המאמן מהימן? / יעקב עציון

מקור בתרגום

 בפיוטו "יונה נשאתה על כנפי נשרים", פיוט מסוג "גאולה" (המיועד להשתלב בברכת "גאל ישראל" שלפני תפילת שמונה עשרה) – משתמש ר' יהודה הלוי מספר פעמים בסגולת השיר המכונה "צימוד", שעניינה שימוש במילים זהות הנושאות משמעויות שונות.

הנה כאן הבית השני והשלישי של השיר (אותיות ה' ו־ו' מהאקרוסטיכון יהודה):

הֲלָנֶצַח תַּמָּה / תְּהִי גְלוּיַת צַמָּה,

בִּזָּה וְשַׁמָּה / לְמַזָּה וְשַׁמָּה?

וּבֶן הָאָמָה / הֶעֱטַנִי אֵימָה,

כִּי בְיַד רָמָה / קֶשֶׁת רָמָה.

וְאָהֳלִיבָּמָה / לְאָהֳלִיבָמָה,

וְאָהֳלִיבָה מַה / תְּיַחֵל עוֹד וְכַמָּה –

וְאֵין מוֹפֵת וְאֵין אוֹת / וְאֵין חָזוֹן וּמַרְאוֹת?

וְאִם אֶשְׁאַל לִרְאוֹת, / מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת,

יַעֲנוּ נְבוּאוֹת: /  "הִקְשֵׁיתָ לִשְׁאוֹל".

וּבָנוֹת עֲדִינוֹת / הָגְלוּ מִמְּדִינוֹת,

מִמִּטּוֹת רַעֲנַנּוֹת / וּמְנוּחוֹת שַאֲנַנּוֹת,

וְנִפְזְרוּ בֵּינוֹת / עַם לֹא בִינוֹת

בְּלַעֲגֵי שָׂפָה / וּבִלְשׁוֹנוֹת שׁוֹנוֹת –

אַךְ שָׁמְרוּ אֱמוּנוֹת / בָּם הָיוּ אֱמוּנוֹת,

וְלֶאֱלִילֵי תְמוּנוֹת / מֵאֲנוּ לֵעָנוֹת,

וְלָמָּה בַמֶּרְחַק / עָמַד דָּר שַׁחַק?

וְרוֹדִי דָחַק, / וְדוֹדִי רָחַק

וּלְקֵץ יָמִים / נִשְאַל נִשְׁאֹל.

נבאר קצרות את הצימודים המודגשים: שמה – לשון חורבן ושממה; שמה – מאלופי עשו (בראשית לו) * רמה – גבוהה וחזקה; רמה – השליך, ירה * אהלי במה – משכני הפך במה; אהליבמה – מאלופי עשו (שם); אהליבה מה – כינוי לישראל (יחזקאל כג) * בינות – בֵּין; בינות – לשון חכמה ובינה * אמונות – אֱמונים; אמונות – מורגלות ומלומדות.

ענייננו כאן בצימוד האחרון, החורז יחד שני משמעים של השורש אמ“ן – לשון אֱמוּנה ואמת ולשון אָמְנָה ואימון. שני המשמעים כנראה קשורים, ושייכים למשמעות היסודית של השורש בעברית ובשפות שמיות אחרות – חוזק, ביטחון, יציבות, רציפות (בערבית למשל אַמְן פירושו ביטחון. “מועצת הביטחון“ של האו“ם נקראת מג‘לס אל־אמן).

לפני פרשתיים קראנו על ידיו של משה במלחמת עמלק, שהיו “אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ“. אונקלוס שם מפרש שהיו ידיו פְּרִיסָן בִּצְלוֹ, נשואות בתפילה, אך הפשט הוא לכאורה שהיו ידיו מורמות ביציבות ובחוזקה עד תום הקרב עם שקיעת השמש.

כיום רגילים לומר על מישהו המופקד על דבר מה שהוא “אמון עליו“. מקור הביטוי בתיאור הקשה במגילת איכה “הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע – חִבְּקוּ אַשְׁפַּתּוֹת“. כלומר, אלו שרגילים היו מקטנותם לשכב (או להיות לבושים) בבדי משי – כעת התגוללו באשפתות. למַשמע זה שייך האזכור השני של המילה “אמונות“ אצל ריה“ל, במובן קשר חזק וקבוע (למשפחה זו קשור גם האימון הרגיל היום, שעניינו לימוד והרגלה. מאמן הכדורסל מלמד את חניכיו את רזי המשחק, כשם שהאומֵן נושא את היונק ומגדלהו).

האזכור הראשון של המילה "אמונות" בשיר – "שמרו אמונות" – קשור לאמונה שעניינה אמון ואמת, ופירושו שמרו אמונים, עמדו בברית (אגב, המילה אֱמוּנָה בתנ"ך מקבילה לאמון ולביטחון, ואינה קשורה דווקא לאמונה בה'. המשמע הרגיל כיום, במובן הפך הכפירה, הוא מאוחר ומקורו בלשון המתרגמים בימי הביניים).

מכל מקום, הצורה הארמית לפועל העברי הֶאֱמִין היא "הֵימֵין", והצורה המקבילה לתואר נֶאֱמָן היא "מְהֵימַן". בפרק ב בספר דניאל פותר הנער העברי את חלומו של המלך, ומסיים: "וְיַצִּיב חֶלְמָא וּמְהֵימַן פִּשְׁרֵהּ". כלומר: "ואמת החלום ונאמן פשרו".

בארמית שבתלמוד רווח מאוד התואר "מהימן" במובן "נאמן" (למשל: "עד אחד מהימן") – והוא השתגר בעברית החדשה במשמעות "אמין". לצדו התקבל שם העצם המופשט מהימנות (הידעתם שבמערכת ההפעלה windows 7 יש רכיב הנקרא “צג המהימנות“?).

הנה כי כן, כדברי ריה“ל – אף שנדדנו בין גלויות ובין לשונות, שמרנו אמונים לעברית ואף העשרנוה במילים חדשות שנבנו על גבי אומנותיה.

*

הקטע הבא פורסם במוסף זה לא מכבר. אחת המילים שבו – שורשה אינו מופיע במקרא, והוא מתועד בתרגום אונקלוס לפרשתנו.

כאשר עבר רש"ז דרך שקלוב, הפנו אליו חכמי העיר, שהכירו בגאונותו הלמדנית, שאלות. הרבי לא ענה לאיש. הם הזמינוהו לאספה גדולה בבית מדרשם. נכנס הרבי לבית המדרש הקר, עלה על הבימה ואמר: "האם אומַר תורה כדי לתרץ קושיותיכם? אומַר ניגון“. הוא שר ניגון בדבקות גדולה. בבית המדרש הושלך הס. והנה, בשעה ששר, נפתרו כל קושיותיהם.

מצאתם? אתם מוזמנים לשלוח תשובתכם לדוא"ל makorbatargum@gmail.com. פרסים יוגרלו בין הפותרים נכונה.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ח שבט תשע"ג, 8.2.2013

מודעות פרסומת

פורסם ב-8 בפברואר 2013,ב-גיליון משפטים תשע"ג - 809, מקור בתרגום. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: