סיפור של אמון / אילת ליבזון

היעדרותו של שם ה' מן המגילה היא המשך למגמה המצמצמת את נוכחותו של א־לוהים עם התקדמות ספרי התנ"ך

מן המפורסמות הוא שבמגילת אסתר שם ה' אינו מופיע. דורות על דורות של פרשנים התאמצו להשיב אותו חזרה לסיפור, בין היתר באמצעות פירוש כל אזכור של המילה 'המלך' כ'המלך' בה"א הידיעה – מלכו של עולם. פרשנות זו מבינה את אי־נוכחותו של הקב"ה בסיפור לא כהיעדר, אלא כהימצאות מאחורי הקלעים ומשיכה נסתרת בחוטים של המציאות הגלויה.

אך ישנה אפשרות אחרת להבין את היעדרו של הקב"ה מן המגילה. בחינת מכלול ספרי התנ"ך המאוחרים מגלה שגם בהם נוכחותו של הקב"ה מורגשת הרבה פחות מאשר בספרים הראשונים של התנ"ך. ספר בראשית נפתח בבריאתו של הקב"ה את העולם; ה' מעורב בכול ומנחה את הבריאה כולה. הסיפור ממשיך מתוך דיבור ישיר של ה' עם אדם וחוה, נח והאבות, ואולי אף ניתן לראות בספר בראשית סיפור של הדיאלוג המתמשך בין הקב"ה ליחידים אלו. בספר שמות ה' מתגלה באופן ישיר ובלתי־אמצעי לכל בני ישראל בהוציאו אותם מארץ מצרים ויוצר אליהם זיקה ייחודית. מאז, נוכחותו של הקב"ה הולכת ומצטמצמת. לאחר חטא העגל מגביל ה' את התגלותו בעיקר למשה, ובספרי הנביאים ההתגלות מוגבלת לנביאים בודדים ולא לכל העם. בספרי הכתובים כבר אין כמעט התגלות, ניסים או נבואה כלל. המעבר מנביאים לחכמים מתחולל בספרים המאוחרים, והעם היהודי נאלץ להחליף את ההתגלות הא־לוהית בפרשנות אנושית. הקב"ה כמעט נעלם מהתמונה המקראית.

זוהי אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר של התנ"ך. מהשחקן הדומיננטי ביותר במחזה, הנוכח בכל פרק ובכל פסוק, הופך הא־ל לנסתר, א־ל של הסתר פנים. יש בכך מעין הרחבה של תורת הצמצום הלוריאנית: הקב"ה מצמצם את עצמו לא רק כדי לאפשר מקום לבריאתו של העולם, כפי שסוברים המקובלים, אלא אף ממשיך לצמצם את עצמו גם לאחר הבריאה. ומתוך הצמצום הזה נחשף המהלך הגדול של התנ"ך: ה' מצמצם את עצמו כדי ליצור מקום לאדם. זהו אחד המסרים החשובים של התנ"ך בכללותו: הסיפור של האמון הא־לוהי באנושות והיכולת שלה לגדול, לקחת אחריות, ולעבור מתלות לעצמאות. התנ"ך, שפותח בסיפור הבריאה הא־לוהית את העולם, מסתיים בסיפור על היכולת של בני אדם לעצב את המציאות. בספרים המאוחרים בני אדם מוצאים את עצמם שוב ושוב בסיטואציה שבה עליהם להמציא את עצמם מחדש כדי לגאול את עצמם. אסתר, עזרא, נחמיה – סיפורים אלו כולם מתאפיינים בשעת מצוקה המניעה את הגיבורים הראשיים להתעלות על עצמם ולצאת מתוך החיים הפרטיים שלהם כדי להציל את עמם.

אסתר ומרדכי, ארט דה גלדר, 1675

אסתר ומרדכי, ארט דה גלדר, 1675

חוויה אנושית

ייתכן שהתלמוד הבבלי מגלה רגישות למעבר הזה בסיפור המקראי בסוגיה מפורסמת העוסקת באופיו המכונן של מתן תורה. במסכת שבת פח, א מופיעות הדרשות הבאות:

"ויתיצבו בתחתית ההר" (שמות יט, יז). אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם.

אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא.

אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב: "קימו וקבלו היהודים" (אסתר ט, כז) – קיימו מה שקיבלו כבר.

רב אבדימי בר חמא בר חסא מפיק מן הפסוק "ויתיצבו בתחתית ההר" את הדימוי הציורי של בני ישראל העומדים מתחת להר, כאשר הקב"ה מחזיק את ההר מעליהם ומאיים עליהם שאם לא יקבלו את התורה ימצאו את קבורתם מתחתיו. רב אחא בר יעקב מצהיר כי מכאן ואילך יוכל סיפור מתן תורה לשמש לעם ישראל מודעא, שהיא הצהרה משפטית על כך שהתחייבות מסוימת נעשתה מתוך כפייה ולפיכך אינה תקפה. על כך משיב רבא ש"אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש". עם ישראל איננו יכול להתכחש למחויבותו לברית התורה, שכן במגילה נאמר "קיימו וקיבלו היהודים על עצמם ועל זרעם", כלומר קיימו ואישררו את כל מה שקיבלו על עצמם במתן תורה.

דומה שהסוגיה המפורסמת הזו מתמצתת את המהפך האדיר שהתחולל לאורך התנ"ך מקבלת התורה ועד למגילת אסתר. למרות שמתן תורה הינו ללא ספק שיאו של הסיפור המקראי, חכמי התלמוד היו רגישים לכך שדמותו הגדולה מן החיים של הקב"ה במתן תורה לא איפשרה קבלה כנה של התורה מצדם של בני ישראל. לעומת זאת, זמנם של אחשורוש ואסתר, תקופה שהתאפיינה בהסתר פנים הנמשך אל תוך ימינו אנו, היא גם תקופה של נוכחות אנושית רבה יותר, של אחריות ומסוגלות לקבל את התורה באופן מלא יותר. קבלת התורה והאחריות לקיומה מולידות בתורן את המאבק שבין החיים לבין הכתוב. פרשנות הכתובים, מדרשים וחידושים הלכתיים, נולדים כולם מן ההכרח להתאים את התורה הא־לוהית לחוויה הארצית, חוויה שהיא מסובכת, מורכבת, ובעיקר – אנושית.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ב באדר תשע"ג, 22.2.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-22 בפברואר 2013, ב-גיליון תצווה תשע"ג - פורים - 811 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: