מי צריך רב ראשי 'ציוני'? / אילעאי עופרן

צבע הכיפה איננו רלוונטי למשרת הרבנות אלא סוגיות הגיור, היחס לסרבני הגט ועוד. החשיבה המגזרית הפועלת למנות את "אנשי שלומנו" תמשיך את הניוון

 עוד לא שככה סערת הבחירות לכנסת וכבר מתרגשת עלינו סערת בחירות חדשה – הבחירות לרבנות הראשית לישראל.

התקשורת גועשת סביב ניסיונותיהם של כוחות שונים להביא לבחירתו של “רב ראשי ציוני“. פוליטיקאים, עסקנים ואף רבנים ודיינים חשובים בוחשים בקלחת ופועלים למינויו של רב מרבני הציונות הדתית למשרה הרמה. אם תצלח דרכם, כך הם סבורים, “משהו חדש יתחיל“ במסדרונות הרבנות הראשית. כמה מרבני הציונות הדתית כבר הכריזו על מועמדותם וייתכן שיצטרפו אליהם נוספים. וכאן הבן שואל – כיצד נמדוד האם הרב “ציוני“? במה צריכה לבוא “ציוניותו“ לידי ביטוי? ובכלל, מדוע כדאי שייבחר רב ראשי ציוני?

אם לשפוט על פי הלבוש – הרי שחלק מן המועמדים הציונים מתהדרים בלבוש חרדי למהדרין. אם לשפוט על פי שירות בצבא, הרי שישנם מועמדים חרדים ששירתו בסדיר ובמילואים. אם לשפוט על פי הישיבות שבהן למד, הרי שאין הכרח כי הרב יהיה נאמן לקו שבו התחנך בימי עלומיו. כך למשל, הרב יונה מצגר למד בישיבת בני עקיבא ובישיבת הסדר ואף שירת בצבא כטנקיסט וכקצין, ועם זאת אין הוא נחשב ל“רב ראשי ציוני“.

ישנם מועמדים חרדים לרבנות ששירתו בצה"ל. חייל חרדי במטווח
צילום: פלאש 90

קיימות בעיות דחופות וחמורות במערך שירותיה של הרבנות הראשית. מערך הכשרות חולה ומסואב, רבנים מתמנים מבלי להתחשב בהתאמתם לקהילה אלא על פי השתייכותם לזרם ה“נכון“, מערך רישום הנישואין מסורבל ומנוכר, ועל כולנה – מצבם העגום של בתי הדין. ענייני גיור ומעמד אישי, סירוב גט ועיגון אינם באים על פתרונם, הסבל רב ושם שמים מתחלל. משימות אלו ואחרות מונחות לפתחו של הרב הראשי שייבחר וכולן זקוקות לפתרון אמיץ ואחראי. אף לא אחת מן הבעיות הללו קשורה באופן ישיר ל“ציונות“.

כך למשל, סבורני כי כדאי שהרב הראשי ינהיג מדיניות מחמירה ותקיפה כנגד סרבני גט, יזרז את ההליכים וינהיג שימוש בכלים למניעת עיגון כדוגמת הסכמי קדם נישואין. למדיניות שכזו קיימים תומכים ומתנגדים הן בציונות הדתית והן מחוצה לה. באופן דומה, סוגיית גיורם של אזרחים ישראלים רבים שאינם יהודים על פי ההלכה שנויה במחלוקת הן בציבור החרדי והן בתוככי הציונות הדתית. קיצורו של דבר – “ציוניותו“ של הרב אינה העניין. עיקר הדיון צריך לעסוק בעמדתו של הרב בנושאים הדחופים שעל סדר היום.

איני יודע מי המועמד הראוי למשרת הרב הראשי, אך ברור לי ששיוכו המגזרי הוא שאלה שולית. החשיבה המגזרית המנוונת, הפועלת למנות לכל משרה את “אנשי שלומנו“, היא אם כל חטאת והיא שהביאתנו אל המקום הרע שבו אנו מצויים כיום.

יתכבדו נא הרבנים הטוענים לכתר ויציגו את משנתם ותוכניותיהם בנושאים שעל סדר היום ואת עשייתם עד כה כרבנים וכדיינים. יציירו נא בפנינו כיצד ייראו בתי הדין שתחת מרותם, באיזה אופן ייבחרו רבנים מקומיים ומהי עמדתם בנוגע לגר שאינו מקפיד במצוות. שאלה נוספת, שאין להמעיט בחשיבותה, היא כיצד מתכוון הרב להתייחס לאלו שדעתם שונה מדעתו. האם רב “חרדי“ מתכוון להדיר כל מי שדם ציוני בעורקיו? האם רב “ציוני“ רואה את עיקר משימתו ב“השתלטות“ של אנשיו על הרבנות, או שמא עידן חדש לפנינו, שבו מוכנים הנצים להכיר בכך ש“אלו ואלו דברי א־לוהים חיים“. לאחר שיפרסו את משנתם, יוכל הציבור מקטון ועד גדול לבחון מיהו המועמד הראוי בעיניו, מבלי לצמצם את הדיון לשיח מגזרי דל ומגוחך.

על אף היותי ציוני, אינני מייחל לרב ראשי ציוני ואינני פוסל רב ראשי חרדי. אני מייחל לרבנות קשובה ורלוונטית, אמיצה ומכילה. רבנות המרבה תורה מתוך אהבה, אחווה, שלום ורעות. צבע הכיפה ממש לא משנה לי.

 הרב אילעאי עופרן הוא רב קבוצת יבנה, רכז פרויקט שירותי הדת של נאמני תורה ועבודה

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ו באדר תשע"ג, 8.3.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-8 במרץ 2013, ב-גיליון ויקהל פקודי תשע"ג - 813 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. 22 תגובות.

  1. קודם כל, שיהיה תלמיד חכם וגדול הדור. זה לפני כל השאר.
    שנית, צבע הכיפה באמת לא חשוב, אבל מאד מאד חשובה השאלה האם הוא רואה במדינת ישראל את יד ה', הואם הוא מבין שתפקידנו לקדם את הגאולה ולהמליך את ה' על עמו וארצו.
    קצור: קודם כל שיבין שהתורה באה ללמד כיצד מנהיגים את עולמו של ה', ויש לה השקפת עולם כללית. אח"כ – שיתעסק גם במצוות פרטיות כמו כשרות, גיור, נישואין וגירושין, שבת ומועד. גם אלה חלק מהיהדות ומדברי ה' ולכן גם הם נושאים חשובים. אך כאמור – גם. יש להבחין בין עיקר לטפל.

    • איתי אתה התבלבלת. הרב עופרן מדבר על הרב הראשי, לא על הפשיסט הראשי.

    • איתי,גם אם מועמד מסויים יכול להיות שאינו אומר הלל ביום העצמאות אך הוא יודע מהי רגישות של תפקיד הלכתי ציבורי ויש לו את הגדולה התורנית הדרושה בכדי להתעסק בשאלות ציבוריות מתוך עמקות הלכתית ויראת שמיים וידיעה אל איזה ציבור הוא פונה

      אז לדעתי מועמד כזה הוא מועמד הכי ראוי שיש למשרה הרמה הזו

      אם ניקח לדוגמא את אחד מהמועמדים שהיה לקדנציה הקודמת של הרבנות הראשית

      הרב שלמה דייכובסקי שליט"א הוא אומנם לא נחשב רישמית לרב "ציוני" אך הוא מחובר למציאות לא פחות טוב מכל רב ציוני אחר ואני אישית הצטערתי מאוד שהוא לא נבחר [הצטערתי גם על עוד מועמדים כמו הרב אריאל שליט"א ועוד]

      בקיצור:באמת לא משנה מאיזה זרם מגיע מועמד כל שהוא אלא האם הוא מתייחס ברצינות לקהל היעד שהוא לא רק אנ"ש[דתיים לאומיים או חרדים] ואם הוא ניחן בגדלות תורנית המתאימה למעמד

      • ש.צ. לוינגר

        בס"ד כ"ט אדר ע"ג

        לאמיר – שלום רב,

        הרעיון של הגר"ש דיכובסקי או הגר"י אריאל הוא רעיון מצויין. שניהם גאונים מופלגים בתורה, שאינם נרתעים מפסיקה מחודשת המבוססת על אדני ההלכה.

        על הגר"ש דיכובסקי ניתן לומר גם שהוא מקובל גם על חוגים חרדיים וגם על חוגים דתיים-לאומיים, ואפילו על חוגים חילוניים. פרופ' אהרן ברק רצה למנותו לשופט בבית המשפט העליון.

        הבעיה היא שלפי החוק הרב הנבחר צריך להיות בן פחות מ-70, ושניהם – הגר"י אריאל והגר"ש דיכובסקי – עברו את הגיל בכמה שנים. דומני שהיה מקום לתקן את החוק ולאפשר גם למי שעבר את גיל ה-70 להיבחר. יש זקנים בגילם וצעירים ברוחם.!

        בברכה, ש.צ. לוינגר

    • כל אלו שניסו "לקדם את הגאולה" גמרו באינקוויזיציה, גולגים, תאי גזים או מגדלי התאומים. את מה שנדרש מרב ראשי, רב בכלל או כל יהודי אומר הנביא במילים פשוטות: "עשות משפט, אהבת חסד והצנע לכת עם א-לוהיך".

      • יש צד אמת במה שאומר צבי לגבי אלו שניסו להביא גאולה ונכשלו והביאו בדיוק ההפך מכך וכמו הדוגמאות הנכונות שהוא הזכיר-ויעויין בניתוח היפה של קרל פופר לעניין ב"החברה הפתוחה ואויביה"-

        מאידך זה עדיין לא אומר שבגלל טעויותיהן החמורות של הנ"ל צריכים ליסוג לגמרי מחזון הגאולה הכה מרכזי שקיים בעם ישראל[ואם כבר צבי הזכיר את "חזון הנביאים" מי לנו אם לא הנביאים שדיברו על העניין השכם והערב?!] וכמו תשובתם של חכמי ישראל לזקני רומי על שאלתם מדוע הקב"ה לא מבטל את האלילים אליהם עובדים עובדי הע"ז שאם הקב"ה יבטל את השמש והירח והכוכבים לא יהיה קיום לעולם וכי יאבד העולם בגלל שוטים שקלקלו?![משנה עבודה זרה פ"ד מ"ז]

        מה שצריך הוא לדעת שהגאולה באה קמעא קמעא ובתהליכים אך סופה לבוא ואסור להיות אדישים אליה
        ומאידך לא להביאה בדרכי אינסטנט ובחוסר אחראיות

        גם בבית מדרשו של הרצי"ה זצ"ל שהמשיך בקודש את דרכו של אביו הגדול מרן הרב זצ"ל באמונתו בשיבת ציון של דורינו והקמת המדינה כאתחלתא דגאולה דובר על כך ש"בעניין מדינת ישראל אנו ציונים ובעניין עליה להר הבית אנחנו סטמאר" וזכור לי שראיתי ראיון טלויזיוני עם הרב יואל בן נון שליט"א שסיפר שלאחר מלחמת ששת הימים חנן פורת ז"ל שאל את הרצי"ה האם הגיע הזמן ללמוד לעומק את הלכות בית הבחירה ברמב"ם והרצי"ה ענה לו שלא סיימנו להעמיק בהלכות מלכים ויש עוד כברת דרך בעניין

        ואת הדברים הללו לא אמרו בבית המדרש של סטמאר אלא בבית מדרשו של הרצי"ה והרצי"ה עצמו

        לכן גם כשמכוונים ללא הרף לחזון הגאולה הדבר מצריך זהירות אך לא רתיעה

        ובעז"ה נזכה לגאולה שלמה ולבניין אריאל

      • לא נכון,
        לא כל מי, נכון שהיו לא מעט , ולכן צריך זהירות ובעיקר הבנה גדולה מהי בכלל גאולה ומה הכלים להשגתה (עשות משפט ואהבת חסד , או הבאת דבר בשם אומרו , למשל) אבל הניסיון לקבור את הרעיון א-פריורית , לא נכון ולא יצלח.

      • התגובה לצבי.

      • צבי,
        אווופס, עד לפני רגע היה נדמה לי שאתה כתבת למעלה כל מיני דברים על אלו שניסו לקדם את הגאולה.
        עוד חזיון תעתועים שלי.

        • בשל זהותו של כותב המאמר שלמעלה רק אצטט את סבו הגדול שאמר, מדויק כל כך, שהקשר בין לאומיות-דתית לדת הוא כמו הקשר בין נאציונל-סוציאליזם לסוציאליזם.

      • ש.צ שלום רב

        בקשר לדבריך על הגר"ש דייכובסקי שליט"א שהוא מקובל על חוגים חרדיים

        אז לצערי הרב זה לא מדוייק ודווקא בציבור החרדי לא כולם אוהדים אותו והרבה חרדים "יתדניקים" דווקא רואים בו רב עצמאי מידי והם פוחדים ממנו למרות שסוציולוגית הוא משוייך לציבור החרדי בעצמו

        בכל אופן אם כבר הגר"ש דייכובסקי הוזכר בהקשר של הרבנות הראשית והציבור החרדי יש לו מאמר מעניין מאוד בתחומין [כרך לב למיטב זכרוני]על הנושא של "מה זו דעת תורה?" ומהי סמכותם של גדולי הדור ומיהם אלו המוגדרים ככאלו והאם דיינים צריכים לפסוק כראות עיניהם או לפי תכתיבים מגבוה של גדולי הדור בכל נושא ונושא שעולה בבית הדין

        המאמר מעניין ומומלץ לעיון

  2. בעצם מה שאומר הרב עופרן זה שלא צריך רב ציוני אלא רב ליברלי. זה וודאי נכון. אבל עוד יותר נכון זה שלא צריך רב ראשי בכלל. "רבנות ראשית" זה אוקסימורון. אם זה "ראשי" זה ממונה, ואם זה ממונה על ידי השלטון אז זה "רבנות" כמו שנביאי הבעל אוכלי שולחן איזבל היו "נביאים".

    • אשר,אתה מאוד צודק וכמו שהבאתי לא לחינם נאמר בירושלמי שהגאולה באה קמעא קמעא ולא בשינוי אינסטנט והרעיון להתרחק מחזון הגאולה בגלל כאלו שקלקלו אותו הוא משול למי שלא יחפוץ בלאומיות כי היו לאומנים נוסח הנאצים והפאשיסטים שקיקלו ויעדיץ במקום זאת אינדבדואליזם קיצוני ואנארכיה או להימנע מהצורך בצבא כי הצבא הרבה פעמים יכול להיות אטום ולהתנהל בטיפשות.

      בקיצור צריך לצפות למשיח צדקנו בכל יום שיבוא ומאידך לזכור להיות מאוזנים ולא לנסות "לכפות" את הגאולה באמצעים עליהם נאמר "הדרך לגיהנם רצופה כוונות טובות"[אתה מכיר את סיפורו העצוב של ר' יוסף דיילה ריינה בהקשר זה?]

  3. בקשר לתגובתי מקודם -אוסיף הפנייה לדברי מרן הרב זצ"ל שאומנם אמר ש"הישן יתחדש והחדש יתקדש" אך הוא גם כתב על חשיבות הזהירות והמתינות בעניין בעין איה שבת ח"א פיסקה ע"ה.

    מומלץ מאוד לעיין שם בדבריו וגם במאמרו ב"אורות" ב"זרעונים" "נשמות מעולם התוהו" שמדבר על כאלו שיש להם להט נשמתי חזק להביא גאולה וטוב אך משום שנשמותים באות מעולם התוהו ולא מעולם התיקון -כלומר:הם פועלים לפי אידיאלים נשגבים שלא עברו תהליך של מיתון וקונקרטיזציה ואכמ"ל-הם עושים בדיוק ההיפך מהטוב אותו הם מבקשים לעשות וכמו התופעות שצבי דיבר עליהם והרחיב עליהם באופן מרשים קרל פופר בספרו הנזכר.

  4. צבי,מה שבקיצור כתבת זה שאתה לא אוהב את דעותיו של איתי אליצור ושלא יגיב כאן כי זה מעצבן אותך

    נו שויין כבר התרגלתי לעניין סתימת הפיות אצלך אפשר להמשיך הלאה.

  5. שני הסנט שלי בנושא (בתוספת ניתוח פוליטי שכבר אבד עליו הכלח, אבל משנה ראשונה לא זזה ממקומה)

    http://www.kipa.co.il/now/17/49342.html

    • ש.צ. לוינגר

      בס"ד ראש חודש ניסן ע"ג

      רבנות ממלכתית או קהילתית?

      טענתו של פרופ' שנרב, שבכל הדורות היו הקהילות וולונטריות, אינה נכונה. ברוב המקומות, היתה קהילה יהודית אחת המוכרת על ידי השלטונות. השלטונות נתנו ליהודים אטונומיה שיפוטית בענייני אישות וממונות, והיה להם עניין שיהיו מוסדות קהילתיים מסודרים, שלא יהיה 'איש הישר בעיניו יעשה'.

      במקומות מסויימים, כגון בתימן עקב הפולמוס בין 'דרדעים' ל'עיקשים', או בהונגריה עקב הפולמוס בין אורתודוכסים לניאולוגים – הכירו השלטונות בשתי קהילות נפרדות, שלכל אחת מהן היה מעמד רשמי.

      רק במקומות בהן יש הפרדה גמורה בין דת למדינה, כגון בארה"ב, ההתארגנות היא וולונטרית לחלוטין.

      מבחינת אי-התלות בגורמים אינטרסנטיים. מצבה של רבנות ממלכתית טוב בהרבה מאשר רבנות קהילתית וולונטרית. אמנם יש מעורבות של גורמים פוליטיים בבחירת הרב, אך ברגע שהוא נבחר הוא עצמאי. אין משכורתו תלויה בעסקנים ובגבאים, שלא תמיד הם נקיים מאינטרסים, ודי לחכימא.

      קיומה של רבנות ראשית ממלכתית מאפשר יצירת תקן בסיסי – מי ראוי להיות מוסמך לרב ודיין? בחינות ההסמכה של הרבנות הראשית נחשבות אמינות מאד, ומוכרות בחוגים רחבים.

      יש אפשרות של פיקוח מרכזי על נהלי הכשרות, הנישואין והגירושין והגיור. ואם במקום חיותנו אנו מתייראים, על אחת כמה וכמה שיש להתיירא אם ח"ו לא יהיה פיקוח כזה.

      עצם קיומה של רבנות ראשית מחייב שיתוף פעולה ברמה מסויימת בין הגוונים השונים ביהדות הדתית. ניכור אינו עדיף על מחלוקת. הצורך לפעול ביחד מביא להבנה הדדית ולהסכמות חלקיות.

      לרבנות קהילתית וולונטרית יש יתרון ביכולת הרבצת התורה וקירוב הלבבות אליה. אין אדם לומד תורה ואין אדם מתפלל – אלא במקום שליבו חפץ.

      לפיכך נלע"ד שהדרך הראוייה היא לפעול במקביל בשני הכיוונים: רבנות ממלכתית השואפת לבטא קונסנזוס רחב ככל האפשר של ההנהגה התורנית. ובמקביל – רבנות קהילתית מגוונת, היכולה למצוא מסילות ללבבם של גווניו השונים של עם ישראל.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      • ש.צ. לוינגר

        וראו עוד בתגובתי מערב שבת חזון תשע"ב, ל'עצה טובה של מומחה' מאת נדב שנרב (מהפיסקה הששית ואילך).

      • בעניין הבחירות לרבנות הראשית, ראו מאמרו של רועי לחמנוביץ, 'רבנות ראשית – לא אישית', באתר nrg מעריב, מיום 17.4.13

      • אף מר לחמנוביץ סובר, כרב אילעאי עופרן, שלא היותו של הרב ציוני או חרדי קובעת, אלא יכולתו להפעיל את 'כוחא דהתירא'.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: