המדרש הקראי / צחי כהן

בניגוד לדעה הרווחת, גם הקראים לא נצמדו תמיד לפשוטם של פסוקים
ופיתחו כלי פרשנות כדי להתאים בין המקראות לבין יישומם

דרכים בהלכה הקראית הקדומה

יורם ארדר

הקיבוץ המאוחד, 2012, 372 עמ'

כאשר עלה משה למרום לקבל את התורה, אמר לו הקב"ה: "לא תבשל גדי בחלב אמו". "כוונתך שנשמור 6 שעות בין בשר לחלב?", שאל משה, לפי ההלצה הידועה. "לא", אמר הקב"ה, "לא תבשל גדי בחלב אמו". "הבנתי: רצונך שנחזיק שתי מערכות כלים נפרדות, חלבית ובשרית". "לא, לא תבשל גדי בחלב אמו". " עכשיו הבנתי: אתה רוצה שסכין בן יומו, שחתך בחריף ונותן טעם יפסול ביותר מאחד לשישים". "לא", אמר הקב"ה, "לא תבשל… טוב, לא משנה. תעשה מה שאתה רוצה…".

במאה השביעית עבר המזרח התיכון טלטלה משמעותית: הכיבוש המוסלמי. מפגש התרבויות היהודית והמוסלמית טלטל את עולם היהדות בבבל. עם זאת נשמר הרצף, ודווקא בתקופה זו, תקופת הגאונים, נחתם סופית מעמדו המחייב של התלמוד הבבלי. במקביל התפתחו בתקופה זו זרמים חדשים ביהדות. המרכזי שבהם הוא התנועה הקראית שביקשה לדבוק בפשטי הכתובים וראתה בהלכה הרבנית מלאת המחלוקות יצירה פגומה ומסולפת.

הקראים ערערו על תוקפן של הלכות חז"ל, וכראיה לדבריהם הביאו את המחלוקות המרובות בין החכמים לבין עצמם, שהוכיחו לדעתם את הנתק שחל בין התורה האמיתית והמסורה לבין הלכות ונושאים שחידשו החכמים מדעתם. החכמים הקראים, שכתבו בערבית־יהודית כמו מקביליהם הגאונים, אימצו שיטות ומונחים מן הספרות המוסלמית בת זמנם שאליה נחשפו, ובד בבד חיפשו מקורות השראה בזרמים יהודיים בני בית שני שבהם מצאו תיאולוגיה והלכה שונות ממסורת חז"ל הרבנית.

פרופ' יורם ארדר מן החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל־אביב מציג בספרו את שיטותיהם ההלכתיות של הקראים בני ראשית התקופה המוסלמית באמצעות עיון בשלוש סוגיות הלכתיות. הקראים, ממש כמו ה"רבניים", ראו במצוות את עיקריה של הדת היהודית, אולם בפענוח מהותן הפעילו כלים שונים: בעוד המסורת הרבנית מסתמכת על מסורת פרשנית מרחיבה ודרשנית, פנו הקראים לתבונה ככלי פרשני וטענו שהתבונה מחייבת צמצום הדרשה למינימום, מתוך תפיסה שכל הדרוש לקיום המצוות טמון בתורה שבכתב.

זניחת המדרש המפרש הביאה ליצירת קאנון מקביל. פתיל תכלת בקשירה קראית צילום: פלאש 90

זניחת המדרש המפרש הביאה ליצירת קאנון מקביל. פתיל תכלת בקשירה קראית
צילום: פלאש 90

בספר שלושה פרקים מרכזיים, השוזרים דיון בנושא עקרוני לצד לימוד מורחב של דוגמה מרכזית. נושאו של הפרק הראשון הוא מהות הפשט הקראי במצוות. לאחר סקירה כללית של דעות פרשני ימי הביניים בני המאה ה־12, המתקשים אל מול התרחקותם של מדרשי ההלכה מפשטי הכתובים, מוצגים "כלי העבודה" העיקריים של הקראים: מדעי הלשון שאימצו מן התרבות המוסלמית־ערבית וכלים פרשניים אחרים שגרמו להם עצמם להתרחק מן הפשט.

בנטלם את פיתוחי מדע הלשון הערבית בני זמנם, שכלליה, שהותאמו לעברית, משמשים להם כלי עבודה עיקרי, העמיקו והרחיבו הקראים את קריאתם בפסוקי התורה בניסיון לדלות מתוכם ומתוכם בלבד את משמעותם המעשית. בעוד חז"ל, לטענת ארדר, התרחקו, לעתים בכוונה, ממשמעותם הפשוטה של הפסוקים שאותם דרשו במדרשי ההלכה, מחוסר ידיעה בלשון העברית, אך בעיקר בשל צרכים חברתיים.

זניחת המדרש המפרש את הפסוקים הביאה ליצירת קאנון מקביל, מנותק ממדרש הפסוקים על הסדר של מדרשי ההלכה, הלא הוא המשנה (ביקורת מעין זו, מזכיר ארדר, הביעו גם הפרשנים הפשטנים בני ימי הביניים, ורשב"ם וראב"ע בראשם, גם כנגד פרשני התנ"ך המסתמכים על המדרשים). יש לציין כאן כי גם הקראים לא תמיד קלעו לפשוטו האמיתי של המקרא ונדרשו למדרש משלהם כדי לצאת מידי מדרשם של חז"ל.

הדוגמה העיקרית הנידונה בפרק הראשון היא הפרשנות הקראית למצווה "לא תבשל גדי בחלב אמו". חז"ל הרחיבו מאוד איסור זה ולמדו/דרשו ממנו את כלל הלכות הפרדת בשר וחלב. אף רס"ג מודה כי ההלכה התרחקה כאן מרחק רב מפשט הפסוקים. הקראים שללו את פירושם של חז"ל. ענן בן דוד, מעין קראי קדום, ממבשרי התנועה הקראית של המאה ה־7, סבר ש"גדי" הוא פרי הביכורים והדרישה בפסוק היא להגישו במועד לכהן, כתקבולת וכהרחבה לראשיתו של הפסוק: "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' א־לוהיך".

הקראים ביקרו פירוש זה, מאחר שגדי הוא לאו דווקא הבכור, אולם נקטו דרך שאותה מכנה ארדר "פשט הקשרי" ופירשו את הפסוק כפרט בהלכות הבאת בכור הבהמה לכהן, המקביל להבאת ביכורי הפרי בחציו הראשון של הפסוק. תוך שהוא מרחיב על אודות שיטת הפשט ההקשרי דן ארדר בפירושיהם של הקראים לפסוקים מוקשים נוספים: "מלאתך ודמעך לא תאחר", "לא יחבול ריחיים ורכב" ועוד.

הפרק השני מרחיב על אודות דרכים נוספות בפרשנות הקראית למצוות, תוך שהוא מציע פענוח למחלוקת עתיקה מימי בית שני. חז"ל הקדישו מסכת שלמה מן המשנה, מסכת שקלים, לפירושם ולהרחבתם של הפסוקים הפותחים את פרשת "כי תשא" לכדי מנגנון התרומות והמימון של פעילות המקדש. בני זמנם של חז"ל, הצדוקים ובני כת קומראן, התנגדו לפרשנות זו וראו במצווה מצווה חד פעמית שאותה מקיים אדם מישראל משמלאו לו עשרים שנה. הקראים ראו בה מצווה לזמנה בלבד – גביית אמצעי מניין לשם קיום מפקדי המדבר.

פרקו השלישי של הספר עוסק בגבולות הזמן והיממה כפי שנתפסו בידי הקראים. כידוע, מצוות רבות נדרשות לגבולות הזמן ולפרקיו (תפילות וקרבנות, שבת ופסח, טומאה וטהרה). הקראים, או לפחות חלקם, גדרו חלקי יממה שונים לצרכים הלכתיים שונים.

חידושו העיקרי של החיבור הלמדני והמעמיק שלפנינו הוא שבניגוד לדעה הרווחת, אף הקראים לא דבקו תמיד בפשוטם של פסוקים ונדרשו לרבדים נסתרים של הכתוב. הקראים פיתחו כלי פרשנות משלהם, שונים מכלי הפרשנות שהפעילו חז"ל, המבוססים על התבונה ועל כללי הדקדוק והתחביר שאותם אימצו מן הערבית.

עוד מלמד הספר כי גם בקרב הקראים, שראו במחלוקת עדות לשיבוש שבמסורת חז"ל הרבנית, נתגלעו מחלוקות באשר למהותו של אותו מונח חמקמק – הפשט. מאחר שאף חכמי הקראים נדרשו להורות הלכה למעשה למאמיניהם, אף בהלכותיהם ניתן לזהות עקבות של התאמת הפסוקים הסתומים להוראות קונקרטיות לביצוע, לעתים באופן הרחוק מרחק רב מפשט הפסוקים.

בין שורותיו של הספר רומז המחבר גם לטענה מעניינת ומסקרנת, הטעונה פיתוח והוכחה, בדבר השפעת הקריאה הקראית הפשטנית על פירושיהם של רס"ג – שדווקא מתוך מאבקו העיקש בקראים הגיב בפירושיו ההלכתיים לדבריהם – ושל ראב"ע, מ"אנשי הפשט" הבולטים מבין פרשני המקרא.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ט"ז אייר תשע"ג, 26.4.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-26 באפריל 2013, ב-ביקורת ספרים, גיליון אמור תשע"ג - 820, עיון ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. 5 תגובות.

  1. מאמר מעניין מאוד על עדה מעניינת מאוד שלמרות ש20,000 מבניה גרים כאן בארץ הציבור כמעט ואינו מכיר אותה

    לגופם של דברים:אכן גם לקראים יש סוג של תורה שבעל פה משלהם והצמדות לפשט באופן הבסיסי ביותר ללא שמץ של ניסיון פרשנות הוא כמעט בלתי אפשרי באף טקסט

    מעניין הוא שדווקא במצוות תפילין אנו היהודים ה"רבניים"-כך אנו מכונים בפי הקראים-הולכים לפי פרשנות כפשוטו של מקרא וקושרים ליד ולראש "אות" ו"טוטפות" ממשיות ואילו הקראים מפרשים את המצווה "וקשרתם לאות על ידך…." כמצווה מטאפורית של קשירת דברי התורה ללב ולמח במובן של קשר נפשי ותודעתי.

    לגבי מחלוקות בתוך ההלכה הקראית שנזכרו בסוף המאמר-אכן כן שהיו מחלוקות הלכתיות גם אצלם ומחלוקת ידועה היא על הדלקת נרות שבת שהיה אצלם במחלוקת

    מי שמתעניין אז אחד מספרי ההלכה המרכזיים שלהם מהדורות האחרונים הוא "יריעות שלמה" של שלמה אפידה הכהן מקושטא מהמאה ה-19 למניינם ובאתרים של היהדות הקראית בארץ אפשר להוריד או לבקש שם קישור למהדורה אינטרנטית של הספר.

    נ.ב

    בתור יהודי אורתודוקסי המאמין בה' ובתורתו אני יכול להודות שבניגוד לרפורמים ולקונסרבטיבים ולבדיחה הזו שקרויה "האורתודוקסיה הליברלית" הקראים מבחינתי נתפסים כ"יריבים ראויים" למאבק הרעיוני בשאלת הופעת דבר ה' בעולם וזאת כי בניגוד לקבוצות האחרות שהזכרתי הקראים שומרים על מסורת רציפה של יותר מאלף שנים ושמבוססת על מערכת עקרונות פנימיים שלא מושפעים מכל רוח נושבת אלא ממנגנון הלכתי ורעיוני פנימי

    אני כמובן לא הולך בדרכם והם לא חלק מבית המדרש שלי אבל אני מכבד אותם ומתייחס אליהם ברצינות בניגוד לזרמים שהזכרתי למעלה

    • לאדון אמיר:
      1. אנצל את ההזדמנות הזו כדי להסביר לך וליתר הקוראים. קורה וצריך לפרש דברים במקרא באופן לא מילולי אלא מטאפורי כדי להשאר ברמת הפשט, וזה מה שקורה בין היתר ה"מצוות" התפילין שלא קיימת, מאחר והתורה התכוונה לקשירה ונפשית, כמו למשל "ונפשו קשורה בנפשו" בס' בראשית. וראה גם כמה פסוקים בספר משלי שדומים מאד למצוות האלה ומוכיחים זאת גם הם.
      אם הייתם באמת מונחים לפי פשוטו של כתוב לגבי הטוטפות וה"אות", הייתם לפחות מנסים למצוא דרך להניח תפילין על הלב, כלומר בתוך החזה ממש שכרוך בניתוח, או למצער על לוח הלב שעל החזה; והייתם מניחים את התפילין של ראש ממש בין העיניים; והייתם גם משתמשים בתפילין מיוחדות לחג המצות; והייתם מניחים את כל התורה בתוך הקוביות; והייתם מסתובבים איתן עליכם כל הזמן ובכל יום מלבד זמני השינה והרחצה.
      אז אנא אל תזלזלו באינטליגנציה של הקוראים. הרי לא כולם מולכים שולל ע"י טיעוניכם.

      2. הסיבות שספרי הפרשנות הקראיים אינם תורה שבעל פה היא שהם לא מייחסים להם קדושה או אלוהיות, ולא טוענים שהם ניתנו במעמד הר סיני.

      • צבי, לא כתבתי שאנחנו הולכים על פי פשוטם של פסוקים באופן צמוד בעניין התפילין אלא באופן כללי על עצם זה שאנחנו מניחים תפילין ממשיים ובניגוד אליכם בעניין התפילין שלא קיימות אצלכם

        מה שאתה אומר על ההשוואה של "וקשרתם לאות" ל"ונפשו קשורה בנפשו" מדובר בפרשנות מובהקת ולא בהיצמדות לפשט

        • אי ההבנה שלך, שלצערי אתה מתחפר בה עמוק יותר, נובעת מזה שאתה משוכנע שהתורה התכוונה באותן מצוות לתפילין, ז"א קשירה פיסית מסויימת. אבל לאמיתו של דבר זאת לא כוונתה. מה שכן התכוונה זה שנפרש את אותן מצוות (לא התפילין) על דרך המשל כמו בפסוקים הבאים: "ומלתם את ערלת לבבכם…" ; "והסירותי את לב האבן מבשרכם ושמתי לכם לב בשר" ; "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך" ; "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה" ; "כתבם על לבך, קשרם על גרגרותך". ולכן אין כוונת הכתוב בתורה לקשור ממש את התורה על היד ובין העיניים, לשימה על הלב או על הגרוגרת וכו', אלא שחובה ללמוד את התורה היטב — ואז היא תהיה קשורה על ידינו, תהיה מול עינינו, על לוחות לבנו, קשורה על גרגרותינו ולא תמוש מפינו.
          יוצא שבורא עולם רצה שקשירת דברי התורה ל"אות" וכד' תהיה נפשית ורוחנית. ולא פיסית.

          תמיד קיים הבדל מסויים בין פשוטם של פסוקים (מתוך פרשנות) לבין הכתוב עצמו. אין רע בפרשנות אם אינה חורגת מרמת הפשט ושום מסמך כתוב גם לא משוחרר מפרשנות. מי שמעליל על הקראים משהו בנוסח "הם נזקקים לפרשנות ולא יכולים להצמד לפשט" חושף את אי ההבנה שלו במקרה הטוב, או רוע מצדו במקרה הגרוע יותר.

          אך מחוור לי שלא תבין את ההבדלים שנגעתי בהם בהערה הזו, לפחות לא בעתיד הקרוב. העיקר שקיבלתי הזדמנות להסביר את ההגיון הנכון.

  2. מן הראוי להבהיר כי כותב/ת המאמר טועה ומטעה לגבי ענן בן דוד ז"ל. בניגוד למיתוס המקובל — שלמרבה הצער והעצב מקבל חיזוק דווקא מצד העדה הקראית עצמה מתוך נסיונם להוקיר את פועלו — ענן בן דוד לא היה קראי מאחר ושיטותיו הפרשניות היו דומות לאלה של רבני התלמוד. אולם לשבחו העצום ייאמר תמיד שהוא היה מנהיג-על פוליטי של כל הזרמים הלא רבניים של ימיו, שעבורן הצליח להשיג אוטונומיה דתית.
    אי לכך, דעותיו של ענן והלכתו אינן קראיות.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: