הסופרנוס ובני עקיבא | חיותה דויטש

בין תלמידות י"ב המפגינות למען מסורבת גט ובין "הסנדק" של פרנסיס פורד קופולה. על קבוצות מיעוט הנאבקות על מקומן בתרבות הרוב

היא תלמידת י"ב. כשהיא נוסעת בקיץ להתגורר עם אביה החילוני וחברתו החדשה היא עומדת בפני פיתויים קשים, ואט אט נסחפת, מחליפה תלבושת, מאבדת זהות. ברגע מסוים יהיה עליה להכריע מי היא. האם תלך למחנה קיץ עם חניכיה בבני עקיבא או תשתתף בפסטיבל מוזיקה עם חבריה החילונים? בסצנת הסיום היא מוותרת על בני עקיבא ועל קלישאות ההדרכה הזרות לה, ובבגדיה הצנועים, הישנים, היא מנגנת ושרה בפסטיבל עיבוד לשירו של שולי רנד "אייכה": אנה מפניך אסתתר, מה אטען מה אצטדק מה אדבר.

היא תלמידת י"ב, יש לה שיעורי בית ובחינות, היא מנגנת בכינור וחייבת להתאמן לקראת קונצרט. כשאבא ואמא נוסעים לכמה ימים היא מבטיחה להם שזה בסדר גמור להשאיר אותה לטפל בשני אחיה הקטנים. אט אט היא קורסת בכל החזיתות – מאחרת לבית ספר, שוכחת להביא את האח הקטן לחוג, מטפלת בו כשהוא חולה ולא מצליחה להתאמן לקונצרט. מסקנתה: היא אינה שווה כלום.

היא תלמידת י"ב. אחיה נעצר באשמת סחר בסמים. הוריה מדחיקים את הבעיה. היא כועסת ויוצאת למסע לילי של חשיבה מחודשת על מידת הדין והרחמים.

היא תלמידת י"ב המתפללת שלוש תפילות ביום ובשחרית מניחה תפילין. הוא תלמיד ישיבה שלא מצליח לכוון בתפילה ותלוי תלות מוחלטת ברב שלו ובטלפון הנייד ובשו"ת הסמ"ס. הם נפגשים במחנה לכתיבת שירה. היא תלמד אותו חשיבה עצמאית, וגם מה מברכים על סושי.

צדדים פחות הירואיים של הקיום האנושי. טוני סופרנו  צילום: אי.פי

צדדים פחות הירואיים של הקיום האנושי. טוני סופרנו
צילום: אי.פי

מסע בזמן להפגנה

בשבוע שבו התקיים כנס המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוקדש לציבור הדתי־לאומי, התקיימה הקרנה חגיגית של סרטי הגמר של מגמת הקולנוע בבית הספר התיכון הדתי לבנות "פלך". בתוקף תפקידי כאם צפיתי בארבעה סרטים שעשו בתי וחברותיה במגמת הקולנוע של "פלך", ואת תקציריהם פרשתי כאן. למשתתפי הכנס על הציבור הדתי־לאומי שעסקו בניסיונות למפות אותו, לתאר זרמים בתוכו, להבין מנין בא ולאן הוא הולך, הייתי מציעה להציץ בסרטים הקצרים הללו.

הסרטים מלמדים רבות על זרמים גלויים ונסתרים בקרב הדור הבא של חניכי הציונות הדתית – ולא של בנות "פלך" בלבד. ככל מעשה אישי־אמנותי, חושפים הסרטים את הנושאים המעסיקים את הנערות: איך יאזנו בעתיד הקרוב בין משפחה לקריירה, איך לעמוד מול פיתויי העולם החילוני, איך לתמוך במי שנפל. איך לחשוב חשיבה עצמאית ותורנית בעת ובעונה אחת, ובקצרה – איך לשמור על זהותן המורכבת מחלקים רבים ושונים.

לו היה מישהו מספר לתלמידת הי"ב שהייתי שבעוד שלושים וחמש שנה אצפה בסרט מהוקצע המצולם וערוך לפי (כמעט) כל כללי השפה הקולנועית, שבִּתי וחברותיה כתבו לו את התסריט, צילמו וערכו, הייתי מסתכלת בו כשם שמרטי, גיבור הסרט "בחזרה לעתיד", הסתכל בפניו של דוקטור אמט בראון המציע לו להצטרף אליו לנסיעה בזמן.

אירוע שהתרחש בבית הספר של בתי כחודשיים לפני אירוע ההקרנה החגיגי שלח אותי שוב לאחור במכונת זמן. בנות כיתה י' עסקו בנושאים של צדק חברתי במסגרת תוכנית של בית הספר לחינוך חברתי ואזרחי. קבוצת תלמידות שבחרו להעמיק בנושא של מסורבות גט אספה כסף למימון הנסיעה ויצאה להפגנה למען מסורבת הגט עירית רון – אישה בת ארבעים ושלוש שכבר שמונה שנים לא מצליחה לקבל גט מבעלה.

גורמים בבית הדין התלוננו בפני מנכ"לית משרד החינוך על שימוש בתלמידות לצורך הפגנה וזו נזפה במנהלת בית הספר שאישרה את יציאת הבנות. היא הוזמנה לשימוע. המקרה החזיר אותי לאחור, לימי נעוריי הסוערים באולפנת כפר פינס. לאותן פעמים שבהן הרב בהר"ן העלה אותנו על אוטובוסים (משאיות, בעצם) ולקח אותנו בעיצומו של לילה להפגנת גוש אמונים בירושלים, כדי לשמוע את הרב צבי יהודה זצ"ל נואם נגד קיסינג'ר ובעד זכותם של יהודים על ארץ ישראל.

אמרו לי באיזו הפגנה אתה מתיר לתלמידיך להשתתף, ואומר לך מי אתה ולאיזה דור אתה שייך. על מה תצא נכדתי הקטנה להפגין? מה יהיה תוכנם של סרטי הגמר במסיבת הסיום שלה? במה יעסוק כנס על הציונות הדתית בעוד שלושים שנה, אם תשרוד ככזו? השאלה לאן פני הציונות הדתית היא שאלה סוציולוגית. השאלה האם הדורות מתקדמים או נסוגים היא שאלה פילוסופית. אני מקווה ששתי השאלות קשורות זו בזו.

מזדהים עם הגנגסטר

מותו הפתאומי של השחקן האיטלקי גנדולפיני, האיש ששיחק את התפקיד הראשי בסדרת הגנגסטרים "סופרנוס", עורר עצב גדול בקרב רבים מחברי הפייסבוק שלי. סופרנוס, כסדרות מאפיה אחרות, מספרת את סיפור קבוצת המהגרים האיטלקית בארצות הברית ואת מאבק ההישרדות שלה – מאבק על זהות, כבוד וכוח בתוך החברה האמריקנית.

הרעיון של סדרת מתח שגיבוריה הם פושעים נולד בארצות הברית של תחילת שנות השלושים, שנות השפל, ולא במקרה. הגיבור הנבל, הבריון והאלים ריתק אל המסכים צופים מתוסכלים, והוליד בעיות מוסריות קשות – שכן מצד אחד הוא גיבור וככזה מעורר הזדהות, ומצד שני איך אפשר להזדהות עם אדם רע ופורע חוק.

"הסנדק" של פרנסיס פורד קופולה (בעקבות ספרו של מריו פוזו) הוא דוגמה מופתית לסרט גנגסטרים שהצליח לספר את הסיפור העמוק של הז'אנר. משפחת קורליאונה היא משפחה בעלת תרבות ומסורת המבקשת לעצמה כוח שאין לה סיכוי להשיג בערוצים המקובלים, שכן חסרים לה נתוני הפתיחה, הקשרים, הרכוש הפיזי והתרבותי של מי שהוא בשר מבשרה של התרבות השלטת. לנצח תישאר זרה. ההזדהות עם דון קורליאונה (מרלון ברנדו) ועם יורשו מייקל (אל פאצ'ינו) אינה הזדהות עם פושעים אלא עם טרגדיה אנושית בסיסית של ציפיות שנכזבו.

"הסופרנוס", שנוצרה כמעט שלושים שנה אחר כך, עוסקת בחייו של גבר אמריקני בגיל העמידה, נשוי ואב לשניים, המשמש בוס של המאפיה בצפון ניו ג'רזי. טוני סופרנוס הולך לטיפול פסיכולוגי, חושף חולשות ומבוכות, ומאיר צדדים פחות הירואיים של הקיום האנושי. הסופרנוס היא סדרה הרבה יותר מורכבת ופוסטמודרנית מהסנדק ודמויותיו המרשימות – אבל לא הייתה נולדת בלעדיו.

סיפור הציונות הדתית הוא, בין השאר, סיפורה של קבוצת מיעוט מוצפת כישרונות ואנרגיה, הנאבקת על השתלבות בחברת הרוב. התסכול המובנה בסיטואציה הזו עלול להיות מנותב לאפיקים שונים וגם משונים כפי שראינו בשלושים השנה האחרונות, ולחלופין, להוות מצע עשיר להזנת יצירה תרבותית מרתקת.

 ————-

בית ספר פלך – סרטי גמר תשע"ג

סופרנוס – דיויד צ'ייס, ארה"ב, 1999־2007

הסנדק – פרנסיס פורד קופולה, ארה"ב, 1972

———–

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ' תמוז תשע"ג, 28.6.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-28 ביוני 2013, ב-גיליון פינחס תשע"ג - 829, לפנאי ולפנים - חיותה דויטש ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: