יש צורך ברפסודה? | יעקב עציון

מקור בתרגום.

האם נזכרת בתנ"ך המילה "רפסודה"? דומני שרבים מהנשאלים ישיבו בשלילה, שהרי המילה נשמעת זרה ומאוחרת, אך פסוק מפורש הוא בדברי הימים: "וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן הַלְּבָנוֹן כְּכָל צָרְכֶּךָ, וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדוֹת עַל יָם יָפוֹ וְאַתָּה תַּעֲלֶה אֹתָם יְרוּשָׁלִָם" (דבהי"ב ב טו).

את הדברים אומר חירם מלך צור לשלמה המלך, בתשובה לבקשתו לייבוא עצים מן הלבנון לבניין המקדש. כידוע, חלקים רבים מספר דברי הימים מקבילים למובא בספרי שמואל ומלכים – ואף לפסוק הנזכר ישנה מקבילה, וממנה נוכל ללמוד מהי רפסודה: "עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן הַלְּבָנוֹן יָמָה, וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אֵלַי…" (מל"א ה כג). הרפסודה היא אפוא דוברה, וכלשון רד"ק בדברי הימים: "הקורות שקושרים אותם בראשיהם ומוליכים אותם בנהרות ובים" (ואגב, לא ברור שצורת היחיד של הרפסודות היא רפסודה. בלשון ימי הביניים אנו מוצאים גם רפסוד).

אם נחזור ונעיין בפסוק שבו נזכרת הרפסודה נגלה מילה יחידאית נוספת, אך נפוצה לאין שיעור ממנה: "צָרְכְּךָ". השורש צר"ך שגור בפינו לרוב ("צריכים משהו?", "חרם צרכנים", ודומה שאין צורך בדוגמאות נוספות) – אך בתנ"ך זו לו הופעתו היחידה. בפסוק המקביל במלכים באות במקום המילים “ככל צרכך" המילים "כל חפצך" ("אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל חֶפְצְךָ בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים"; שם כ"ב), ולפי דרכנו למדנו שהצורך מקביל בהקשר זה לחפץ.

בתרגום אונקלוס לתורה ובתרגום יונתן לנביאים מופיע הצורך פעמים הרבה. בפרשת דברים מפרש־מתרגם אונקלוס את דברי משה לישראל "כִּי ה' אֱ־לֹהֶיךָ… יָדַע לֶכְתְּךָ אֶת הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה" – "ארי ה' אלהך… סוֹפֵיק לך צוּרְכָּךְ במהכך ית מדברא רבא הדין…" (ומכאן כנראה נטל פייטן "דיינו" שנקט: "אילו סיפק צרכינו במדבר ארבעים שנה").

מעניין להיווכח שאם נעיין בתרגום יונתן לפסוק שנזכר מספר מלכים – "אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל חֶפְצְךָ בַּעֲצֵי אֲרָזִים" – נפגוש באותו מטבע לשון: "אנא אסופֵיק ית כל צוּרְכָּךְ באעי ארזין". הווה אומר, הן המתרגם לארמית והן בעל דברי הימים בחרו במקום המילה העברית המקורית "חפץ" את ה"צורך". בהמשך קורותיה של העברית הולך הצורך ותופס את מקומו, ובמשנה מופיעה הצורה "צריך" לבדה מאות פעמים.

לרגל שבת נחמו נחתום כאן בכפליים, במקור ארמי ובמקור עברי שנעשה בהם שימוש בשורש צר“ך בהקשרי הנחמה שצריכים אנחנו לה. תחת הפסוק “לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם… וְהָיָה לָךְ ה‘ לְאוֹר עוֹלָם“ (ישעיהו ס יט) מביא יונתן: “לא תצטרכין עוד לניהור שמשא ביממא… ויהי ליך ה' לניהור עלם". ודרשו חכמינו בשמות רבה (בדילוגין): "אמרו הנביאים להקב"ה: הרי אתה אומר שאינן בניך, ובפניהם הם ניכרים, שנאמר 'כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה". מה דרכו של אב שמרחם על בניו אף על פי שסרחו, כך אתה צריך לרחם עליהם".

*

בקטע הבא טמונה מילה שמקור ארמי, ושורשה מתועד בתרגום לפרשת ואתחנן. מצאתם? שלחו נא דוא"ל לכתובת makorbatargum@gmail.com. פרסים יוגרלו בין הפותרים נכונה.

"התקליטור הזה הוא דבר מאוד שמח, קצבי, חי. התהליך היה בשיתוף עם הילדים. הם העירו, חיוו דעה, עזרו, וגולת הכותרת – הם גם היו שותפים לשירה. אולפן ההקלטות שנמצא אצלנו, 'קול הכפר', הכיל את הילדים, והם שמחו מאוד להיכנס להקליט. כל התהליך עצמו היה מאוד תרפויטי, לנו ולהם".

המילה המבוקשת בטור השבוע שעבר: צריכים. הזוכה: עידוא ברוקנטל.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ב אב תשע"ג, 19.7.2013

מודעות פרסומת

פורסם ב-19 ביולי 2013,ב-גיליון ואתחנן תשע"ג - 832, מקור בתרגום. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: