מאבק מעורר השכנה | יעקב עציון

מקור בתרגום

מה הקשר בין התחלה, התרת קשר וחנייה במחנה? דובר הארמית המקראית לא היה מתקשה בשאלה זו, שכן את שלושת המשמעים הללו הוא היה מביע באמצעות אותו השורש – שר"ה.

לומדי התלמוד מכירים את המילה הנפוצה "שרי" שמשמעותה "מותר" (לדוגמה: "ליכא מידי דבשבת שרי וביום הכפורים אסור"; מסכת שבת דף קיא עמוד א. כלומר, אין דבר שבשבת מותר וביום הכיפורים אסור). דרך כלל איננו מקשרים בתודעתנו את המילים "מותר" ו"אסור" להתרה וקשירה של קשר – אך ברור שדבר אסור הריהו כקשור ומנוע משימוש – בעוד המותר הוא חופשי ומשוחרר מכבליו (וודאי מוכר המעשה על הכלב, האוטובוס וה"אסור מותר").

מלבד המשמע של התרה ופתיחה, השורש שר"ה כאמור מציין גם חנייה בשטח, וכן התחלה של פעולה כלשהי. כפי שעולה מהשוואה לשפות אחרות – המשמע הראשוני הוא פתיחת הקשרים, וכיוון שהולכי הדרכים היו פותחים את קשרי החבילות כשהגיעו למקום חנייה – קיבל השורש גם את משמע החנייה וגם את משמע הפתיחה, ההתחלה.

בארמית שבמקרא מופיע השורש שר"ה בסך הכול שש פעמים – אך שלושת המשמעים הנזכרים באים בו לביטוי. דניאל משבח את א־לוהי השמים ואומר: "הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא, יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא". ובעברית: "הוא גולה עמוקות ונסתרות, יודע מה בחשכה והאור עמו שוכן". כאן "שרא" פירושו שורה, חונה.

בהמשך מובאים דברי המלך נבוכדנצר התמֵהַּ כשהוא רואה ארבעה אנשים מהלכים בתוך הכבשן שאליו הושלכו חנניה, מישאל ועזריה: "הָא אֲנָה חָזֵה גֻּבְרִין אַרְבְּעָה שְׁרַיִן מַהְלְכִין בְּגוֹא נוּרָא" (הנה אני רואה אנשים ארבעה מותרים מהלכים בתוך האש). כאן "שרין" פירושו מותרים, לא כפותים.

בספר עזרא מתוארת ראשית בניית הבית השני: "בֵּאדַיִן קָמוּ זְרֻבָּבֶל בַּר שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בַּר יוֹצָדָק וְשָׁרִיו לְמִבְנֵא בֵּית אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם" (אז קמו זרובבל… והחלו לבנות את בית הא־לוהים אשר בירושלים). כאן "שריו" פירושו התחילו במלאכה.

המילה השראה שייכת לתחום המשמע של החנייה. בעקבות הארמית, גם בעברית של חז"ל השתמשו בפועל שר"ה במשמעות שכן – הן במובן המופשט ("זכה שלמה ששרתה עליו רוח הקודש"; שיר השירים רבה) והן במובן מוחשי ("שיירה ששרתה בבקעה והקיפוה בגמלים… מטלטל בתוכה"; תוספתא עירובין ב).

המונח הרווח "השראת שכינה" פירושו אפוא השכנת שכינה, ובעצם המילה "שכינה" עצמה מקבילה להשראה – בהיותה לשון רמיזה והרחקה לשכינת שם ה' על הארץ (ובהרחבה – כינוי לה' בכלל: "כל המקיים מצוות ציצית כאילו מקבל פני שכינה"; ירושלמי ברכות א).

כיוון שהשתמשו בהשראה בעיקר בתחומי הרוח השורה על האדם, הפכה המילה למקבילה לאווירה המיוחדת שדרושה לשם יצירה וכדומה ("אני מקבל את ההשראה מהנוף"), וכך יכלה הכותבת שממנה ציטטנו בשבוע שעבר להשתמש בצירוף "המאבק מעורר ההשראה".

*

בקטע הבא, שהתפרסם בעיתון זה לפני זמן מה, טמונה מילה שמוצאה בארמית, ומקורה מתועד בתרגום אונקלוס לפרשת בלק. מצאתם? שלחו נא פתרונכם לכתובת makorbatargum@gmail.com. פרסים יוגרלו בין הפותרים נכונה.

בימים האחרונים נעשים מאמצים כבירים לשכנע את יו"ר המפלגה נפתלי בנט להצהיר על תמיכתו ברב סתיו. הצבעתו של אורי אריאל לא הייתה טקטית, כמו גם הצבעתו של אורי אורבך. הפיצול בהצבעה נתן ביטוי לפיצול העמדות בסיעה. השאלה היא מה ייעשה כשיתברר שהמהלך הטקטי מול ש"ס הינו חסר סיכוי 

המילה המבוקשת בטור השבוע שעבר: "ההשראה". הזוכה: אהרן קינרייך

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ג תמוז תשע"ג, 21.6.2013

מודעות פרסומת

פורסם ב-21 ביוני 2013,ב-גיליון בלק תשע"ג - 828, מקור בתרגום. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: