של התרבות השלטת שיכולה להתחלף כעבור דור או שניים לכן אני תופס את גישתם כפופוליזם לא רציני וזאת בניגוד לקונפליקט הקיומי של מוסר אלוקי מול מוסר טבעי הנטוע עמוק בנפש האדם.

    3.אני אומנם מסוגל להבין אנשים עם דילמות בין מערכות ערכים ובמקרה זה אצל האורתודוקסים הליברלים הדילמה בין הרצון לתת שוויון בין גברים לנשים לבין הרצון להשתייך למסגרת ההלכתית המקובלת אבל למרות זאת אמורה להיות עקביות רעיונית בסיסית ואם הליברלים החליטו לרקוד על שתי חתונות ולא לתת שוויון לנשים למרות רצונם אין להם שום זכות לבוא בטענות לאורתודוקסים השמרנים על שובניזם או פגיעה בנשים וכיו"ב בעוד הם עצמם הלכה למעשה -כן,גם אם הם מצרים על כך ונקרעים מבפנים בסופו של דבר מעשיהם בפועל חוסמים שוויון בין גברים לנשים- לא מאפשרים שוויון בין המינים!

    אין שום סיבה שהשמרנים יקבלו הטפות והתקפות פרועות על הדרת נשים מכאלו שבעצמם מדירים נשים-גם אם בכאב ובייסורים-בבתי הכנסת שלהם

    אם הליברלים החליטו במודע לאמץ מערכת ערכים שהם מסתייגים ממנה קשות שיהיו מודעים לכך ולא יתקפו את אלו שקיבלו את אותה מערכת שהם עצמם מאמינים בה

    התקפות כאלו יהיו נלעגות ואבסורדיות במיוחד וכמו שכתבתי למנחם כאן שהויכוח בעניין בין האורתודוקסים לקונסרבטיבים הוא הרבה יותר ענייני והגיוני מאשר ויכוח קולני עם כאלו שידברו על שוויון אך לא יצרפו נשים למניין והלכה למעשה יצרו מצב שהנשים נספחות לתפילה הציבורית ולא יהוו אותה בדיוק כמו אלו שהם כועסים עליהם.

  22. http://www.kipa.co.il/now/42981.html

    http://www.kipa.co.il/now/43017.html

    http://www.kipa.co.il/jew/43056.html

    אלעד,על מה שדיברתי על קונפליקטים בין מוסר אלוקי למוסר טבעי כדאי לך לעיין בקישורים הנ"ל יש ש דיון שהיה באתר כיפה על היחס הנפשי למצוות כמו מחיית עמלק ובכלל על נושא מוסר אלוקי מול מוסר טבעי

    הדיון שם מעניין מאוד מומלץ לעיין

  23. צבי,

    אני לא מנחם, אני לא דותן ואני לא אף אחד אחר, אני אלעד פוגל.

    אם אתה כותב שייחסת רק אלי את "הכשל" ולא את שאר הדברים אני מקבל. למרות שמתגובתך זה ממש לא ברור, כמו שברור שדותן התייחס לדיון שלך איתי ולא עם שאר המגיבים.

    אבל זה פשוט בלתי אפשרי, לצערי, לנהל דיון אתך ללא הסלמה. גם תגובתי להלן היתה מכובדת, ובכל זאת מיד רמזת בקריצת עין שאני משתמש בשמות בדויים(דותן, מנחם ואחרים), ומיד הטון הסלים. למרות שהטון שלי בכל ארבעת תגובותי האחרונות היה אחרת לחלוטין, ומוכן להקשבה.

    אני סיימתי להגיב לדבריך, ואני מראש אומר למקרה שתהיה עוד הסלמה, בסגנון, את מה שכתבתי כתבתי בשמי ואפשר לחזור אחורה בתגובות.
    רק הערה אחרונה, כשהגבתי על המשמיץ האלמוני שיצא עליך לפני כמה שבועות, עשיתי זאת כי ניכר חוסר הצדק והיושרה כמו זילות השפתיים במה שכתב. אני לא מתחרט על כך.

    אולם, מה הלקח שאתה מנחיל בתגובותיך האלו? התשובה לדעתי לא נעימה. לילה טוב.

    • ש.צ. לוינגר

      אכן כל נשמות ישראל מאוחדות 'מצד שורש נפשם בה' אחד רק שהגופים מחולקים' (תניא, ליקוטי אמרים, פרק לב).

      • ש.צ. לוינגר

        הציטוט מהתניא נאמר על דרך ההומור, על הנסיון להפוך מגיבים שונים לאדם אחד..

        ברם במחשבה שניה, ניתן לומר שעניינו של 'קדיש יתום' בנוי על רעיון זה של האחדות של כל נשמות ישראל, ומשום כך מעשה טוב של יהודי אחד יכול להביא עילוי לנשמתו של יהודי אחר.

        אם כי ניתן להסביר אחרת, שבמעשה טוב הנעשה על ידי בנו או בתו של אדם, יש לראות פרי של החינוך, והערכים שהנחילו לו ההורים, ולכן זוכים הם לעילוי עקב מעשי זרעם שבא מכוחם.

    • לא בקשתי את עזרתך נגד השמצות. אני מסתדר יפה מאוד לבד, מלבד שיש השמצות כל כך מופרכות שהנזק היחיד שהן גורמות הוא לבעליהן.

      כל מי שיתבונן מעט קט בסגנון ההודעות המתפרסמות כאן (שפה, תחביר, רמת טיעונים, פשטנות חשיבה, אובססיביות טרחנית וכו'), ולא פחות בעתויין, יבין מיד ש"דותן" הוא "מנחם" הוא "אלעד פלד" הוא אמיר, המפר בתחמנות מגושמת ונלעגת את הבטחתו שלא להתייחס לדבריי בשום צורה.

  24. צבי,זו הפעם האחרונה שאני כותב לך את זה

    אני לא כותב בניקים אף פעם ואין לי שום עניין להתייחס לדבריך כי אני מכבד את בקשתך וגם משום שהדיונים בנינו מוצו עד תום ולא נתנו שום דבר

    אם אתה רוצה לחשוב שכל מי שכותב נגד דבריך הוא בעצם אני בתחפושת שיבושם לך

    כתבתי לך את זה בכדי שלא תצא ממני שתיקה כהודעה

    זהו זה ולהזכירך אגב אלעד פוגל הוא בדיונים כאן בר פלוגתא שלי בלא מעט נושאים וכנראה שאתה לא עוקב אז איך זיהית אותו איתי זה בכלל משונה

    בקיצור שיהיה יום טוב ואם אתה חושב שכל מגיב שלא מסכים אתך הוא אני זו בעיה שלך

    אני את שלי אמרתי

  25. http://www.toravoda.org.il/node/437

    לטובת הקוראים מאמרה של הדס פורת רואש שמתפללת בבית הכנסת ה"שוויוני" במודיעין בו היא מסבירה בהודאת בעל דין שה"מניינים אורתודוקסיים שוויוניים" הם לא באמת שוויוניים ושההלכה בבסיסה לא מכירה בערך השוויון כאבסולוטי ושהנוהג במניינים אלו לא מבוסס על טעמים הלכתיים של שוויון אלא על טעמים אחרים שעולים לשולחן הדיונים

    אני מביא את המאמר הזה בכדי להראות שגם חלק מהמתפללים והמתפללות במניניים אלו מכירים בעובדה שלא מדובר במניינים שוויוניים

    למען הסר ספק כמובן שאני לא מביא את המאמר הזה בכדי להראות עידוד כל שהוא לתופעה של המניינים הנ"ל או הזדהות עמם והבאתי את המאמר בשביל מה שכתבתי לעייל להודאת בעל דין שבדבר

  26. סליחה צבי, אין לי פייסבוק..ממש לא חשוב לי לקבל כל יום עידכונים ותמונות איך שילד של חבר של השכן התחיל ללכת ולאכול במבה.

    • סבבה. שים לפחות תמונה, כדי שנדע מי אתה. או שיש לך משהו להסתיר?

      • לא הבנתי,ממילא הייתי יכול לשלוח תמונה שונה תחת כל שם ולא ברור למה יותר נוח לך לחשוב שכולנו איש אחד,אגב האם יש לך בעיה שאשה תהיה רבנית הראשית? אני מציע הדסה רלב"ג..

        • כל זמן שאתה כותב בעילום שם, לאור העובדה שאתה מתנבא בסגנון זהה לחלוטין לזה של אחד אחר כאן, אתה חשוד בהתחזות.

          מצידי שאמא תרזה תהיה הרבנית הראשית. אני מתנגד לעצם קיום המוסד הזה.

          • טוב,זכותך לחשוד,לפחות על הרבנות הראשית שנינו מסכים באופן עקרוני.

            • ש.צ. לוינגר

              בס"ד י"ט אב ע"ג

              בתחום ההתנגדות העקרונית למוסד הרבנות הראשית, דומני שאמיר לא מצטרף לעמדתו של מנחם.

              בברכה, ש.צ. לוינגר

              נ.ב. שאלה מטופשת: מה עניינו של הדיון המלומד בשאלת זהותם או אי-זהותם של המגיבים למאמרה של ד"ר אסתר חזון?

              אני חושב שהמקום הראוי לפיתוח הנושא הוא בדיון על 'הלכות תגובה', בשולי 'תגובות לגליונות קודמים 827'. כל מי שאין לו מה לעשות בחיים יפנה לשם, ויבא על סיפוקו בעין יפה.

              • ש.צ,אתה אכן צודק ואני לא שותף לעמדה שאומרת שהרבנות הראשית היא גוף מיותר

                כמובן שכמו בכל גוף ממוסד ובירוקרטי תמיד יש מה לשפר ולרענן במערכת אך המוסד הזה כשלעצמו הוא חשוב מאוד

                אני גם מקווה ומייחל שהרבנים הראשיים החדשים שנבחרו יעשו את עבודת הקודש שהופקדה בידיהם על הצד הטוב ביותר כמו שמייסדה הגדול של הרבנות הראשית מרן הרב זצ"ל אמר על עצמו שהוא "עבד לעם קדוש בארץ הקודש".

                אם כבר הנושא עלה אעיר שמי שמסתכל ביומיים האחרונים ברשת באתרים של הציבור הדתי לאומי יכול לראות ממש אווירת ט' באב כאילו מדובר באבל גדול ליהודים צום ובכי ומספד שק ואפר יוצא לרבים

                לענ"ד למרות האכזבה שמועמדים מאנ"ש לא נבחרו חשוב לזכור שלא משנה השיוך המגזרי אלא הגדלות בתורה ובהנהגת ציבור ובתוכו גם מי שלא שומרי תורה ומצוות.

                הרב דוד לאו שליט"א כבן למשפחת לאו שהתברכה ביכולת הסברה וקירוב לבבות ושמקורב מאוד לציבור הדתי לאומי כמו אביו הרב ישראל מאיר לאו שליט"א והרב יצחק יוסף שליט"א שמי שמעיין בילקוט יוסף יכול לראות שהוא לא קטלא קניא ושגם הוא לא רחוק שנות אור מהציבור הרחב ומהציבור הדתי לאומי [הוא מעביר שיעורים גם בישיבות הסדר ואפשר לומר עליו שהוא לא מגדולי הקנאים של יתד נאמן על ה"השקפה הטהורה"] שניהם לא "יתדניקים" קלאסיים גם אם סוציולוגית הם נחשבים חרדים

                לכן למרות האכזבה המובנת לא צריך להתאבל מרה אלא לחשוב על הצדדים הטובים ברבנים הנבחרים

                • ש.צ. לוינגר

                  לאמיר – שלום רב,

                  לענ"ד יש גם יתרון כשלא עומדים בראש המערכת. חלק ניכר מהשפעתו של רב היא במגע הבלתי אמצעי עם 'האזרח הקטן', וככל שעולים במעלות המערכת ושקועים בבעיותיה הסבוכות – קטן הזמן שנשאר למגע ישיר עם הציבור. הרבה הישגים ניתן להשיג דוקא בעבודה שקטה, כשלא עומדים כל הזמן מול אור הזרקורים.

                  אולי חשוב יותר לפעול לריבוי רבנים שירבו תורה מתוך אהבה ומאור פנים, בדרגים הבאים במגע ישיר עם הציבור – רבני ערים ושכונות ודיינים בבתי הדין וכיו"ב.

                  מלבד הקשר הישיר עם הציבור, קל יותר להקדיש זמן ליצירה תורנית יסודית כשנמצאים במקום קטן יחסית. כשמבררים סוגיות בהלכה ובמחשבה בצורה יסודית – הדברים מתפרסמים בעולם התורה ומשפיעים מעבר לסמכותו הרשמית של הכותב.

                  בברכה, ש.צ. לוינגר

                  • ש.צ. לוינגר

                    יש להביא בחשבון גורם נוסף: מנהיגות תורנית צריכה לנהוג לעתים גם ב'שמאל דוחה' ולומר גם דברים נוקבים שלא יערבו לאוזן חלקים בציבור ובהנהגתו. יש צד לומר שעדיף שרבנים 'חרדים' יעסקו ב'ימין המקרבת' ובהשפעה מבפנים, ורבנים 'ציוניים' יעסקו גם בצד של ה'שמאל הדוחה', ויאמרו את מה שצריך לומר בשילוב ראוי של תקיפות עם עדינות.

            • אם כבר הזכרנו את המוסד המסואב והמיותר הזה של אוכלי שולחן איזבל, דעתי היא שהרב יוסף עדיף אלפי מונים על מתחרהו הד"ל, הגזען, שוביניסט, הומופוב, פרימיטיבי ונבער. וגם הרב לאו עדיף על כל הרבנים שהתחרו או שהוזכרו, חוץ מהרב סתיו. אולי סתיו עדיף על לאו, אבל אין ספק שלאו עדיף על קו.

              • 'סתיו', 'לאו' ו'קו' – זה ממש מתחרז! איזה יופי!

                • ש.צ. לוינגר

                  ובאמת יפה, צבי, שהקפדת להשתמש בתואר 'הרב', הן לגבי הרב יצחק יוסף והן לגבי הרב דוד לאו.

                  המשך בדרך זו – להתייחס בכבוד גם למי שאינך תמים דעים עם שיטתו!

  27. http://www.srugim.co.il/51547-%d7%94%d7%93%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%9e%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa%d7%9d-%d7%9c%d7%90-%d7%93%d7%aa%d7%99

    http://www.srugim.co.il/51541-%d7%94%d7%93%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%a9-%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%97

    בהמשך לדברים שנאמרו כאן על פסיחה על שני הסעיפים של הדתיים הליברלים כדאי לקרוא את שני הלינקים כאן מאתר "סרוגים" על תופעת "הדתיים המסמסים בשבתות" הלינק הראשון קורא ל"מסמסים" לא לפסוח על שני הסעיפים והלינק השני הוא על מה שאני אומר כל הזמן על אלו שהם מזמן כבר לא אורתודוקסים אך מבחינה סוציולוגית הם ירצו להישאר במדורת השבט למרות החיפוף ולעיתים הבוז לעקרונות של השבט שהדליק את המדורה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: