אורחים של סדום | שלום רוזנברג

הכנסת אורחים היא ערך מקודש, אך כשבשל כך אזרחים תמימים אינם יכולים להלך ברחובות, יש לעצור את התופעה. על ניצוצות וקליפות

 מבקש אני להתחיל את רשימתי עם קטע מתוך "עולת ראיה" (ח"א, סד), פירושו של הראי"ה קוק לסידור התפילה. לפנינו חיבור מרהיב ביופיו ובעומקו, הנוגע לכל רובדי הקיום האנושי. לדאבוננו הפירוש הגיע רק עד "אשרי". הקטעים שבהמשך נלקטו מכתבים אחרים על ידי הרב צבי יהודה זצ"ל.

הקטע שעליו אתעכב נמצא בפירושו למשנה הנאמרת אחרי ברכות התורה: "אלו דברים… שאין להם שיעור… אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא". המצוות המובאות בהמשך המשנה פועלות בשני ממדים: הממד שבזמן – כלומר התוצאות המעשיות, החברתיות, והכלכליות של המצווה; והממד שבנצח, המחבר את נשמתנו עם הקדושה. בחרתי להדגים זאת באמצעות מצוות "הכנסת אורחים".

"נפלאה היא מצווה זו, מצד חסדה הזמני להמציא להאורח, הנודד ממקומו, את משאליו החסרים לו, כאילו היה נמצא בביתו". במציאות השגרתית שלנו, לפעמים הפכה הכנסת האורחים לבנאלית, הזמנת שכנים וחברים הדומים לנו. אך גם בהופעתה זאת אסור לבטלה או לבזותה. עומקה של "הכנסת אורחים" באה לידי ביטוי במעשהו של אברהם המכניס לאוהלו אנשים זרים הזקוקים לעזרה. תיאור זה בא ליצור קונטרסט וניגוד להתנהגות סדום כלפי הזרים שבאו בשעריה, והמוצאים לכאורה מחסה בביתו של לוט. זאת תהיה סיבת חורבן סדום.

בעולם המודרני, האורחים הזקוקים לחסדו של אברהם הם הפליטים חסרי הוויזות והפספורטים, השטים באונייה שלא מוצאת נמל כדי לעגון בו. זהו הזר שלא מצא מנוח, אלא שאליו נתלווה האזרח שהפך "אורח", הנמלט משרירותו של רודן אכזרי או ממלחמת אזרחים איומה.

עד כאן החסד, פירותיה של "הכנסת אורחים" בעולם הזה. אך, כאמור, יש ממד נוסף – "הקרן קיימת לעולם הבא… זאת הארה נצחית, שהנקודה היותר טהורה ויותר טובה שבאדם מתגלה… כשהיא פוגשת את המבט של האהבה, של חן ושל הידידות של אחים". ידידות כלפי הזר. מבט זה, כשאינו ציני, נולד ברגש שונה. מקורו אינו באינטרסים של העולם הזה. הוא יוצא מן "המקוריות הנצחית של הנשמה… האצורה תמיד בצרור חיי עד". מעשה זה הוא ביטוי לערגת האדם לטוב שקבועה בעמקי נשמתו, זאת ערגה החושפת את "האורה האצילית… הקיימת עדי עד", אורה המחברת אורה המהווה עדות לעולם הבא.

צילום: shutterstock

צילום: shutterstock

טוב ורע מעורבבים

עד כאן האידיאלים, אך כיצד הם מתממשים במציאות? כדי לנסות ולתאר זאת ארשה לעצמי להשתמש בשפה שאינה מדעית ואינה פילוסופית אלא קבלית. אשתמש בשני מושגים שאנסה להסביר כפי שהם נראים לי (רק מסובייקטיביות זאת יכול אני לדבר): קליפות וניצוצות. אלו מושגים מנוגדים אך בעצם הם סימטריים. מושג הקליפה, כפי שכתבתי במדור זה פעם, מקורו בחזון המרכבה של יחזקאל. לבו הקדוש שבחזון מכוסה בארבע תופעות מופלאות (א, ד): "וָאֵרֶא וְהִנֵּה [1] רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן [2] עָנָן גָּדוֹל [3] וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת [4] וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב". לקדושה יש כאילו "קליפות". הן מבטאות את הסתאבות המעשים: רצח, אונס, גזילה, שחיתות. הן מייצגות את קלקול הרגשות ואת עיוות האמונות שלפעמים מתלווים למעשים הטובים.

הניצוצות הם היסודות הטובים שלפעמים נלכדו בתוך המעשים הרעים והאידיאות הטמאות. אנחנו נוטים לשפוט את הדברים במעין סיטונות מוסרית. שתי שגיאות מאיימות עלינו. מצד אחד, לחשוב שבדברים טמאים הכול טמא, שום ניצוץ טוב לא יוכל להסתתר בין דברים פסולים. ומצד שני, להאמין באותן אידיאות נכונות המכוסות בקליפות, מבלי להבין שאם נשתמש בהן כמו שהן נהרוס את החברה. יש תכנים אידיאליים שנפלו בעולם הקליפות הפרזיטיות, ויש ניצוצות שהפכו יסוד לדמגוגיה ושקר. לפנינו מציאות קפקאית שמתוארת על ידי עץ הדעת "טוב ורע". הטוב והרע מעורבבים בכל פרי הגדל בעץ.

בעולמנו הפוסט־מודרני חיה האנושות במציאות כזאת בתחומים רבים. אך הבה נישאר בעולמנו הקטן, תוך מודעות לכך שמצבנו מאפיין מדינות רבות בעולם המערבי. אנו קיבלנו זרים בתוכנו, בעל כורחנו או ברצוננו. הם פליטים המחפשים דלת שבה כתוב "דחוף – הצל את חייך", או מחפשי עבודה שפרצו דלת שעליה חרתו "משוך – וזכה ברווחה". חלוקה זאת לא מעסיקה אותי כאן. חשובה בעיניי העובדה שבאזור שלם של עיר ישראלית הפכו תושבים תמימים לפליטים של פליטים, בעקבות האלימות – על כל גווניה – שהשתלטה ברחובות ובבתי העיר.

אנו אמורים לכבד אותם, לתת להם מקלט, הלוא סבלנו כמוהם, כי פליטים היינו בארצות אירופה. אך מרגיש אני שהכנסתי גם אורחים מסדום. אינני מוכן לקבל הסברים מרקסיסטיים או פוסט־מודרניים. אכן, יש חפים מפשע, אנשים שסובלים וכו'. אלא שאם נשים, זקנים וילדות קטנות, פשוטי עם או חברי כנסת, לא יכולים לעבור ברחובות – הרי שבשכונה הזאת צריך להכריז על עוצר בשעות המסוכנות.

אני מבין שבכך התנכרתי לרבים וטובים בעם. שנאה ובוז יתקבלו על ידי בהבנה ואף באהדה. שרפו רטרואקטיבית כל מה שכתבתי, אל תקראו אותי יותר, גם אני יפה נפש ששכח איך מחייכים באהבה לאורחים. לדאבוני מנצנצות בעיניי המילים בפסוק שכוח (תהילים לז, לה) "רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן".

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ג תמוז תשע"ג, 21.6.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-21 ביוני 2013, ב-גיליון בלק תשע"ג - 828, ערכים מלקסיקון יהודי / שלום רוזנברג ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. 18 תגובות.

  1. המאמר הזה הוא קודם כל שקרי. הוא קונה בשקיקה את הדיבה שמוציאים הגזענים, הקסנופובים ושונאי האדם השורצים בקרבינו לרוב. שקר וכזב הוא שבקרב הפליטים מוכי הגורל שמנסים להסתופף בצילינו יש יותר רוע ורשע מאשר בקרב יושבי הארץ מדושני העונג הרואים עצמם בעליה. האלימות אשר היא נחלת כמה מהם, מלבד שאין היא יוצאת דופן בכמותה מזאת שבכלל תושבי הארץ, היא בראש וראשונה תוצאת העוני והמצוקה שאנחנו דנים אותם אליה. אנחנו כולאים אותם בגיטאות, שוללים מהם את הזכות להתפרנס, מתעמרים בהם ומתאכזרים להם, ואחר כך מעזים ברוב חוצפתינו לכנות אותם "אנשי סדום". סדום היא כאן, והיא לא נחלת עלובי החיים האלה, אלא נחלת המארחים הצווחים במקהלה אטומה ומרושעת "תנה לנו אותם ונדעהם".

    ועוד הערה – הפסקה המתנשאת שבסוף המאמר היא חטא על פשע.

  2. משרשור זה נמחקו מספר הודעות לא ראויות.
    אנא, שמרו על לשון נקיה והתייחסות מכובדת ועניינית.
    תודה.

    • זה כל מה שיש לך לומר על התועבה שנעשתה כאן?

    • יהודה, באשר מחקת את התגובה אליה אתה מתייחס, הקוראים עלולים לחשוב שתגובתי המקורית למעלה היא הסיבה להערתך. ראוי לדעתי להבהיר את העניין.

    • שלום יהודה

      אם כבר אתה עוסק במלאכת ניקוש העשבים השוטים במחיקת תגובות לא ראויות אז רציתי להעיר לתשומת ליבך על כמה וכמה תגובות כאלו ב"תגובות לגליונות קודמים" של מוסף של פרשת חוקת שהמגיבים אברם העברי ורועי ל כתבו שם תגובות רבות שכל עניינן היה השמצה מכוערת ופוגענית בי ובש.צ לוינגר וזאת למרות מחאות ממגיבים אחרים שגם הזדעזעו מההתלהמות חסרת הפשר שהתפרצה שם.

      אשמח אם תראה שם את התגובות ותמחק אותן וכך גם את התגובות שלי שם שלצערי נגררתי לענות להם להם בצר לי על זיהום השיח.

      בתודה ובהערכה אמיר שכטר

  3. יהודה שלום,

    לפני שאתה מוחק משהו, כדאי שבאמת תעבור על שרשור התגובות הנ"ל. או אז תראה שלא מדובר על השמצה אלא כדברי אברהם העברי שם:

    "אלא שזה כבר מזמן לא ויכוח בין השקפות עולם, אלא פשוט עניין של התנהגות אנושית באינטרנט: אמיר וש"צ מתעקשים להגיב ללא סוף על כל מאמר (וכמובן שלא בתגובה אחת מרוכזת, אלא בשרשור\שלשול מילולי), וכמובן שהם מרגישים צורך קיומי להגיב על כל תגובה של מישהו אחר למאמר – וזה הגורם ל"סבך המלל המיותר" כדבריך הנכוחים."

    והאם אמיר שכטר שמגיב במאמר זה הוא אותו אמיר שכטר שללא הרף מאשים את כל מבקריו בבושלביזם, ובסתימת פיות? הוי תמימות קדושה, הלא בקשתו אליך למחוק תגובות היא בדיוק סתימת הפיות שבה הוא מאשים אחרים.

    השמרו לכם מהעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס.

  4. אעיר שהתגובות שביקשתי למחוק הן לא תגובות ענייניות שמביעות דעות הנתונות לדיון אלא השמצות אישיות והתלהמויות בעלמא שלא נותנות כבוד לאתר ולכן לא מדובר על רצון לסתימת פיות והעלאת דעות שונות משלי אלא על רצון למחוק תגובות לא ענייניות שפוגעות באנשים באופן אישי ולא ענייני

    לכן צביעות אין כאן וכנראה שיש כאלו שלא יודעים להבחין בניואנסים ובהבדל בין בקשה למחוק תגובות גסות רוח לגופו של אדם לבין בקשה להשתיק דעות ואג'נדות

    זה מיועד לכל מי שתמהה עלי בעקבות התגובה של זה שמעלי

    • ש.צ. לוינגר

      לאמיר – .

      תגובה לא עניינית ופוגענית, מבזה את הכותב, ורק אותו. אדרבה, הוא צריך להיות בעל העניין למוחקה.

      אני עצמי פונה לעתים ליהודה להוריד תגובות שלי, כשאני רואה שהן מנוסחות בצורה לא טובה ויכולות להיות מובנות בצורה לא נכונה או שמישהו עלול להיפגע מהן. אם כי במידת האפשר אני מתקן על ידי הוספת הבהרה ותיקון בצד התגובה הקיימת.

      לשבחו של הדיון הנ"ל ייאמר: היה בו בחינת 'מיתוק הדינים'. הפולמוס עבר לפסים של שנינות והומור. וכן נידונו בו כמה שאלות רציניות בנושא 'הלכות תגובה'.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      • ש.צ שלום רב

        אתה אכן צודק שבדיון הנ״ל הייתה הערתו החשובה של נ. ה שהאירה את עייני כולנו בכך שכולנו אולי קצת הגזמנו בפינג פונג התגובות העוקצניות והפולמוסניות וטוב עשה שגרם דומני לכל המגיבים המעורבים לעשות חשבון נפש. עדיין טוב היה שהשרשור המיותר והבוטה לא היה בא לעולם מלכתחילה מה גם שדומני שתסכים איתי שכל מה שהביא טענות עלינו כמו ״אפולוגטיקה״ ו״שרשור מילולי על כל מאמר״ גם לו יצויר שיש צדק בטענות הן לא מצדיקות התלהמות וגסות רוח כמו בתגובות שביקשתי מיהודה למחוק שממש צווחו עלינו כאילו היינו אוייבי האנושות.

  5. יהודה שלום,

    נא למחוק את התגובה של משה הנ"ל במיידי. היא מגעילה ומרושעת.

  6. קחו גברים צעירים – מכל עם ועדה – נתקו אותם ממשפחתם, אסרו עליהם לעבוד והשאירו אותם בסטטוס חוקי לא ברור ואני בטוח שתקבלו שיעורי פשיעה גבוהים מהממוצע.
    הדרך הפשוטה והיעילה ביותר למנוע את פשיעת המהגרים-הלא-חוקיים/פליטים היא להסדיר את מעמדם ולאפשר להם לעבוד, הממשלה מתנגדת לכך בגלל שפוחדת מהגירה המונית לכאן (ואצל חלק מחבריה בעבר זה נראה פשוט מגזענות), אבל אין טעם לתאר את האנשים כפושעים.
    בעולם בדרך כלל שיעורי הפשיעה בקרב מהגרים נמוכים מהממוצע.

    • ש.צ. לוינגר

      גם פיזור אוכלוסין יכול לסייע. במקום לרכז את כולם בשכונות המצוקה של דרום תל אביב, ניתן למצוא לחלקם דיור הולם ברמת אביב, ברחביה ובקיבוצים שונים, במחיצתה של אוכלוסיה פתוחה סובלנית ושוחרת שלום.

      • כדאי לעיין גם במאמרה של חגית גרוסמן 'שכונה רב תרבותית' (באתר זה), על סרט המתאר חיים בצוותא של אוכלוסיות שונות בשכונת שפירא שבדרום תל אביב, מתוך איזון ו'סולידריות שכונתית'. אולי יש כאן פתח לתקוה?

    • הסיבה האמיתית שהממשלה מתנגדת לכך היא שהם עלולים להחליף את כוח האדם הזר המיובא לארץ, וזה יפגע בבעלי חברות כוח האדם וחבריהם הפוליטיקאים.

    • yb, דווקא מחקרים כל הזמן מראים שאצל מהגרים אחוזי הפשיעה הם גבוהים יותר מאזרחים מלידה ובדר״כ מסבירים זאת בכך שלמהגרים לוקח זמן להתערות בחברה החדשה ולהבין את חוקיה ובנוסף לכך הם מרגישים הרגשה משחררת בכך שהם ״רחוק מהבית״. צא וראה את מצב הפשיעה בארה״ב ובמיוחד בניו יורק בתחילת המאה ה20 למניינם שרוב כנופיות הרחוב היו של מהגרים מאיטליה ומאירלנד ולבושתינו מיהודים מזרח אירופאים בשיא תקופת ההגירה לארה״ב וזו לא הדוגמה היחידה.

      זו תופעה בוציולוגית כאובה ומעניינת והבאתי אותה בתגובה לדבריך על חברות המהגרים ללא קשר לעניין הסודאנים והאריתראים שאתה צודק בכך שמצב ה״לא לפה ולא לשם״שלהם הוא גורם מכריע לבעיה

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: