רחוב המלך גיורא / יעקב עציון

מקור בתרגום 

אם יקרא אדם מן היישוב לבנו בשם "גֵּר" – הדבר ייראה תמוה. לעומת זאת, השם "גיורא" נראה בעינינו שם ישראלי מן המניין, אף שזוהי הצורה הארמית ל"גֵּר" ותו לא.

בפרשת קדושים נצטווינו לאהוב את הגר, שהרי גרים היינו אנו בארץ מצרים: "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". ומתרגם אונקלוס – תוך הבדלה בין 'גר הצדק' לבין הגר המתגורר בארץ לא לו – "כיציבא מנכון יהי לכון גִּיּוֹרָא דיתגיר ביניכון, ותרחם ליה כותך ארי דירין הויתון בארעא דמצרים".

איך אפוא הגיע השם גיורא לרשימת השמות הישראליים? כבר כתבנו בגיליון זה בעבר כי הראשון שקרא לבנו בשם גיורא היה כנראה אלכסנדר זייד, איש העלייה השנייה שנמנה בין מייסדי ארגון השמירה "בר גיורא". הארגון, שנוסד בשנת 1907, נקרא על שם שמעון בר גיורא, ממנהיגי המרד ברומאים בתקופת חורבן הבית השני. "בר גיורא" פירושו "בן הגר" – אך בעיני מייסדי ארגון השמירה השם "גיורא" כבר ניתק ממקורו ונשא עמו את גבורת הקדומים של אחד מאחרוני הלוחמים היהודים לפני שנות אלפיים. כך, כשנולד לאלכסנדר זייד בנו בכורו בשנת 1914, הוא קרא לו בשם "גיורא" – ומשם ואילך החל שם זה לבוא בקהל. ציינּו גם כי ד"ר יוסי גלובינסקי, רופא עיניים פתח תקוואי, שם לבו לעובדה שרבים מן המטופלים שהגיעו למרפאתו ונקראו "גיורא" – הינם ילידי שנת 38'. לכשבדק מצא כי בשנה זו נרצח אלכסנדר זייד. בעיתוני התקופה סופר כי בנו גיורא ביקש לנקום את דמו, ועל פי השערת ד"ר גלובינסקי אזכורו זה של גיורא הביא לקריאת השם בפי הורים רבים באותה תקופה (אגב, רוצחו הבדואי של זייד בא על עונשו כארבע שנים מאוחר יותר, על ידי אנשי פלמ"ח).

ברם, בחיפוש באתר "עיתונות יהודית היסטורית" הופיע על צג המחשב הסיפור הבא מעיתון "החבצלת" הירושלמי, שתאריך פרסומו הוא ראש חודש כסלו תרנ"ח (26.11.1897) – 14 שנים לפני הולדתו של גיורא זייד:  "ביער אטאלינאטש (אוסטריא) מת בימים האלה האיכר גיורא מארשאלקא בן ע"א שנה, אשר חי זה שלושים שנה ביער תחת אחד העצים. הוא אִבד לפני שלושים שנה את אשתו ואת בניו, ויצא היערה ויאחֵז תחת אחד העצים ולא עזבהו יומם ולילה".

האם אכן יש כאן עדות מוקדמת לשם גיורא? ובכן, אל דאגה. לא בגיורא העברי (או הארמי) מדובר, אלא בתעתיק של השם gjuro – חלופה סלאבית של השם הנפוץ ג’ורג’, או גיאורג, או יורי, או חורחה, שמקורו בשם היווני גיאורגיוס שפירושו “עובד אדמה”. אחד מקדושי הנצרות במאה השלישית למניינם נקרא בשם זה – ובעקבותיו פשט השם בכל רחבי העולם הנוצרי. חבר הבקיא בשפות אירופה ששאלתיו על כך אף הצליח למצוא את המקור לידיעה שפורסמה ב”החבצלת” בעיתון הווינאי “נויה פרייה פרסה”, ושם אכן נכתב שם האיכר gjuro באותיות גותיות ברורות.

אמנם, לימים, לאחר התקבלותו של השם גיורא – בחרו לא מעט יהודים שנקראו בילדותם בשמות גיאורג או ג’ורג’ “לעברֵת” את השם לגיורא (לשם הדוגמה, באחד ממכתביה כתבה חנה סנש לאחיה שהיא מעדיפה את השם “גיורא” על פני “גרשון” כחלופה עברית ל”גיאורג”, וכך אכן נהג גיורא סנש).

*

בקטע הבא טמונה מילה ששורשה אינו במקרא, ומקורה הארמי מתועד בתרגום לפרשת “אמֹר”.

בעבר, התנהלות הקהילייה הבינלאומית נווטה על ידי המדינות השונות ובמיוחד המעצמות. כיום הארגונים הבינלאומיים הופכים עצמאיים ומקצועיים יותר ויותר. מהקצאות תדרים ועד הטיפול בשפעת העופות, מאופן הטיפול במסתננים ועד הסדרת הייבוא של פועלים תאילנדים – בכל הנושאים האלה וברבים אחרים ישראל מצייתת לאמנות הבינלאומיות.

מצאתם? שלחו נא תשובתכם לדוא"ל makorbatargum@gmail.com. פרסים יוגרלו בין הפותרים נכונה.

פורסם ב-26 באפריל 2013,ב-גיליון אמור תשע"ג - 820, מקור בתרגום. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: