יהיה בערך / יעקב עציון

מקור בתרגום

 אחד המשפטים שיצטרך לומר פעמים רבות יושב ראש הכנסת החדש הוא "אני קורא אותך לסדר, ח"כ פלוני". הביטוי "לקרוא לסדר" הוא עברי – אך הוא למעשה 'תרגום שאִילה' מן הגרמנית. בפרלמנט הגרמני קורא יושב הראש את הנוכחים לסדר – ובעברית החדשה תורגם המונח כצורתו בניסיון לשכך את קריאות הביניים.

אך מה לנו להרחיק עד ללשון הרשמית שבכנסת? המילה "בסדר", המככבת בפי העם מגדולם ועד קטנם, גם היא תרגום שאילה מן הגרמנית, in ordnung בלשונם. הווה אומר, הביטוי “יהיה בסדר“ הוא אולי סמל הישראליות – אך הוא בנוי בתבנית השאולה משפת לעז.

עד כאן נגענו בתחום התחביר – אך מנין הגיעה עדינו המילה סֵדֶר עצמה? במקרא מופיע השורש סד“ר פעם יחידה, במענה איוב המתאר את המקום שאליו הולכים המתים: “אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל, צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִיםׁ“ (פרק י).  בארמית השורש סד“ר רווח, ובתרגום אונקלוס הוא בא תחת השורש ער“ך העברי. כך לדוגמה, בפרשת מלחמת ארבעת המלכים מול החמישה בבראשית י“ד נאמר: “וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים" – ובתרגום: "וסדרו עמהון קרבא במישר חקליא" (עמק השדים נתפרש אם כן לאונקלוס כעמק השָׂדות). ארץ ללא סדרים היא אפוא ארץ נטולת מערכות – ומסתבר פירושו של ראב"ע שהכוונה למערכות הכוכבים ההולכים במסילותם.

במגילת קומראן המכונה "מגילת מלחמת בני אור בבני חושך" מפורט סדר המלחמה של בני האור, ובין השאר נאמר שם כך: "ותקעו הכוהנים בחצוצרות המקרא ויצאו שלושה דגלי בינים מן השערים ועמדו בין המערכות… והראשים יהיו נפשטים לסדריהם איש למעמדו. ובעומדם שלושה סדרים יתקעו להם הכוהנים תרועה שנית…". ניתן לראות שהמגילה עושה שימוש הן בשורש ער"ך והן בשורש סד"ר בהקשרי המלחמה, וכך הוא גם במקומות אחרים.

בלשון המשנה כבר קונה לו שביתה השורש סד"ר. דוגמה נאה ניתן להביא ממדרש תנאים לפרשת ראה, המלמד כיצד יש לסדור את חלקי הקרבן על המזבח: "יכול יהא עומד מרחוק וזורק? תלמוד לומר: 'וערך הכהן אותם', עומד בקרוב וסודרן על גבי מערכה". הפועל המקראי ערך מוחלף בלשון חז"ל לסדר, אך המערכה עדיין נושאת את השורש המקראי.

המילה סדר בתרגום אונקלוס מתרגמת גם את המילה "טור", המופיעה בציווי על קביעת אבני החושן. כך למשל, הפסוק "טור אדם פטדה וברקת הטור האחד" מתורגם: "סדרא קדמאה סמקן ירקן וברקן סדרא חד". נראה ששם הספר 'ארבעה טורים' לר' יעקב בן הרא"ש ניתן בהשראת תרגום זה: כשם שהמשנה מחולקת לסדרים, כך ניתן לסדור את ההלכות אף בטורים. ואף ה'שולחן ערוך' שנכתב על בסיס הטור שייך למשפחה זו, שהרי ראינו שערוך וסדור הם מושגים מקבילים.

בחלוף הדורות נעשה שימוש מגוון למדי בשורש סד"ר, וכך פרשת השבוע הארצישראלית קרויה "סדר", ספר התפילות נקרא "סידור" וליל חג המצות נקרא "ליל הסדר" – ואם נדלג לימינו אנו, ארגון העובדים נקרא "הסתדרות", והמענה השגור לכל בעיה הוא – "אל תדאג, יהיה בסדר".

*

בקטע הבא טמונה מילה שמוצאה בארמית, ומקורה מתועד בתרגום אונקלוס לפרשת ויקרא.

יום אחד נקרא באך לחצרו של המלך כדי להשתתף בתחרות נגינה בפסנתר מול מוסיקאי צרפתי בשם מרשנד. לאחר שהתיישבו הגבירות ואדוני החצר במקומם, הוברר כי מרשנד נמלט בהבנתו את גודל הכישרון של יריבו. באך לא ויתר על ההזדמנות, שלח אצבעותיו לעוגב והחל לאלתר. ריינקן הזקן שמע את נגינתו ואמר: "סבור הייתי כי אמנות זו מתה, אך רואה אני כי עודה חיה איתך".

מצאתם? שלחו נא תשובתכם לדוא"ל makorbatargum@gmail.com. פרסים יוגרלו בין הפותרים נכונה.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ד' בניסן תשע"ג, 15.3.2013

מודעות פרסומת

פורסם ב-15 במרץ 2013,ב-גיליון ויקרא תשע"ג - 814, מקור בתרגום. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: