שני רגעים, 
או שעתיים | יעקב עציון

מקור בתרגום

אם אמרתם לחבר "אני הולך לרגע" וחזרתם כעבור שעה תמימה – הנה לכם תירוץ מן המוכן: "רגע" בעברית פירושו "שעה" בארמית. לאחר דברי ההתרסה של קורח כלפי משה ואהרן, אומר להם ה': "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע" – ובתרגום אונקלוס: "אתפרשו מגו כנשתא הדא, ואשיצי יתהון כְּשָׁעָא".

"אכלה אותם כרגע" פירושו אכלה אותם באופן מיידי, בזה הרגע, ותמורת  הרגע העברי מופיעה השעה הארמית (יש המסבירים שמקור השם רגע בתנועת העפעפיים, בדומה לביטוי כהרף עין, שהרי השורש רג"ע מובנו במקרא גם רעד וזעזוע ["רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו"] ולא רק רוגע ונחת כרגיל אצלנו). ואכן, כבר בארמית שבמקרא מופיעה המילה "שעה" ומובנה הוא פרק זמן קצר. נבוכדנצר מלך בבל מטיל על דניאל לפתור את חלומו – וקודם שהחכם העברי עושה זאת בהצלחה נאֱמר: "אֱדַיִן דָּנִיֵּאל… אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָה וְרַעְיֹנֹהִי יְבַהֲלֻנֵּהּ". ובעברית: "אז דניאל…  השתומם כשעה אחת, ורעיוניו יבהלוהו". השעה האחת שמדובר בה כאן אינה אחד חלקי 12 מן היום, אלא פרק זמן קצר.

גם בלשון חז"ל, לא פעם השעה אינה יחידת הזמן המוכרת לנו אלא תיאור של פרק זמן קצר. בברכת "אשר יצר" נאמר "אם ייפתח אחד מהם… אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך אפילו שעה אחת", ונראה שאין הכוונה לשעה של שישים דקות אלא לזמן קצר בהרבה. כך גם בסיפור המפורסם על הלל הזקן ששמר על רוגע נפשו מול שאלות המטרידן, ואמר לו: "מוטב לך שתפסיד 400 דינר, ואל ייקרא הלל קפדן אפילו שעה אחת לפני המקום".

דומה שכך יש לפרש גם במשנה במסכת ברכות המלמדת כי "חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים”. אין הכוונה שהיו שוהים שעה תמימה – אלא שהיו מיישבים את דעתם זמן כלשהו קודם תפילתם. בתלמוד הבבלי מובאת ברייתא המרחיבה את נוסח המשנה: "חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת, ומתפללין שעה אחת, וחוזרין ושוהין שעה אחת", ועל כך מקשה הגמרא: "וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה, תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית?". הגמרא הבינה אפוא כי מדובר פה בשעה של אחד חלקי 12 מהיום, אך בלשון המשנה דומה שפשוט יותר לפרש שמדובר בשעה המקבילה לרגע (וכך אכן נפסק להלכה: "צריך לישב מעט קודם התפלה כדי לכוין את לבו ואחר כך יתפלל בנחת ובתחנונים"; רמב"ם הלכות תפילה ד טז).

 המעבר בלשון חז"ל משעה שהיא רגע לשעה של שישים דקות מוסבר כמקביל להתפתחות המשמע של המילה היוונית והלטינית hora – הורתה של hour האנגלית –  שמשמעותה הראשונית הייתה יחידת זמן כלשהו, ובהמשך התייחדה לשעה המוכרת לנו.

*

בקטע הבא  טמונה מילה שמוצאה בארמית, ומקורה מתועד בתרגום אונקלוס לפרשת חקת. מצאתם? שלחו נא דוא”ל לכתובת makorbatargum@gmail.com. פרסים יוגרלו בין הפותרים נכונה.

בשקט בשקט, מתחוללת בעשור האחרון מהפכה של ממש. נשות הכותל, במאבקן העיקש, המתמיד ומעורר ההשראה, סימנו את הדרך לאחיותיהן האורתודוקסיות. אולי נפסיד בפעם הזאת ברמה המעשית, אך הרווחנו מאוד ברמת השיח ובעיקר למדנו שיעור חשוב בכוחה של התמדה ומסירות במאבק למען צדק דתי-מגדרי.

המילה המבוקשת בטור השבוע שעבר: "שעתיים" (וגם "הרי" הוא פתרון נכון). הזוכה: אביטל בן פורת

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ו' תמוז תשע"ג, 14.6.2013

מודעות פרסומת

פורסם ב-14 ביוני 2013,ב-גיליון חוקת תשע"ג - 827, מקור בתרגום. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: