ראש הרם בגלות / צור ארליך

סאגה משפחתית ענפה מביאה את דמותו של היהודי־הפולני המתבולל בתפארתו ובהכחדתו. הרווח הרגשי והתודעתי של הקורא עולה על המחיר הספרותי הכרוך בהיצמדות לעובדות

בגן הזיכרון

יואנה אולצ'אק־רוניקר

מפולנית: עוזי פריידקין

שוקן, 2012, 382 עמ'

המהדורה העברית של 'בגן הזיכרון' הופיעה בקיץ, אבל הקריאה בה מתאימה יותר לימים אלה של השנה. ראשית, כמובן, בגלל העונה, המזמינה התכנסות והתכרבלות אל תוך ספר ארוך למדי ורב דמויות ומעללים ועלילות. מה גם שעונה זו היא היחידה המצליחה להשרות בנו משהו מרוחה של הארץ המדוברת, פולין הקרה. אבל גם בזכות פרשיות השבוע של שלהי ספר בראשית, שעל רקען קראתי את הרומן. כמו הפרשיות הללו, גם 'בגן הזיכרון' מטיל אותנו אל מצריה של הגלות, שהולכת ונעשית דוויה מפרק לפרק. וכמו ספר בראשית גם 'בגן הזיכרון' הינו ביוגרפיה חמולתית, המתחילה בכמה זוגות של "אבות" ו"אמהות", נציגים בודדים מכל דור, עד שהיא נפתחת כמניפה אל דור רב בנים ובנות, המייסדים כל אחד שבט משלו.

אין זו יצירה בדיונית, כי אם יצירה תיעודית פרטנית, ממוסמכת אפילו, המספרת את סיפורם של בני משפחת הורביץ, שראשיתו בוורשה באמצע המאה התשע עשרה. יצירה המתנזרת מהשלָמוֹת פרי הדמיון ומהוספה מאוחרת של צבע לתמונות בשחור־לבן. ובכל זאת, כאילו היו קורות גיבוריה מתוכננים בידי סופרת, מצליחים בני שבטי־הזוטא של משפחת הורביץ לייצג בסיפורי חייהם מגוון רחב של תופעות היסטוריות ותרבותיות, שלכולן מכנה משותף יסודי: כולן מאפיינות את האגף המתבולל־למחצה של הענף הפולני של העם היהודי, ואת אשר אירע עמו.

מצוינות ודבקות

מה רב השוני בין גיבוריה של הסאגה המשפחתית האמיתית הזאת, ומה רב הדמיון ביניהם! הרי יש לנו פה, במשפחה הזאת, כמעט הכול מכול כול. סיפורי הצלחה וטרגדיות אישיות, עליות לגדולה והתאבדויות לרוב, עשירים ועניים, מהפכנים קומוניסטים ופטריוטים פולנים ואנשים שהם שני אלה בעת ובעונה אחת. יש לנו פה אהבות גדולות ומשפחות הרוסות, אמנים ופנקסנים, מרחצאות נופש מלבבים ומבצרי כליאה איומים, וגם הופעות אורח של ידידי משפחה שהם אנשי שם, כגון יאנוש קורצ'ק, או מנהיג פולין העצמאית המרשל יוזף פילסודסקי, או ולדימיר איליץ' לנין.

ועדיין, בוהקים־בוהקים הם חוטי השני השוזרים יחדיו את אגפיה של המשפחה, את דורותיה ואת יחידיה שכה רבים מהם הם יחידי־סגולה: מצוינות וחתירה אליה, אליטיזם, מעורבות עמוקה בסביבה התרבותית והפוליטית, שאיפות רוחניות־ספרותיות. ואולי מעל לכול, היענות לצו המתמצה בסיסמתה של יוליה, ה"לאה אמנו" של המשפחה, "קָאפּף הוך", "ראש הרֵם", בעיקר בעתות צרה וצוקה – ולעומת זאת התעלמות בוטה ממצוותו האחרונה של ה"יעקב אבינו" של המשפחה ביום מותו – "בּלַייבּ פרום", הישארו אדוקים.

היכרות חיה עם גן שברובו נכרת והומתצילום: Thinkstock

היכרות חיה עם גן שברובו נכרת והומת
צילום: Thinkstock

אכן, למעט כמה דמויות שוליות הנספחות למשפחה, אין פה יהודים שומרי מצוות. אבל בולט אפילו יותר היעדרם המוחלט של ציונים, ואף של התעניינות קלושה כלשהי בלאומיות יהודית או בארץ ישראל. הנוסחה הנשמרת לאורך דורות ולרוחב כל האגפים היא זו: חיים נטולי סממנים יהודיים כלשהם, ובכל זאת דבקות בזהות היהודית וסירוב להתנצר, למרות המחיר המשולם על כך בסביבה רווית האנטישמיות והאפליה.

הנה תמצית הגנום ההורביצי, מצאי הצורות והצבעים בגוּלת הקליידוסקופ היהודי־פולני־מתבולל של המשפחה, כפי שהשתקפה באישיותה הצעירה של ינינה הורביץ, דמות הציר של הרומן, בשלהי המאה התשע עשרה:

מה הייתה השקפת עולמה של סבתי לעתיד לקראת סוף המאה? הייתה זו, ככל הנראה, תערובת של השפעות מהלכי הרוח האופייניים לאותה תקופה. סיסמאות המחנכים הפוזיטיביסטים, שתבעו עבודה סבלנית ומאומצת למען העתיד, עדיין הדהדו באוזניה. הסוציאליסטים, שהתגלמו מבחינתה בדמותו של אחיה, תבעו מן הפרט ויתור על אושרו ורווחתו בשם המאבק למען החירות והצדק. אמה שיננה באוזניה יום אחר יום שייעודה של האישה הוא להקים משפחה ודחקה בה בתקיפות גוברת והולכת להינשא. השאפתנות הכריזה בקול גדול כי חיוני להגיע להישגים בחיים; רגש הנחיתות שמקורו במוצאה לחש לה, לעומת זאת, כי לעולם תישאר אורחת לא־קרואה בארץ הולדתה, יהיו הישגיה אשר יהיו; ואילו גאוותה הורתה לה להיאבק ברגש זה ולמצוא לעצמה מקום ראוי בחברה (עמ' 86).

המחברת עצמה, נכדתה של אישה רב־ממדית זו, היא כמדומה הראשונה ואולי היחידה במשפחה שהוטבלה לנצרות. הדבר נעשה עמה בילדותה, וכמובן לא פטר אותה, עדיין בילדותה, מהצורך להתחבא על נפשה בשנות השואה. סמלי ולא מקרי הוא שהמשפחה בחרה להישאר בצד הארי של ורשה ולהתחמק מהגטו, ושהרבה פולנים טובים, אנשי מחתרת, אנשי ספרות וגם אנשי דת נוצרים, עזרו לה לשרוד בהסתר, בעוד הרבה פולנים רעים סוחטים אותה באיומים.

עשרות שנים נוספות, כשהיא כבר מהלכת לה בחוצותיה הגלויות של הרפובליקה הספרותית בפולין הקומוניסטית והבתר־קומוניסטית, נמשכה ההסתתרות של המחברת מעברה, מִקורות משפחתה, מזהותה. וכשההתעניינות פרצה לפתע, היא פרצה בהתקף ממאיר ומדביר, שהוביל למחקר משפחתי מקיף, למפגשים מרגשים בין ענפים שהתיישבו בקצווי תבל (אך שום צאצא לא בישראל), ולספר הזה.

צרות אחרונות

מלאכתה של המחברת, מלאכת איסוף המידע, דמתה למלאכתו של ארכיאולוג, אף שמושא איסופה היה משפחה מהזן המתעד, הכותב, ההוגה והמדבר. זאת בעיקר בגלל השַמות שעשו בזיכרונותיה של המשפחה שני הדיקטטורים הגדולים של שנות השלושים והארבעים, סטלין והיטלר. האגף הסוציאליסטי של המשפחה הוכה בשנות 'הטרור הגדול' של סטלין; ובאגף שנותר בוורשה אמנם היו ניצולים רבים עד להפתיע, אך כתביה של המשפחה, תמונותיה ורכושה אבדו בעת דיכוי 'מרד ורשה' של המחתרת הפולנית ב־1944.

הנגיסות שנגסו היטלר וסטלין במשפחת הורביץ יכולות לשמש משל, לא היחיד בספר, לגורלה של פולין עצמה. מעניין שאחד האישים הדגולים שהעמידה המשפחה המורחבת, הפסיכואנליטיקן גוסטב ביכובסקי, תלמידו המקורב של פרויד שהיגר לארצות הברית, פרסם ספר מחקרי על הרוע והשנאה של דיקטטורים, והיטלר וסטלין מככבים בו. פרט שמצאתי דווקא בוויקיפדיה האנגלית, ולא ב'בגן הזיכרון' הגדוש פרטים עסיסיים וסמליים אחרים.

כדרכן של צרות אחרונות, השואה והסטליניזם השכיחו מהמשפחה את הצרות הראשונות. היטלר וסטלין הפיצו את המשפחה לכל עבר ומחקו את זיכרונותיה, כאמור, באופן פיזי; והם גימדו את הצרות בנות המאה התשע עשרה והשליש הראשון של המאה העשרים, דווקא מתוך כך שהביאו אותן לידי שיא ומיצוי. השואה היא שיאה של האנטישמיות, חוויה יהודית־פולנית ותיקה; ואילו הטרור הסטליניסטי – אותה שרשרת אינסופית של טיהורים, חיסולים, הַעֲלמות ומשפטי סרק – הוא גלגולה הממצה של חוויה נוכחת מאוד בקורותיה של המשפחה, ובקורותיהם של הפולנים, לאורך מאות העמודים הראשונים של הספר: החוויה הצארית. למרבה האירוניה, המהפכנים הקומוניסטים דוגמת בני המשפחה האחים מקס וקמילה הורביץ היו קרבנות מרכזיים בשני הגלגולים: בימי הצאר כמובן, אבל גם, וביתר שאת, בימי הקומוניזם הסובייטי שאכל בתאווה רצחנית את בשר עצמו.

גם בחוויית הקריאה, הצרות הגדולות המופיעות בחלקו המאוחר של הספר משכיחות את הצרות הקטנות הקודמות להן, ובראשן הצרה הצארית. כדאי לקורא הישראלי לנסות להתגבר על שכחה זו. שכן דומה שדווקא כאן מחכה לו מנה גדושה של למידה חדשה, של היכרות עם הוויה רחוקה ונשכחת אך מכוננת. מתח כפול ומשולש שורר בין משפחת הורביץ, על פניה היהודיים, הפולניים־פטריוטיים והסוציאליסטים־מהפכניים, משפחה שתקים הוצאת ספרים פולנית מפוארת – לבין רוסיה הצארית ששלטה עד מלחמת העולם הראשונה בחלקה המרכזי של פולין, ובכלל זה בוורשה, ודיכאה, בשיטות שסטלין עתיד היה רק לשכלל, את כל התופעות שהתמצו במשפחת הורביץ.

'בגן הזיכרון' משלם מחיר מסוים על היצמדותו לעובדות. דרכה של מציאות להיות פרומה, מקרית, סמויה בחלקה מן העין, חופשייה מחוקים תסריטאיים שובי לב של סגירת מעגלים, של סימטריה ושל מידה כנגד מידה. האקדח שנזכר במערכה הראשונה של המציאות, אולי לא יירה במערכה השלישית שלה. שבעתיים נכון הדבר בגן זיכרון כמו זה של משפחת הורביץ, שעל גבו חרשו חורשי ההיסטוריה והאריכו למעניתם. אבל הרווח שמרוויח הקורא, רווח רגשי ותודעתי, מכך שהוא יודע ש"הספר קרה באמת", גדול מן ההפסד הספרותי. אם צריך לבחור משפחה אמיתית שתספק תמונה פנורמית של קורות האגף החילוני־מתבולל של יהדות פולין, הבחירה בשבט הורביץ היא הבחירה הנכונה – ודאי כאשר עסקת החבילה כוללת את עטה המהוקצע והרגיש של בת המשפחה, מחַברת ספרנו.

'בגן הזיכרון' הוא ספרה של גלות. ספרה של גלות בכלל, גלות כְּמַהוּת, גלות כזהוּת, גלות כמחיקה; ובמיוחד ספרה של גלות פולין, של האגף הנטמע שלה. אין הכרח להיות כמוני, ששורשיי המשפחתיים מכל הצדדים בפולין, כדי להכיר במרכזיותה של גולת פולין בקורות העם היהודי בעת החדשה ובנוכחותה המשמעותית מאוד בהוויה הישראלית. 'בגן הזיכרון' מספק לנו היכרות חיה עם הקהילה הזאת, ודווקא עם האגף הפחות נוכח שלה. היכרות חיה עם גן שברובו נכרת והומת, היכרות עם משפחה יוצאת דופן אך ייצוגית מאין כמוה.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ד שבט תשע"ג, 25.1.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-25 בינואר 2013, ב-ביוגרפיה, ביקורת ספרים, גיליון בשלח תשע"ג - 807 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: